אינטרנטאקולוגיהזוגיות ומשפחהכתיבה פרטיתמהעולםמציאות

צרור נמלים

עונת הנמלים בשיאה.
בגלל שנמלה בדרך כלל באה ביחד, קבלו צרור נמלים, או שאולי במקרה הזה יותר נכון להגיד נמלות:

1.
[מאת רות שר שלום]

קייץ מהביל, קשה להכיל. אפילו הלילות, חמים, לחים, מכבידים.
אחרי לילה לא ארוך, בחמש בבוקר, הוא מעיר אותי. "בואי" הוא אומר לי.
אני עם תמהון מהול בסקרנות ומעט בהלה קמה מהמיטה, הולכת אחריו למטבח, ושם נגלית לעיניי התמונה שבגללה הוא העיר אותי. המטבח שלנו כולו שחור מנמלים גדולות, שלא הולכות בשום שביל מסודר אלא מתרוצצות לכל כיוון במרחב המטבח ומכסות אותו.
ללא מילים, הוא עם מטאטא, אני עם מגב (יש רק מטאטא אחד בבית…) אנחנו מנסים להוציא את הנמלים החוצה דרך דלת הכניסה, תוך נסיון לא לפגוע בהן מצד אחד ומצד שני מגיסים נחישות וסמכותיות: "זה הבית שלנו, צאו החוצה!".

הפעולה די סיזיפית ואני נזכרת בשולית הקוסם. אנחנו גורפים, מטאטאים וחלקן חוזרות שוב למטבח או נתפסות בשערות המטאטא ושבות למקום ממנו נלקחו. "עקשניות" אני חושבת.
ואז פתאום מופיע מילמול מפי, אני בעצמי לא תיכננתי להגיד כלום אבל זה כמו נפלט: "הן רוצות להגיד לנו לטפח את עבודת הצוות שלנו כהורים, כזוג, בבית". "אהה" מעט ציני של חמש בבוקר, נשמע מעבר למטאטא שלו.
"הן גם מזכירות לנו להיות סבלניים, לתת אמון בתהליך, גם כשנראה ששום דבר לא קורה". ובעודי ממלמלת את המשפטים האלה נפרשת בדמיוני רשת של תחומים ונושאים בחיינו בהם בדיוק, אבל בדיוק זה מה שנחוץ בהם.
"אהה" הוא עונה שוב. הפעם פחות ציני.
מפה לשם, בין המילמולים, המסרים ואחרי לא מעט הלוך ושוב אל המטבח, מהמטבח, אל הדלת ושוב ושוב – המטבח התבהר ורובן כבר בחוץ, מחפשות מטרה חדשה ("כן" אני נזכרת "הנמלים ממוקדות מטרה").
הוא יוצא לעבודה אחרי הרפתקאת בוקר נמלית שכזו ואני ממשיכה לטאטא בודדות עקשניות.

מעט על הנמלה עפ"י קלפי החיות האינדיאנים:
מלמדת אותנו סבלנות, נתינת אמון בתהליך, כבוד לקצב של עצמה ושל אחרים. מאוד טובה בעבודת צוות. חרוצה, עקשנית ודינמית.
אנשי הנמלה נראים לפעמים כאילו הם שנטי ולא קורה כלום, אבל למעשה באיטיות, עקשנות והתמדה ישיגו את מה שהם רוצים. מאוד לא קטנוניים, מאוד ישמחו בשמחה של אחרים, צניעות שקשורה לקצב שלהם. עובדים לטובת הכלל ומשלבים בין תודעה אינדיבידואלית לתודעת צוות. הנמלה סבלנית כמו הצב, רואה פרטים כמו העכבר, ויכולה לשמור על מטרה כמו הגירית. מלמדת לסמוך על התכנית הגדולה האלוהית.

