2012 זה עכשיו

[מאת: טליה טוקר]

ברכות לכולנו:

כשישבתי לכתוב את "תחזית" המאיה לגל הקרוב שמחתי לגלות שבגל הזרע הבא עלינו לטובה, אנחנו עומדים לחגוג את ראש השנה. אנו בתחילתה של שנה חדשה שזהו זמן חשוב ומשמעותי ביותר עבורנו, זמן שבו ניתן לזרוע את הרצונות שלנו. נרגשת כולי מעצם הסנכרון קלטתי את הפוטנציאל האדיר הקיים בימים הבאים. בהתחשב בהבדלים הקיימים במחזוריות השנה המאית המבוססת על תנועת הכוכבים למחזוריות השנה העברית המבוססת על שנת חמה או על שנה חקלאית, ההקבלה בין ראש השנה לגל הזרע של המאיה מעוררת עניין ומחשבה.

בתרבויות שונות ברחבי העולם נהוג לחגוג ביום מיוחד את תחילתה של השנה החדשה. לרוב יום סמלי זה מציין את סיומו של מחזור ישן ואת תחילתו של חדש בעל אפשרויות חדשות. הצירוף של ראש השנה עם גל זרע שבמהותו מסמל את שחרור העבר ואת זריעת החדש, מעיד על שינויים שעומדים להתרחש בחיינו.

גל הזרע מכניס אותנו באופן פורמאלי אל החלק השני של הצ'ולקין, הלוח הקדוש של המאיה. בחצי הראשון שאפנו כמויות אדירות של ידע ועכשיו בחצי השני אנחנו מוזמנים לנשוף ביצירתיות את המידע וליישם אותו בחיי היום יום שלנו. גל הזרע מורכב ברובו מימי שער שמייצגים את סלילי הד.נ.א. שבתוך הגוף שלנו. אלו הם ימים של אור והחיבור לימים האנרגטיים הללו מאפשר לזיכרון התאי להיפתח ולמבנה המח שלנו להשתנות. ההקבלה של ראש השנה לרצף של ימי השער בגל הזרע יכולה להאיר את חיינו ברבדים חדשים שטרם נחשפנו אליהם ולהוות פתח להזדמנויות חדשות בכיוונים שונים. האפשרויות הגלומות בחג ובגל הן אינסופיות ולכן אני שמחה לפרט בפניכם על האנרגיות הפוטנציאליות הקיימות עכשיו.

ה- 30/8: טון 1 בגל הזרע: הזרע מלמד ש"השינוי הוא הדבר היחידי שקבוע ביקום", כך שמתחילת הגל אנחנו קופצים לחיים חדשים וקיים פוטנציאל להשתנות אדירה. בחג הנוכחי אנחנו יכולים להפוך לגביע פתוח לאפשרויות שטרם חשבנו עליהן. הזרע דוחף אותנו להתפתח בכיוונים מגוונים ולצמוח לתחומים נוספים בחיים. השנה היהודית עומדת להיות שנה של שחרור מהאחיזה בידוע ובמצבים הממוחזרים ופתיחה לידע חדש ולאינסוף של הזדמנויות. גל הזרע מלמד אותנו את אומנות השינוי וכיצד אנו יכולים לשחרר את ה"תקיעות" ואת אשליית השליטה ולנוע הלאה בחיינו. ככל שנשחרר את ההרגלים המוכרים והידועים מראש, נוכל לזרוע לעצמנו זרעי התפתחות לכל כיוון שנחפוץ בו. הכל משתנה כל הזמן. ברגע שאנו אוחזים בשגרה מקובעת ולא משנים את חיינו, אנו למעשה בנסיגה ביחס לתנועה של כדור הארץ. כדור הארץ נמצא בתנועה תמידית מסביב לשמש ובכל רגע הזוית שלו משתנה, הטבע נע במחזוריות וגם אנחנו לומדים כיצד לנוע, לשחרר ולגדול.

במהלך ימי הגל אנו משנים את זווית הראייה שלנו בנוגע למהות השינוי וכדי שנוכל לזרום כדאי לומר לעצמנו: "כל שינוי בחיי מביא איתו התפתחות, שפע, הנאה ושמחה". הזרע מלמד אותנו להתכוונן על מטרות ספציפיות ואז לזרוע אותן בתוך האדמה הפורייה שהיא אנחנו. הזריעה מתרחשת בשני רבדים- שינויים ש"תלויים" אך ורק בי, ניתן לכתוב בצורה ברורה את השינוי ואת השלבים שלו ולעשות מיד את שנדרש למימוש ושינויים ש"תלויים" כביכול גם בסובבים, אז ניתן להגדיר בצורה מדוייקת את הרצון ולהניחו בצד, מתוך אמון מלא ביקום שיגשים את רצונותינו במהרה. עלינו ללמוד לשחרר כל ציפייה בנוגע לדרך שבה הדברים עשויים להיווצר במציאות חיינו. הכל יכול לקרות לנו. ליקום יש אינסוף הפתעות צבעוניות שמחכות אך ורק לנו. גל הזרע מזמין כל אחד מאיתנו לזרוע לעצמו שנה שמחה, זורמת בכיף ומלאה באושר. אמן ואמן. לקריאה נוספת »

[מאת: טליה טוקר]

ברכות לכולנו:

ה- 17/8: טון 1 בגל הקוף: ברוכים הבאים לגל מיוחד במינו, גל הקוף והדולפין שמלמד כיצד להוציא החוצה את היצירתיות, המקוריות והקסם הטמונים בנו. יחד עם גל המראה שחלף גם גל הקוף ממוקם בדיוק במרכז הצ'ולקין, הסנטר הקדוש של לוח המאיה. כפי שכבר הבנו וחווינו בגל הקודם השהות בצינור האור מחברת אותנו לעוגן פנימי ויציב בתוכנו. בזמן הזה אנחנו חווים טרנספורמציה ועוברים ממצב של קבלת ידע וכלים למצב של ביטוי המידע הקיים בנו במציאות. קיים פוטנציאל אדיר לביטוי יצירתי ולהברקות במהלך הגל הקרוב אם רק נשכיל להסתנכרן עם האנרגיה הזאת של הקוף ושל מרכז הלוח.

