אני לא יודע מתי התאהבתי בו לגמרי, אם זה היה ב"Dead Poet Society" כשהיה המורה שתמיד רציתי, ב"Good Morning Vietnam" כשהפך סרט עם נושא עצוב לכל-כך חי ושמח או כג'יני המוטרף ב-Alladin… הוא היה בשבילי ההגדרה של קומיקאי, איש מצחיק בכל רמ"ח איבריו והשראה לכ"כ הרבה קומיקאים אחריו.
לא הייתי מופתע כששמעתי על הדרך בה סיים את חייו (תמיד היתה בו גם קצת עצבות), אבל מאז אני בעיקר מתגעגע…
קחו לכם שעה וחצי, ושבו וראו אותו ב"סטודיו למשחק" הנפלא. אלו יהיו השעה וחצי הכי טובות שלכם השבוע:
