השימושון

הפונדו הישראלי

מאת: ורד לב

סוף סוף הבנתי שגם לנו בישראל יש פונדו משלנו. זהו לא פונדו הגבינות או השוקולד הידועים, אלא משהו אחר…כזה שאפשר לטבול בו כ"כ הרבה מזונות אחרים ולהנות מארוחה עשירה, מזינה, מגוונת וטעימה.
מנחשים???
החומוס! החומוס הישראלי הידוע, זה שכולנו אוהבים לנגב עם פיתה לבנה.
אני מציעה היפוך- היפוך פסיכולוגי תרבותי: לא עוד הפיתה במוקד הארוחה והחומוס מרוח בתוכה בשכבה דקה, או מנוגב קצת על הקצה, כי אם- "החומוס במרכז".
החומוס כמרכז הארוחה ובו אפשר יהיה לטבול שפע של ירקות טריים, פיתות וקרקרים מקמח מלא ולצרף אליו, אל החומוס המרכזי, שפע של מלווים מוכרים ואהובים: טחינה, צנוברים, גרגרי חומוס, פטריות, בשר ועוד.

אתם ודאי חושבים לכם 'מה כל כך שונה ממה שעשינו עד כה? מה החידוש הגדול שמציעה לנו זאתי?'
אני מציעה שנזנח את הפיתות המובנות מאליהן האלה, הן לא העניין פה. לא אוכלים חומוס בכדי לחסל את סלסילת הפיתות. אם יהיו שם פיתות הן תהיינה מקמח מלא, מזינות יותר והעיקר- במידה קטנה.
חומוס אפשר לאכול עם כף ולצרף אליו שפע של ירקות לניגוב: מלפפון, בצל, גזר, עגבניה, כרובית, ברוקולי, קולרבי (כן, חיים…מה יש?), סלק ועוד ועוד.
מסביב יהיו שאר התוספות שיתרמו לתחושת השובע, לחלבון מלא ואיכותי ולתוספת של רכיבים תזונתיים חשובים במיוחד.
מנה כזו מתאימה לצמחונים וגם לכאלו שאינם צמחונים. פעם בשבוע לפחות!

למה חשוב לי כ"כ לשנות את הגישה לגבי החומוס?
כי בעיניי זה מזון נפלא, מקומי, זמין ומזין במיוחד.
מאחר והחומוס הוא כזה מזון עממי, רבים נוטים להתעלם מהערכים התזונתיים הרבים המצויים בו. הוא מזון עתיר סיבים ועקב כך נותן תחושה של שובע שיכולה להימשך זמן רב (תלוי אם אתם מאלו שאוכלים עם פיתה, או בלי פיתה). יש בו מעט קלוריות ביחס לתחושת השובע שהוא מספק, יש בו חלבונים איכותיים (במיוחד לאחר הנבטתו). הוא מכיל גם כמויות יפות של סידן, ברזל, אשלגן, ויטמין 3B וחומצות שומן רב בלתי רוויות. כמו כן זהו מזון בעל ערך גליקמי נמוך, מה שהופך אותו למזון אידיאלי לסובלים מבעיות של תנודות במשק הסוכר. הוא גם נמצא כעוזר לבעיות של כולסטרול, בעיות מעיים ועיכול וסרטנים מסוגים שונים, אם משלבים אותו בתזונה באופן קבוע.
מה, לא תרצו לאמץ אותו בחום לתפריט שלכם באופן קבוע?

רוב האנשים נוהגים לאכול חומוס מוכן, הנקנה בסופר ויש בו הרבה חומרים משמרים ושאר חומרים בלתי מזוהים. כדאי להימנע עד כמה שאפשר מסלטי חומוס כאלו ולהעדיף את סלט החומוס הביתי, או זה המוכן בחומוסיה שניתן לבטוח בה.

הקטניות ידועות כעושות גזים ולכך יש כמה פטנטים, או פתרונות שניתן לנסות (כי ממש חבל להמנע מאכילת חומוס, רק בגלל תופעה זו).
כאשר מבשלים את הקטניות רצוי להחליף את המים כמה פעמים, בכך עוזרים בפירוק האנזימים מעכבי החלבונים המצויים בכל הקטניות. הם אלו הגורמים לגזים וניתן לראותם כקצף שעולה על פני המים כשמבשלים קטניות. ככל במחליפים את המים יותר פעמים (לאחר רתיחתם) יורדת כמות הקצף, מה שמקל על בישול הקטניות ועל עיכולן.
טריק נוסף הוא להוסיף בהשריית הקטניות ובבישולן פס של אצת קומבו. יש לה יכולת של ספיחת הגזים אליה והיא עוזרת להיפטר מהם.
ניתן גם להוסיף בבישול תבלינים הידועים כסופחי גזים: זרעים של כמון, כוסברה, אניס, שומר, הל, ג'ינג'ר וקימל.

הצורה האהובה עליי של חומוס היא צלחת 'חומוס עם גרגירים' בחומוסיות מובחרות בארץ. ובכלל אצלנו בבית אוכלים חומוס כחטיף בין או לפני הארוחה. אני מבשלת את החומוס ומוסיפה לגרגירים הרכים שמן זית (הרבה, כי הגרגירים סופגים אותו מהר), מלח עשבים, זעתר, כמון, מיץ לימון טרי ושום קצוץ. בד"כ לא נשאר ממנו כלום, גם כשאני מנסה לעשות כמות גדולה.
זהו חטיף נפלא לילדים במקום במבה, ביסלי ושאר החטיפים ואפשר לקחת אותו לעבודה, ללימודים ולנסיעות בקלות.

