אמנות ועיצובאקולוגיהזוגיות ומשפחהיוזמות חופשיותמקום שמורניו אייג'סביבה וקהילהשיטוטים

שירלי רוז והרשל בנג'מין

[מאת: אילנה פלדה]

מקום שמור

שירלי רוז בנימין 1913-2010, הרשל י. בנימין 1926-2010

בני הזוג רוז-בנימין היו מחלוצי איכות הסביבה בישראל. החל מאמצע שנות ה 80 של המאה הקודמת עד שנת 2001 התגוררו ופעלו מביתם בכרכור.
הם נמנים עם חלוצי האירגונים הסביבתיים הלא ממשלתיים בישראל, הקימו ועמדו בראש אירגון אשר התנגד להקמת תחנות כח גרעיניות בישראל. "הסוכנות למידע גרעיני בישראל" ופרסמו (מביתם בכרכור) רבעון – "אקונט ישראל" ECONET ISRAEL ,בעריכת חברתם ד"ר דבורה בן שאול. בימיו הטובים הוא הגיע לציבור של 150,000 קוראים. באופן רשמי בראש האירגון עמד הרשל בנימין אך הרוח החיה היתה שירלי רוז-בנימין.

שירלי הגיעה עם בעלה ושני בניה מארה"ב בשנות ה-70' סמוך לזמן תקלה גרעינית בפנסילבניה שפלטה חומרים רדיואקטיבים לסביבה, כבר שם היתה פעילת זכויות האזרח.  הרשל  הגיע לישראל לאחר מלחמת העולם ה-2 מאנגליה לאחר שאותר על ידי הפלמ"ח לעזור להקים את חיל התותחנים. השתקע עם אשתו הראשונה ועם גיסיו מאנגליה בבית יצחק בנה משפחה והפך לחקלאי. הם גידלו תות שדה וכדי לשווקו והקימו מפעל משפחתי לריבות המוכר בשמו "בית יצחק 778" ע"ש מספרי החלקות שלהם.

כאשר תכננו את מגרשי גולף בקיסריה במחצית שנות ה-50',  טדי קולק פנה להרשל לבוא לנהל את הבנייה והפיקוח. הוא תרם את המגרש וחלקו במפעל לגיסיו ועבר לגור בקיסריה שם היה למנכ"ל הראשון של מגרשי הגולף החדשים. את ביתו, בתכנונו של האדריכל מוריס סגל, בית כורכר יפההיפה, בנה על גבעה הצופה לים כשמסביב רק ים וחול ואבני כורכר. ורק שכן אחד, רוטשילד.

בהמשך נפרד מאשתו והפך מורה דרך לאורחים רמי מעלה אותם הוביל בטיולים בארץ שם הפגין אהבה וידע מרשים לחי לצומח ולתולדות ארץ ישראל. כשפגש את שירלי, שניהם גרושים עם ילדים, הרשל רצה לחזור לחקלאות לפרוש לחווה חקלאית קטנה בכרכור, לגדל אבוקדו וירקות אורגנים ולטפל בכמה מיזמים בתחום הגננות.

לשירלי היו רעיונות אחרים – למנוע אסון צ'רנוביל בישראל. הם קנו את "החווה" ברחוב הנשיא בכרכור בה טיפחו חצר אקולוגית עם לול תרנגולות, בריכת נוי, ברווזים, מערכת מים אפורים ואיסוף מי גשם, גן ירק, חלקת אספרגוס (ממנה לקחתי שתיל לפני עשור), ומטע אבוקדו גדול. הגן משופע בעצי פרי (ביניהם שיזיף קטן וטעים ביותר) ובסוף החלקה נשתל יער ארצישראלי שנראה היום כמו שמורת חורש טבעית עם עצי אלון בוגרים, חרוב, תאנים ואלות.

בכרכור פגשו קהילה אנגלוסקסית גדולה של אחוזת לונדון וכשלא נלחמה שיחקה שירלי סקרבל עם  הגב' אלברט על כוס תה של חמש. עד סוף חייהם הרשל ושירלי בנימין פעלו למען דו קיום עם האוכלוסייה הערבית בעיר העתיקה. אספו בגדים לנזקקים, עזרו למכור שמן זית ונפגשו עם מכרים ערבים מהסביבה. ושמרו על קשר עם הארגון "אדם, טבע ודין”.

הבית היום, 2011

בשנותיהם האחרונות חיו בירושלים. בשנת 2010 נפטרו זה אחרי זו. שניהם תרמו את גופתם למדע, הדסה עין כרם.
היום מחלון ביתם נשקפים חלומות כרכור, בבית ובחצר גרים אנשים שממשיכם את רוחם האקולוגית.
הם היו מאירי הדרך גם לנו תושבי המושבה, ממשיכי דרכם הנאמנים.

* יש הטוענים כי המושג "הכור בכרכור" ממערכון של הגשש החיוור נולד בעקבות פעילותם ב"סוכנות למידע גרעיני" של הזוג מביתם שבכרכור.

לפוסט המלא עם עוד המון תמונות באתר מקום שמור >>

תגיות
הראה עוד

12 thoughts on “שירלי רוז והרשל בנג'מין”

  1. מרגש מאד, כבר אמרו. אבל גם בשבילי. הסיפור והבית והאנשים והכתיבה המעודנת הזו שמחברת את הכל. בוקר טוב לנקה.

  2. וואוו אילנה! תודה. אפילו לי (אחת מהאנשים שגרים בבית כבר 7 שנים) חידשת כמה פרטים וריגשת.
    מפעימים החיים וההקשרים והקשרים שנוצרים למרות/משום שלא יודעים את כל התמונה ברגע נתון.
    תודה.

  3. מעניין מאד לראות את החיבור לרעיונות החברתיים שיש פה היום..!

    בכלל כל הרעיון של לתת מקום של כבוד למקום,

    למי שהיה פה קודם, ואז להיות מופתעים, ש'אמרו את קודם'

  4. חשוב לדעת שהם החלו לפעול – לאחר התקלה הגרעינית בפנסילבניה – הם הבינו ופעלו
    לנו מתרחשים כל הזמן דברים מסביבנו ואם נבחין בדברים האמיתיים המתרחשים סביבנו – הם יסללו בשבילנו את הדרך לעשיה משמעותית בחיינו אלה – המשמעות בחיים זה לא המקצוע הכי מפרנס לא מה שהחברה מצפה מאיתנו – אלא למה אנחנו מתחברים – רק כך העולם יהיה אמיתי יותר

  5. אחת הסיבות האזוטריות שמונחות בבסיסה של מושבה חופשית, היא התחקות אחר החוט הדקיק של זיכרון תאי קהילתי. והנה באה אילנקה עם מקום שמור, והתחקיר שלה הוא געגוע בלשי לא רק בעקבות המבנים – גם בעקבות האנשים והרעיונות. הסיפור של שירלי רוז והרשל בנימין הוא דוגמה מאלפת לזוג מהפכנים אקולוגיים שראו את הנולד והניחו על האדמה הזו תדר, שעד היום הולך ומתעצם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close