השימושון

פסח, אליהו ומאיה

מאת: טליה טוקר (*)

ברכות וחג שמח לכולנו:
מזה שנים חוקרת אני את ההקבלות בין לוחות שנה של תרבויות שונות וכל פעם נדהמת מחדש מהסינכרונים וההקשרים הכל כך מדויקים.
באופן ספציפי אני מתמחה בלוחות הזמן של תרבות המאיה, שמלמדים אותנו רבות על הפוטנציאל האינסופי הקיים בכל רגע בחיינו ועל האפשרות לזרום בנעימים תוך כדי יצירת המציאות הרצויה לנו. לפני מספר ימים, ישבתי לכתוב את "תחזית" המאיה לתקופה הקרובה ופתאום גיליתי, שלפי המאיה בגל הבא, גל "הלך שמים", אנו עומדים לחגוג את חג הפסח. למרות שהלוח היהודי עוקב אחר מחזוריות שונה מזו של לוח המאיה, כל הזמן קיימות הקבלות מעוררות השתאות. נרגשת מעצם הסינכרון, קלטתי את הפוטנציאל האדיר, הקיים בימים הבאים עלינו לטובה ועל כן אני כותבת שורות אלה.

השייכות שלי לעם היהודי גורמת לי לחקור את הסימבוליקה המרתקת הקיימת בתרבות שלנו.
חג הפסח הוא חג החירות. חג שבו אנו משחררים את המיצרים והכבלים של המציאות הדואלית ויוצאים לחופשי למקום שבו אפשר לבחור את האירועים וההתרחשויות בחיינו. למעשה מדובר בסוג של גאולה, שהרי כרגע במציאות הקוטבית, על כל ההרס והשליליות הקיימים בעולמנו, לא ברור ממש כיצד ניתן להתיר את הכבלים. סיפור יציאת מצרים הוא סימבול לקושי ולהרס הקיימים בעולמנו, השעבוד במצרים והאפשרות לצאת לחופשי- כפי שנאמר: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" (דברים טז) .

לפי המאיה, השנה- החג מתרחש בעיצומו של גל הלך שמים. גל זה בדיוק מלמד כיצד להשתחרר מההגבלות ששמנו על עצמנו עד היום, כיצד ניתן לשנות את רמת המודעות שלנו, לשנות תבניות חשיבה של תלות אנרגטית ולהיפתח לאפשרויות חדשות בעולמנו. הוא מוביל אותנו צעד אחר צעד לנחש ביום האחרון, שמסמל את האלכימיה של הרעל וההרס והשעבוד לתבניות ליצירה ולביטוי ייחודי.
בחג הפסח עצמו יש אפשרות לפה להשיח את סיפור הגאולה. רובנו יושבים בליל הסדר ומספרים סיפור שמסופר מזה אלפי שנים. סביב השולחן יושבים כמה דורות, מבוגרים וילדים, ודנים בסיפור הגאולה. הסימבול מלמד על האפשרות לגאולת הדיבור, ליצירת שפה על דורית ועל זמנית המקשרת בין כולם, תקשורת זורמת ומשוחררת מכבלים של זמן ומקום.
האפשרות ליצירת תקשורת מסוג אחר, תקשורת של הקשבה וקבלה, נוצרת במעבר לסוג אחר של חשיבה. ההסבה לשולחן של בני משפחה שונים, שלא בהכרח קרובים אחד לשני, והשאיפה לאינטימיות ואחדות ביניהם, נסמכים על גאולת העבר, שבה התרחש שינוי ממציאות חיצונית קשה ומפרכת למציאות זורמת. שינוי משעבוד פנימי ותבניות חשיבה ישנות למח אחר. ליל הסדר מאפשר להתמרה מהסוג הזה, למעבר למצב מודעות חדש.
האם תקשורת שכזאת אפשרית? מחקירותיי גיליתי ששפת הצורות הגיאומטריות, שפת המרחב אני קוראת לה, היא שפה של סמלים וסימנים המאחדת בין כולנו. הצורות הגיאומטריות, המהוות מרקם חי לכל דבר ודבר בעולמנו, מכילות בתוכן מידע אינסופי, מוכרות לתאי גופנו ומאפשרות לשינוי מבנה המח שלנו. לא רק שהן מאחדות בין אנשי אותו המקום אלא שכל תרבות והסמלים שלה ולמרות זאת כל הסמלים מובילים לאותה חכמה. בהמשך המאמר, אפרט על הצורות של החג, כך שתוכלו להסתנכרן על מספר ערוצים במקביל וליהנות מהפוטנציאל של הימים הללו.

