השימושון

חינוך אחר באננדה

לפני כשנה כתבנו כאן באתר על גנאננדה ועל הקמת בית הספר, שיהווה את ההמשך לגן. אז זה היה נראה קצת כמו פנטזיה. הכל היה כתוב בלשון עתיד. היום – כמה חודשים לאחר פתיחת השנה בבית הספר "אננדה", אנחנו כותבים כדי לחלוק את רעיון העשייה החינוכית שלנו, ואת רעיון החינוך ברוח היוגה וישומו במסגרות החינוך "גנאננדה" ובית הספר "אננדה".

המעגל מתרחבפירוש המילה "אננדה" מהשפה הסנסקריט (שפת היוגה העתיקה) הוא שמחה, אושר. אפשר ללמוד ולחוות את שנות בית הספר מתוך שמחה והנאה, וזה מה שאנו מנסים ליצור בבית הספר. הלימוד בבית הספר אננדה מותאם באופן אישי לכל ילד, בהתאם ליכולת ולנטייה הטבעית שלו.

בית הספר אננדה הנו בעצם "בית ספר ביוגה". הוא גם בית ספר, וגם בית. לפי היוגה, לכל אדם ישנן משחר ילדותו נטיות טבעיות, שכאשר הוא מפתח אותן, עם מודעות נכונה, הוא יכול להגיע לסיפוק אמיתי. חינוך דורש יכולת לזהות נטיות אלו, ולהתאים את הלימוד לנטיות של כל ילד. זיהוי נטיות אלה דורש התבוננות עמוקה ונקייה אל פנימיותו של כל ילד, ותרגול היוגה משמש גם ככלי לחידוד ההתבוננות הזו.

הפעילות בבית הספר אננדה
בסדר הפעילות הקבוע, ניתן החופש לילדים למצוא את מקומם, בהתאם לנטיותיהם. המסגרת, כמו גם התמיכה והאהבה, בונים ומחזקים את הילדים, מאפשרים להם הרבה בטחון וחופש. מעבר ללימוד הפורמאלי, והקניית מיומנויות יסוד , שנעשים עם תמיכה והכוונה אישית, באופן פרטני או בקבוצות קטנות, יש גם הרבה פעילויות חווייתיות.
הילדים חווים עשיות שהן טבעיות למשפחה, או לבית, כמו אפייה, נקיון (גם כחלק מחינוך להרגלי נקיון), וכ"ו, בשילוב עם משחק חופשי, יצירה, האזנה לסיפורים, שירים, סיפורים מעולם היוגה ומתרבות היוגה העתיקה, מוסיקה, תפירה, אומנויות לחימה, משחקי תפקידים, ועוד. אחת לחודש אנחנו נוסעים לפעילות בטכנודע, כחלק מתכנית הלימוד בטבע ומדעים.
חשיבות רבה ניתנת למסגרת הרב-גילית, בה יש ילדים בני גילאים שונים, כמו במשפחה, שלומדים לשחק ביחד. הגדולים לומדים לעזור לקטנים, הם לומדים לכבד אחד את השני, ולשתף פעולה ביחד.
חלק מהפעילות נעשית בתוך קבוצות הגיל השונות, בהתחשב בצרכים השונים לפי קבוצות הגיל, וחלק ממנה בקבוצות גיל מעורבות או במשותף.

מבנה בית הספר
בית הספר פועל כקבוצה רב גילית, השנה עם כיתות א' –ד'. הלימוד נעשה בקבוצות הגיל השונות, עם התאמה אישית לצרכים ולנטיות של כל ילד.
הלימוד והפעילויות משולבים בנושאים שונים הקשורים בטבע, במחזוריות עונות השנה, ובאדם.

