2012 זה עכשיוזוגיות ומשפחהטורים אישייםכתיבה פרטיתסביבה וקהילה

8 # בן אדם למקום: איזון בין שפע וצניעות

[עופרה (במבי) שחר]

לילה, חושך, שקט.

כמה עולה לבנות בית?יש לי הרבה תכניות כייפיות ואני שוברת את הראש איך לפרנס את כולן – מנסה לחסוך מפה שיהיה לזה, לצמצם בהוא שישאר לזה, חושבת בלופים מסביב לזנב של עצמי על כסף.
אני ממש לא מבינה בזה. גדלתי בקרית- גנים ברעננה בבית אצילי שבו לא מדברים על כסף.
כשעברתי לפרדס חנה הדהימה אותי השאלה- "כמה"?
כל שכן שאת שמו עדיין לא הכרתי היה מוכרח לשאול אותי כמה עלה לי האוטו, וכל שכנה שעברה פעם במקרה ברחוב היתה חייבת לשאול בכמה הוא משכיר לי, שאלו גם כמה אני מרוויחה, ותסלחי לי שאני שואל- אבל איך את בכלל מסתדרת בלי מזונות?
בהתחלה זה נראה לי וולגארי. מישהו היה באמת מתעניין ברמה של עזרה, נניח, אילו הייתי אומרת שאני עניה מרודה ובכלל לא מצליחה להסתדר?
עם הזמן קלטתי שזה ככה אצל כולם- חברים שלי, שכנים, הורים וטף ונדהמתי.
תעבתי את מי שנצמד אלי בתור לכספומט. זוז קצת חבר- זה מאד אישי.

גם בתקופות שהיה חסר וגם כיום, כשהכל טוב – העניין הזה תמיד מורכב, אצל כולנו, וזה נושא שכבר כתבתי עליו: איזון בחופש מול גבולות.
פתאום צעקות מהשכנים: "אני משתגע, כתוב לי פה בדף של ויזה שהוצאת החודש 10,000 שקל על בגדים! יש לך כל כך הרבה בגדים בארון, מה חסר לך? את כבר נשבעת לי ביקר לך שזה לא יקרה יותר! את נתת לי את המילה שלך. אני משתגע אני אומר לך, זה לא פעם ראשונה. כמה פעמים עוד תעשי לי את זה? יותר טוב שתסתמי".
בהתחלה אני מקנאה. מתאים לי עכשיו להוציא סכום כזה בחודש על בגדים, מה? אני נקבה.
אחר- כך אני מתחילה לשחק בסכום הזה בדימיוני ולקנות בו גם דברים אחרים. שטות להוציא סכום כזה רק על בד. בא לי גם דברים מעץ וקנוואס וזכוכית ונייר.
בעצם כשאני חושבת על זה- זה לא סכום כזה אדיר. בתיאוריה אני מכניסה כל חודש סכום כזה, אבל אף פעם אין לי אותו ביד. באתר היכרויות שנקרא נמסטה יש שאלה כזאת: אילו היה לך סכום כזה- מה היית עושה בו? וכולם תורמים אותו לבניית בית מחסה להודים נזקקים. איזה קטע!

נעמההילדה שלי, נעמה , מתעניינת בכסף, אוספת מטבעות ישנים, מדברת ושרה על זה חופשי. זה משחרר גם אותי. אנחנו יושבות בסלון אחרי האוכל והיא שואלת משהו ואני קולטת שאני אמא שמדברת עכשיו שיחה רצינית ראשונה על כסף עם הילדה שלה – ואני לא מבינה בזה כלום – כי איתי לא דיברו. פשוט – תמיד היה יותר ממה שצריך, ולא היה צורך לדבר. אז מ ה- נדבר על כסף רק ממצוקה? לא נראה לי נכון.

