2012 זה עכשיואינטרנטאקולוגיהטורים אישייםמהעולםסביבה וקהילה

כך תשמרו על הכוכב מפני הצפת המידע

כבר שבועות אחדים שיותם גיסי מדבר על בעיה אקולוגית שקשורה בהצפת המידע הממוחשבת. באקולוגיה של המידע. שזה כביכול אוורירי אבל בעצם חונק. אבל למה אתה מתכוון? אני שואלת ואנחנו מדסקסים את הנושא מכלמיני זויות – אנרגטית, של זמן, של תשומת לב, ואז יום אחד סיון יניר שלח מייל בנושא טביעת הרגל הפחמנית של חוות השרתים.
מסתבר שזה נושא רחב כמו אוקיאנוס – לינק מוביל ללינק מוביל ללינק.
נתחיל בזה:

[מאת: סיון יניר]

התרגלנו לחשוב על האינטרנט כעל פתרון ירוק, כזה שמונע למשל שימוש בנייר, אך הנה מתברר שוב כי שימוש לא אחראי בטכנולוגיה יביא איתו תמיד פגיעה בסביבה. רציתי בהתחלה לספר פשוט על דרך חדשה למזעור הזיהום הסביבתי. דרך שגם לחבריי, שמודעים לסביבה, לא היה מושג לגביה. ותוך כדי הכתיבה הגיעו כמה תובנות קטנות, עליהן אפרט בהמשך.

אבל תחילה העניין הפרקטי –הארובות של חדרה. חשמל על פחם.

כאשר אנחנו מעלים מידע לאינטרנט, מידע זה מאוחסן ב"חוות שרתים", שהם מבנים המכילים מחשבי ענק. כמות המידע האינסופית המצטברת באינטרנט מביאה לצמיחת חוות השרתים בקצב מסחרר. לצורך הפעלת השרתים, העובדים מסביב לשעון, נדרשת כמות אדירה של חשמל. יתרה מזאת – השרתים מתחממים בעת עבודתם, וצורכים כמות מפלצתית של חשמל לקירורם. חוות שרתים ממוצעת צורכת חשמל כמו 25,000 בתים. לא מדובר בעניין זניח, ואת זה חשוב להדגיש.

הבעיה נוצרת כיוון שכיום רוב החשמל מופק על ידי בעירת פחם. כמו שאפשר לראות בתמונה של ארובות חדרה – בעירת הפחם פולטת לאוויר מזהמים ופחמן, שהוא גז החממה העיקרי. לכן צריכת החשמל העצומה של חוות השרתים מגבירה בעצם את זיהום האוויר, ואת ההתחממות הגלובאלית. כמובן שהתופעה צפויה רק להתרחב ככל שהאינטרנט יהפוך לנפוץ ונגיש יותר.

מפעילי חוות השרתים מודעים לזיהום הרב שיוצרת הפקת חשמל באמצעות פחם. אך רק מעטים בחרו לעבור להפקת חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות, שאינן מזהמות (רוח, שמש, גלי ים וכו'). ראויה לציון גוגל, שמקדישה הרבה אנרגיה בפיתוח ירוק . באפריל 2010 החלה לפעול בהלסינקי חוות שרתים של גוגל, שמחממת את תושבי פינלנד: פרויקט ההיי-טק הייחודי של גוגל בבירה הפינית יענה יותר מאשר רק על הדרישה לשימושי מחשוב ענן. החום שיפלטו אלפי המחשבים יתועל למערכת ההסקה העירונית המרכזית, שבאמצעותה מקבלים כחצי מיליון תושבי הלסינקי חימום ומים חמים. תגגלו Google clean energy investments והנה ראיון בעברית עם ביל וייל, שמוביל את גוגל למהפכת הקלינטק.

