הפסטיחנה הראשון

אז אתמול היה הפסטיחנה. הראשון.
היה מדהים ומעולה, מגוון מוזיקלית, קרקסית, תיאטרלית, אנושית. משהו משהו!!!
לא היתה שום דרך לנחש מה ואיך זה בדיוק יהיה, כי האירוע שווק כ"פסטיבל להקות צעירות" וזה נחמד, אבל לא מרמז על השאגה שהיתה שם באמת, מגובה במערכת הגברה מטורפת של בטי בם ובכוכבים בשלב כזה או אחר של הכרה.
בזה אחר זה עלו על הבמה המפוארת יוצרים צעירים, מבוגרים, ילדים, אלביסים, טקסטים מקוריים, קאברים, והכל בעוצמה ובהתכוונות ועם קהל חם ושמייח.

זה התחיל בסביבות חמש אחה"צ – שעה לא הכי סקסית לפסטיבל רוק – ולאט לאט הלך והתמלא, ולבש עוד צבעים וגווני ביניים וקונצים והפתעות, ומשבים של הרוח הטובה והפרועה שמאפיינת את הקהילה שהתמזל מזלנו לחיות בה. כשהחושך ירד והווליום עלה פתאום הבנתי מה יובל רוט עשה – הוא לקח את הספירלה החודשית של השיקשוק, צופף לה את הרזולוציה והתמיר אותה לאירוע שנתי, שאתמול נזרע לראשונה. בשבילי זה היה כבוד גדול להיות שם מהפעם הראשונה, כמו להיות בשיקשוק הראשון – שאת זה איחרתי בכמה שנים. בשיקשוק הראשון היו 150 איש, עם מאיר אריאל ששר מתחת לעץ וראיתם לאן זה הגיע. אז תתארו לכם.

כוכבי הערב היו להקת ADD. ילדים בני 13 שאפשר להתעלף, שיצאו לאור עם השם המפורש ועם סולן ששר באופן נדיר. קהל שלם קם על הרגליים וצרח באקסטזה איי די די!! איי די די!! איי די די!! איי די די!! וזה היה מרגש בכל הרמות. ערן בן זאב, שהנחה את הערב קרא לזה "הפרעת קצב וריקוד".

ההופעה שלהם היתה שיא, אבל הערב המשיך לטפס עם הרכבים נוספים, כולל להקת השובבים שהגיעו מצאלים (המתופף מפרדס חנה כך הבנתי) לבושים בחולצות שעליהן כתוב "חום מפיל" ו"ירוק מצחיק" ונתנו הופעה מוטרפת וחילקו משרוקיות ודיסקים במתנה לקהל. הערב נחתם בהופעה מעולה של הפנאן ביט, שהקפיצו אותנו הביתה חמים ופופקורנים.

היו גם צילומי וידאו. כשהם יגיעו אשדר גם אותם. בינתיים אתם מוזמנים להציץ בתמונות של הפסטיחנה בפליקר ובפייסבוק של מושבה חופשית.

מגיע קרדיט להרבה אנשים, שאין לי מושג בדיוק. תסתכלו בפייסבוק של התיאטרון. מאתמול בלילה אני מוצפת בהכרת תודה.
על האפשרות לחיות ולגדל את הילד שלי במקום שבו הוא יכול להתרוצץ בחופשיות בין אנשים מיוחדים במינם.