2012 זה עכשיואוכלאקולוגיהטורים אישייםיוזמות חופשיותכתיבה פרטיתסביבה וקהילה

פרידה מהקואופרטיב האורגני בכרכור

[מאת מאשה דולב]

כמו בכל יום חמישי, ארגזי הירקות גודשים את המדפים, וריח טרי של מלפפונים וחסות, פטרוזיליה וכוסברה, ממלא את החלל. צבעי העגבניות, הפלפלים האדומים והצהובים, החצילים והמלפפונים, סלק, כרוב, כרובית, קונצרט של צבעים וריחות – אין כמוהם להרחיב נחיר ולב. כזהו יום חמישי, יום השוק של הקואופראטיב האורגני.

כך בשבע השנים, התנהלו חיי משבוע לשבוע! היו ימים קשים ובעיקר ימים שמחים. לא אחת שמעתי את המשפט: "בכל פעם שאני מגיע/ה לכאן, מצב הרוח שלי משתפר" ואכן הקסם של המקום הזה לא חדל לפעום עד הרגע האחרון. אף אני יכולה להעיד שלא הייתה זו רק חווית הקניה, אלא האנרגיה השופעת של האנשים שמילאו אותו.

כשנולד המיזם הזה, היה רעיון מעורפל ליצור קהילה שאוכלת בריא, לא ממש ידענו, מירב (חופי) ואני, מה אנחנו מחפשות, יכולנו להגיד "אולי זה יהיה כמו חנות, אבל הקונים גם יתחזקו אותה… או אולי נעשה גינה גדולה וכולם יעבדו בה ואז נמכור את מה שנגדל…" וכך נולד הקואופראטיב (שם זמני), שהאריך ימים מעבר לציפיות.

חלמנו על מקום קטן וחם (לא ידענו כמה חם יכול להיות מקום קטן בקיץ וללא מזגן), חלמנו על אנשים תומכים שנותנים יד ואכן רבים נתנו כתף, פעם היה זה תומר ואח"כ שני ואמיר ושלי ואורה ורותי ועוד ועוד…. ויסלחו לי מי שנשכחו.  וה"ילד" המקרטע הזה, שדידה ולמד לאט לאט את דרכו,  התייצב על שתי רגליים רועדות והתחיל ללכת. וראה זה פלא כמו בחזון ההוא מלפני שבע שנים קם "מקום" שכתבי עיתונים התחרו, מי ילהג יותר את סיפורו של הקואופראטיב הזה, כמובן נשלחו צלמים, והפינה (שלא לומר הפנינה!), הפכה מוקד לעליה לרגל.

מה שהיה בתחילה חלום של כל אחת מאיתנו, צמח לחלום משותף של הרבה אנשים. כל אחד בתורו הביא עוד גוון ועוד עוצמה, כל מי שהגיע, ולו רק לביקור קצר נשבה באווירת המקום הזה.

השנתיים האחרונות לא היטיבו עם הקואופראטיב. יזמים גדולים הבינו את הדרישה למזון אורגני וזול. יותר ויותר רשתות פתחו סניפים, הורידו מחירים, הביאו משלוחים עד הבית. התחרות הותירה אותנו מותשים.

בטבע, כשמתחיל מתוך השממה להיווצר חורש, יש תפקיד חשוב לעץ חלוץ. זה העץ שמפלס דרך, צומח מהר, יוצר צל ומסביבו יתחילו עצים איטיים לגדול. לא הרבה שנים יחלפו ותפקיד ה"חלוץ" יסתיים.

כזה היה גם תפקידו של הקואופראטיב. אותן ארבעים משפחות ראשונות, שהאמינו בדרך וליוו את הרך הנולד, היו חלוצות באותה מידה. הן שסללו דרך לחקלאים חדשים שיאמינו ויגדלו מזון בריא יותר, יזיקו פחות לאדמה ולמים. קהילת המאמינים באכילה בריאה הלכה וגדלה. היום מזון בריא ואורגני זול יותר ובר- השגה. אולי זה היה תפקידו של הקואופראטיב – החלוץ.

אבל לא היה מנוס, ההחלטה לסגור את הקואופראטיב, נפלה. לא עמדנו בתחרות. והנה בחמישי היה יומו האחרון, קצת עצוב, כמו בכל פרידה, זר לא יבין זאת! אבל "בכל סיום יש התחלה חדשה" – כדברי השיר.

ושוב תודה גדולה לכולם ונתראה בחלום הבא!

 מאשה דולב

(תמונות: חדווה שפרעם.)