הקוף הוא הגאון שבחבורה וממגנט אלינו היום את האפשרות להתחבר לשדה הנפש, להתמלא בהשראה ובמידע חדש ובעזרתם ליצור יש מאין. הוא מלמד כיצד ניתן לנוע דרך חוט הזמן, החוט המקשר בין הכוחות השונים ובעזרתו לארוג ולברוא עולמות חדשים בחיינו. במהלך שלושה עשר הימים הקרובים אנו לומדים להתחבר למקור של מידע אינסופי ובדרך אומנותית ואינטליגנטית ליצור בחן את הרעיונות המגוונים שלנו.

בעזרת הקוף אנו מבינים שעלינו להוציא החוצה את כל מה שאנחנו מרגישים וחושבים. פעמים רבות מה שחוסם את הביטוי היצירתי שלנו קשור ברגשות מודחקים שאנחנו מעדיפים לא לדון בהם. כשאנו שומרים דברים בבטן, המידע וההשראה נעצרים ואנחנו הופכים למרוחקים וציניים וחווים חוסר במימוש. לאורך הגל הקוף מלמד כיצד לבטא רגשות עמוקים ומחשבות נסתרות אלה עד למצב של זרימה מהנה, מלאה בקסם ומחוברת לאינסוף של אפשרויות. הקוף משחק את משחק החיים כמו ילד תמים והיפראקטיבי. הוא נע בקלילות מסיטואציה אחת לאחרת ולרוב מוצא את עצמו במרכז הבמה מספר סיפורים ומרתק את שומעיו. במקום להתייחס ברצינות לדברים שקורים לנו בחיי היום יום, הקוף דוחף אותנו לאמץ זווית ראייה משועשעת על עצמנו, על חיינו ועל העולם בכלל. הוא ממלא את חיינו במלוא החופן של הומור, השראה, כישרון ונותן לכולנו "פוש" לזרום בכיף מעניין לעניין תוך כדי ביטוי יצירתי ומקורי של עצמנו. לקריאה נוספת »

אם כשהיכולת האנושית תמשיך ותואץ, ורובוטים ישתכללו, והמחשב יתמזג עם הישות האנושית כפי שצופה קורצווייל, איך נדע להבדיל מי אמיתי ומי מתוכנת? או כמו בשאלה שעלתה בשיחה בין הילדים בדרך מהבריכה: איך תדע שהאוייב שלך הוא האוייב שלך אם הוא מתנהג כמוך? (אגב גל המראה שמתרחש בימים אלה).
"רוצה לפגוש חייזרים?" אהובי צוחק אלי כשאני נסחפת בתיאוריות, ומצטט את שאול חבר שלו: "לכי תדפקי על הדלת של השכנים". והוא גם אומר: "שום דבר בחוויה האנושית לא השתנה מאז אברהם אבינו".

בערוץ הילדים יש הרבה מוטציות, כלומר ישויות שחציין בני אדם וחלקן חוצנים. מתקיימים בתוך שפה מדובבת שזורמת בטבעיות עם ביטויים כמו: "סייברשֶדר" "קנוניית חייזרים",  "אומניטריקס" לצד: "להשיג את הזמן הדרוש", "לחולל ניסים","מחר נצא לקניות". ינאי מצא דרך להנות מכל העולמות: הוא רוצה להיות ילד-כל-דבר, ובונה תסריטים אפשריים.

בתוך הדממה הקייצית אני מצטרפת אליו לצפיה בצבי הנינג'ה. רואים שם זוג אנושי מאוהב. הגבר עונד לארוסתו טבעת. אבל מה, הטבעת מכושפת. אצור בה כל כוח הצל והאופל של העולם והיא יכולה להפוך את העונדת אותה למפלצת. בתוך העלילה המסתבכת אני מזהה פתאום את הסיפור על אשת השלד. בחיי, זה בדיוק זה. זוג הולך להתחתן, לתוך התמונה האידילית נכנס כוח אפל. האם הגבר יצליח לראות את אהובתו מבעד ללילית שהיא עכשיו? עיניה אדומות ורושפות, ציפורניה חדות, ארוכות. גולגלתה חשופה. צבי הנינג'ה באים לעזרה ונלחמים ברעים. האהוב מצליח לזכור מי היא מתחת לכישוף (חשוב מאוד, כל גבר צריך ללמוד את זה). הטבעת מוסרת ואיתה הקללה.
סוף טוב.

[טליה טוקר]

ברכות לכולנו:
בשעה טובה ומבורכת הסתיים לו גל הנחש על ימי השער המרובים שבו וסופו מוביל הישר אל גל המראה ואל מרכז הצ'ולקין שהוא הטור השביעי והאמצעי של הלוח הקדוש של המאיה. מרכז הצ'ולקין מסמל את צינור האור שהוא המרכז שקיים בגוף שלנו ושדרכו אנחנו מתחברים ישירות לנפש האלוהית ולאינסוף המידע שבה. בתהליך הכללי שאנחנו עוברים במחזור המקודש בן 260 הימים, המעבר למרכז הצ'ולקין הוא משמעותי ביותר עבור כולנו. מרכז הלוח מסמל את המעבר ממצב של קבלת מידע למצב של ביטוי והעברת הידע שהתקבל באופן מעשי במציאות חיינו. בגל המראה אנו בעיצומה של ההתמרה, של תרגום המידע שהועבר אלינו ועל כן ימי צינור האור הם ימים מרוכזים מאד מבחינה אנרגטית. ימים מיוחדים אלה של מרכז הספיראלה שבצינור האור מהווים פתח למימד החמישי ומאפשרים ל"טעימות" ממנו. גל המראה על המיקום הייחודי שלו הוא בעל פוטנציאל לקפיצה משמעותית בדרכינו ובחיינו.