קשב יוגי בטבע קיבוצניקיסדר יום בסיסי
לכל קבוצת גיל יש שתי שעות לימוד של מקצועות היסוד, שפה וחשבון. פעם- פעמיים בשבוע יש שיעורי אנגלית לכל הגילאים. הלימוד בקבוצות קטנות מאפשר להגיע לכל ילד, כמו גם להשקיע זמן ולתת דגש על פיתוח האישיות הן ברמה הערכית והן ברמה היצירתית. מאוד חשוב לנו לאפשר לכל ילד להתנסות בתחומים שונים ולמצוא את מקומו בהתאם לנטיות וליכולות שלו. ההעשרות כוללות יוגה, יצירה, מוסיקה, פעילות גופנית, משחקי תפקידים ודמיון מודרך, מפגשי סיפור, נקיון, בישול ואפייה, ועוד. וכמובן- זמן משחק, שמאפשר אינטרקציה ויחסים בין הילדים. המשחק הוא תירפואטי בכל גיל, וחשוב להמשיך אותו גם בגילאים הבוגרים, במסגרת בית הספר.
חלק גדול מהלימוד והפיתוח האישי של הילדים נעשה תוך כדי פעילויות שהן לא 'לימודיות' קלאסיות כמו אומנות, מוסיקה, שעת מחנך… ובגלל זה אנחנו מקדישים להן חלק גדול של היום. השעות הראשונות הן הלימוד הפורמאלי, אך יתר היום מוקדש ללימוד דרך הנושאים השונים (כמו עונות השנה, הטבע, הבית, תרבויות מהעולם, וכ"ו), ודרך תחומים אחרים. הלמידה לא נעשית רק דרך הקנייה פורמאלית, אלא גם דרך נושאים ופרוייקטים שונים.

הפעילות בבית הספר מסתיימת ב- 15:00. ישנם חמישה ימי לימודים בבית הספר.
הילדים אוכלים שתי ארוחות במסגרת יום הלימודים- ארוחת בוקר וארוחת צהריים. שתי הארוחות הן צמחוניות, המזון ברובו אורגני. בארוחת פירות אנחנו חולקים פירות שהילדים מביאים מהבית בכל בוקר. ישנה אפשרות לצהרון עד 16:00 לילדים המעוניינים בכך.

פעם בשבוע- בימי חמישי, הפעילות מסתיימת ב- 13:30, ומתקיימת כרגע בטבע, באמץ. שם הילדים בונים מבנים מחומרים טבעיים, לומדים לבשל בטבע, מכינים כלי אוכל מחומרים מהטבע, יוצרים ועוברים פעילויות הקשורות באדמה ובאינטראקציה של האדם החי בהרמוניה עם סביבתו.
קצת פילוסופיה… או- מה זה אומר חינוך ביוגה?
הכוונה ביוגה, זה לא רק לתרגילים המוכרים של היוגה. פירוש המילה יוגה זה התחברות. התחברות למי? לעצמי העמוק ביותר של כל אחד. יוגה, הנה כל תהליך, אשר מחבר את האדם אל העצמי האמיתי ביותר שלו. וזה מה שאנחנו מנסים לעשות במסגרת זו. הנחת היסוד הבסיסית של היוגה, היא שלעצמי שלושה רבדים: הרובד הגופני, הרובד הנפשי- רגשי, והרובד העמוק ביותר- הנשמה. אושר או סיפוק פנימיים, יתכנו רק כאשר שלושה רבדים אלו, כולל צרכיה של הנשמה מסופקים וממולאים. ומהו טבע הנשמה? הנשמה, מטבעה, הנה מלאה באהבה, נתינה, כמיהה לטוב, שלווה וסיפוק פנימי. סיפוק אמיתי הנשמה מקבלת רק מאהבה ללא סוף וללא תנאי, מקבלה של אהבה כזו, ומנתינה שלה לאחרים. אושר אמיתי יתכן, רק כאשר משתנה המוטיבציה מלקיחה אנוכית, לשירות ונתינה. הדגש ביוגה הוא על אהבה ונתינה, במקום על לקיחה.

תהליכי יוגה, תהליכים רוחניים, ותהליכי חינוך, כמו זה של מסגרת בית הספר, נועדו לחבר אותנו אל טבע העצמי, וללמד אותנו לפעול מתוך מהותנו העמוקה והאמיתית ביותר, וכך לתרום ליצירת חברה יפה יותר במקום בו אנו חיים. חינוך באמצעות יוגה שם דגש מרכזי על פיתוח העצמי, ראיית כל ילד כנשמה יחודית, טובה מיסודה, וראיית בעיות או קשיים של הילד, כהזדמנות לשיעור ולצמיחה. אין ילד רע – יש ילד שרע לו.

