אקולוגיהנשיםסביבה וקהילהשיטוטים

שמורת טבע ביתית

[מאת אילנה פלדה]

בתחילת החורף אני עוברת ליד החצר של חוה לראות אם שורת החצבים כבר עומדת ומחכה לגשם. גם לאורך הדרך העולה לביתה מלא חצבים זקופים שחלקם תמיד היו שם וחלקם חוה זרעה עם ילדיה ואח"כ עם נכדיה. אני מכירה את חוה מעט מביקורי בחצר ומתלהבת מכל מה שצומח שם ומאיך זה צומח, גם ראיינתי אותה על בית הוריה שתוכנן ע"י האדריכל דר' פרץ בר גיבור בשנות השלושים ועומד שם עם הידור ישן (ועל כך בקרוב).

חוה בשמורהשלשום חוה צלצלה אלי בהתרגשות והזמינה אותי לראות את פריחת הצבעונים אצלה בגינה והשוויצה (כמו גננית מכורה) שהשנה יש לה גם נוריות שמזמן לא נראו, יש גם אירוס בר ושדה שלם של כובע נזיר ואין מה לדבר על שדה של תורמוסים לבנים וכחולים והכל חי צבעוני ופורח לקראת האביב, ואו איזה כיף שחשבת עלי אמרתי לה ושהיא ממש שמורת טבע.

ואז חלפו בי מחשבות איך זה קרה שהטבע החזק נשאר בשמורה ולא להיפך, איך הטבע הולך ומצטמק והופך לפיסות של דשא ועצי דקל הקוקוס, איך זה יכול להיות שאנשים באים לכאן לבנות את הבתים שלהם מתאהבים באופי וביופי ומייד רוצים לשנות אותו (קצת כמונו הנשים עם הגברים?) מיישרים את השטח שותלים קצת דשא ועצי דקל קוקוס ואז מזמינים את ג'נח לרסס, ואנחנו קבוצת מחבקי עצים ניתלים על האקליפטוסים כדי שישארו בנוף של החלומות כמו בפוטושופ שבפרסומת.

אנשים צורכים מה שמוכרים להם כסטייל (פעם כולם רצו שפריץ בז' ) למה שרי אריסון, לא תמכרי להם כסטייל חצר טבעית עם עשב ופרחי בר , עוד יבוא יום ונתגעגע אז למה לא לשנות את זה עכשיו!

ואגב הגבעה המערבית בחצר של חוה, שכולה עכשיו כחולה היא זאת שאריאל הירשפלד כתב עליה בספרו "רשימות של מקום" איך היה בא לגבעה בילדותו לחזות בפרחי הבר, שעוד אבא של חוה שמַר. חוה היא שמורת טבע פלאית. יש כאן עוד כמה כאלה, מזלנו.

תגיות
הראה עוד

8 thoughts on “שמורת טבע ביתית”

  1. ובנוסף אצלי: המון תורמוסים, אלו הבהירים, אבל מעבר למעקה בשטח הפתוח יש גם סגולים, צנון הבר (מצליב לבן), פרפרניים קטנים בכתום ובסגול, וכמובן החרציות הענקיות. הפרגים נפתחים מיום ליום… כל הפרחים מצטרפים להם בכל מיני צירופים… ותמיד בטעם… איזו חגיגה.
    מי שרוצה לראות דבר יפה שיבוא לרח' פאר מול מש' ממלוק ליד הפרדס – פורחים שם חוץ מחרציות ופרגים ומצליבים ותורמוסים בהירים גם המוני בן-חצב יקינתוני סמוך לתורמוסים סגולים. ממול יש שטח גדול מוצף בתורמוסים משני הצבעים
    ראיתי שדה דומה ברח' הדקלים לכיוון דרך הים

  2. זהו שפעם כולם אהבו שפריץ בז' וחלונות בחום כהה. אם ניסית להציע משהו שונה זה לא התקבל, בגלל קול ההמון כקול שדי. ברגע שהקול להמון (אנחנו)השתנה לטייח צבעוני, זה הקול הקובע ולפעמים עד כדי גיחוך. אז צריך את הקול הנכון שיתן את הטון הטרנדי/איני מה שתרצה, כדי לשנות משהו. זה נכון גם לעניין השלום. קול ההמון כקול שדי

  3. איפה חוה גרה? באיזור אורנים? אפשר לבקר אצלה?
    פרדס-חנה האביב הזה – טאצ' ווד – נראית – ומריחה – נפלא. כך היא נראתה תמיד לפני עידן הריסוס ואפילו נדמה לי שהגיוון גדול יותר משום מה, דוקא בשנה הזאת שהגשם בה כל כך התאחר. צילמתי קודם את הפינה בכניסה לפרדס-חנה בכיכר מגד – זורחים מול עינינו מצליבים לבנים עם חרציות עם פרגים ועם תורמוס סגול אחד … והפרדס המבסם מאחוריהם… אפשר לבקש יותר?
    ממול, צמוד לקיר הלבן מתחככים להם מצליבים לבנים עם הפרגים האדומים – אף גנן לא יתקין לנו צרוף יפה יותר. אין צורך לנסוע רחוק אל הטבע….. הטבע חוגג כאן אצלנו בשולי הדרכים, בשטחים הפתוחים, בחצרות הבתים הלא "מתורבתים" – חמציצים, סביונים, ניסניות כתומות חמודות, מצליבים לבנים, חרציות שזה אך נפתחו, תורמוסים בהירים שדולקים כנרות גם בלילה, הפרגים שעכשיו מצטרפים לחגיגה והתורמוסים הסגולים לא מוותרים, למרות שהתנכלו להם. היופי הזה לא נפרד מענן הריח המשכר של ההדרים. פרדס חנה במרצ – אלי, אלי, שלא יגמר לעולם.
    ואם מגיעה השנה תודה לנורית על שאיפשרה לנו את השכרון הזה אז בבקשה. וגם לבני שניצקי ולכל מי שטרח בערב האביב למען האביב.
    חג פורים שמח!

  4. אילנה יש לך סטארט אפ. אני בטוח ששרי אריסון תקרא, תעביר את המסר לאורנה אנג'ל, והן …. ימשיכו למכור 160 מ"ר , בשתי קומות עם טיח נירלט, על 250 מ"ר , עם דשא ושני עצי דקל קוקוס, ב-2.5 מיליון ש"ח ו-כ-ו-ל-ם יהיו מבסוטים. גם את. כי ככה זה. Vox populi, vox Dei , קול ההמון כקול שדי. וכשההמון מצביע ברגליים, אז הקופות הרושמות מצלצלות. אם תרצי הנה ביטוי חדש שעכשיו עולה במוחי: קול ההמון- קול הממון.

    חוה היא שמורת טבע מזן הולך ונעלם. וגם היא ושכמותה ילכו וייעלמו. למעשה הם כבר נעלמים. כמה שננסה לשמר ולשחזר ולשמשב- זה לא יעזור. עטיפות אספלט יכסו את שדות הבור, אריזות פלסטיק ייקברו באדמה, וכורים גרעיניים יעופו לשמיים ויכסו בענן שחור את טוקיו ובנותיה.

    אבל לפחות כתבת יפה. את שאמונה על הדיבור שבעל פה. נתברך בזה.

    חג שמח.

כתיבת תגובה

Close