השימושון

די כבר עם הריסוס הזה

בשבוע שעבר בדרך מבית ספר מיכלית ריסוס מתחת לאלונים העתיקים שבפינת עמל והחבצלת. אדם בצינור עוצמתי מעצבן את האדמה שרק עכשיו מתכסה בירוק היפה הזה.
מרבדים מנוקדים צהבהב סגלגל ותינוקות של תורמוס לבן ענבלי, שעולה בפיהוק חלבי מהאדמה, על עליו זוהרות טיפות יהלומיות. נקטל בטרם עת.

סמס לאילנה שסימסה לנורית שהלכה אצל געש וחזרה עם: "אין מה לעשות. התושבים מבקשים את זה".
כל שנה אותה שטות.
לא מבינה מי זה התושבים שמבקשים את זה. ולמה עכשיו? כשבשטחים הירוקים מלקטים אנשים חוביזות ועלי סלק בר, מחנים את הקלנועיות בצד ובוררים בסבלנות את הירוק מתוך כתמי השמש, למשל מול סטודיוגה. גרוזינים, בני דודים, שומרי גן, ירוקים, אורגאניים. ובובופ! עכשיו מרוסס.

בקיצור,
ולצערי גם באיחור,
אני מעלה את הרעיון של מאשה להזיז משהו. אתם גם מוזמנים להוסיף פה בתגובות מידע על איפה רוסס.

בוקר טוב לחרדים לאיכות הסביבה,

כל מי שפקח עיניים וגילה שמול ביתו, רוססו באגרסביות צמחי – בר.
כל מי שחושב שנעשה נזק, אסטטי, בריאותי, אקולוגי,
מוזמן להרים טלפון למשרדו של מר חיים געש.
ככל שירבו הטלפונים – אולי נצליח להשפיע שהנוהג המגונה הזה – יחוסל.
אסור לנו לתת יד להריגת עתודות הבר שעוד נותרו במושבה.
להזכירכם: אנחנו בחודש שבט, רגע לפני הפריחה וחגיגות ט"ו בשבט.
הטלפון: המזכירה של געש: 6279903

תודה על תשומת הלב

מאשה

מצרפת מאמר לעיונכם על נזקי הריסוס >>

הראה עוד

5 thoughts on “די כבר עם הריסוס הזה”

  1. אם ,60 זה ה-40 החדש[.ראה יומולדת לאילנה פלדה ],אז חום שרוף ראונדאפ זה הירוק החדש. ואני ראיתי סטיקר של מחלקת שפ"ע[ או שווה ערך ]של המועצה..היה כתוב " מושבה ירוקה -עתיד ורוד".וניסיתי להבין…ולא הצלחתי.

  2. שיר הפרעוש מתוך פאוסט/ גתה
    – לא דווקא שייך לפוסט הזה אבל ככה מעורר מחשבה, במיוחד הקוו המפריד בשורות האחרונות

    היֹה היה אז, פעם, מלך
    ולו פרעוש גדול מידות,
    אותו אהב מכל בן פלך
    משל היה בנו יחידו.

    ויקרא אז לחייט
    וזה האיש בא בריצה-
    "תפור לפרעושי הקט
    מכנס יפה וגם חולצה!"

    במשי וּקטיפה
    אז הפרעוש מיד הולבש.
    סרט על החליפה
    וגם צלב קטן בדש.
    וכך היה לשר גדול,
    ועטה עיטור-כוכב,
    וכך היו ל 'דם-כחול'
    כל הפרעושים אחיו.

    בִּגבירות ואדונים
    פגע הזן המשוקץ.
    מִמלכּה עד נתינים
    הלז נשך וגם עקץ.

    הם לא הורשו אותם למחוץ
    לגרשם, אבוי, אף לא הותר-

    אצלנו, עת פרעוש יעקוץ
    מהשרץ חיש כל איש נפטר.

כתיבת תגובה

Close