היסטוריה גדולה, בקטנה # 4 – על שחרור, נפילה, שכר ועונש והינדואיזם

"שחרור ונפילה"… אף פעם לא ידעתי כמה המשחק "סולמות ונחשים" רוחני…

—

מכירים את משחק הילדים סולמות ונחשים? כולנו שיחקנו בזה כשהיינו ילדים. זוכרים? משחק לוח שצריך לטפס בו עם החייל שלך מהשורה התחתונה עד לשורה העליונה, להיעזר בסולמות ולהיזהר מהנחשים שיכולים להפיל אותך חזרה למטה ולמנוע את ניצחונך. סוג של מירוץ תחרותי ומהנה. אבל רובנו לא מכירים את המקורות של המשחק הזה, שנועד ללמד ילדים שיעור חינוכי וקשה למדי.

המשחק סולמות ונחשים הומצא בהודו אי שם בעבר הרחוק. יש שממקמים את ראשיתו במאה השנייה לפני הספירה ויש כאלה שמייחסים את המצאתו למשורר קדוש מהמאה ה-13. כך או כך, הוא נוכח בהודו לפחות כמה מאות טובות של שנים. שמו של המשחק בסנסקריט מעיד על תכליתו הרבה יותר מאשר "סולמות ונחשים" היבשושי והאינפורמטיבי. בסנסקריט הוא נקרא "מוקשה פאתאם" – שחרור ונפילה, והוא הומצא כדי ללמד ילדים הינדואים על אופן הפעולה של הקארמה.

כמובן שתורת הקארמה, או קצירת פירות הפעולה שלנו, היא הרבה יותר מורכבת ממה שהמשחק מלמד, אבל בגדול לפי המשחק מעשים טובים מובילים לגאולה, לשחרור ממעגל הלידות והמיתות (במשחק – עלייה בסולמות כלפי מעלה), ומעשים רעים מובילים לנפילה שוב ושוב לתוך מעגל הסבל האינסופי הזה (במשחק – נפילה בגלל הנחשים כלפי מטה). במשבצות שבהן הופיעו הסולמות, היו רשומים המעשים הטובים שמובילים את האדם לשחרור (נדיבות, ידיעה נכונה, סגפנות ועוד), ובמשבצות של הנחשים היו כתובים המעשים הרעים שפוגעים בקארמה (שחצנות, גניבה, כעס, תאוות-בצע ועוד). כדי להמחיש עוד יותר את הפירות של פעולותינו, לוחות המשחק היו מעוטרים בציורים של עולם האלים בצד העליון של הלוח, והופיעו שם לעתים דמויות כמו וישנו, שיווה, פארווטי ועוד.
בשנת 1892 המשחק הוצג לראשונה בממלכה הבריטית על ידי הפקידים הקולוניאליים שנתקלו בו בהודו. בגרסא הבריטית של המשחק המעשים הטובים והרעים עברו התאמות לעולם הערכים והמוסר הויקטוריאני של המאה ה-19: משבצות של חסכנות והכאה על חטא הובילו באמצעות סולמות למשבצות של הגשמה והצלחה, ואילו וותרנות וחוסר-צייתנות הובילו באמצעות נחשים למשבצות של עוני ובושה. גם המבנה של המשחק קצת השתנה – בגרסא ההודית מספר הנחשים היה רב יותר ממספר הסולמות, אבל הגרסא הבריטית השוותה בין מספר הסולמות והנחשים.
היום, אחרי כל השינויים וההתאמות שהמשחק עבר בעולם המערבי, די נעלם ממנו כל זכר לעולם הדתי ההינדואי שבתוכו הוא צמח. קצת חבל, אבל בסה"כ מרתק לראות איך אותו משחק הצליח להתאים את עצמו לעולם תרבותי אחר לגמרי, שמקדם ערכים אחרים לגמרי. ואולי דווקא הדמיון בין התרבויות איפשר את ההטמעה המוצלחת הזאת: ההצלחה הזו יכולה ללמד אותנו משהו על האמונה המשותפת שלנו שבסופו של דבר שלמעשים יש השלכות.

——————————————————————————————————

הפוסט מתוך דף האינטרנט הקסום "היסטוריה גדולה, בקטנה" עליו תוכלו לקרוא כאן