ה- 4/8: טון 1 באנרגיית המראה: בשלוש עשרה ימי גל המראה אנחנו לומדים להתמקד במציאות הריאלית היחידה שקיימת. אנחנו לומדים להוריד מהלכסיקון את ה- "מה יהיה", "מה יקרה" וגם את ה"מה היה" ומגדילים את הנוכחות הצלולה שלנו בהווה.
בנטייה הטבעית אנחנו מבזבזים המון אנרגיה על מחשבות עתידיות ונעים כל הזמן אל עבר מה שעומד להתרחש בהמשך היום, השבוע ובכלל החיים. אנחנו יכולים שעות על גבי שעות לשבת, לתכנן ולהמציא תסריטים שונים בנוגע לעתיד הוירטואלי, בעוד שבפועל הכל משתנה כל הזמן. במהלך הגל המראה מלמדת כיצד לחתוך את התנועה אל העתיד והעבר ומגדילה את המיקוד ברגע הממשי. אנחנו בכל מקרה לא יכולים לדעת מה יהיה והדבר היחידי שאנחנו כן יודעים בוודאות הוא מה קורה כאן ועכשיו במציאות הריאלית שלנו. לאורך הגל המראה דוחפת להתבונן בהשתקפויות הסובבות ולראות דרכן את עצמנו. אנחנו מתחילים להבין שהסרטים הם בתוך המוח שלנו בלבד ושהגיע הזמן להתבונן במציאות באופן אוביקטיבי. המראות המקיפות מלמדות אותנו על המחשבות והרגשות שלנו ועל מצבנו בחיים. כשאנו מתבוננים במראה של ממש ומשהו לא מסתדר לנו, אנחנו משנים על עצמנו את מה שמפריע לנו. כך גם המראה מלמדת כיצד לשנות בתוכנו את מה שמציק לנו בהשתקפויות שלנו. ככל שנבין שאנחנו היוצרים הבלעדיים של המציאות ושהכל קיים בנו, נלמד לשנות את עצמנו וכתוצאה מכך גם המראות משתנות. אנחנו לומדים להטעין את עצמנו ללא התלות הרגילה בסובבים והמלאות האנרגטית הזאת מאפשרת לנוכחת ולריכוז בהווה. המראה מלמדת כיצד לשחרר מחיינו קושי, תלות ושאיבה אנרגטית וכיצד למגנט את המראות שתומכות ועוזרות לנו להתמלא באהבה לעצמנו ולעולם. נזכור שאנחנו עוברים עכשיו אל מרכז הלוח שבו מתרחשת טרנספורמציה פנימית עמוקה של המידע שקיבלנו ב130 הימים האחרונים. זהו זמן מעולה לשחרר מחיינו את התנודות אל עבר הבחוץ, הסובבים, הנורמות והעתיד. התהליך ממשיך וימשיך עד שנגיע למצב שבו כל האנרגיה שלנו בתוכנו, במרכז הלב ואנחנו הופכים לספיראלה שמאצילה שפע של אור לכל עבר. אמן. לקריאה נוספת »

כאילו שלא מספיק מזג האויר בפרדס חנה, בישראל, במזרח התיכון, בעולם הפנימון, עכשיו צריך לקחת בחשבון גם את מזג האויר החללי.

נחשול אנרגיה המכונה "סופת שמש" צפוי להגיע היום, 4/8/10 לכדור הארץ כשהוא מתקדם במהירות של חמש מאות קילומטרים בשנייה. סופת האנרגיה, שנוצרה משחרור עצום של אנרגיה מגנטית שיוצאת מן השמש, לא מהווה סכנה פיזית. עם זאת, מומחים חוששים כי עלולים להיווצר שיבושי חשמל ותקשורת לוויינים ברחבי העולם.האנרגיה התפרצה מן השמש ככל הנראה כבר לפני יומיים, אך בגלל המרחק העצום בין כדור הארץ והשמש, היא תגיע לאזורנו רק היום [מקור: גל"צ]

התפוצצות הגז והחלקיקים הטעונים אל החלל מהשכבה החיצונית ביותר של אטמוספירת השמש אינה פוגעת בבני אדם, אבל היא יכולה לשבש לחלוטין תפקודם של לוויני תקשורת, שידורי טלוויזיה, ניווטים באמצעות מערכת ה-,GPS אמצעי בקרה על קווי נפט ואף את זרימת החשמל בקווי המתח.

ב"ידען" הדגישו בינואר השנה את ההיבטים הפרקטיים:
אנשים במאה ה-21 מסתמכים על מערכות הייטק עבור הצרכים הבסיסיים של חיי היומיום. רשתות חשמל חכמות, מערכות ניווט המסתמכות על לווייני GPS, בטיסות, בשירותים פיננסיים ועוד, אפילו תקשורת רדיו לשעת חירום יכולה ליפול בשל פעילות השמש העזה. סופת שמש בקנה מידה של פעם במאה שנה, מזהירים באקדמיה, עלולה לגרום נזק כלכלי גדול פי עשרים מההוריקן קתרינה.

חיפוש ביוטיוב הניב סרטי אפוקליפסה (וגם וידאוקליפ אחד אקולוגי-רומנטי) ואחרי ששבעתי מהסברים מדעיים (סותרים) גלשתי אסוציאטיבית לדון מיגל רואיס, שמספר בנבואות הטולטקיות:
"לפי אמונותם של בני שבט הטולטק, נצר לבני המאיה, מקור האנושות וכוחה מיוחסים לשמש. לפי האמונה הטולטקית, עתה זורחת מעלינו "השמש השישית", ובשנים הקרובות יותר ויותר אנשים ילמדו להתחבר לעוצמתה של שמש חדשה זו, והיא זו שתעיר אותנו אל חוויית האמת העמוקה ביותר של ישותנו. כך תקיץ האנושות כולה מהחלום עתיק-היומין של הפחד. עכשיו, מבטיח לנו מיגל רואיס, אנחנו מוכנים להתעורר ולשנות את הכול" [מתוך האתר של הוצאת פראג].

זהו.
משהו כביכול לא מורגש אבל קורה.
[פרדס חנה כרכור והגלקסיה, כן?]

תחילת אוגוסט, עמוק בתוך החופש הגדול. רגעים מיטשטשים לתוך רגעים, הלילות חמים ולפעמים לבנים. מתרוצצים. ועוד לא נגענו בחוברת אחת. תהליך הלמידה מסתורי ורב ערוצי. אם מתקיימים לימודים הרי הם עפים באויר. חלקם נלכדים בתודעה כמו זרעים של סביון ואולי יום אחד ינבטו.