מה החומוס האהוב עליכם?

—————————————–

ורד לב היא נטורופתית N.D, מדריכת הנקה, מנהלת פורומים: "נטורופתיה למשפחה" "רפואה משלימה בהריון" ו"רפואה משלימה" ב"אמנות הלידה". הטלפון של ורד: 052-8527755

הראה עוד

22 thoughts on “הפונדו הישראלי”

  1. שיפור בהמשך למתכון האחרון: להנביט את החומוס לפני הטיגון. ההנבטה מעשירה בברזל וזה עדיין מאד טעים.
    איך מנביטים?
    מרטיבים מגבת מטבח, מקפלים, מניחים על גרגירי חומוס שטופים, שמונחים במסננת, מעל קערה או משהו עמוק אחר. אחרי כמה ימים, שבהם מרטיבים את המגבת מדי פעם, יוצאים לחומוסים זנבות לבנבנים, נבטים. ואז, לפי המתכון שלך, ורד, לטגן, וכו וכו. בריא וטעים ואפשר עם עוד סוגי קטניות.

    ותודה לנועם קסטר.

  2. עוד בעניין חומוס:
    "היום ידוע שהחומוס עשיר בחומצת אמינו שמכונה טריפטופן, שמעלה את ייצור הסרוטונין במוח. סרוטונין הוא רכיב עצבי שמשפיע על מצב הרוח שלנו, איכות השינה, תפקוד וזיכרון, ולכן אל תתפלאו על הפעמים שבהן מנת חומוס טובה, במיוחד עם חברים, שיפרה לכם את מצב הרוח."
    וזאת בין שאר מעלות..
    ראו קישור לYNE

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3442574,00.html

    וגם:
    הדרך היחידה לקבל חומוס רך כמו בחומוסיות היא להשרותו עם מעט סודה לשתייה..כדאי להחליף המים לפני הבישול כדי להיפטר מהטעם…

  3. וואהו, סופסוף נכנסתי לראות את המאמר פה (לא יצא לי כל השבוע…) והנה מצאתי פה שיחה קולחת בכל מיני מישורים.
    איזה כייף!
    אייל, אני ממש שמחה שכתבת את מה שכתבת. נראה לי ממש חשוב שיהיה גם עיגון מקומי לעניין!
    עמל, אני מכירה את הזן האתיופי, גם בהודו יש כל מיני סוגים של צ'אנה (חומוס בהינדי). באמת הייתה פה פעם חנות אתיופית במושבה, לא זוכרת שראיתי אותה כבר הרבה זמן…
    מיכל, סיר לחץ או רגיל? התשובה כנראה קשורה במה שזמין לך…
    אני, אגב, מאד אוהבת את המרקם הגרגירי של החומוס ולאו דווקא את זה החלק- משחתי.
    עניין של טעם…

  4. למה לא תלכו לחומוס ג'אנגלי? זה קרוב , זה פה , זה טעים, עושים מכל הלב וגדעון ולירון הם פשוט אחלה. על רחוב המייסדים, ליד הדוכן של מפעל הפיס ובעצם בדיוק היכן שהייתהממוקמת המועצה של כרכור (אי שם לפני 69).

    מי שרוצה לצאת קצת מגבולות המושבה, מוזמן להגיע לחמודי בחדרה (ליד השוק) או לחילופין להגיע לאבו- אל אחסאן בבאקה. ליד הכיכר הראשונה כשמגיעים מצפון, מצד ימין. סוף. יש גם טייק אווי.

  5. את מאד צודקת ולכן חובת ההוכחה על הקלפיםמספרים וכל כיו"ב.בדיוק מה שכתבת אצל אילנה. קיבלת מסר נהדר להשיג דבר פרקטי וגם טעון סימבוליקה מכאן ועד יום ראשון הבא.זה "אמיתי" זה "החיים" בעיני. יש מה לעשות עם האינפורמציה. יש לאן להוביל את השואל קדימה ,אבל המספרים נשארים מספרים ,לעיני הניהיליסטיות, עד לרגע שבו משהו מוצא לו הד בנימי נפשי הכרויים. זה גם מה שמכניס כל כך הרבה חרדה לחללי הזמן בין הבשורות ל"הוכחות".אבל זה כבר סיפור אחר מגלגול אחר על צוענייה שקרנית ונביאת הזעם…ההמשך בקרוב

  6. עמל כל פעם אני מופתעת מחדש מהדיסוננס בין העולם הרוחי העשיר, הסימבולי, הרב גילגולי והעוצמתי שלך – לבין הפרקטיות הקיבוצניקית/ניהיליסטית שלך… תני קצת להשתעשע! ובאשר לסיגאר – גם קלפים הם רק קלפים.. והמשמעות היא בעיני המתבונן.

  7. ורד,את מכירה את החומוס האתיופי? אני מתכוונת לגרגרים.הם מאד קטנים בצבע חום כהה ומקומטים . אפשר לעשות איתם חומוס מטבלממרח או שהם מתאימים לבישולים אחרים? אני בניסיונותי הקולנאריים הצלחתי בעיקר לשרוף את החומוס עם הסיר וכל השאר אבל לא נואשתי ואני מוכנה לנסות שוב . את הגרגרים קניתי בירושליים בשוק "מחנה יהודה" בחנות של דברים מאתיופיה. אז מה תגידי? מכירה?

כתיבת תגובה

Close