גם תרגילי היוגה הנם חלק מתכנית הפעילות במסגרת.
תרגול קבוע ולאורך זמן של תנוחות יוגה ונשימה נכונה תורמים לחיזוק הגוף ובריאותו, לגמישות גופנית ומחשבתית, מפתחים ריכוז, שקט פנימי ושמחת חיים. תינוק נולד עם גמישות טבעית. תרגול יוגה מגיל צעיר יכול לשמור על גמישות גופנית ורגשית, ולמנוע הרבה בעיות בעתיד.
בנוסף לתרגול הגופני, אנו משלבים את רוח היוגה בכל עשייה או למידה של הילדים. הלמידה נעשית מתוך חווייה והנאה, ולא למידה לצורך השגת תוצאות או ערך חיצוני.
בחברה הישגית, הערך העצמי נבנה על הצלחה ונהרס מכשלון. התוצאות הופכות למוטיבציה, למניע של העשייה. במסגרת החינוך ביוגה, אנחנו לומדים ומלמדים כיצד לפעול לא למען פרי העשייה, אלא מתוך נתינה, רצון לצמוח, מתוך אהבה. גם למידה יכולה לנבוע ממניעים אלה, ולא מתוך הישגיות או תחרותיות.
במקום מודעות חיצונית – "כיצד אני נראה", או "מה הם הישגי", היוגה מביאה למודעות פנימית עם כל עשייה.

מטרת בית הספר אננדה
לאפשר לכל ילד להיות הוא עצמו. במסע המשותף לגלות מי הוא ולממש את מלוא הפוטנציאל שלו. אושר אמיתי מושג מהגשמה עצמית וספוק פנימי. ככל שמאפשרים לילד להתקרב יותר לטבע האמיתי שלו, כך הוא מאושר יותר. אלו הכלים הטובים ביותר שאפשר לצאת איתם לחיים.
לאפשר לילדים לגדול ולפתח את הסקרנות הטבעית שלהם, ושזו תוביל אותם לרצון ללמידה מתוך חדוות הלמידה.
להעניק לילדים בצד הכלים הלימודיים ובצד הידע הפורמאלי, גם כלים רגשיים ויכולת התבוננות פנימית.
לתת לילדים "טעמים גבוהים יותר" כמו אהבת הטבע והאדמה, והתחברות לרוחני, כדי שיוכלו לוותר על משיכה לתכנים אלימים או מיניים המצויים בשפע בתרבות החיצונית.
לאפשר לילדים לחיות בשלום והרמוניה עם עצמם, הסביבה והטבע.
לאפשר לילדים לשמר ולפתח את טבע הנתינה והאהבה שלהם, ללמוד עזרה הדדית, אי אלימות, ולהיות מסופקים בעצמם בכל עשייה.

מזון לגוף ולנפש
לפי האיורוודה מה שאנחנו אוכלים משפיע עלינו ועל התודעה שלנו. ניתנת חשיבות רבה במסגרת בית אננדה לאוכל- הארוחות במסגרת הן צמחוניות, עם שילובי מזון נכונים, ומבושלות עם הרבה אהבה- גם בריאות וגם טעימות!

אתם מוזמנים לבקר!
בוקר פתוח לגילאי הגן (שנה עד 6) יתקיים ביום שישי, ה- 30 בינואר בשעה 12:00
בוקר פתוח לילדי בית הספר יתקיים ביום שישי, ה- 6 בפברואר, בשעה 11:30.

אנא הרשמו מראש לימים הפתוחים!

