זוגיות ומשפחהילדיםכתיבה פרטית
אם הבנים שמחה!
צר עולמי כנחיר של תינוק.
תינוקו מתוקו.
בן חודש וכמה ימים.
פוסטים שלמים רצים לי בראש בין שינה לערות, ואני דוחה את כתיבתם לאחרכךשהוא, עד שהם מתפוגגים. גם מושבה חופשית, כישות מתנהגת, עשתה לי קטע מעניין: במשך חודש ימים בדיוק מהלידה היא לא איפשרה לי להיכנס לממשק הניהול ולערוך / לכתוב / להזין בה תכנים. כל פעם שניסיתי היא פשוט העיפה אותי בנימוס החלטי, מחקה לי טקסטים, לא שמרה גרסאות, אל תשאלו. כשרואי נכנס עם השם והסיסמה שלי הכל עבד. אצלי לא. לא מהמחשב הנייד ולא מהנייח. כמו אמרה לי: גיברת, את בחופשת לידה עכשיו. תעזבי את המחשב ולכי לישון עם התינוק.
וכך היה.
(יחסית כן?)
עד שמלאו לו חודש ויום ואז כבמטה קסם השתחרר הכישוף והצלחתי לעשות פה דברים. שניה, אני עושה סייב לראות שלא מדמיינת..
—
החיים בבית.
בבית בבית.
הוא אומר: גה. והוא אומר: בה. והוא אומר גה ובה ודה דה דה. הוא סבלני גם כשלא נוח לו, נותן צ'אנס לפתרונות חדשים ומוחה בקולניות לעתים רחוקות. יש לו עיניים חכמות וחיוך משגע, וכל מי שאומר שזה חיוך לא רצוני לא בדק את התאוריה הזאת ממזמן. התינוק הזה צוחק במקומות הנכונים ומחייך באהבה יציבה בדיוק ברגע שהלבבות מתמגנטים. סקרן וחי מפעולה לפעולה בזרימה תינוקית של הווה נוכח וחף מגינונים.
מי אהוב של אמא? מי?
נח על גופי, עיניו היפות זזות לצדדים מתחת לעפעפיים הסגורים. חולם או אורג אותי אליו בשתי וערב של קורים דקיקים ונחושים ומהירים של אהבה.
אני קמה בשקט אבל בתנועה חדה מידי והוא מתעורר באחת.
אני שוקעת חזרה אל הספה.
מתמסרת לויתור היוצר.
—
במחברת שליד המיטה אני כותבת לפעמים מחשבות ופיוטים, רגעים קטנים וחמקמקים של מחשבות בתוך הערפל, ראשי פרקים:
– החלומות
– הסירי לידה
– רשימת תודות
– הלידה
– הברית
– האור המוזר
– האח הגדול והמשגע
– תמונות
– מושבה חופשית החדשה
– חיתולים אקולוגיים / תנוחות הנקה / תזונה בהנקה
– החפץ חיים
– ללדת בפרדס חנה כרכור זה תענוג.
– לרדת מהמחשב זה גם תענוג.
– בית אחד שתי מערכות – סיפורי הלידה והברית, ששתיהן התקיימו באותו סלון-מטבח.
אחרי חופש של חודש אני לאט לאט חוזרת לכאן.
ותסלחו לי שמכל הדברים שמענינים אותי אכתוב הרבה על חוויית האמהות שלי בפעם השניה, בדיוק 11 שנים אחרי הפעם הראשונה ואני בת 42.
והוא כמו מבין אותי, ישן עכשיו, כמו תינוק. אז אני אתפוס את הרגע ואמשיך –
איזה יופי לקרא ולשמוע
מזל טוב!!!
תתחדשו ותהנו אהבה רבה
שגי
רונית יקרה מזל טוב! איזה כיף…
מזל טוב רוניתה יקרה… אוהבת לקרוא כל מה שאת כותבת…שמחה בשמחתך שמחתכם… הרבה אושר. חיבוק גדול גדול ממני.
המון חיבוקים
רוניתי, מזל טוב!
איזה יופי, איזה כיף לך…
מריחים את הריח התינוקי הנפלא מהמילים שלך,
תהנו!
יקירה אהובה המון מזל טוב
תהני מאוד מימי החסד, הם עוברים מה זה מהר… <3
לירי
מזל טוב מזל טוב מזל טוב!!!
איך קוראים לו?
רונית אישה מיוחדת ומקסימה שכמותך,,,,התרגשתי ,,,כמה חמידות ומתיקות ואהבה יצאו ממה ששיתפת פה,,,מאחלת לך ימי כרבול מתוקים עם הקטני ומזל טוווב.ממני,,מכרתך הוירטואלית:)
ברונית אהובה, מפציעה לרגע ומשתבללת, קורנת, אימהית ,יפה. זכית, זכיתם, זכה, זכינו. ברוכה השבה וברוך הבא. מזל טוב.
או, חיכיתי לפוסט הזה, לראות מה שלומכם 🙂
ואני שמחה לגלות שכל כך טוב והרמוני ומתוק. תינוק בר מזל.
נשמה כותבת שכמותך,
חווה את החיים ומתרגמת אותם למילילים שזורות כל כך יפה
בואי תני לנו עוד ועוד
זה החלק הגלקטי של מושבה חופשית. איזה תינוקי, נשביתי
פוסט נהדר ושיהיה פוסט קל (:
שמחה בשמחתך… המון המון מזל טוב!!!
נשיקות לכולכם!
את יכולה לכתוב על מה שאת רוצה, תמיד זה יהיה מעניין עם הזוית החד פעמית שלך, ותינוקו זה נושא ראוי מאד..
איזה כיף!
שמחה בשמחתך, תהני יקירתי
איזה נפלא שאת חוזרת… מחזירה למושבה את הכתיבה הכנה והמיוחדת שלך… והפעם עם הריח המשכר של המלאך שבחיקך…
מרגשת! מזל טוב שוב.
כמה כיף לקרוא אותך.
ומרגש…
לי זה תמיד מעניין לשמוע על חווית האמהות, גם כשהיא של מישהו אחר 🙂
אז אל תהססי לשתף, אני בטוח אקרא.
נשמע שנעים לך, וזה עושה טוב בלב.
המשך חופשה ובונדינג טיים שלווים ומתוקים…
איזה יופי
תתחדשי.