חופש גדול מה לא? שינה עד מאוחר, גלידה במקום קורנפלקס לארוחת בוקר, מסיבות בריכה, ים, והרבה מסכים. אחרי שנים בלי טלויזיה קיבלנו אחת בהשאלה לכבוד המונדיאל ויש ימים שהילד על הטלויזיה משבע וחצי בבוקר. מסתבר שערוץ הילדים 2010 הוא ג'אנקיה ביונית. הרבה מאוד אנימציות על עולמות בדיוניים, אינטריגות בינגלקטיות וכמובן – רובוטים. רובוטים מעניינים אותי. מאז שהתוודעתי (לקמצוץ מ) משנתו של העתידן ריי קורצווייל, שצופה שב-2045 יחדלו אנשים למות ממחלות ומזקנה, והטכנולוגיה תגיע לנקודה שבה בני אדם ומכונות חושבות ישתלבו לבסוף לישות מאוחדת. וזה כולל ננו-רובוטים שיווסתו לנו את המערכות ויסדרו לנו ת' ADD.

אז נסענו לתערוכת הרובוטים במדעטק בחיפה.
חיפה היפה ביום חם, עם GPS שהוביל אותנו בביטחון ברחבי העיר עד חניה מוצלחת ברחוב מסדה הנחמד, שהייתי מוכנה לחקור אותו עוד טיפה לעומק. אבל לא עכשיו. הילדים מכווני מטרה על המדעטק והם רצים קדימה. כמה עליות וכמה ירידות והנה אנחנו שם. במוזיאון המצוין והמושקע, שכרגע, בחופש הגדול נראה כמו חדר פליפרים ענק, עם ערמות של ילדים רצים בתזזיתיות מחדר לחדר ומתחרעים על המוצגים.

לרובוטים בתצוגה זה לא מזיז. הם מניפים זרועות מתוזמנות, משמיעים צלילים, מחקים פעולות אורגניות ובעיקר – לא מתרגשים. היה שם אפילו רובוט קטן שעושה טאי-צ'י בתנועות חלקות (האם תיכנתו לו גם תודעת טאי-צ'י או רק את הכוריאוגרפיה? חבל שלא שאלתי).

לב התערוכה הוא ה ROBOT ZOO  דגמים רובוטיים מרהיבים וגדולי מידות של בעלי חיים, ביניהם זיקית, קרנף, תמנון, זבוב ועוד חיות רובוטיות במידות גדולות. כל דגם ממחיש באמצעות כלים טכנולוגיים עדכניים את המבנה והפיזיולוגיה המיוחדת של החיה, וכיצד היא משתמשת באיבריה השונים לפעולות כמו תנועה, אוכל, צייד וכו'. החיות הרובוטיות סבלניות ולא מתעצבנות כשהילדים מאכילים אותן ברעש ובלחיצות אינטנסיביות על כפתורים.

אחרי שמיצינו את תערוכת הרובוטים וקינחנו בטילון, הלכנו למדעטק עצמו, שבו כל חדר יותר מופלא מהקודם. ינאי הכי אהב את מיטת המסמרים אשר בחדר הקסמים. ואילו אמו המותשת – והרי ידוע שביקור במוזיאונים חשוב אבל תמיד מתיש – קיוותה שיקרה קסם ונגיע לאוטו בלי שום עליה קיצונית.  אם הייתי הומ-סקולרית הייתי קונה כרטיס ידיד של המדעטק ופשוט חוקרת אותו בסבלנות שיטתית חדר אחרי חדר.
אולי ב- 2045 אני אהיה סבתא ביונית, מי יודע איפה, שרצה בריחוף קליל ונטול מאמץ אחרי הנכדים בתערוכה שמציגה מנגנונים אורגניים מיושנים. בינתיים אני אמא בשר ודם, אוגוסט 2010, ישראל, וחם כל כך.

תערוכת העולם הרובוטי נפתחה ב- 1/7/10 ותהיה פתוחה עד אחרי החגים. לאתר התערוכה >>
לאתר של המדעטק >>

[צילום: נועה זני]

קורס מבוא להכרת הצולקין – לוח השנה הקדוש של בני המאיה
נקודת מבט על זמן, מרחב ומה שבינהם.

ידע המאיה הוא עולם הרווי בצורות, צבעים ומספרים. עולם ויזואלי זה מאפשר לנו להרחיב את נקודת המבט שלנו על מה שאנו מכירים ויודעים כמושג הזמן.הכלים אשר השאירו אחריהם בני המאיה, מלמדים אותנו לשנות את זווית הראיה המקובעת לגבי תפיסת הזמן כפי שהיא כיום וללמוד את עצמינו באמת.

כולנו מתנהלים לפי חישובי שנים, חודשים וימים ולרוב כבולים באשליית הזמן.
לחוצים, מותשים ודואגים, מביטים בשעון ומודדים את חיינו בהתאם לכמות הזמן הנדרשת למילוי המשימות אותן אנו מבקרים ללא הרף.
דרך שימוש בלוחות הזמן של המאיה, אנו יכולים לאט ובהדרגה לשנות את תפיסת הזמן
מתפיסת זמן לינארית שבה יש עבר – הווה – עתיד לתפיסת זמן ספיראלית שבה הכל הווה.

במהלך אוגוסט אעביר קורס מבוא להכרת הצ'ולקין – לוח השנה הקדוש של בני המאיה. לוח זה הוא לוח זמן המכיל בתוכו את הידע על הזמן אותו בני המאיה מבקשים להעביר. במהלך הקורס נלמד גם את הנושאים הבאים:
* הכרת הצ'ולקין ומשמעותו על כל סימניו, צבעיו ומקצביו.
* איך למצוא ולפרש את החותמת הגלקטית (יום ההולדת) שלנו ושל אחרים
* כיצד לתפעל את הלוח ולתרגם אותו לחיי היום שלנו
* ומדוע הלוח קשור לשינויים אותם אנו חובים במציאות העולמית.