תגיות
הראה עוד

16 thoughts on “פרידה מהקואופרטיב האורגני בכרכור”

  1. אין קואופרטיב לצערי כבר באיזור , אשמח לעזור ליזם לפתיחת קואופרטיב באזורינו
    אני בינתיים משמש כתחליף לקואפרטיב באיזור , אבל לא ממש כי אני עדיין בכל זאת עסק עם עלויות שכירות , עובדים , מיסים וכו' …
    רני אורגני – בנימינה

  2. סיון, לידיעתך, אין יותר קואופרטיב אורגני באזורנו. גם לא בגן הסולארי.
    הקואופרטיב שהיה בכרכור נטמע בזה של גבעת עדה שנטמע גם הוא ב"האורגני" עסק שמאגד בתוכו הרבה חקלאים אורגניים גדולים וקטנים ומשווק את תוצרתם.
    זה רעיון מקסים ומאפשר להרבה מגדלים קטנים להיחשף ולהמשיך להתפרנס.
    אולם קואופרטיב זה כבר לא…

  3. סרט אודות קואופרטיב אורגני, אמנם בתל אביב, אבל גם באיזורנו יש כאלה.
    סרט מקסים על התחושה.
    גם על ההבדל בין הקואופרטיב לרשתות המזון האורגני:
    http://www.youtube.com/watch?v=dLYBDntrNPs
    מוזמנים להצטרף (יש ב"גן הסולארי" בבנימינה ועוד)
    🙂

  4. צריך גם לדעת להפרד..כתבת יפה. אני חושבת שהמיזם החשוב הזה הקרין הרבה מעבר למשפחות שהיו חלק מהקורפרטיב .תודה.

  5. היער מתחדש והאפשרויות הקהילתיות והצרכניות השפויות איתו.
    בזכות הקואפרטיב האורגני של כרכור נוצר מומנטום שהראה את הדרך לכל הארץ. בזכותו נפתחו קואופים דומים, בזכותו רשתות השיווק פתחו מחלקות למזון טבעי ואורגני ובהשראתו הוקמו הרבה מיזמים ברוח דומה.

    הראתם עוד דרך כיצד לקחת את חיינו בידינו, זה מהלך גלובלי עצום שהבשיל.
    מה שיקרה מעכשיו והילך- אלוהים גדול הפקות.

  6. היה תענוג להיות חלק מהמיזם הזה לאורך השנים.
    אני ממש מרגישה שהייתן העץ החלוץ הזה ואיפשרתן להרבה יוזמות רעננות וחדשניות לפרוח בזכות הקיום שלכן והדרך שהובלתן.
    הרבה כבוד על זה ומאמינה שההמשך יהיה לא פחות טוב!
    תודה על הכל!

  7. hey masha

    my deepest respect to what you guys did.
    it was great inspiration to all of us…
    to people that prefer to get very very comfortable with the bigger organic food chains,
    I urge you to please keep on supporting your own community.
    you might find things for a bit cheaper, with a bit more comfortable conditions.
    but guys! don't forget the community is more important then all of this!! detachment starts exactly when we look only for our short term comfort and neglect the big picture, not realising we are cutting the branch we are sitting on. please keep on spending your money and love with local shops and , and YAZAMIM. they are working for YOU and not for money profit only.
    I wish you knew how much the cooperatives are still so vital to our community.
    it takes probably a lot more to explain this.
    thank you Masha and the others. thank you
    Love
    Sivan

  8. חברי הקואופרטיב בכרכור מוזמנים לפנות ולרכז את הזמנותיהם בקואופרטיב של גבעת עדה , הם מספקים משלוחים גם לפרדס חנה וכרכור ויש שם מגוון גדול של מוצרים ובמחירי קואופרטיב , חבל ללכת לחנויות הטבע , מה גם שיש ביום חמישי יום שוק בגבעת עדה של ירקות ופירות אורגנים במחירים מעולים . ולך מאשה וכל האנשים שעשו חייל ותרמו לנו את המודעות שאפשר לצרוך מזון אורגני במחירים שפויים , תמשיכו לעשות חייל בפרוייקטים נוספים לקהילה שלנו . אההה והאתר של הקואופרטיב הוא http://www.organiada.com/

  9. הי מאשה, כלכלת השוק החופשי הלא מרוסנת עדיין דוחקת את הקואופרטיבים החוצה מן המגרש, וזו גם עדות לקוצר הראיה של אנשים. הצלחתן במקום בו רבים נכשלו לפניכן. אבל יש תחושה שהתנאים מבשילים לאט לאט ( מאד לאט…) ולקואופרטיב שלכן היה חלק חשוב בהבשלה הזו, כששימש מגדלור לרבים. תנוחי קצת לפני החלומות הבאים.

  10. מאשה שולחת לך חיבוק מההר… צר לי לשמוע שהקאופ הותיק ביותר בארץ נסגר, זה היה מקום מופלא… מקווה שהכוחות והיצירתיות שלך ימצאו דרור במיזמים שימשיכו לזרוע את המסר הכל כך חשוב של מזון בריא ומקומי. בימים אלה אני שותפה בהובלה של הקאופ השיתופי של בית זית שנמצא בצעדיו הראשונים, ומקבלת השראה מהקואפ של כרכור…

  11. ממש מרגישים את תחושת הפרידה מדברייך ואת האהבה הגדולה לדבר! בטוחה שתבוא התחלה חדשה שתהיה מרתקת גם היא. ואיכשהו אווירת הזאב מקלפי החיות האינדיאנים נוכח, כחלוץ ומורה, נראה לי שהורתן (והראתן) דרך כחלוצות של משהו ועשיתן את זה עם כל הלב. תודה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close