כללי

רענן האספן

בפעם הראשונה פגשתי אותו בשיקשוק, לפני איזה שנה. יושב במיקום די צדדי עם ערמה מסקרנת של חפציצים, ביניהם צילומים, מצלמות ישנות, כלים נוסטלגיים. הוא היה לי מוכר ואני לו, הוא אמר ירושלים אבל עדיין – לא הצלחנו לקלוט בדיוק מאיפה. קניתי מקדש בקופסת גפרורים והמשכתי, כשהשאלה מזדמזמת לי בראש. עברו עוד כמה חודשים ושוב נפגשנו באקראי ואז האסימון נפל, בהיר ומצלצל: מקובלט. לא יאומן שלא עלינו על זה ישר.

קובלט היה הבר ששכן בקומה הרביעית בבניין שבו נמצא בית הספר לקולנוע בתלפיות. הקפיטריה הביתית שלי במשך 4 שנים. באיזושהי תקופה הוא היה שם ברמן, קצת מורבידי, עם מעיל עור שחור ודיבור שקט מלא באבחנות דקיקות. בגרסת פרדס חנה כרכור רענן הוא מטפל, עובד בכפר איזון, נשוי לאביב (שעושה סווט לודג') ויש להם שלושה בנים בהומסקולינג. לא פלא שלא זיהיתי מייד.

קומקום שורק אדום

בית חדש זה תמיד סיבה טובה לחוויה שוק פישפשימית, אז ביום שישי האחרון אחה"צ קפצתי אליהם. המודעה הבטיחה 'בגדים מיוחדים, ריהוט ישן ומשופץ, ספרים, כלי בית ומטבח, צעצועים ופריטים ייחודיים, מוסיקה וסבבה'. וחוץ מזה רענן כתב לי שהוא בנה בחצר שירותים אקולוגיים.
נכנסתי לחצר ושם, בסלון מאולתר ישב האספן, הדליק נובלס ושקל אם להתמסר להנגאובר. מה להתמסר להנגאובר.. תמזוג גם לי. וככה ישבנו בסבבה עד שהשתחרר לי הקפיץ בכפות הרגליים ויצאתי לתור את הממצאים.

ויש גם בגדים

עם או בלי אלכוהול בדם, מדובר בחוויה מרוממת. פשוט שיר הלל לאספנות באשר היא, אבל בטוב טעם. האמ-אמא של הוינטאג' החפציצי ממש מסע בזמן לשנות השבעים, שישים, חמישים, עם טלפון חוגה וקומקום אלומיניום אדום ושורק (שהוא הפריט הכי יקר באוסף: 70 ש"ח) ותקליטים וכלי בית נוסטלגיים, ספרים, צעצועים, רשתות צל, ארגזים עם כונכיות, שעונים, קופסאות, והנה כוסות זכוכית של "קריסטל" מפעם, והנה מאפרה מהממת, והנה צדף עתיק שנראה כמו סרוג קרושה, והנה מגש מעץ אגוז, והנה אנציקלופדיה 'טוב לדעת', והדפס ממוספר של זוג עם כלי נגינה מסביב, וווי – סתכל את זה, ואת זה, אתה לא אספן, אתה משורר! רענן רואה אותי צוללת לתוך נוסטלגיה וצוחק. ניגש לפטיפון ושם ניל יאנג, to keep me searching.

– רוצה לראות את השירותים האקולוגיים?
– ברור
– הנה זה כאן, הוא מוביל לבקתה מהממת מתחת למטפס ומסביר לי על היצירה: ארבעה כיווני אויר, וילונות כותנה, כיור מפואר מחרסינה מצויירת ומושב נוח, עם מקום לנסורת. פשוט מקסים לגמרי ומרווח.
– אתה יכול להשכיר את זה לזוגות בירח דבש, באמת!
הוא שוב צוחק.
– זה לשימוש עצמי או שאתה בונה כזה לאנשים?
– אני פתוח להזמנות, לא רק של שירותים אקולוגיים, של כלמיני מבנים ממה שיש.

אחר כך באים עוד אנשים, אביב יוצאת יפה וריחנית מהמקלחת בשמלה מהממת ("בעלי מצא לי") ואנחנו יושבים בחוץ ומדברים. ואז אני קמה לעוד סיבוב ציד ומוצאת דברים שלא ראיתי קודם, ואז מגיעה לרוויה (זמנית), יוצאת עם ארגז גדוש כל טוב במחיר מצחיק, ומפליגה אל השבת. טוב לדעת שבתוך כל המהומה הנדל"נית יש פה מקום שפוי שאפשר להתחדש בו בזול, ואגב – זה עובד בשני הכיוונים. אם יש לכם מחסן גדוש שאף אחד לא נגע בו 30 שנה תתקשרו לרענן. הוא ישמח לבוא לעזור לכם לפנות.

רענן פרי, רח‘ הנשיא 50, כרכור. טלפון: 0524.657.367

האוסף נמצא בהנגר בקיבוץ משמרות. נכנסים לקיבוץ, בכיכר שמאלה, פנייה ראשונה ימינה עד הסוף. פתוח בין 10:00-18:00 בימים שלישי ושבת, שישי עד 16:00. פרטים אצל רענן: 0524.657.367


הראה עוד

34 thoughts on “רענן האספן”

  1. אם אנשים היו מגלים תרבותיות מסוימת בענייני הפרסום העצמי מצבינו היה טוב
    גם בהתיחס לפרטציות של שלטים רבים
    וכן רונית , כל פעם לפני ואחרי, מכבסת , תולה , מורידה..
    כך היה בדרך האמן וכך יש לנהוג- לעניות תרבותי..
    לגבי השילוט הפירטי , תת תרבות אלימה מתבטאת בצורות שונות-ובחזות… מגרפיטי עלוב, על גדר שזה אתה נצבעה ועד מודעות שתקועות על גזעי עצים
    שלטים עלובים וכו וכו כשכולם מעדיפים את זה על לשלם קצת ולהשתלב בשילוט קבוע או לפחות להקפיד על שלט אסתתי ולהסיר את השילוט למחרת האירוע גם אם חם ולא נוח , כמו שלא חם לתלות…אפשר גם בלילה…
    לגבי ההתיחסות לשילוט של אחרים זה כמו לאמר למה לי כן ולאחרים לא???
    או למה תמיד אותי תופסים??
    נראה לך רענן שלמישהו יש משהו אישי דווקא אליך??
    אתה יכול לתאר לעצמך, וגם… להשתתף כשאתה תולה ומוריד בניקוי פני הפרוור

  2. אילנה, וסגניתה, אין אף שלט של המכירה שלי בכרכור וסביבותיה, היו 4 והורדתי אותם ביום חמישי שעבר.אז בבקשה לרדת מזה וממני. ללא קשר לשלטים, נראה לי גם שאני בפלוס רציני לגבי תרומתי לניקיון האיזור מפסולת אנושית. סתם מתוך סקרנות כמה פעמים פניתם לגני האירועים השונים וכל שאר מפרסמי הצמתים? הנחה של 10% למוצא שלט מתנפנף באיזור!

כתיבת תגובה

Close