אורך הקורס – 4 מפגשים.
אורך מפגש – 4 שעות.
סה"כ 16 שעות
מחיר – 600 ש"ח

מתי: ימי רביעי של אוגוסט (4.8 – 25.8)
שעה: 17:17
איפה: מושב כרם מהר"ל

הדס דרכלי, לומדת עובדת וחוקרת את ידע המאיה מעל 6 שנים, מנהלת אתר mayazone. סיימה קורס מורים למאיה בהדרכת טליה טוקר. שותפה בסטודיו עצמאי לעיצוב ואנימציה ובימים אלו כותבת ספר פנטזיה לנוער ומבוגרים המבוסס על הצ'ולקין וסיפורי המאיה. פרטים והרשמה בטלפון 054.6686808 ובמייל.

[ענת מגל]

נורא מקניט כל העניין של החופש הזה. השנה התארגנו מראש, תפרנו קייטנות ותעסוקה לכל יום ויום, יש לו"ז מסודר מתי עושים מה ובאיזה הקשר – אחלה חופש שבעולם!

לילדים. רק לילדים.

אני לא מתכוונת להתלונן פה על מחירי הקייטנות וגם לא על הדרישה לקיצור החופש, (זה באמת לא פייר) אבל כן מתכוונת להתלונן, ובגדול, על העלמו בטרם עת של החופש למבוגרים! כל המילים האלה שמתנגנות עכשיו בלי סוף 'החופש הגדול', 'החופש הגדול', 'החופש הגדול'.. רק מזכירות לי עד כמה החופש שלי נעשה קטן, קטנצ'יק, פיצ-פצפון.

כי בזמן שחלף ונעשינו הורים כאלה, אנשים כאלה, מבוגרים, נעלם לי הזמן שהיה מתוייג – 'זמן חופש', ואני נקרעת מגעגועים! מתגעגעת לטעם של חופש לא נגמר, חופש אמיתי כמו לשבת בים, לעצום עיניים, בלי לחשוש שמישהו יטבע בינתיים, או יאכל חול, או סתם יעלם בין האנשים, מין חופש של עייפות שבאה משכרות, מלשתות כמה גינסים טובים, ולא כי מתעוררים בלילה להרגיע ילד מבוהל מחלום רע. מין חופש שלמילה בקבוק אין קונוטציה של חלב חמוץ, אלא יותר של בירה מרה, שחורה, חופש שאפשר להגיד מה שרוצים, בלי להיות אחראים והגיוניים כל הזמן, חופש של להיות בתל אביב קצת יותר מכמה שעות בין פגישות, עד לרכבת, חופש של לישון בחוץ בספונטניות בלי לארוז חצי בית ולתכנן מי מביא פיתות, ואז לשכב על האדמה ולשמוע שקט מוחלט או מקסימום את חיות הלילה הקטנות.

אבל המציאות מוציאה לי לשון. עם כל המודעות והרצון וחלוקת הקשב והתפקידים, בסוף אני מצליחה להיות בחופש רק לכמה דקות, רגעים ספורים. אין כאן תלונות על מעמד האישה המדרדר ,כי זה לא רק עניין של מטלות הבית והעבודה, זאת אומרת זה גם, אבל יש גם עניין של תחזוקה עצמית וסידורים: לצאת עם חברה, ללכת לפילאטיס, לבלות עם האיש, לאזן קצת עם לימודים ולראות כוכב נולד..(אני לא מושלמת), כל זה טוב וכיף ומשחרר, אבל הבעיה שקצוב בזמן של בד"כ דקות או במקרה הטוב – שעות ספורות, בין משימה אחת לשנייה, חלק מלו"ז שבועי מהונדס. זה חופש קצרצרצ'יק ולא הספקת להגיד 'אנציקלופדיה' ודי. נגמר. לקריאה נוספת »

[טליה טוקר]

ברכות לכולנו:
טוב, אז הגענו לגל הנחש שמוביל לתקופה מרגשת ביותר, בה אירועים רבים מתרחשים במקביל בחיינו וקיים פוטנציאל של שינוי משמעותי. בלוח המאיה המקודש, הצ'ולקין, גל הנחש מתרחש בסמוך למרכז הלוח שמסמל את המרכז שבתוכנו. צינור האור של מרכז הצ'ולקין מסמל את המעבר ממצב של קבלת מידע ואור שמועברים אלינו בחלק הראשון של הלוח להתמרה מעשית של המידע שהתקבל אל מציאות חיינו בחלקו השני. בזמן המיוחד של מרכז הלוח אנחנו מקבלים את התורה הפנימית שלנו, חווים התגלויות ונפתחים ליעוד הגבוה שלנו בכדור הארץ. לאחר העיכול, ההטמעה וההתמרה, אנו לומדים כיצד ניתן לממש את המידע המועבר אלינו ולבטא אותו. גל הנחש מסיים את שלב קבלת האינפורמציה ומלמד כיצד לבצע את השינויים הנדרשים לביטוי הייחודי שלנו במציאות היום יומית.
לא רק שאנחנו במרכז הלוח, אלא שביום החמישי של הגל אנחנו מתחילים שנה "אזרחית" חדשה במאיה את שנת הירח הקוואנטי (ראה פירוט באירועי החודש).
נשים גם את ליבנו לכך שגל הנחש כולו מלווה בימי שער שהם פתח לתנועה ולצמיחה. ימי שער הם ימים שהעוצמה בהם מאד מתחזקת ושכל מה שחושבים ומרגישים מתעצם. הסנכרון המסחרר יוצר "מיקס" מרשים ופותח עבורינו אינסוף של אפשרויות..

