גם וגםזוגיות ומשפחהטיפוליםילדיםסדנאות, קורסים, חוגים

בשביל הקשב

הדיבור הצפוף על ADD / ADHD גורם לי לפעמים לחשוב שמדובר במגפה. לכן תמיד מפתיע אותי לגלות את אחוזי התפוצה של התופעה: בסביבות -15%10% מהאוכלוסיה. בפרדס חנה כרכור יש ריכוז גבוה של מופרעי קשב וריכוז מבוגרים, עם כל האתגרים וגם היתרונות של השריטה הנוירולוגית המכאיבה ולפעמים גם החיננית הזו. שיש לה איכות אבל גם מחיר, ושאנחנו מעבירים אותה לילדים שלנו בגנטיקה וגם בהרגלים.

למרות שקיימים מאפיינים ברורים של שינויים במבנה המוח ובתפקודו, הפרעת הקשב היא בעיה שקופה. לא ניתן לראות את הבעיה עצמה. רואים רק את תוצאות הלוואי וההשלכות שלה. הבעיה הכי חמורה של ילד ADD שגדל להיות מבוגר שכזה, היא ההשתלבות בשוק העבודה. הבעיה הזו נפתרת בד"כ עם מציאת יעוד בחיים. משהו בתפירה אישית מבחינת המרחב, הזמן ואופן ההכשרה. ועד אז?

מבנה בית הספר הקלאסי של ימינו, עם צילצול כל 45 דקות, בנוי למידותיה של המהפכה התעשייתית, ואנחנו כבר במהפכת המידע. מכל עבר זימזומים וציפצופים, אפשרויות בחירה וויתור. אבל גם במסגרות יותר פתוחות וחופשיות, כמו שסביבתנו התברכה בהן בשפע, ילד מוצא עצמו צריך להתמודד עם תמונה חברתית, עם רצון להעמיק, ללמוד, עם קונפליקט בין דרישות מערכת מול תפיסה ייחודית של המציאות. רבים וטובים מההורים הועפו בילדותם מבתי ספר, תויגו כמופרעים, כטיפשונים, כלא יוצלחים, ובכל זאת "הסתדרו". אז למה בעצם להתחיל לאבחן ו"לחפש צרות"?

היופי בלגדל ילדים זה שהם מזמינים אותנו לטפל בפצעי הילדות שלנו. אם נענה להזמנה נוכל להעצים את המסע המשותף ולעשות שינוי. והשינוי לא יבוא ממלחמות עם בית הספר, שהן רק הסימפטום. באחריותנו המבוגרים מאותגרי הקשב למצוא בתוכנו את הקשב כדי לסלול עבורם ועבורנו פיתרון אמיתי לבעיה. כלומר אם יש בעיה.. אולי מדובר באיזה ניואנס ביוגרפי שתכף יחלוף? תקופת הסתגלות לשינויים במבנה המשפחה..? גיל התבגרות שמקדים? רבות השאלות ואיתן העומס על המערכת, המאותגרת ממילא..

כבר 10 שנים ד"ר אסנת צפריר מסתובבת עם רעיון למרכז רב-תחומי לטיפול בהפרעות קשב וריכוז. כאמא לשלושה ילדים מאותגרי קשב וכרופאת ילדים המטפלת במספר לא מבוטל של ילדים בעלי קשיי קשב, ריכוז, התארגנות, למידה והתנהלות יומיומית, היא מאמינה בלראות את הילד כעולם ומלואו ולהתייחס לאדם שבו ולא לבעיה או להפרעה. עם הגישה הזו היא הקימה את בשביל הקשב – מרכז רב-תחומי לאבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז, בו ילד זוכה לליווי אישי המותאם לצרכיו בכל תחומי החיים. צוות המומחים של המרכז לומד ומגדיר את מטרות הטיפול ומגיע לכל שבילי חייו של הילד ואל כל הדמויות המשמעותיות הסובבות אותו בקרב המשפחה והחברים, בגן, בבית ספר ובצהרון. השאיפה היא ליצור ביחד חוויה טיפולית מותאמת אישית, חיובית ומלאת סיפוק.

הכלים אותם מציע המרכז:
איבחונים: יעוץ והכוונה לסוג האבחון המתאים והנכון עפ"י הקשיים של הילד,  אבחון קשב,  אבחון דידקטי,  אבחון פסיכולוגי,  אבחון פסיכו דידקטי,  אבחון ריפוי בעיסוק, אבחון בשלות (מוכנות) לכתה א',  אבחון הדלגה,  אבחון קשב ממוחשב (בדיקת קשב).
טיפולים: טיפול רגשי (במגוון שיטות המותאמות לפי אישיות המטופל),  אימון אישי (coaching),  הדרכת הורים, ריפוי בעסוק,  טיפול אישי או קבוצתי,  ליווי אישי צמוד בזמינות גבוהה לכל שאלה או קושי, קשר עם מערכת החינוך ומסגרות אחרות לפי הצורך,  פגישות מעקב תקופתיות להערכה עדכנית והתאמת הטיפול.