אליהו הנביא והמאיה:
חג הפסח הוא החג היחידי- שבו אנו מזמינים את אליהו הנביא לבוא ולהשתתף בשמחתנו.
האפשרות למעבר למצב הלא ידוע הזה של גאולה באה לידי ביטוי במזיגת כוס היין לאליהו הנביא ובהמתנה מרוגשת לקראת בואו. אליהו הנביא מגלם עבורנו את הלא ידוע, הבלתי צפוי, האפשרות למצב אחר של מודעות.
בהפטרה, בסוף ספר מלאכי, אחרון ספרי הנביאים, מבטיח ה': "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם". תפקידו של אליהו הוא לגשר בין הפערים הבין דורותיים ובין הפערים בתוך עצמנו. אנו לומדים ליצור שפה מסוג אחר, שפת הלב, שיכולה לחבר בין עמים שונים, בין דורות ובין חלקים נפרדים בתוכנו.
אליהו הנביא- הוא ההתגלמות של מי שיכול לדבר את שפת הלב, מי שפרץ מבעד לקודים של השפה, הזמן והמרחב וממשיך, לפי המסורת, לחיות בכל דור ודור.
בנקודה זו, אני מרגישה צורך להכניס את הפן האישי שלי. שנים רבות אני חוקרת צורות גיאומטריות מכל הסוגים והמינים. לפני מספר שנים גרתי זמן ממושך בכרם מהר"ל שבכרמל. בתקופה זו- התאמנתי במשך שעות בנשימה, בתנועה ובמדיטציות של צורות. לילה אחד התעוררתי מחלום חזק וברור, שבו אני משתתפת במעמד רם ונישא ובו חוזר ונשנה המשפט: "עד מתי תפסחו על שני הסעיפים?"!!! אני מניחה שרבים מכם מכירים את המשפט, אך לא כך אני. ניגשתי לגוגל עד שהבנתי שהוא נאמר בספר מלכים, בו אליהו זועם על נביאי הבעל והתרבות הרעה שאליה הגיע עם ישראל ובניסיון נוסף לעורר אותם מתרדמתם הוא שואל, עד מתי תנועו מהמינוס לפלוס ומהפלוס למינוס? עד מתי תחיו בעולם של אשליה? עד מתי תאפשרו לתוכנה המוגבלת לנהל אתכם ותהיו כבולים במיצרי קוטביותכם?
מאותו יום ועד עצם היום הזה, כולי מלאת הערכה ויראה למידע שמועבר ע"י אליהו הנביא. לאורך ההיסטוריה ועד ימינו, אליהו מופיע במגוון מרשים של תפקידים וקלסתרי פנים. קיים אליהו המקראי הזועם, הקפדן, הקנאי לה' וקיים אליהו הנבואי, בעל החמלה, יכולות הריפוי והאור. דמותו עוברת בכל פעם טרנספורמציה ומקטגור זועף הוא הופך לסנגור גואל. מכאן שאליהו הוא דמות פלאית בעלת קודים לחיי נצח. הוא המבשר על אחרית הימים, על מצב של הרמוניה ואהבה בעולמנו.
ונחזור לסיפורי האישי: לאחר תקופה ממשוכת של למידת דמותו של אליהו והידע שמועבר דרכו, הגיעו אלי הצורות הגיאומטריות של המאיה והידע שמועבר בעזרתן. גיליתי שעולם המאיה הוא עולם עשיר הרווי בצורות, צבעים, ומספרים, שמאפשרים לפתוח את הלב, לשנות את תפיסת הזמן וללמוד על עצמנו ועל ההתפתחות האנושית. הידע המרתק הזה נוגע בתחומים כמו: אסטרולוגיה, פילוסופיה, יעוד, מימדים, ריפוי, קוסמולוגיה, מתמטיקה ובעיקר, מלמד אותנו את חכמת הזמן והמרחב.
הקודים שהשאירו אחריהם בני המאיה, מצוירים על קירות המקדשים ומוצפנים בלוחות הזמן שלהם, מוצגים בצורות גיאומטריות, שמאפשרות להתחבר למקור ידע טהור של סימנים וסמלים. הצורות הגיאומטריות מספרות לנו בשפה הבראשיתית של הבריאה על התפתחות המודעות האנושית ומאפשרות לנו להיזכר- במה שברמה מסוימת, אנו כבר יודעים.
למעשה הידע של אליהו הנביא מקביל לזה שמעבירים לנו המאיה. אלה הם הקודים של התנועה האחרת בזמן ובמרחב. אליהו עלה השמימה בסערה, מבלי למות מוות פיזי, משום שהיתה לו היכולת לנוע בין המימדים. גם המאיה נעלמו באופן מסתורי לקראת הכיבוש הספרדי. מדובר באותו התדר, רק מכיוונים שונים.
הגישה המסורתית בנוגע לדמותו של אליהו מדמה אותו לגואל, שנעלם מעיני בני האנוש עד למצב של אחרית הימים, שבהם יחזור ויופיע. באחרית הימים נסגור מעגל מחזורי, נפרוץ את מימד הזמן והמרחב והרמוניה תשרור בכל. אמן ואמן.
צירוף האנרגיה של אליהו, של חג הפסח וגל הלך השמים של המאיה יוצר רטט מאוד חזק בימים הללו ומאפשר התפתחות עצומה.