ה- 22/7: טון 1 בגל הנחש: הנחש העוצמתי זוחל בתנועה ספיראלית קרוב קרוב לאדמה ומלמד כיצד להתמיר שליליות, הרס וקושי לחיוביות, שמחה והנאה מהחיים. למשך הגל הקרוב הנחש מושך אלינו את תענוגות החיים ואת היכולת להתחבר לחמשת החושים המוכרים לנו- ראייה, שמיעה, טעם, ריח ומגע ולהנות מקיומם. במהלך הגל אנו מוזמנים לאט ובהדרגה להגדיל את החיוניות, החיות, החיבור לאינסטינקטים ולשמחת החיים שלנו. הנחש מסמל את הרצון האינדיבידואלי, כך שבמהלך הגל אנחנו מוזמנים לגלות את הרצונות היחודיים לנו ואת הצרכים הספציפיים שלנו ואותם לבטא. לעתים החיבור לרצון הנחש יכול לגרום לתחושות של חוסר שייכות או שונות. במהלך הגל אנו מבינים שבכל מקרה אנחנו לא שייכים לשום דבר ולאף אחד. אנחנו אנחנו וזה אמור להספיק. במקום לבזבז אנרגיה על נסיונות של השתלבות בעולם, אנחנו נכנסים פנימה ומשקיעים את האנרגיה במימוש הרצונות שלנו. אנו לומדים כיצד להתחבר לאותנטיות שבנו ולהרגיש בנח עם מי שאנחנו. הנחש הוא בעל אישיות כריזמטית ואינדיבידואלית ועל כן מאד מודע לנפרדות הקיימת בעולמנו. כתוצאה מכך לעתים לאנשי הנחש קיימת נטייה לחוות תחושות של דחייה ובידוד. במהלך הגל אנו מחזקים את האהבה לעצמנו, משחררים את הדיונים הפנימיים בסוגיית הבדידות וחווים את האהבה שבכל מקרה מקיפה אותנו כל הזמן. גל הנחש על העוצמה של ימי השער המרכיבים אותו מאפשר להתחבר למהות הייחודית שלנו ולשחרור של מה שכובל ומסתיר את הצבעוניות הקיימת בנו. בעזרת הנחש אנו מתחברים לחכמת האבות הטמונה בסלילי הד.נ.א. שלנו ונולדים מחדש לחיים מענגים ומלאים בביטוי שמח. לקריאה נוספת »

המרכז לאימון רוחני מזמין אתכם לסדרת סדנאות חווייתיות ומרעננות במיוחד לקיץ!
בואו לפגוש את האני הפנימי דרך מוזיקה, תנועה, ציור ועוד. סדרה של מפגשים מרגשים ומקצועיים על שפת הים, עם כיבוד קייצי, במרכז שלנו בנעורים, בית ינאי.
למי שרוצה להכיר את תוכנית הלימודים במרכז ולהתנסות בכלים שאנו מלמדות, מוזמן להגיע כבר ב 21.7.10 ליום טעימות חווייתי.

28.7 מפגש סופרת, 'להיות אמא' | 11.8 מוסיקה ורפואת תדרים | 21.7 יום טעימות – יום היכרות חוויתי עם המרכז ! |  5.8 סדנת 'דרך האמן' | כל הפרטים בהמשך: לקריאה נוספת »

[טליה טוקר]

ברכות ואהבה לכולנו:
ידע המאיה הוא עולם ומלואו של קידודים נפשיים וכל אחד מאיתנו חווה את המידע האינסופי הזה בדרכו הייחודית. הקודים של המאיה, צורות גיאומטריות וסמלים בכלל צפונים עמוק בתוך הד.נ.א. האנושי שלנו והחיבור אליהם מאפשר לאט ובהדרגה להפתח לשפה האוניברסאלית של הגיאומטריה המקודשת. בכתיבת הגלים אני מכוונת לכך שהמילים הנכתבות פשוט יזכירו ויעוררו את ידע הסמלים הטמון בתוכנו. אין זה משנה מה יודעים על המאיה ועד כמה משחקים ביום יום עם המידע הזה. מה שחשוב הוא להפגש עם הסמלים הללו מדי פעם בנשימה, בציור, במעקב, באומנות, במדיטציה או בחקירות שונות. עצם ההתבוננות בסמל והמעקב אחר התנועה של הגל, מחברים אותנו למקצב טבעי פנימי, מרחיבים את מבנה המח ועוזרים להשתנות שלנו. החכמה שבגל הניתנת במעבר מקוד לקוד היא עצומה ומאפשרת בהדרגה לנוע בחיינו כמו גל, תוך כדי זרימה נעימה ויצירתית. הנכם מוזמנים להתמקד בסמל של כל יום בגל או בסמל שמושך אתכם באותו הרגע, לנשום, לצייר אותו ולהתכוונן לרוגע פנימי ולפתיחת הלב.

ה- 9/7: טון 1 בגל האדם: בגל הנוכחי אנו לומדים בעזרת האדם כיצד להתגבר בתבונה על מכשולים שונים שמדי פעם צצים במציאות חיינו, כיצד להתחבר לשמחה שבלב ולמזל מבורך שממגנטים דרך מאירת פנים. למשך שלוש עשרה הימים הקרובים האדם ממגנט את החיבור לרצון הלב הרץ ואת יכולת הפעולה ממנו. לרוב בחיינו אנו מתנהלים אוטומטית מתוך הצורך שמצר את העשייה שלנו וזאת משום שהתרגלנו לחפש את האושר מחוצה לנו. האדם מלמד שהאושר הוא מהות, הוא הדרך עצמה ולא המטרות שבסוף הדרך.

המטרה הכללית בגל היא לשחרר את המניפולציות השכליות שחולפות ללא הרף במוחנו ומטילות ספק בכך שבאמת אפשר להיות מאושרים ושמחים בחלקנו במציאות עצמה. אנו מבררים במהלך הגל מה גורם לנו לאושר, מה מאזן ומטעין אותנו ומתבקשים לפסוע בנתיב הלב שלנו. הסיבה לתחושות התקיעות והחסר נעוצה בפער בסיסי שלרוב אנו חיים בו, בין מה שקיים במציאות שלנו לבין מה שהיינו רוצים שיהיה בה. למעשה זה לא נתפס בעינינו שכל מה שאנחנו מבקשים אכן יכול להגיע אלינו בקלות. אנו רגילים לרוץ ממשימה אחת לאחרת, כשאנחנו מוטרדים, לחוצים ובמתח. האדם מלמד שכל מה שעלינו לעשות הוא להעלות את רמת האנרגיה במח שלנו וכתוצאה מכך רמת המגנטיות שלנו עולה. ברגע שאנחנו מעבירים את הפיקוד ללב אנו יכולים לזרום בהנאה במציאות ומתוך היש למגנט שפע בכל תחום בחיינו.