האתר של אסנת רציני, יש בו תוכן איכותי ומחקרי, עם לב. היא סוקרת דרכים שונות לגשת אל התופעה ולא נרתעת מדיבור על תרופות. מילה אישית על תרופות: לאט לאט, אולי בגלל גילי ההולך ומתקדם, אני קולטת עד כמה שימוש בתרופות הוא יותר רווח ממה שחשבתי. אנשים לוקחים תרופות נגד דיכאון, נגד נדודי שינה, נגד קשיים להניע, כדרך לצלוח משברים רגשיים.
מפחיד לתת תרופות בילדות, כי אז מה מעצב את הנפש? מאידך, הזנחה יכולה ליצור בעיה של דימוי עצמי נמוך, שגם הוא יכול לחרוץ סימנים מעצבים בנפש המתהווה. טעות לצפות שתרופה לבדה תתקן את הקושי. לכן אסנת מציעה: בואו נסתכל ביחד על התמונה ונעבוד במקביל עם כל המערכות. אם בשלב מסויים בוחרים בטיפול תרופתי, זה כדי לטפל בכאב באופן נקודתי ואז, עם האנרגיה שהתפנתה, לעבוד כדי לבנות מציאות חדשה.

במהלך עשרות החלונות שפתחתי כדי לכתוב את הטקסט הזה הגעתי ל"יקום של אלי אשד", שם הופיעה תגובה מצחיקה:

אם היו נותנים לי ריטלין בילדותי לא בטוחה שהייתי מפתחת את כל היכולות שלי עוקפות המציאות. אבל היום כשאני כבר עשויה – ריטלין עוזר לי להתמקד. למשל עכשיו – אני על ריטלין כדי לכתוב עבודה לאוניברסיטה, אוי אבל תראו איפה אני, איך הגעתי לכאן?


קשב, ריכוז ו… מה עוד אמרת שיהיה?

יום עיון בנושאי הפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים ונוער,
בהנחיית מומחי בשביל הקשב – מרכז הקשב ולקויות הלמידה של ד"ר צפריר.

ההשתתפות ללא תשלום

מי צריך אבחון ולמה?
כמה פעמים מצאתם את עצמכם מתלבטים בשאלה האם הקשיים של ילדכם הם קשיים "רגילים" האופייניים לגילו, או שחלילה מדובר בבעיה אמיתית? האם הילד צריך אבחון? ואם כן, באיזה אבחון לבחור? האם קשיי הכתיבה של הילד נובעים מדיסגרפיה או מקשיים בקשב? ואולי בכלל הוא צריך ריפוי בעיסוק? מדוע קשה לו לקרוא? למה יש לו התפרצויות זעם? מה הסיבה שכל כך קשה לו מבחינה חברתית? ומי אמר שצריך לעשות לו TOVA?
אם אתם מתלבטים בסוגיות אלו, אתם מוזמנים לשמוע את צוות מומחי בשביל הקשב.

טיפול ב- ADHD – לא רק ריטלין!
הילד עבר אבחון ומסתבר שהוא זקוק לעזרה וחיזוקים. מה עושים עכשיו?
הטיפול בהפרעות קשב, ליקויי למידה וקשיים רגשיים הינו מגוון ומאתגר והשוק מוצף בהצעות ובהבטחות.
צוות בשביל הקשב יפרוש בפניכם מגוון אופציות לטיפול שאינו תרופתי ויעזור לכם לעשות קצת סדר בתחום זה.

במהלך יום העיון ניתן יהיה להפנות שאלות לד"ר צפריר ולצוות מומחי בשביל הקשב.

יום העיון יתקיים בתאריך 17/11/2010 בשעה 21:15 ב "קנגורו בתנועה" פרדס חנה, רח' הדקלים 95 (מעל בית מרקחת הדר). ההשתתפות מותנית בהרשמה מראש בטלפון: 077-3507574 או במייל.
ההשתתפות ללא תשלום. מספר המקומות מוגבל.

הסדנאות הקרובות במרכז "בשביל הקשב" בכרכור:
לילדים:
קבוצת 'כתיבה טובה' וסדנת 'משחקים ביחד' תיפתחנה בדצמבר, בהנחיית  אורית ענבר, מרפאה בעיסוק.
להורים:
'סדנת גבולות' תתקיים בימי שני, החל מ- 29/11/10 בשעות 20:30- 22:00 למשך 9 מפגשים.
סדנא להורים לילדים עם ADHD תתקיים בימי חמישי החל מ- 25/11/10 בשעות 20:30-22:00 למשך 11 מפגשים.
שתי הסדנאות בהנחיית  מורן מושקוביץ, עו"ס ומאמנת, ורונית ויליגורה, מאמנת.
סדנא להורים למתבגרים עם ADHD , תתקיים בימי שלישי החל מ– 23/11/10 בשעות 20:30- 22:00
למשך 9 מפגשים, בהנחיית  רונית ויליגורה.
לקבלת עדכונים על פעילויות נוספות במרכז, אתם מוזמנים להצטרף לרשימת התפוצה.

הראה עוד

כתיבת תגובה

Close