חג הפסח לפי המאיה:
אנו בעיצומם של ימים מרגשים ביותר, שמחברים יחד את חכמת המאיה עם חכמת היהדות.
ההקבלה בין פסח לגל הלך השמים של המאיה- מעוררת עניין ומחשבה. פסח הוא למעשה ראש השנה היהודי, שמסמל תחילת מחזור חדש ברמת המודעות שלנו. לאחר צירי לידה קשים של יצאת מצרים, אנו נולדים מחדש.
גל הלך השמים, שהתחיל ב-11 לאפריל, הוא גל שמאפשר טהרה ותחייה. למשך 13 ימים אנו לומדים כיצד ליצור את המרחב, שיפתח את ליבנו ויחבר אותנו למודעות גבוהה יותר. תחילת השנה הרוחנית של היהדות, ערב פסח, יוצאת ביום התשיעי של הגל. הלך שמים ממגנט אנרגיות של אומץ לעמוד על שלנו, לממש את הרצונות שלנו ולתקשר ישירות עם כל מה ששואב לנו את האנרגיה. הוא נותן את החוזק לשים גבולות, להיות ברורים ונחושים וליצור לעצמנו מרחב לחקירה וללמידה שמגדילים את החמלה והערנות שבנו. הלך השמים ביום הראשון של הגל, מסמל את האפשרות לקפוץ מדרגה רוחנית ולחבר בהווייתנו את השמים והארץ.
הלך השמים הוא הנביא, המשיח, בעל האומץ והחמלה, שבאומץ ובאמונה מבטא את החכמה שבו. מכאן שזמן זה מאפשר קבלה של אינפורמציה אדירה להתחדשות והשתנות שלנו וכן קבלת עצות פרקטיות, בנוגע לדרך שבה ניתן לגלם את העוצמה שלנו. אני ממליצה ליצור לעצמנו מרחב הלך שמים מקודש ובו להרחיב את זווית הראייה שלנו בנוגע לחיינו וליצור תצורות מחשבה חיוביות לשנה החדשה.
ה- 19/4: ערב פסח עם האנרגיה המקבלת והאוהבת של הדרקון. הדרקון מסמל את תוכנית האם, את האנרגיה הנשית בשיא התגלמותה, את יכולת הקבלה שלנו את עצמנו ואת חיינו. היכולת לחוות תחושת חירות, מתממשת ברגע שאנו משנים את התוכנה ממינוס לפלוס ומקבלים את מי שאנחנו ואת מה שיצרנו עד היום בחיינו. ערב החג הוא זמן טוב להתבונן בכל הדברים הנפלאים הקיימים בעולמנו. חכמת הגל מלמדת להתבונן באותם הדברים שמזינים אותנו וגורמים לחיוך, בכישורים שקיימים בנו וכיצד אנו יכולים לבטא אותם בדרך שנעימה לנו. ברגע שנקבל את עצמנו ואת חיינו באהבה, נשים לב כיצד הבקשות שלנו נוצרות במציאותנו, בסינכרוניות המופלאה של פעימת החיים.