מעבר לכך האדם מלמד אותנו כיצד ניתן "לקבל את האדם באשר הוא אדם" ולהתבונן בגובה העיניים ללא ביקורת ושיפוט על הסובבים אותנו. ככל שאנו מבינים שהאושר הוא בתוכנו ותלוי אך ורק בזווית הראייה שלנו, משתחררים מאיתנו גם הציפיות והשיפוטים על בני האדם הסובבים אותנו. אנו מבינים שהכל מתרחש בינינו לבין עצמנו ושאין צורך לקחת אישית שום דבר ואף אחד. כל אחד והתוכנה שממנה הוא פועל והאדם מבין שקיימות אינסוף דרכים כאינסןף האינדיבידואלים. בגל הסערה שחלף ניקינו דחיסות וחוסר איזון ועכשיו אנחנו מוכנים לצעוד בחכמה בדרכינו ולמגנט אפשרויות חדשות אל חיינו. גל האדם מציע הזדמנויות חדשות לביטוי אהבתנו לזולת ולמימוש הרצון הבלתי מוגבל שלנו. ביום הראשון של הגל ניתן לשים את סמל האדם מול העיניים ותוך כדי נשימת הסמל אל כל התאים בגופנו להפוך לגביע פתוח לשפע של אפשרויות. לקריאה נוספת »

שמי מריתה בת שושן.
למדתי פנג שואי לפני 11 שנה.
בתור מעצבת פנים מאוד נמשכתי לפן הרוחני של הבתים.
פירושו של המילים פנג-שואי הוא רוח ומים ואני התחלתי להרגיש את האנרגיות ואת הרוח של הבתים וידעתי שיש אמת בידע העתיק הזה.

למדתי את הפנג-שואי הקונוונציונלי, שכולל נוסחאות המאפשרות לנתח את הבית לפי האנרגיות הקיימות בחלל.
בפנג-שואי מכירים בזה שהאנרגיה בבית משפיעה על האנשים הגרים בו, שאפשר לשנות אותה לטובה דרך שימוש נכון באלמנטים (מים, אש,עץ, אדמה ומתכת) הממוקמים במקום הנכון, וששינוי עיצוב הבית גורם לזרימה הנכונה של האנרגיה במקום.

אומרים שטיפול פנג-שואי מורכב מאדם, אדמה ושמיים. אדם ואדמה מובן לנו ואפשרי לשנות. שמיים תמיד היה נראה ללא תשובה. איך מטפלים בהשפעה של גורמים שלא ניתן לראות אותם?

התחלתי לעבוד בשנת 2000, זמן שפנג-שואי היה די חדש בארץ ובעולם המערבי בכלל. עבדתי הרבה, האנשים היו סקרנים והזמינו אותי לבדוק את בתיהם בכל רחבי הארץ. אחרי כמה זמן הרגשתי תסכול מסוים. חסרה לי תשובה לשאלה:
איך מרפאים ומשחררים אנרגיות שתקועות בחלל הבית?
התשובות על פי פנג-שואי קלאסי לא סיפקו אותי וגם לא עבדו עד הסוף. בריפוי על ידי אלמנטים ממקמים חפצים (כמו עציצים, אקווריום, כלי מתכת או אדמה) במקומות שזקוקים לתיקון אנרגטי. כמובן שאחרי כמה זמן, האנשים שלא מודעים לכך שהחומר משפיע על הסביבה, הזיזו את החפצים למקום אחר בבית והאלמנטים לא עבדו יותר לטובתם.

יום אחד פשוט שאלתי בקול רם את היקום, את אלוהים, את עצמי: איך אפשר אחרת?
וכך התחיל מסע מדהים, שהובלתי, התנסיתי ולמדתי על אנרגיות הקיימות בתוך האדמה ובסביבה, על חיבור בין הטבע ואדם ועל ורבדים אחרים שמשפעים על ההרמוניה בביתנו. למדתי את החיבור בין אדם וביתו, עולמו, בדרך אחרת המשתפת את הבית עצמו בתהליך, את האדמה ואת הטבע שסביבו.

אני נכנסת לבית ומיד מתחילה תקשורת ביני ובין המקום. לקריאה נוספת »

[מאת טליה טוקר]

ברכות לכולנו:

ה- 26/6: טון 1 בגל הסערה: בגל הסערה כולנו מוזמנים לטהר את עצמנו ממסה שלילית שמצטברת כל הזמן בתאי הגוף שלנו ולהתמלא באנרגיה מחודשת, יצירתית ומעוררת השראה. אנשי המאיה נהגו לענוד את סמל הסערה כקמע של ריפוי ולכן פוטנציאל הטיהור וההתנקות בגל הוא עצום. אחרי שנולדנו מחדש בגל הקודם של מגשר העולמות, חגגנו את מותם של כמה מההרגלים הקבועים שאחזנו בהם והרחבנו את התפיסה המוגבלת שלנו לגבי עצמנו ולגבי החיים בכלל, נכנסת האנרגיה של הסערה כדי לנקות את שיירי הדחיסות, המועקה וחוסר האיזון הפיזי.

הסערה דוחפת אותנו לאורך הגל להאמין בעצמנו, להעלות את הביטחון בכישורים הקיימים בנו ובדרכינו בחיים. הגל מלמד כיצד ליצור בתוך עצמנו מרכז חזק, יציב ומקורקע שמוכן לאתגרים המצמיחים הקיימים בחיים. הסערה היא משענת העולם ומסמלת את המשפחה ובמובן הרחב יותר את הקהילה ואת העם. בגל הקרוב קיימת אנרגיה שמאפשרת לאיחוד עם הסביבה ולחיזוק הקשרים שלנו עם חברים, קרובים ואנשים בכלל. במהלך הגל אנו יוצרים עוגן מוצק של ביטחון עצמי וחיבור למציאות ובעזרתו אנו יכולים להתענג על מצבי החיים השונים.

