זוגיות ומשפחהילדיםכתיבה פרטית

אם הבנים שמחה!

צר עולמי כנחיר של תינוק.
תינוקו מתוקו.
בן חודש וכמה ימים.
פוסטים שלמים רצים לי בראש בין שינה לערות, ואני דוחה את כתיבתם לאחרכךשהוא, עד שהם מתפוגגים. גם מושבה חופשית, כישות מתנהגת, עשתה לי קטע מעניין: במשך חודש ימים בדיוק מהלידה היא לא איפשרה לי להיכנס לממשק הניהול ולערוך / לכתוב / להזין בה תכנים. כל פעם שניסיתי היא פשוט העיפה אותי בנימוס החלטי, מחקה לי טקסטים, לא שמרה גרסאות, אל תשאלו. כשרואי נכנס עם השם והסיסמה שלי הכל עבד. אצלי לא. לא מהמחשב הנייד ולא מהנייח. כמו אמרה לי: גיברת, את בחופשת לידה עכשיו. תעזבי את המחשב ולכי לישון עם התינוק.
וכך היה.
(יחסית כן?)
עד שמלאו לו חודש ויום ואז כבמטה קסם השתחרר הכישוף והצלחתי לעשות פה דברים. שניה, אני עושה סייב לראות שלא מדמיינת..


אהובים שלי

החיים בבית.
בבית בבית.
הוא אומר: גה. והוא אומר: בה. והוא אומר גה ובה ודה דה דה. הוא סבלני גם כשלא נוח לו, נותן צ'אנס לפתרונות חדשים ומוחה בקולניות לעתים רחוקות. יש לו עיניים חכמות וחיוך משגע, וכל מי שאומר שזה חיוך לא רצוני לא בדק את התאוריה הזאת ממזמן. התינוק הזה צוחק במקומות הנכונים ומחייך באהבה יציבה בדיוק ברגע שהלבבות מתמגנטים. סקרן וחי מפעולה לפעולה בזרימה תינוקית של הווה נוכח וחף מגינונים.
מי אהוב של אמא? מי?
נח על גופי, עיניו היפות זזות לצדדים מתחת לעפעפיים הסגורים. חולם או אורג אותי אליו בשתי וערב של קורים דקיקים ונחושים ומהירים של אהבה.
אני קמה בשקט אבל בתנועה חדה מידי והוא מתעורר באחת.
אני שוקעת חזרה אל הספה.
מתמסרת לויתור היוצר.


במחברת שליד המיטה אני כותבת לפעמים מחשבות ופיוטים, רגעים קטנים וחמקמקים של מחשבות בתוך הערפל, ראשי פרקים:

– החלומות
– הסירי לידה
– רשימת תודות
– הלידה
– הברית
– האור המוזר
– האח הגדול והמשגע
– תמונות
– מושבה חופשית החדשה
– חיתולים אקולוגיים / תנוחות הנקה / תזונה בהנקה
– החפץ חיים
– ללדת בפרדס חנה כרכור זה תענוג.
– לרדת מהמחשב זה גם תענוג.
– בית אחד שתי מערכות – סיפורי הלידה והברית, ששתיהן התקיימו באותו סלון-מטבח.

אחרי חופש של חודש אני לאט לאט חוזרת לכאן.
ותסלחו לי שמכל הדברים שמענינים אותי אכתוב הרבה על חוויית האמהות שלי בפעם השניה, בדיוק 11 שנים אחרי הפעם הראשונה ואני בת 42.

והוא כמו מבין אותי, ישן עכשיו, כמו תינוק. אז אני אתפוס את הרגע ואמשיך –

הראה עוד

21 thoughts on “אם הבנים שמחה!”

  1. כמה כיף לקרוא אותך.
    ומרגש…
    לי זה תמיד מעניין לשמוע על חווית האמהות, גם כשהיא של מישהו אחר 🙂
    אז אל תהססי לשתף, אני בטוח אקרא.
    נשמע שנעים לך, וזה עושה טוב בלב.
    המשך חופשה ובונדינג טיים שלווים ומתוקים…

כתיבת תגובה

Close