חוות שרתית תת מימיתלעומת גוגל המתחשבת,  או שאולי נכון יותר לומר: שזיהתה את הרווח הכפול הנובע משמירה על הסביבה, תאגידים רבים אחרים מסתמכים על חוות שרתים שמופעלות על ידי חשמל ממקור פחמי. חשוב להדגיש בהקשר זה את הקמפיין שמנהלת גרינפיס על מנת ללחוץ על פייסבוק לעבור משימוש בחשמל פחמי מזהם, לשימוש בחשמל המופק מאנרגיות מתחדשות. הנה סרטון חביב שמסכם את זה.

אגב פייסבוק – הבלוג הזה מציע אתגר מחשבתי: דמיינו מה היה קורה אם השימוש באנרגיה סולארית היה צומח בקצב של פייסבוק. המסקנה: תוך 4.7 שנים העולם היה עובר כולו לשימוש באנרגיה סולארית במקום חשמל ממקור פחמי.

בבריאות, כמו שידוע לנו, החוכמה היא בעיקר להסיר את הגורם למחלה, ולמנוע את החולי מבעוד מועד. הרבה יותר מורכב לטפל במחלה לאחר שזו פרצה. בהקשר שלנו, הגורם לעומס על השרתים הינו בפשטות המידע העצום שאנחנו אוגרים באינטרנט. לכן מניעת הגורם, הדרך הטובה ביותר לטפל בבעיה, היא פשוט לאגור פחות מידע באינטרנט. זה המעט שאנחנו יכולים לעשות..

אז מה אנחנו יכולים לעשות על מנת להקטין את העומס על שרתי האינטרנט, ולסייע לסביבה:

צמצום המשקל בתיבת הדואר האלקטרוני:
1. למחוק כל מייל ישן וכבד (נניח מעל 100kb). אם לאותו מייל מצורף קובץ שאתם מעוניינים לשמור (מצגת, סרט וכו'), ניתן להוריד את הקובץ אל המחשב האישי. לאחר מכן יש למחוק את המייל הכבד מתיבת הדואר.
2. לרוקן אחת לכמה זמן את תיקיית דואר הזבל, הספאם, הדואר היוצא, ושאר התיקיות המיותרות. אלה לרוב אינן נמחקות אוטומטית. יש למחקן ידנית.

צמצום משקל המיילים שאתם שולחים (שכן הם עלולים להצטבר בתיבת הדואר של הנמען):
1. להמנע משליחת קבצים כבדים שלא לצורך. אפשר גם לכווץ את משקלם של קבצים שאתם שולחים (תמונות, קבצי סאונד). במיוחד חשוב הדבר עבור מי ששולח מיילים לרשימות תפוצה נרחבות. שכן אם הוא ישלח למשל מייל של 1mb לאלף אנשים, האפקט השלילי הרי עצום.

2. במקום לשלוח קבצים להמון מכותבים, ניתן להעלות את הקובץ למיקום אחד ברשת (יוטיוב, אתר שלכם וכו'), ורק לספק אליו לינק. שליחת הלינק למכותבים אינה מעמיסה על השרתים.

3. מומלץ לנסח "חתימה" קבועה, אשר תצורף באופן קבוע בתחתית כל מייל שתשלחו. הדבר יעודד את המכותבים שלכם לפעול גם. דוגמה לחתימה: "מיילים ישנים וכבדים אשר שוכבים סתם בתיבת הדואר שלכם, מצטברים ב"חוות שרתים" אשר צורכות המון חשמל להפעלתן ולקירורן. לכן אם תורידו למחשב שלכם כל קובץ שבו אתם מעוניינים, ולאחר מכן תמחקו את המיילים הכבדים מתיבת הדואר שלכם – תורידו מהעומס על השרתים, ותסייעו לסביבה"

צמצום העומס על אתרי אינטרנט, ובפרט אתרים חברתיים (פייסבוק..):
אמנם ניתנת לכם אפשרות כמעט בלתי מוגבלת להעלאת קבצים לאתרים, אך כאמור ה"חינם" הזה בא עם מחיר כבד מאד של זיהום הסביבה. לכן אנא הימנעו מהעמסה מיותרת על אתרי אינטרנט, יהיו אשר יהיו. למחוק, למחוק, ולשחרר 🙂

ומעט מחשבות בעקבות זה –
הנה עוד דוגמה איך שמירה על הסביבה יכולה להביא איתה תובנות מקסימות באשר לאורח החיים הנכון לאדם. כי הרי מה מתברר לנו מתוך הניסיונות הנשנים שלנו לשמור על כדור הארץ? שוב ושוב מתברר שהמשאבים הפיזיים שלנו אמנם מוגבלים, אבל האיכויות המופלאות שלנו כבני אדם הן אוצר אינסופי, אשר רק מחכה להתגלות.