לאתר של רות  >

2.
[הערה שלי, רונית]

במפת הטוטם, שמורכבת מ-9 קלפים לפי הכיוונים השונים, הקלף הממוקם באדמה מדבר על איך אדם מתנהל בעולם החומר. עם החלק המסגרתי של העבודה – זמן, מקום, כסף. עם הגוף הפיזי, עם מסגרת המשפחה.
במפת הטוטם שלי בקלף האדמה מופיעה נמלה.
כשאני מתפזרת כמו ערמת נמלים בתוך החשבונות, המע"מ, הפולו-אפים, ענייני הבית, התזונה, העבודה, מקשרת לפה, אוספת לשם, סוחבת משקל כבד, נמצאת עמוק באדמה, מגששת אחר הגרגיר הבא, ויש ימים שמרוב עמלנות נראה לי שחמק ממני הכיוון – משהו בי זוכר תחושה של סדר. סבלנות. אמון.
איך אמרה חוה רימון? במסתורין הגדול ננוחם ובמושבה חופשית גם.
(אני לא אשכח לה את זה).

3.

[מאת: מאשה דולב]

שיירה של מה שנראה כקרעי עלים, מתקדמת בקצב אחיד ומונוטוני, מגיעה משמאל לשביל, חוצה אותו ונעלמת בסבך השיחים שבימין. הנמלים שנושאות את פיסות העלים, אינן נראות. נבו הקטן ואני, עצרנו לחזות בפלא. כל זה התרחש בחווה בקוסטה-ריקה, שם היינו בעקבות עבודתו של איתי.

זאת ה"נמלה המנסרת" – אמר לי איתי, הן פושטות על העץ ומחסלות אותו. ואכן כל הענפים התחתונים כבר עמדו חשופים.
ומה יהיה עליו? – שאלתי
על העץ? הוא ימות – ענה איתי בלא חמלה בקולו
איתי גם סיפר, על חיי ה"נמלה המנסרת". איך נשלחות מהקן נמלים "גששיות" הן מחפשות עץ "בתולי", ששום חיה לא הותירה עליו ריח. מהעץ, הן מנסרות עלים לדגימה. פיסות העלים מונחות בקן מספר ימים, שם הן תוססות, אם טעמן ערב, הקן יוצא בשיירה לעבודה. בשיתוף פעולה, ביסודיות ובמסירות אין קץ, תתנהל העבודה, המחסן שבתוך הקן יתמלא במזון והעץ ימות.

חיים ומוות ביערות הטרופיים, אוחזים זה בזה – מחזוריות מושלמת. לכל אורגניזם יש תפקיד. כל אחד הוא תומך ונתמך, חלק מתוכנית גדולה, שלא תמיד נהירה לנו…
הנה מותו של העץ, פותח צוהר לחיים חדשים. קרני שמש חודרות עכשיו לחשכת היער ונותנות חיים לעצים צעירים שנבטו שם. כך נולד עץ חדש! ואילו הגזע המת יהיה מקור חיים לאין ספור יצורים, חרקים, זחלים, פטריות, מיקרואורגניזמים וצמחים טפילים. נמלה קטנה חוללה שינוי גדול.

במטבח, לא כל כך נעים לראות שיירה של נמלים… מסודרות בשורה עורפית אינסופית, הולכות והולכות…. ביער, זה דבר אחר, אבל במטבח שלי – היה לא יהיה!! מה עושים?
הכי קל לרסס אותן וחסל. מה לא ברור? אנחנו אוהבים טבע, אבל לא במטבח. איך זה ששנים אני חוזרת ופוגשת אותן על השיש שלי, ליד צנצנת הדבש (לפעמים גם בתוכה), הן מגלות פרורי לחם או סוכר, יוצאות מסדק בלתי נראה. בסבלנות ונחישות הן מנקה כל גרגר, ללא אגו או כעס. ברור שיש להן תפקיד גם אם אינו נהיר לי. כולנו יצורים שנבראו בצלם. כולנו מערכת אחת גדולה, מושלמת ומשלימה. בקלות יש בכוחי לחסל אותן, הן הרי מפרות את הסדר הטוב שלי!!!