לפי החכמה הסינית האנרגיה בימים אלה קרויה: "תיקון" ("ריקבון") (הקסגרמה 18), לפיה זהו זמן לתקן את כל התחומים שהזנחנו והתעלמנו מהם ויוצרים קשיים בחיינו. ניתנת לנו ההזדמנות לבטל באמצעות עבודה על עצמנו את האדישות, שיוצרת מצבים לא נעימים עבורנו. גישות ששייכות לעבר, גרמו לנזקים לקרות ואנחנו היחידים שיכולים לתקן את המצב. זהו זמן להניח את היסודות לצמיחה מתמדת ולפעול במרץ, כך שאנרגיות של השראה יוכלו להיכנס לחיינו.

ה- 20/4: פסח: היום העשירי בגל הלך שמים, שבו אנו מגלמים הלכה למעשה את הקפיצה שמתרחשת בגל, באנרגיה של רוח בהדרכת כלב: הדרכת הכלב בפסח מלמדת שהשחרור מהשעבוד הוא שחרור מהתלות שלנו באנרגיה של הסביבה, החברים והמשפחה. כדי להשתחרר מהתלות בתבניות ובהרגלים, עלינו ללמוד כיצד לשמור על האנרגיה שלנו בתוכנו וזאת ע"י נאמנות לעצמנו ולרצונות שלנו. הכלב הוא ידידו הנאמן של האדם ומלמד אותנו להיות החברים הכי טובים של עצמנו, לעשות את מה שנעים לנו, מבלי לרצות או לבזבז אנרגיה כלפי חוץ. כך אנו שומרים אנרגיה ונמנעים מדרמות וממצבים קיצוניים בחיינו. הכלב בחג מלמד לחבר את ה-"כ"- הכוונה- ללב ולהתהלך עם לב רחב ואוהב. מכאן שבפסח עצמו, אנו מרחיבים את ליבנו עוד ועוד ומגשימים את הרצונות שלנו, בבטחה ובנעימים.

ה- 23/4: ג חוהמ"פ: גל הלך שמים מסתיים בנחש, שמלמד אותנו את אומנות האלכימיה! מהתנועה בין המימדים, החלל, המרחב, ההתעוררות והחקירה, לנוכחות אותנטית וצבעונית, בדמותו הפיזית של הנחש. מהחיבור הרוחני הגבוה לשמים אל הנחש, הזוחל קרוב לאדמה. הנחש, שמסמל את סלילי הד.נ.א., מגלם בנוכחות שלו את החיבור לחכמת האבות. כיצד ניתן להתמיר רעל מכל סוג שהוא בחיינו ולהפכו לדבש. כיצד ניתן להאיר את החשכה. כיצד ניתן להפוך עפר, רפש, תקיעות, שליליות, לזהב, תקווה, זרימה וחיוביות. כיצד ניתן להפוך את החיסרון ליתרון. הוא מלמד אותנו תענוגות החיים מהם ומראה, שבסופו של דבר עם כל המציאויות המקבילות, אנו חיים כאן בפיזי והכי חשוב, ללמד להתענג על כל רגע ורגע. הקפיצה הרוחנית שעברנו בגל מאפשרת- לגעת בחיים וליהנות מהם. כל התורות הגדולות מיועדות לכך, שניישם אותן בצורה פרקטית, במציאות הפיזית הקוטבית ונאפשר לפרץ האותנטיות החינני שבנו, לבוא לידי ביטוי.

מאחלת לכולנו חג פסח שמח וימים טובים ומאושרים.

***
טליה טוקר: מלמדת, מטפלת ומתמחה בידע הזמן והמרחב. לאחר 8 שנים של לימוד, חקירה ותהליכים אישיים, עברה חניכה בשושלת הקיצ'ה, שושלת שאמאנים גוואטאמאלית עתיקה וכן הוסמכה ללמד ע"י האקדמיה של המאיה. מלמדת כיצד לחיות את הקודים המוצפנים בלוחות הזמן, עורכת מפות אסטרולוגיות אישיות של המאיה ומדריכה במפגשים אישיים. במאי יפתחו קבוצות חדשות ללימוד מאיה, ויתקיימו גם מפגשים חד פעמיים בנושא הזמן על פי המאיה. פרטים אצל טליה בטל' 052-2203337
ובאימייל.

מידע נוסף באתר.

הראה עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close