אז אולי.. פחות אינטרנט ויותר מפגשים פנים אל פנים. פחות תמונות וקבצים, יותר התבוננות והקשבה.. פחות הזמנות לאירועים, יותר נוכחות ופשטות.

המחלות מאפשרות לנו צמיחה. גם חוליי העולם. הם מהווים סימנים, שמובילים אותנו אל דרך נכונה. פשוטה, צנועה, טבעית. לפעמים הצמצום וההתייעלות יכולים ללמד אותנו אושר אמיתי. מעבר דרך המיצרים אם תרצו.

הכי אקולוגי 🙂

תגיות
הראה עוד

24 thoughts on “כך תשמרו על הכוכב מפני הצפת המידע”

  1. יצאה לאחרונה כתבה מעודכנת ומפורטת בעניין, עם אסמכתאות לרוב, ב"דה מרקר".
    מסתבר שהמצב אכן עדין מאד. הכתבה נפתחת כך:
    "צפיתם בסרטון ביוטיוב, עשיתם לייק בפייסבוק או חיפשתם כתבה בגוגל? כנראה שתרמתם עוד קצת לגסיסתו של כדור הארץ. פעולה פשוטה באינטרנט משחררת לחלל האוויר 10 גרמים של פחמן ותורמת להתחממות הגלובלית. קחו את 10 הגרמים האלה והכפילו אותם במיליארד חיפושים ביום בגוגל, 60 מיליון סטטוסים שנכתבים בפייסבוק, 50 מיליון ציוצים בטוויטר ו 250 הודעות מייל שנשלחות. אם האינטרנט היה מדינה, הוא היה המדינה החמישית בגודלה בצריכת האנרגיה- לפני גרמניה והודו."
    שווה קריאה. בהתייחסות לדברי אורי: אגירת מידע, ואפילו יהיה זה רק לינק מקשר, מגיעה כך או כך למצב לפיו האינטרנט הפך למדינה החמישית בגודלה מבחינת צריכת חשמל… די מדהים
    שוב – המעבר לאינטרנט נחשב זמן רב כדבר הנכון ביותר לסביבה, אבל גם כאן לנהנתנות יתר יש מחיר סביבתי רב

