לצחוק או לבכות… זאת השאלה

טורים אישיים

קטגוריה טורים אישיים | תאריך פרסום 30 נובמבר, 2013 | ע"י פוסט אורח

2

[אורית אור]

לא יודעת איך לקרוא לפוסט הזה. פוסט פרגון, פוסט תמיכה, אולי פוסט תודה? לא יודעת. הכותרת לא משנה. מה שחשוב שזה בא מהלב. צורך אמיתי כזה לפרגן למישהו מוכשר, משלנו, כאן מהבית. רצון לשתף אתכם בחוויה חזקה שעברנו שי ואני במוצ”ש האחרון במופע של אייל עמית.

את אייל עמית הכרתי לראשונה בפייסבוק לפני שנה שנתיים. פה לייק, פה תגובה, לא משהו יוצא דופן. הפעם הראשונה שנפגשנו פנים אל פנים זה היה בבית של מיכל ושי אביבי. שי (אור, לא אביבי..) בדיוק סיים את הרצאתו במפגש בנושא ‘חופש’. פתאום ניגש אלי בחור חמוד. דיברנו קצת, שוב, לא משהו יוצא דופן. ההכרות שלנו נשארה מאז ברשת. שמעתי על הספרים שלו, על ההוצאה לאור שלו, על הסטודיו דיג’רידו. שי אפילו בא לנגן אצלו פעם בסדנאות והתייעץ קצת בעניין הספר שלו. מצא חן בעיני. איש מקסים עם לב רחב. זה פחות או יותר כל מה שיכולתי לספר עליו.

ואז שמעתי על מופע הסיפורים שלו. פעם מפה, פעם משם, מאיפה לא בעצם. היא הייתה, והוא היה, וזה היה, וזאת היתה, וכולם אומרים שמצחיק ושחייבים ללכת ואין דברים כאלה. אז אוקיי, גם לנו בא לצחוק וקנינו כרטיסים ובאנו. בראש כבר דמיינו איזה מופע סטנדאפ עם קטילות וירידות על הקהל.

אז זהו…

שלא.

אני חושבת שהתגובה של שי למופע הכי מדוייקת כאן: “חשבנו שאנחנו הולכים לערב של צחוקים. בן אדם מקריא מהנייר סיפורים על התאהבות בסיני, סמים באמסטרדם, מקדונלד בהודו – מה כבר יכול להיות מעניין כל כך? עברתי משהו עמוק ומרגש. אייל מצליח גם להצחיק (מאוד!) גם להיחשף בצורה מוחלטת, וגם לא ללגלג אפילו טיפה על אף אחד חוץ מעל עצמו. בקטע על היפהפיה הנכה נשבר לי הלב. ונפתח.”

תקשיבו, כמה שצחקתי לא בכיתי שנים… גם אני הייתי בצום מיצים שאייל סיפר עליו, אבל הוא הצליח להפוך את החוקן לסאגה של צחוק ובכי בערב הזה. גם אני קפצתי על כדור עם תינוקות בשלוש לפנות בבוקר ובעטתי את שי מהמיטה כשהן בכו. גם אני הייתי בסיני כשהבדואיות הקטנות ירוקות העיניים וצרובות השיער כפו עלי צמידים.. יש משהו באנושיות הזאת שהיא כל כך נוגעת והופכת את החוויות של כולנו למשהו שונה לגמרי. עמוק, מצחיק ומטלטל. מופע מקסים. איש מקסים עם סיפור חיים מעורר השראה.

לפני חודש וחצי אייל פתח פרוייקט בהדסטארט לספר השלישי שלו. 77% כבר גוייסו ע”י 175 תומכים. נותרו שמונה ימים. אנחנו כבר בפנים. לא נשאר עוד הרבה לסיום המוצלח. בואו נעשה לזה הפי אנדינג הא? זה מסוג הדברים שלתמוך בהם עושה טוב לכולנו.

זהו, אם עוד לא הייתם במופע, אז יאללה – ממש ממש כדאי!. בנר שביעי של חנוכה 3.12.13 מופע הבכורה של הברנש בתל אביב. ראיתי מה קורה בתיאטרון הידית… אני יכולה רק לדמיין מה הולך לקרות שם… אל תפספסו!

הא כן, ורק שתדעו, כשיוצאים מהמופע הזה, עולה צורך מאוד גדול לכתוב פתאום. ראו הוזהרתם 😉



קטגוריות

תאריך פרסום 30 נובמבר, 2013 | ע"י פוסט אורח

2

Tags: , , ,



על המחבר

Profile photo of פוסט אורח



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 תגובות ללצחוק או לבכות… זאת השאלה

  1. אייל עמית

    הערב ממריאים! מוצ״ש ב20:00 עם סיום אמנים במושבה, מוזמנים למופע הסיפורים שיעיף אתכם גבוה! שיקח אתכם רחוק!
    בר אלכוהול חופשי יחכה לכם עם פתיחת הדלתות. התחלת מופע: 20:30.
    מספר המקומות מוגבל. מומלץ לשריין כרטיסים מראש. כל הפרטים בדף האירוע
    באהבה
    אייל 😉
    https://m.facebook.com/events/1465254753702355/?ref=22

  2. יעל

    אני אלך למופע שלו…
    לצחוק זה אף פעם לא מזיק…