אני מחייכת בהכרת תודה, הנמלה הקטנה הזאת, שורדת למרות כל המאמצים לחסלה, היא הייתה לפנינו ותהיה אחרינו. פיניתי פרורים, ניקיתי את השיש פיזרתי כמה מקלוני ציפורן, אם לא יועיל, לא יזיק. אני מתבוננת. חשבתי, אנחנו נסתדר, כל אחת תמצא את מקומה.

אני יודעת, חיכיתם למתכונים, מה עושים? איך מסלקים את הפולש. אין לי וגם פואנטה אין. אני מעדיפה להתבונן ולהקשיב. אולי יש לי מה ללמוד מביקור הנמלה.

מאשה דולב, מורה לפרמקלצ'ר
אימייל | אתר

צילום נמלים על השיש: ענת מגל. נמלה עמלנית בעצמה, שהפרוייקט שלה נשים 365 הוא מלאכת ליקוט סבלנית מתמידה ונחושה, יום אחרי יום אחרי יום אחרי יום.

צילום נמלים מנסרות בקוסטה ריקה: מתוך הבלוג הזה, שמעודד משפחות לצאת ולטייל בעולם..

תגיות
הראה עוד

8 thoughts on “צרור נמלים”

  1. לפי האיורוודה נמלים הן מלאות ואטה (אויר) ויש להן מעט מאד קאפה (אדמה, חומר). כי הן נעות המון לעומת גוף כמעט נטול מאסה. לכן אם נפזר חומר שמגביר ואטה, הן ימנעו מלהתקרב אליו, כי זה יהיה להן "טו מאץ'" אויר.
    לכן ניתן לפזר חומרים מגבירי ואטה דוגמת המכווצים (אבקת כורכום, שקצת עוזה צהוב. או אבקה מאלום, אותה אבן שקופה, שמונעת הזעה ומשפשפים אותה בהודו על עור הפנים לאחר הגילוח. או אפשר גם אבקה מקליפות רימון. אלה זמינים יחסית בארץ. יש עוד מגוון חומרים מכווצים שפחות נגישים אצלנו)

  2. אולי לשים להן קערית עם מי סוכר או דבש או משהו טעים אחר ואז הן יתמקדו באזור אספקת המזון הנגישה ולא יתרוצצו להן..כאילו..יבואו נמלים ויגידו "..אך איזה יום עבודה קל ונעים..אוספים סוכר ,הולכים הבייתה.. לא חיפוש לא התרוצצות לא קריעת תחת.. מישהו למעלה דואג לנו…"

  3. בשורות המתארות את איכויות הנמלה, נמלאתי דמעות.
    מה קרה לי פתאום?
    לפעמים העקשנות הלא ברורה הזאת, ההתמדה האינסופית, ועוד כמה תכונות שהצניעות יפה להן.. לפעמים זה לא ברור, למה? מי כפה את זה עלי? (שהרי לא תמיד קל להיות נמלה)
    פתאום הן קיבלו משמעות, הכרה. ה'מחלה' הזאת קיימת, ואף מוכרת!
    זה מרגש ואף מקל, להבין שזה בכלל לא מבחירה. זה קיים שם מזמן.
    לפעמים מקנאה בהן שיש להן אחת את השניה, צוות של נמלים. כמה כוח וכמה זרימה משותפת!

  4. מנסיוני ציפורן כן עוזר להרחיק נמלים אבל לא בצורה מוחלטת, הן גם לא אוהבות ריחות חזקים כמו גרניום ולוונדר אז אני מפזרת גם שמנים של שני אלה…משהו בסוף עובד ואם לא,כנראה שיש עוד עבודה אצלי במטפח…

כתיבת תגובה

Close