  2. אוקי חבר'ה, אז הסיפור באמת מעניין.
    עוד לפני כתיבת המאמר פניתי להרבה גורמים בבקשה שיעשירו אותי, כי זה תחום שאין לי מושג בו. לא הרבה חזרו אלי עם תשובות.
    גם עכשיו פניתי לכל מיני אנשי מחשבים, וגם כאן מעטים ענו לי. המחשבה על מזעור המידע על השרתים היתה רעיון חדש עבור רבים מאנשי המקצוע. חלק אמרו שיש עניין לבדוק את זה, חלק אמרו שנראה להם שהפתרון כזה או אחר (הכל נעשה כבר ממש בשפה של מומחים ואיבדתי את חוט המחשבה מתישהו).
    אבל בשורה התחתונה אני נשאר עם ההמלצה שלי – לרוב כאשר אנחנו עושים שימוש מופרז בפורמט כלשהו, ועוד משאירים אחרינו סימנים, זה אומר שאנחנו קצת מגזימים. זאת אומרת שגם אם טרם נמצאה הסיבה לחסוך במקום על גבי השרתים, או בתוך תיבות הדואר שלנו, אני עדיין ממליץ כמו בכל תחום – לבדוק את עצמנו, לעשות שימוש נכון, להתייעל, לשחרר ולרענן, להיות במודעות למה שאנחנו עושים. לא לצבור, לא להתפזר… לבחור במדיה ולא לתת לה לסחוף אותנו סתם כך…
    זה בגדול התחשוה שלי לגבי כל דבר שקורה בחיים. וגם אם טרם מצא המדע את הסימוכין הלוגיים למה שאני אומר, גם זה מגיע בסוף מתישהו, כאשר פתאום מגלים שבעצם מיקרוגל זה לא כזה מדהים, מחשבים יש בהם קרינה, טלוויזיה מגבירה סטרסים וכו' וכו'..
    הפתרון מגיע תמיד לחיים הפשוטים והנעימים – יותר לאט, עם חברים, פחות תיזוזים, לנשום ולהנות לעומק…
    אז כן, מחקר מעמיק על המגה והג'יגה לא נעשה כאן, כי אני לא איש מחשבים, אבל אני עדיין מרגיש שהכיוון של המאמר נכון, וגם ההערות של אנשים מראות שזה מדבר אל משהו עמוק יותר מהלוגיקה 🙂
    ה"מומחים" הם זמניים, הדיוק של המוח מוגבל, והאמיתות נחשפות רק לאורך זמן, ומורגשות עמוק בלב… שקט מופלא

    אז אני לא מפיץ את המאמר הזה הלאה, אבל אני כן משאיר חותמת קבועה בתחתית כל מייל שלי שמבקשת מאנשים למחוק קבצים ישנים וכבדים. לשחרר, להפחית, לרווח …
    שבת שלום 🙂

  3. כן באמת היה לי מוזר שאין להם את האופציה הזאת. את מתכוונת לסידור כל המיילים של התיבת דואר בג'ימייל לפי המשקל שלהם נכון? ואז אפשר למחוק את הכבדים ביותר. דווקא לוואלה והוטמייל יש את האפשרות הזאת, וזה מאד עוזר.
    אחלא, אני עובד על הפניה לגורמים מקצועיים בקשר להקלה שלנו על חוות שרתים ותהיה לי תשובה תוך כמה ימים. נראה מעניין מאד מה הם יגידו. לא אמורה להיות להם בעיה לתת את העצות הטובות ביותר, שיעזרו לכולנו להקטין את חוות השרתים. תודה

  4. ואגב, פרשתי מפייסבוק לפני כמה חודשים אחרי החזרה מהודו כאשר קמתי איזה בוקר ובראש עלתה השאלה "למה אני בעצם בפייסבוק הזה, מה קיבלתי מזה עד היום" 🙂
    ולא חשבתי על זה שניה אחת אחר כך. פשוט תענוג להביא את החיים אלינו

  5. ובעקבות ההצעה של אורי אני מנסח מכתב ובו שאלות אל אנשים מתחום המחשבים, שמבינים טוב בעניין חוות השרתים. אשאל אם אכן ההצעות שכאן יעזרו להפחית מהעומס על השרתים, ואולי אף חשוב מזה – האם יש עוד דברים שנוכל לעשות כצרכנים כדי למזער את העומס על השרתים? דברים שלא הזכרנו כאן…
    העדכון בימים הקרובים 🙂
    והקובץ המעודכן והסופי ייערך והוא שיישלח אל אנשים לאחר שנמצא נכון ומועיל, כמו שאורי הציע…
    כל טוב

  6. פששש נועה, שיחוק הסרט הזה. במיוחד עצם ההשתתפות השטותניקית של כל המשפחה! התלבטתי איפה להגיב – אם כאן או אצלך בבלוג או אצלך בפייסבוק, מה שמעלה את השאלה על ריבוי מקורות דיון, האם זה לא בזבזני? התשובה שעולה בי היא לא. יצירה שנעשית מהלב יכולה להמשיך את מסעה בהרבה צורות. כאן ועכשיו למשל, בדיון על אקולוגיה של מידע. בבלוג על הורות – בדיון על דרכים יצירתיות להשתעשע בחופש, בבלוג על למידה – שיעור אורגני בקולנוע עם ילדים 2011, בפורום של דרמה תרפיה – על יצירה ספונטנית מרפאה.. מחוץ לשער של בית ספר – חיבוקים.