הסערה האלקטרומגנטית מזרזת את ההתפתחות הפיזית, הרגשית, המנטלית והאתרית שלנו ומכינה את מערכת העצבים אל השלב הסופי של הטיהור שלנו כבני אדם. בזמן הריפוי של הסערה הויבראציה של הגוף מתעדנת והתדר שלנו הופך לפחות דחוס. באופן הדרגתי אנו מנקים כל דימוי שלילי ומידע של התת מודע שמגבילים את התדר שלנו. הטרנספורמציה של הגל מתרחשת מתוך הפנים שלנו אל החוץ, דברים מתבשלים בתוכנו וכתוצאה מכך משתנים במציאותינו. במעבר לתדר החדש ניתן לחוות תחושות של חוסר איזון כתוצאה מהרטט המשתנה. כדאי להמנע מהגדרות כמו כאב וחוסר נוחות ובמקומם לאפשר לעצמנו לנוח ולחפש עזרה מקצועית לזמן השינוי. ניתן להעזר בצמחים, בהתעמלות, במדיטציה ובכל דרך שמעלה לנו את רמת האנרגיה.

אנו לומדים למזג את השינוי האנרגטי ולזרום במציאותינו עם התדר של שפת האור. תהליך הריפוי אליו דוחפת הסערה מאפשר להגיע למצב שבו אנו מוכנים לקפוץ למימי החיים מתוך אמונה בעצמנו וביקום. במדיטציה עם הסערה ניתן לשחרר אנרגיה שלילית שנלכדה בתאי גופינו ולהתמלא בלהבה הסגולה המרפאה. אנו מוזמנים היום למלא את כל הגוף שלנו, מכף רגל ועד ראש בסמל הזה של הסערה, להרגיש את האור הסגול מרפא אותנו עד לרמת התאים בגופינו. לאחר הריפוי האישי ניתן לשלוח אנרגיה של סערה מרפאה דרך המחשבה שלנו לאנשים שחווים היום כאב וצער ובכלל לפלנטה ולכל האנושות שעליה. לקריאה נוספת »

לפני כמה חודשים נחתנו אנוכי – שי, זוגתי -הולי ושני ילדינו בפרדס חנה לאחר כשנה וחצי בארה"ב.
מעבר לביקור משפחתי (הולי מקליפורניה) ולטבע מעורר ההשראה, העברנו שם קורסים של תטא הילינג. שילוב נעים של כיף, מפגש עם אנשים טובים וכמובן גם חוויות ריפוי של מטופלים ותלמידים.
תוך כדי השהות בארה"ב, הולי – חוקרת מופלאה של תודעה, ריפוי וכל אשר בינהם התמודדה עם מספר בעיות גופניות ללא הצלחה, אך ברוח טובה בכלים של התטא הילינג. מה שדחף אותה לחפש ולחקור ולשאול מה כן עובד מה לא עובד ומתי וכמובן למה.
החיפוש הוביל אותה חזרה לגוף, לריפוי שמתרחש מעצם ההסכמה להיות בו ולהקשיב, יחד עם דגש על טראומה באופן ספציפי.

מתוך ההתעסקות באינפורמציה נוצר קשר בינה לבין מורה אוסטרלי בשם סיימון רוז, שיחד עם אשתו איווט פיתחו את RPT – שיטת ריפוי שהחלה מאותן שאלות של אנשים שבדקו וחוו והתנסו בהמון שיטות ריפוי ועדיין נשארו עם בעיות גופניות ועם דפוסים רגשיים ונפשיים תקועים.

המפגש עם שיטה זו הקליק להולי מאד חזק. סיימון פירסם באתר שלו קטעי וידאו עם סשנים של ריפוי מרתקים-אך-פשוטים ואני והולי החלטנו להשתעשע ולנסות בעצמינו. תוך 5 דקות הגענו למקומות עמוקים ושורשיים לסוגיות שדשנו והתעסקנו וחפרנו בהם במשך שעות, ימים וחודשים.
חיוך גדול והתרגשות הובילו אותנו להתנסות עוד והולי החליטה שהיא הולכת על זה. בקורס הקרוב של סיימון בארה"ב היא כבר לקחה חלק ואף נשארה לעוד 10 ימים שהעמיקו את הרפוי והכשירו אותה כמורה. אותי, שנשאר בבית עם הילדים, היא עידכנה בנעשה בקורס ובחומר הנלמד ובאיך להתמודד עם הקנאה של לרצות להיות שם בעצמי.. לקריאה נוספת »

עוד מילדותי נמשכתי אל הנסתר. בבית דודתי היו מיני ספרים שעסקו בנושא גלגולי נשמות, סיאנסים, מוות ומה שאחריו.
המבוגרים טענו שאני עוד קטנה מידי וכך מצאתי את עצמי כשכולם היו הולכים לישון קוראת בספרים בשקיקה ובהתרגשות לא מוסברת.
כשהזכירו את המילה "קסם" עברה בי תחושה של התרגשות וידיעה תחושה ממקום אחר.
כשגדלתי ידעתי שהחום שיוצא מכפות ידי נועד לרפא ובעזרת מבט עמוק לעיניים אפשר לשלוח אנרגיה מבריאה.
מאז ועד היום אני יודעת שישנו מרחב מעבר להגיון, שבו מתאפשר ריפוי, מתאפשרת העצמה ושינוי מציאויות.

אני מטפלת בהילינג מזה 10 שנים, בשיטות שונות. הניסיון גרם לי להתמקצע. בעל ושלושה ילדים גרמו לי להתקרקע.
לפני מספר שנים כששמעתי את המושג "הספרייה הקוסמית" הרגשתי זכרון עמוק שמתעורר בי וידיעה שאני מכירה את המקום הזה מצוין. מהר מאוד נוצר הקשר ומאז אני מבקרת בספרייה עבור אנשים שמבקשים כיוון הבהרה, ומסרים.

אני מלווה אנשים במסע נשמתי, שמאפשר לבקר ביחידות חיים קודמות ובתקופות שבין המעברים, זמנים בהם נחתמים חוזים נשמתיים.
מסע נשמתי מחזיר למקומות ואירועים בעבר בליווי ההדרכה, מרפא מקומות כואבים ומאפשר לסלוח ולהמשיך ליצור את חיינו מתוך בחירה שלמה, ממקום שאנו יודעים מה טוב עבורנו.

אשמח ללוות אתכם במסע חייכם

ולנוע איתכם במרחבי זמן הווייתכם.

ישנה אפשרות למפגש חד פעמי, וכן לסדרת מפגשים.

לתיאום פגישה: חגית 050-9088181  | אימייל >>