התפתחות האתרזוגיות ומשפחהטורים אישייםילדיםכלליכתיבה פרטית

סיבובים ולבבות

ליעם"סיבובים ולבבות", רטנה לירי (3) תוך כדי בכי, כשחזרנו איתה מהפיקניק של פסח. לא הבנו מה היא רוצה, אבל היא רק חזרה וביקשה "סיבובים ולבבות"… היה מאוד מתסכל.

לפני שבוע לקחתי שוקולד מהארון ליד ליעם (1) שכעס שלא כיבדתי אותו ורק ישב וזעק "את זה" בכל הקול ובעצם אמר "תקשיב לי טוב עכשיו. אתה מביא לי קוביה, אחרת אני בוכה לך כאן כל אחרי הצהריים".

לילדים יש דרך להתבטא לפעמים שלא תמיד נהירה לנו. וככל שהם צעירים יותר היא שנונה ומקורית. יש שאומרים שניתן להבין אותם מגיל אפס וכנראה שלפעמים הם לא מבינים אותנו. כמו למה אנחנו לא נותנים להם לחקור עד הסוף את מרקם הקוטג' או לדעת אם הטוש הכתום טעים יותר מהכחול… לפעמים הם רוצים משהו ואנחנו לא מבינים. ואין לנו את הסבלנות להיכנס רגע לעולם שלהם ולהיות איתם, להיות אנו הלומדים, הילדים.

"תראה, הנה איש מחובל!", אמר לי פעם אחי היקר כשהיה בן 6 למראה ספיידרמן כובל אדם בחבל.  הסברתי לו שאין מילה כזאת למרות שתמהתי למה? איזה יופי של מילה, מלשון "מסודר", "מרוחץ" וכו'… ולמה לירי לא יכולה "להשחיא" (מלשון "שחייה") את נחש המים הצף בבריכת התינוקות של דג הזהב ?

אומרים שאפשר ללמוד מטעויות. אנחנו יכולים גם לתעות יחד איתם בתוך הדמיון המדהים שלהם. ואז נוכל להבין תמיד מה הם רוצים.

זה קרה עם לירי רק כשסידרתי את התיק של הפיקניק ונתקלתי במרשמלו שנשארו. היו שני סוגים. האחד בצורת לבבות. והשני עם סיבובים…

לירי יקרה, היום בערב ל"ג בעומר. קבענו. אני מביא סיבובים ולבבות.

תגיות
הראה עוד

1 thought on “סיבובים ולבבות”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close