    בקיצור – יצירה חד פעמית עם הרבה ביטויים. לכאורה חיסכון בזמן: יצרת, ערכת, העלית לפייסבוק, שלחת קישור ולא קובץ כבד, והיצירה עושה את דרכה לכאורה בלעדייך. ואז יש לתחזק דיון, ופה (אני מרחיבה את הדיון למקום כללי רגע -) צריך ללמוד איך למצוא זרם יציב בתוך כל האפשרויות. איך להבחין בין דיון משמעותי ובין תשוקה ללייקים ולתגובות, שעלולה ליצור עומס על שרת רגשי. גל מור כתב על תיסמונת התחזיקו אותי אני מתנתק מפייסבוק, ריקי כהן כתבה היום על העייפות שלה מארס פואטיקה בלוגרית. אנשים נהיים לא סבלניים כי יש עומס מידע. מעניין מה טביעת הרגל האקולוגית הרגשית של ריפרוש!
    בדיוק תומר פה מולי עכשיו עם האיי טאץ' שואל: רונית, לך יש טוויטר?

    (המשך יבוא)

    נתראה בצהריים!

  7. הי אורי,
    הרעיון היה לפתוח דיון בנושא, ולהביא אליו תשומת לב. הסיבה לכך היא רצון לעשות טוב.
    אני גם לא מכיר את התחום כאיש מקצוע, וממה שאמרת גם אתה לא מכיר אותו עד הסוף. אבל יש לי תחושה שיש מקום להתייעלות שם, אפילו ברמת ההתייחסות שלנו למדיה, שהיא כאילו אין גבולות. וזה לא נכון לאף תחום בעולם הפיזי.
    ברמת התירוצים – עובדה שפייסבוק הגיעה למצב שגרינפיס פונה אליה בבקשה למזער נזקים, והחוות שרתים גדלות באופן חסר תקדים, ואכן צורכות חשמל רב. זאת אומרת שמשהו כן נאגר שם, כן זועק אל המבט שלנו לפנות לכיוון הזה קצת.
    ומתוך תחושת בטן של אדם שעוסק באקולוגיה, וראה דברים דומים מאד קורים בכל מיני תחומים של החיים, אתה לומד לזהות איפה יש טיפה הסחפות, טיפה נהנתנות, ואיתם באופן אוטומטי הצטברות של רעלים, פגיעה בסביבה ובאחרים ובעצמנו וכו'.
    ההיבטים שרונית העלתה לגבי הצפה באינפורמציה ברמה האנושית שווים בפני עצמם את ההתיחסות שלנו, ועוד איך. אנחנו צריכים לדעת לנקות אחרינו, ולהרגיש את ההשפעה שלנו על העולם. ככה לפי לדעתי.
    התקשורת שלנו ברמה הבינאישית היא חשובה, ובעיקר מה שעומד מתחת למילים. הכוונה.
    עם כוונה טהורה, גם עשייה מוטעית כביכול מביאה הרבה ברכה לכולנו, כי היא מפיצה אהבה על מצע פיזי.
    ועוד – כל אחד לוקח נישה שקרובה אל ליבו ופועל בה, ותומך בעשייה של אחרים שבחרו נישות אחרות. זה עשייה מלאה, כי אז יש גם לך למעשה חלק בעשייה של אחרים.

    בברכה

  8. בעיית הזיהום שנוצר מהפקת חשמל היא בעיה אמיתית. חוות השרתים באמת צורכות הרבה חשמל והרצון להפחית (וליירק) אותו, בהחלט מובן. למרות זאת, יש לי בעיה עם העצות הפרקטיות שנתנו כאן:

    * אני לא מכיר את הטכנולוגיה של אגירת המידע בחוות השרתים, אבל אני בטוח שהם לא עד כדי כך לא יעילים ושומרים עותקים רבים של אותו הקובץ. אם אני שולח קובץ במייל לאלפי אנשים, אני משוכנע שגוגל שומרים רק עותק אחד ממנו. גם אם אותם אנשים ממשיכים להפיץ אותו, עדיין מדובר באותו עותק יחיד.

