השימושון

מה שאפשרי

יום שני זהו, כבר אין תירוצים. צריך להתמתח מהשבת, מענגת ושקטה ככל שהיתה
ולחזור למשמעת עצמית.

הבוקר –
ינאי ביקש שנעשה ציור משותף. בהתחלה סרבתי, הייתי עסוקה בעצמי המהלכת במיטבח הנקי, מכינה סנדוויצ'ים, קפה, עמלנות בוקר איטית.
ביקש שוב בקול מתוק וסבלני שהגיע אל אזני הפנימיות.
ישבנו ליד השולחן וציירנו ביחד עם קריונס צבעוניים. הוא התכוון לצייר כוכב במרכז וראה שיצאה לו רקדנית. סיחררנו סביבה צורות וצבעים למנדלה קורנת.
בסוף המנדלה הרגשתי חיונית ושלווה.
תודה על זה שבית ספר דמוקרטי מאפשר הגעה בזמן שמגיעים, שאפשר להתחיל את הבוקר במשהו יצירתי ולא חייבים להגיע בול בשמונה לכיתה.

ובכל זאת, יום שני. יש שבוע לדהור .
לפנות מרווח נכון לזרימה ולמשימה, לתכנן, להתאמן, אבל גם להשאיר מקום להפתעות.
במירוץ כמו במירוץ, נצחונות מפתיעים זה דבר מרגש, כמו שקרה לסוס הזה ורוכבו בתחילת החודש אי שם בקנטקי.
סתם, כי בא לי לשוונגג.

(הסרט עצמו רחב מידי לפורמט של מושבה חופשיתא)

הראה עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close