לפרטים נוספים והרשמה – אפרת- 050-9225177 | אימייל | אתר

הראה עוד

14 thoughts on “חינוך אחר באננדה”

  1. משי יש תפיסה שאניבופן אישי מאמינה בה שהעולם הוא גרוי אחד גדול העץ הוא המוביל הכי יפה שראיתי ומתקן הטיפוס והתליה הכי מיוחד ומגוון שיש ריבוי משחקים הוא מציף ואינו מאפשר לילד למצוא מתוך עולם הדמיון את מהותו הפרטית
    ילד יכול לברוא עולם שלם עם מקל ועלה או מבהיה בטיפת מים המחליקה על אבן… מחרק קטן ואבן שהתגלתה בחול.. העוני הרוחני אינו מצוי בטבע אלא בחוסר השפע אצל המבוגר האחראי….
    התפיסה העכשווית המיין סטרימית היא שיש לחשוף את הילד לגרויים מיום הוולדו מלאה מיטתו בתמונות מראות מובילים אביזרי מישוש כל דובי או בובה הם אוניברסיטה לתואר שלישי נעלם העולם הרך התמים והפשוט..
    יתר הגרוי מביא להאצה שלפי דעת מומחים מאסכולות שונות מחלישה את הנפש ואת הרצון
    עודף הגרויים יוצרים תחושה שהילד נטוע על מקומו ואינו מוזמן לגלות ולחקור את העולם
    לנושא הבחירה יש תפיסות שונות באיזה רמה הילד יכול לבחור – הילד הפעוט יכול לבחור אם יאכל עגבניה או מלפפון ממה שמוגש לו אני כבר שמעתי על הורים שנותנים לילד לבחור את הגן , איפה הגבול איזה פרספקטיבה יש לילד לגבי החלטות כאלה ואחרות
    החלטות ובחירות מרמה מסוימת שיכות לנער/ה המתבגר והאה לתוך עולם המבוגרים , כדי שילד יכול לבחור הוא צריך לגדול עטוף עם ערכים מנחים
    יש מי שחושב שחופש הבחירה מגיל צעיר מאמן את הילד לבחור – אכן הגישות הן שונות וסותרות ובוודאי שהילדים "משלמים" את מחיר הבחירות שלנו כהורים , אינני נכנסת לשיחה לגבי ביהס גנאנדה, אינני מכירה, אבל האנרגיה הנושבת נשמעת לי משקיעה ואחראית
    המשך יבא …חינוך זה עניין מרתק מאתגר ויש להיות מאוד רגיש ביחס שלנו גם לבחירות שלנו וגם לבחירות של אחרים ולעורר דיון עניני

  2. לתת אוכל לפסל ולהמעיט בגירויים ומשחקים תוך אמון שככה זה .זה ממש מתחשב .
    שלא לדבר על זילזול ברצונות הילד וחופש הבחירה
    פשוט משמעותו לאפשר לילד לבחור ולא לעוור את עיניו בדת מסויימת שלא קשורה למציאות האמיתית של החיים בארץ מה שאומר שכאשר הילדים יחשפו להתנהלות האמיתית של החיים מחוץ לבועת הסבון … ישרוף להם מאוד בעיניים
    שלא לדבר על הכיס שישלם את מחיר הטיפולים והנסיונות להבין מי אני..
    הלוואי ואני טועה ימים יגידו הורים היו חזקים לשלם על הטעויות שלכם לא סתם אומרים
    אבות אכלו בוסר ושניי בנים תכהנה

  3. אכן רות ככה זה נראה

    עבודת האלילים של היום היא בעיני חינוך דרך פחד דרך סמכות נוקשה בשם כוח עליון ואי ראית הילד העומד מולך , ביטויים כמו חופש כמו ערכים אחרים מרוקנים מתוכן והופכים דגל וקליפה
    בכל מקום בו ניצב או ניצבת איש/ת חינוך אשר עבודתם מתוך יעוד עמק , ואהבתם ומרכז עולמם – הילד ,רווחתו התפתחות הם נר לרגליו ולא משנה מה האידאולוגיה כרגע – בכל מקום שכזה נעשת עבודת קודש את הרוח הזו הילד קולט לפני ומעל הכל
    הגענו לעידן שבו אנחנו יותר ויותר יכולים לבחור והבחירה לא קלה אבל רבים מאיתנו מחפשים את מה שהכי קרוב לליבם וכל זמן שרוח העבודה החינוכית מתקימת מי אנחנו שנבקר תפיסה כזו או אחרת פרט לחוויה האישית שלנו…

  4. עוד משהו קטן למשי:
    העובדה שאנחנו (לפחות אני, בשנות השבעים והשמונים) גדלנו במסגרות שמעודדות תחרותיות, הישגיות, ניתוק מהרגשות והנטיות הטבעיות שלנו לטובת מענה על ציפיות – עוד לא אומר שזה "הרגיל והפשוט" האמיתי. מבחינות רבות גנאננדה מציעה קרקע הרבה יותר פשוטה ורגילה לצמיחה.

