גם וגםהתפתחות האתרזוגיות ומשפחהטורים אישייםילדיםכלליכתיבה פרטיתמהעולםשיטוטים

אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים # 5

 [אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים # 4]

אז יצאנו. והגענו. הודו לה' כי טובה… פעם רביעית שלי. פעם ראשונה לגיל והילדים…

 התחלנו את המסע בלילה בנצרת, בגסט האוס המדהים פאוזי עזאר אין. כל מי שרוצה להרגיש חו"ל כאן בארץ, מוזמן לבית קסום מהמאה ה-18, שהיזם הבנימיני מעוז יינון החייה יחד עם בעל המקום. כמה חברים וההורים שלי באו להיפרד ובשבת לקחנו אוטובוס לעמאן. גיל, אני ו-3 אינדיאנים קטנים יוצאים למסע אל הלא נודע. כבר במעבר הגבול התחלתי להבין את ההבדל של לטייל לבד ועם משפחה. 3 טיסות (עמאן-דוחא, דוחא-דלהי ודלהי-דרמסלה) והגענו לדרמסללה. כמה דומה. וכמה שונה. הגוף זוכר את השבילים והראש נרגע לאט לאט.

roomאחרי 3 לילות ראשונים ב"הוסטל היחיד שהיה בו מקום לישון" הגענו אל ה-Sunrise, גסט האוס בסטנדרטים אירופאים. ו-60 מטר משם, מצאנו ללירי וליעם גן ילדים רב גילאי, רב-לשוני, רב-טבע פראי, רב אי-סדר ורב-שמחה. 350ש"ח לחודש (9 עד 15 כולל ארוחת צהריים) ו-2 חברות חדשות ללירי ואחת לליעם, השאירו חיוך ראשון על פניה של גיל, ששוהה יחד איתם בגן (חוץ מהיום שירדה לדרמסללה ובדיוק לליעם היה שלשול משולש מארץ השלשולים, או כמו שאמר חבר "זכור שאתה לוקח איתך את החרא לכל מקום"…).

עכשיו 10 ימים אחרי הנחיתה על ירח הודו. מרגישים מאוד את ההקלה מבישולים, כביסות וסידורים. עם הילדים מאוד מאתגר אבל יש גם המון זמן יחד (הלכתי היום עם לירי לאכול לבד טאלי 2 מלונות ליד ובדרך חזרה תפס אותנו גשמון מונסוני שאילץ אותנו לברוח למרפסת של מישהו. מייד לירי הציעה משחקי דמיון במרפסת עד ההפוגה הבאה).

האינטרנט כאן שלו ואיטי ממש כמו ההודים. 2014 פור גד סייק! ואין אפשרות לאיזה קו מהיר ורציף. וממילא באמצע (העיקר שלא באמצע משחק במונדיאל) פתאום יש הפסקת חשמל, ואף אחד פרט לנרות לא יודע מתי היא תיגמר.

סוחבואין כמו המפגשים האנושיים. צ'רלי, גרמני בן 59 שכאן מ-1978, בדיוק סיפר שזה אזור דרגה 5 בסכנת רעידת אדמה (ובדיוק היתה אחת אתמול…), בן בן ה-24 שכבר טייל במעל 50 ארצות (וחשבתי שאני ציפור נודדת), לורנס השוויצרית בעלת הגן של לירי וליעם, שגרה עם בעלה שעה במעלה ההר, בלי חשמל או מים זורמים ואופטימיות טבעית – ומממשת את הגעגוע העמוק ביותר שלה לחיים באופן טבעי וגם בטבע פראי. חסן מבחריין שנוסע 3 שעות לאיראן ומביא תמרים מצוינים או מביא שוקולד מבחריין… והכי חמודים, נועה ודור השכנים שלנו, בני ה-21 הכי בוגרים ומקסימים שהכרתי (וגם ביחד יותר שנים מגיל וממני…) שמשחקים עם הילדים ואוהבים אותם באמת (וזה הדדי), אורלי שפגשתי בדיוק כאן לפני 10 שנים או עופרה שהזמינה אותנו היום לקהילה בסרי-לנקה…

גיל מגבשת לה עוד את הסדנה, מצאנו מרכז געגוע זמני (בגן של הילדים אחרי הצהריים) ואני ממש לא מאמין שעדיין לא עשיתי כאן מסאז' או יוגה… מחר! ובקרוב גם יוגה…

שמח שיצאנו. מתרגש לקראת העתיד. סאב קוץ' מילגה.

 [אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים # 6]

 

תגיות
הראה עוד

7 thoughts on “אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים # 5”

    1. שמים בגדים בשקית (שלמרות שיש זבל ובקבוקים בכל מקום, שקיות אסורות במידנת הימשל פרדש) ונותנים בבוקרו של יום לבחור חביב גסט האוס ליד. באותו היום בערב כל הכביסה מגיעה נקיה ומקופלת (אחרי מכונה ומייבש) – משלמים לפי פריט (6 רופי= 35 אג' לפריט קטן ועד 15 לגדול. יוצא לעשר קילו משהו כמו 20 ש"ח). כביסה יחסית זה אחד הדברים היותר יקרים בהודו…

      1. הייתי חותמת על כזה דיל עם הכביסה. בדיוק היום ראיתי במושבה שקילו כביסה עולה 10 ש"ח ושמקבלים לכביסה מינימום של 6 קילו.

כתיבת תגובה

Close