אמנות ועיצובאקולוגיהבילוייםמציאותסביבה וקהילהשיטוטים

תחנת מעבר לחפצים עם ניסיון

שוב משנה הזיקית
גווניה.
זמן הבשלת הפירות,
חשקה נפשנו בחופשה.

אז רצינו לשתף,
שהבאנו,
הוצאנו, הכנסנו, זרקנו, הזזנו, ניקינו, גירדנו, וגררנו.
שייפנו, צבענו, סידרנו, תלינו, הפכנו, החזרנו, ושינינו.
הפשטנו, ריפדנו, פינינו, קנינו, אספנו, עיצבנו,
מכרנו, קיבלנו, הובלנו, הצלנו, פרסמנו, ושיתפנו.
למדנו, ריתכנו, ניסרנו, בנינו, מצאנו, שטפנו ושאבנו.
וזה רק בשבוע האחרון. נו.

האוסף בענק

האוסף הינו בית ממכר לחפצים יתומים.
תחנת מעבר לחפצים עם ניסיון.
ככזה הוא תמיד מלא.
לפעמים צפוף, לפעמים יותר
אך לכל זמן, ועת לכל חפץ
ומכיוון שאין הדבר נגלה אלא לבעליו…
האוסף מלא מציאות והפתעות, חלקי זיכרונות וניחוחות נשכחים
חפצים שימושיים לצד מיוחדים ויפים. רהיטים, בגדים, ספרים, תקליטים ועוד ועוד.
אז, מוזמנים לבוא ולהתרווח, לפשפש וגם (קצת) להתמקח
יש קפה משובח עם עוגית
יש פינת ישיבה וספריה חינמית בחוץ
וספריה עשירה ומלא עניין בפנים

ביום חמישי הקרוב 7/7 בשעה 21:00
הופעה של הסמרטוטים
דני אמיר, אלברט סופר, וערן רייס
באוסף
מומלץ ביותר.

נשמח לקבל, לפנות, לקנות ו/או למכור בקונסיגנציה חפצים ורהיטים שנס ליחם
או שמחפשים בית חדש

האוסף, בקיבוץ משמרות, פתוח בימים רביעי עד שבת מ 10:00-18:00 ובשישי עד 14:00
טל': 052-4657367 | אימייל | אתר

תגיות
הראה עוד

7 thoughts on “תחנת מעבר לחפצים עם ניסיון”

  1. באוסף אני יודעת מתי ואיך אני נכנסת לא יודעת מתי ועם מה אצא..
    כלכך הרבה קסם והפתעות במקום אחד , בממוצע פעמיים בשבוע ועדיין כל הזמו מתגלים אוצרות חדשים
    ויש קפה ומוסיקה טובה ואיש מצחיק מהקיבוץ שמקריא שירה..
    אוסף של מופרעי קשב
    חוזרת הביתה מנקה מחזירה למצב כמעט חדש ,ומעלה פוסט לכבוד האוצרות החדשים..
    רענן האספן , אהוב ליבנו !
    http://noa-photographer.blogspot.com/2010/10/blog-post_5750.html

  2. יפה כתבת איילי, כרגיל… גמאני מצטרפת למעריצי האוסף, יש בו קסם במקום הזה שגורם לכך שיהיה שם תמיד בדיוק את מה שאתה מחפש ובדרך כלל עוד איזה הפתעה שחיפשת ואפילו לא ידעת שאתה מחפש… טבעם של מקומות קסומים ואנשים מיוחדים….

  3. חופש גדול. הילד רוצה סל . כזה כמו של פעם. אני משחרר את זה ליקום דרך לוח יד 2 של המושבה (פעם ראשונה שאני משתמש בפורמט הזה , רגיל יותר לתוכן). כל כמה שעות הילד שואל, פירסמת? אני עונה לו שכן. במוצאי שבת. אני נכנס, רואה בתוך מודעה של רענן :"כגן, יש לי לוח וסל, וגם סל" מסתמסים. קובעים ליום ראשון בבוקר ב-10. אני בדיליי של שעתיים באותו יום. מגיע ב-12. בחוץ, בזמן שאני שומע ג'פרסון איירפליין ברדיו עם שיר משנת 69, מנצנץ לי מהספריה , לונלי פלאנט של יפן לצד לא מעט ביוגרפיות: דיין, וייצמן, הרמוג. מלחמות ושלום.

    בכניסה מחכה לי הסל המשודרג יותר זה עם הלוח. לפני זה אני ורענן מדברים על חופש, יפן, הקריביים, יוון וח"י באהבה בדיוק כשדני אמיר מהסמרטוטים מגיע, חבוש בילד. רענן מארגן לי את הסל השני. כמו של פעם, עם החלודה, עם הברגים הישנים שיצטרכו עוד הרבה זז קל. מזכיר מגרשים של קיבוץ, חשופים בשמש עם בלטות 40 על 40 שקורעות לך את הרגליים כשאתה מתרסק עליהם. ביציאה הוא משחרר לי את הלונלי פלאנט. יפן. לך תדע מתי נעלה על רכבת לילה לטוקיו.

    בבית , אני נכנס לפרוייקט, חותך בעזרת עודי את הברגים הישנים. מביא לוח, מחבר מרגיש הכי אבא בעולם. בסוף הסל עומד. עוד נוסע לחדרה להביא רשת שומע ברקע את הקול של שימי ריגר במבטא האמריקאי "רק רשת". הבחור בספורט אופנהיימר מבטיל לי שהיא מתאימה. היא לא. הייתי צריך לקנות את הרשת היקרה יותר בריקושט. היא בטוח הייתה מתאימה. הזול הוא היקר והיקר הוא זול.

    היום בבוקר, בשבע, הילד מתאמן בקליעה. קורע לנו ולשכנים את האוזניים.

    נכון אפשר לקנות סל מפלסטיק מייד אין צ'יינה , ב-450 ש"ח לשים אותו בחצר ולחסוך את ההתרוצצות ואפשר לקפוץ לאוסף להביא אותה בסל של פעם, לעשות את כל הדרך, ולהרגיש סיפוק , הכי סיפוק העולם. הסל הזה הוא כבר לא יתום. עשה סיבוב והגיע הביתה. סל של ילדות.

כתיבת תגובה

Close