  5. משי, לא פרטת באיזה אופן גדלת "אחרת", אולם נקודת המוצא שלכל הילדים מתאים משהו מסוים נראת לי מוטעית.
    לא מבינה את ההכללה, כמו גם את ניסיון העקיצה בדבר ה"שנטי בנטי" שלאחרונה הפך כינוי גנאי ל…. למה בדיוק? לאנשים שמתעקשים למצוא דרך שיש בה משהו מלבד המרוץ אחר הכסף?
    כל הצוות בגנאננדה מורכב מאנשים שהתפתחות אישית נמצאת גבוה בסולם העדיפויות שלהם ואם זו לא דוגמה ראויה לילדים, אז אני לא יודעת מה כן.
    הילדים זוכים לגדול בסביבה מכילה, תוך הרבה שימת לב ומקום לכל אחד.
    ראיתי משפחות שגנאננדה לא התאים להם. זה בהחלט יתכן. וזה לא מעיד על איזשהו דופי בבחירת ההורים או בגן עצמו. מה שיפה זה שכל משפחה יכולה לבחור את המסגרת שמתאימה לה.
    לומר שמה שילדים צריכים זה "רגיל ופשוט" נשמע לי פשטני ורדוד.
    גם אנחנו שמחים לבוא לגן כל בוקר.

  6. משי יקרה.
    אני מצטערת בשבילך על ילדותך,
    אבל גננדה אינו מה שאת מתארת.
    אין שם לא שנטי ולא בנטי.
    יש שם אנשים שאוהבים אנשים ואנושות,
    עם לב רחב והרבה כבוד.
    אני בטוחה בלב שלם שאת לא מכירה מקרוב
    את ההתנהלות בגנים ובבית הספר,
    אחרת לא היית כותבת דבר כזה על גננדה.
    הכל שם כל כך רגיל ופשוט .
    אין לי ספק שבני ,אהוב ליבי,
    מטופל שם באהבה רבה,בכבוד ובהכלה גדולה.
    כמו כל ילדי הגן.
    אנחנו שמחים לבוא לגן כל בוקר.

  7. למי שחי כאן בארץ לשים ילד בגן כזה זה רק לדפוק לו את החיים
    הורים תפסיקו להיות כול כך אגואיסטים ולחשוב על עצמכם אתם הורסים את העתיד וההוה של הילדים
    ילדים אוהבים רגיל ופשוט
    תאמינו לי אני גדלתי "אחרת" והיום משלמת על בחירות ההורים שלי ביוקר כדיי לחיות
    חוץ מזה שיש הרבה מאוד סטיות שלא נראות לעין בגן הזה ושמערכת החינוך לא מכירה
    תהיו שווים עם ילדכם תבדקו לעומק!!!!!
    חוץ מהשנטי בנטי

  8. הילד שלי לא באננדה אבל יש לפחות ארבעה ילדים שאני מכירה באופן אישי שמאוד שמחים להגיע לשם כל בוקר וזוכים לכבוד ולאהבה, ולזה שבאמת רואים אותם.
    אלוהים נמצא בהכל תמה, לא רק בקונטקסט יהודי.

  9. די עם דעות קדומות.
    לדעתי יש בגן הזה הרבה יותר נוכחות של קדושה, הוכרת תודה לאלוהים וכבוד לאדם ולסביבה מאשר בגנים אחרים. (טוב אולי חוץ מגנים דתיים אבל שם יש כפייה דתית וגם טקסים ומנהגים שלא מדברים אליי).
    אמא של בת בגנאננדה, שאוהבת מאוד את הגן ואת הצוות ושמחה מאוד שמצאה לבת שלה גן שבאמת נותנים בו את המקום לקדושה שבחיים ולאהבהת האדם. לא רק מדברים על זה אלא חיים את זה בכוונה מלאה ומכל הלב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close