שחר אריאל שיחרר בפייסבוק שלו פנינה זוהרת של אביו שבאֵי שם,
נחמה גדולה בשבילי בימים של עיבוד נתונים, רעיונות בלי כתיבה, שקט במקום דהרת מקלדת.
תודה למאיר ששולח ממרחקים דרך שחר מסר חד ונכון לזמן הזה, שבו כל כך קל לפרסם והשאלה מה ומתי כל כך חיה ומרתקת.
הבצורת לא משפיעה על המעיין האינסופי הזה. מזלנו
כתיבה תמה. כמה יפה.
ממתקים.
לעיתים עם אותו קצה בהפוכה- יעני יש מלא חוטים ולכל חוט הקצה שלו – לעיתים משלא לשמה בא לשמה יעני תכתוב היא אמרה לי תכתוב – זה עוד לא אומר לפרסם.. אבל משהו טו יכול לקרות בנס הזה של פשוט לכתוב.
אהבתי את הפורמט את התמצית ואת הנייר שנראה כמו חוזר הסתדרותי ישן , אהבתי את ה+"אם ההוויה …. היא גלגל העין ,.. נקודת התצפית הא האישון" גם תמונת המרכז וגם האיש הקטן …שמתבונן
אכן פנינה אמיתית . במיוחד אני אוהב את סעיף ז. "אם אין מה לכתוב לא כותבים", מה שהופך אולי אפילו את התגובה הזו למיותרת. אז הנה עכשיו אני שותק.