הלכתי לחפש בספרים. יש לי עוד כל כך הרבה מה ללמוד מהם….
קניתי ספר (בצומת ספרים בביג) שהיה בסיס טוב שעליו אפשר היה לפתוח ת'שיחה: "הקופה שמאחורי מגרת הגרביים" / ד"ר טלי תאני
ואחרי הסיפור יש הצעה לפעילויות משותפות.
נעמה רצתה לחסוך והצעתי לה לפתוח באסטה בשיקשוק וללמוד להרוויח כסף בעצמה. מסתבר שהילדה שלי ממש מוכשרת בלעשות כסף.
היא מרוויחה ממש יפה וגם עזרה לי במשפחתון בחופש וקיבלה ממני קצת, אבל היא מאד אוהבת להוציא ומתפננת על זה ואין חסכונות. טוב, היא עוד ילדה.
כשאני חושבת על המשפחות מהם באו הורי (כפר- שמריהו והרצליה) אני יודעת מהו המחיר של עושר ולא מוכנה לשלם אותו. זה יקר לי מדי!
אחרי שנעמה התאמצה וקיבלה בשיקשוק כסף היא לומדת קנה מידה ומבינה: מה פתאום ברד ב10ש' – מה שלפני שבוע היא בקשה ממני שאקנה לה. היא מפנימה את ערך הכסף האמיתי.
אני משחקת איתה משחק: כשאנחנו נכנסות לרמי לוי אני נותנת לה ביד שטר של 100ש' אמיתי ואנחנו עוברות על הרשימה שכתבה בעצמה ומתחילות להוריד דברים שלא באמת חייבים. במקום העיצבון של: "אמא תקני לי", היא אחראית לשים בעגלה מה שהיא מחליטה ועם זה נסתדר השבוע. הבאתי מחשבון מהבית והיא מסיעה את העגלה בין השורות, שיכורה מהכייף של התחושה שעושה לה השטר של ה-100 ש' בכיס שלה.
בסוף הקניות אנחנו מקנחות בגלידה גולדה האיכותית והיא קולטת כמה יקר שם. היא מבינה דברים שאני לא ידעתי בגילה (עוד מעט בת 8) – טוב, היא נורא חכמה…
מאחלת לעצמי את הצניעות שאני צריכה כדי ללמוד מהבת שלי, ואת החכמה ללמד אותה בדרך הנכונה צניעות – שהיא מידה כל כך יפה.

שנה טובה.

תגיות
הראה עוד

6 thoughts on “8 # בן אדם למקום: איזון בין שפע וצניעות”

  1. אני מאמינה שחינוך שלם מכשיר את האדם להתמודד היטב עם המציאות (בהתאם ליכולת ההכלה והתפיסה שלו).
    מכיוון שפיות קסומות לא מפרנסות בעצמן משפחה ואמא שלה כן- הדוגמא שהיא מקבלת מאד מציאותית ואני גאה על זה.
    מהיכרות קרובה איתה- אני מהמרת שיש יותר סיכוי שהיא תהיה מפקדת חילות השדה מאשר נסיכת הפרפרים. בלי לדעת באיזה מגרש היא תבחר לשחק- מחובתי להכשיר אותה לעשות את זה בביטחון עצמי ובתפיסת מציאות מפוכחת.
    בהתאם לזה- אני לאט לאט מתבגרת כדי שאוכל לחנוך אותה באלגנטיות לשם.
    היא הרבה יותר מהירה וחריפה ממני ותוך כדי כל זה גם חמודה.

  2. עם ילדים הייתי מתחילה בבסיס: תאפו איתם לחם, תנו להם לנחש כמה עולה להכין לחם, תראו להם במכולת של אבי כמה עולה לחם, חלב, אורז- כדאי להתחיל ממש מהבסיס.לחשב חישובים פשוטים.
    "נתחיל ילדים מבראשית…" זוהי קרקע יציבה לכל דבר- משיעורי- בית בחשבון ועד להבנות של כדאיות בחיים והשקעות עתידיות.

  3. גם אני בדרך כלל שואלת אנשים כמה הם משלמים שכר דירה. לא על הבגדים וכל השאר אבל שכר דירה כן. יש בחטטנות הזאת משהו אקספירימנטלי – לא מצניעים את השאלה, זה לא גס, זה להציף את הסוגיה המוניטרית..

    ומאוד יפה מה שאתן עושות בסופר. נפלא.

    זה כמו שינאי חוסך לאייפד. חוסך חוסך חוסך.. ומבקש שאני אשלים לו. אתמול שאלתי אותו למה אייפד ולא טאבלט אנדרואידי. אני לא מהחבר'ה של אפל ולא מבינה את ההתעקשות על התפוח. רציתי להבין מה הקטע, מה מניע אותו, האם זה עניין של מותג או מה. בתור מי שאמורה להיות שותפה שלו להשקעה התעורר בי רצון לחנך אותו לשאלות של משקיעים 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close