בוקר טוב ויפה, שש וחצי בבוקר עם הלפטופ במיטה.
מחר כנס reuse
ובינתיים עוד היום,
רק התחיל,
עם האור הנקי היפה של בוקר חדש.
אז מה יהיה בכנס?
לילי בוטמן כותבת בבלוג שלה על סדרת צירופי המקרים ממנה נוצרה תוכניית הכנס, שיתקיים מחר בין השעות 09:00-15:00 במתנ"ס פרדס חנה.
ניצת אבא ורון זאבי עשו סירטון פרומו, קבלו:
עד כאן לוקאל פטריוטיזם לבוקר זה..
ועכשיו לקום, להכין קפה,
להזיז את היום.
בוקר טוב.
שימשוב זה אחלה .
עם זאת בסופו של דבר כמעט בכל שימשוב יש 'ירידה בדור' החומר והמוצר ובסופו של דבר (למעט קומפוסטים וכל שקשור בגינון..) המוצר מגיע לסוף חייו ומוצא עצמו בפח הזבל.
כדאי להפנות משאבים להוצאת הרעלים מתוך המוצרים ואז כולם יוכלו לצרוך בשמחה ובתום השימוש לקבור באדמה ..
אחרי שנים שבבית חינכו אותי לreuse reduce recycle
שמעתי על האפשרות האחרת*על ייצור ושפע ללא רעלים ללא מזהמים ועם תרומה גדולה לסביבה ולתעשיה. העניין הוא שפתרונות אלה אינם ניתנים ליישום של יחידים של משפחות וקהילות קטנות' אלא נמצאים בידי החברות והתאגידים הגדולים אשר בוחרים לשנות את פס הייצור שלהם לטובת הכלל ולטובתם. מצד אחד מבאס כשזה לא בידים שלנו -אלא כצרכנים בעלי העדפות ממי לקנות – ומצד שני דברים קורים ברמות הגדולות יותר כמו חוק שקיות ועוד חוקים סביבתיים שנחקקים אפילו כאן .
כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן
יהי רצון שבעתיד נוכל לשמשב להנאתנו ומי שרוצה יוכל לצרוך לפרנס פועלי ייצור ולא נחסל את אמא שלנו האדמה הטובה והאהובה. אמן.
*עוד על תיאורית וביצוע 'זבל שווה אוכל ' או 'מעריסה לעריסה' (זה נשמע על הפנים בעברית ביידיש זה עבד)
חפשו את השמות : William McDonough, Michael Braungart .
ברשותך אני אתמקד לשנייה בפן הלוקאלי של הכנס, בגם שהוא בהחלט גלובאלי עם ניחוחות אמיתיים של חו"ל.
הסרט הוא על העסקים המקומיים (15 במספר) , נעשה על ידי עסקים מקומיים (ניצת, רון וחיים חננאל מעין שמר), ובתקציב של המועצה (הרבה הודות לנורית השמשוני ורן הגזבר).
לפני שנה התחלנו להריץ את האג'נדה הזו , שהתחילה בתוגה על העסקים שנסגרו, נמשכה עם קריאה להתארגנות, מאבק על השילוט , יציאה לח"י באהבה, ועכשיו עוד פלטפורמה שיווקית , וסוג של גאווה מקומית.
בקיצור, דברים זזים. יאללה לכנס.בואו. השקענו כולנו ים של זמן, מחשבה ועבודה.