    * שימור מידע בפני עצמו לא דורש אנרגיה. נסו לנתק את המחשב שלכם מהחשמל. האם הוא שכח את כל הקבצים שלכם? האנרגיה דרושה לעיבוד (חישוב) ולהפעלת אמצעי האחסון (סיבוב הדיסק וכד'). אני לא יודע איך צריכת החשמל מתחלקת אבל נדמה לי שדווקא האנרגיה של הפעלת אמצעי האחסון היא לא חלק מרכזי (פה, אולי אני טועה)

    * אני חושב שחשוב מאוד לבדוק היטב את הדברים לפני שממליצים להרבה אנשים להתאמץ ולשנות את אורחות חייהם. המשאבים של כל אחד מאיתנו מוגבלים ויש המון פעילויות ירוקות חשובות שכל אחד מאיתנו יכול לעשות. חשוב שנתמקד באלה שבאמת מועילות לכדור היקר שלנו.

  9. כן.. "האקולוגיה של המידע" זה מונח מאד יפה.
    יש היום עודף בהמון תחומים שעל פני השטח. גם במידע. יכול להיות שבתחומים האלה כדאי דווקא להפחית את הגודש, כדי שבאמת "נדע", נהיה בשקט. השפע יועיל לנו אולי דווקא בפנימיות

  10. פוסט מעניין
    פתחת לי צוהר מחשבתי חדש…
    ואני שמחה שזו לא סתם עיקשות למחוק כל יום את כל המיילים המיותרים לגמרי ,אני אפילו מצילה איזה דב קוטב !
    יו הו
    אבל מה?לא להעלות את הסרט החדש ליוטיוב??

  11. מאמרים בנושא בחודש האחרון באתר של הבי בי סי. וגם בניו יורק טיימס. ללחוץ יותר על ה"דיליט". זה הכל.

  12. במיוחד כשכל יועצי השיווק האלה – אחד מהם שולח מייל עם איזו הודעה חדשה ותוך שנייה כל הקולגות שלו מפציצים במיילים עם הפנייה לאותה הודעה מדהימה.
    אבל תמיד יש את הפיתוי שאולי למרות ועל אף הנדנוד וטחינת המוח, אפשר יהיה ללמוד משהו חדש

  13. צודקת גליה. בהשראתך גם אני מחקתי ניוזלטר אחד שלישי הבוקר, ואף את כל המשלוחים הקודמים שלו – משהו כמו 20 70 מסכים של ג'ימייל. תכף ומיד! כולם עלוני טיפים מייגעים של שיווק באנגלית. אולי זה אפקטיבי והחבר'ה האלה באמת מתעשרים מצורת ההגשה הזו, אבל אותי זה מחרפן.
    ואיילת יוגה – תחזית המאיה תעלה בהמשך היום 🙂

  14. אני חושבת שהמאמר הזה חשוב מהרבה סיבות.
    קודם כל, הוא מגדיל את טווח האחריות שלנו בצמצום זיהום פיזי, אבל לצד זה, מעלה את הנושא של סינון ומיון מידע בכלל, ומצמצם זיהום מנטאלי.

  15. ומכיוון אחר, הצפת המידע באינטרנט.
    בדיוק הבוקר, כנראה בהשראת פסח והאביב, שמחתי להוריד את עצמי מכמה ניוזלטרים ודיוורים שהגיעו למייל שלי בזמן האחרון. לא רק חסכון במקום גם ניקיון בראש. במקום כל פעם להתלבט – לפתוח? לקרוא? זה מתאים לי? לראות את כל הוידאואים המצורפים? – שקט וניקיון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close