רואי עמנואל

אבא ללירי, ליעם, ליאו ואלי, ובן זוגה של גיל. מנסה לחיות פעם אחת ולא רק להאמין לזה. אוהב מקוריות, מקומות חדשים, מוס שוקולד ואת מנצ'סטר יונייטד (ובטוח יש גם דברים שלא מתחילים במ...)
  • פוסט פגום… על אהבת חינם וקבוצת 'אבא פגום'

     

    לפני כשנה, חבר סיפר לי על קבוצת פייסבוק חדשה בשם "אבא פגום". מה זה סיפר, מייד גם הוסיף אותי לקבוצה.

    בהתחלה קצת נרתעתי מהשם. "אני? אבא פגום?" – אני הרי "אבא מושלם" (תשאלו את לירי), אולי נופל פה ושם. אבל פגום?

    החששות שלי אוששו ע"י שיטוט קצר בקבוצה, שמנתה אז כמה אלפים בודדים. הרבה בדיחות, הרבה שאלות שחוזרות על עצמן, הרבה More of the same. יצאתי מהקבוצה (לשאר הפייסבוק – הרבה בדיחות, הרבה שאלות שחוזרות על עצמן, הרבה More of the same).

    לפני כמה חודשים נתקלתי שוב בקבוצה. מה זה נתקלתי – בהפגזה מכל עבר – בע"פ, בשיתופים בפייס, בטלויזיה וגם במדבקות האלה.

    החלטתי לנסות שוב. נכנסתי. מה זה נכנסתי. חיכיתי שבוע להיכנס עד שאישרו אותי…
    ופתאום. 50,000 פגומים (היום כבר 87,000+ עם רשימת המתנה של מעל 10,000). מאות פוסטים מרגשים. אינספור מקרי עזרה הדדית ואהבת חינם. כן גם הרבה בורקסים (נשים יפות) ושאלות שחוזרות על עצמן ('איך משיגים מדבקה'). והמון סטייקים…
    ושפה מוסכמת: אנחנו פגומים, האישה היא מנכלית/צודקת, הילדים הם היורשים והבורקסים… וכל פעם שפוגשים פגום בכביש נותנים לו איזה ממתק מהחלון…
    את הקבוצה הקים סער בן הרוש והיום היא אחת הגדולות בפייס, עם מפגשים, טיולים וקניות משותפות. היא מייצגת יותר מאחוז מהאוכלוסיה בארץ ומדהים לראות איך ימנים ושמאלנים ודתיים וחילוניים וקרניבורים וטבעונים ואוהדי ביתר ומכבי… כולם פגומים ביחד וצוחקים ביחד על הרגעים הקשים של החיים.

    אני בהתחלה הייתי בעיקר אבא פגומתבונן. נהניתי להיות דנידין. הרואה את הצרות של אחרים ואינו נראה בקושי שלו.

    עד שהתקרב תאריך יום ההולדת של ליעם, ניסיתי את מזלי ופרסמתי את הפוסט הבא:

    קיויתי לארגן לו סיבוב קצר באזור.
    ואז זה התחיל:

    – איך שמחתי, השגתי לליעם מה שרציתי. אבל לא חלמתי על איך שזה המשיך…

    והמבול לא הפסיק:

    אני יכול להמשיך ולמלא כאן את הפוסט עד פסח…. קיבלתי הצעות מטורפות מדן ועד אילת, בכל כלי שהוא חוץ מכדור פורח (שנה הבאה) – בטרקטורון וטרקטור ומלגזה ורייזר ורכב שטח ואופנוע שטח וסוסים ומה לא…

    אה, והיה גם את זה:

    מיותר לציין איך הרגשתי באותו הערב. אני מכיר הרבה מקרים של עזרה הדדית ואהבת חינם גם מקבוצות באזור אבל לא נתקלתי בכזאת הצפה. אני יכול לקחת את ליעם עכשיו כל שבת עד יומולדת 8, לאזור אחר בארץ, לחוויה שונה…

    אבל החלק המרגש באמת היה מאות התגובות של אלו שלכאורה "לא יכלו לעזור". כמות האנשים ששאבה השראה מאהבת החינם הזאת ופרגנה, ואחלה מזל טוב, והתרגשה מהמחוות – היתה מתנה לא פחות גדולה.

    אחרי יומרוגש ברמות פרסמתי את פוסט התודה הזה:

    מאז יש לי מלא חברים חדשים. הזמנתי את המדבקה ואני פעיל ועוזר איפה שיכול. גאה להיות פגום. שוב מבין שדווקא כשאתה חושף את החולשה שלך, את הפגימות שמשותפת לכולנו, אתה מתקרב לאחרים…

    לאבאים שיודעים שהם פגומים ורוצים להצטרף לקבוצה (סבלנות…) >

    הנה הפתעה שהכין לנו אבא פגום אלוף אחד באמצע טיול רייזרים:

     

    [על המדבקה בצד ימין של האוטו בתמונת הנושא – פוסט מפרגן לא פחות בקרוב]

     

     

     


    להגיב
  • יום השישי

    ויכולו השמיים והארץ וכל העולם. ותשקוט פרדס חנה.
    ואסע במכוניתי. ואנהג לאט. והזמן מצא אותי שָלֵו.

    ואראה בדרכי ילד אחד חוזר מהשדות עם אביו וכולו מרוח באדמה טובה (איזה שמש היתה היום!).

    ואמשיך מחייך ואראה אישה טובת לב אחת, אוחזת פרי בטנה ומטיילת עם שני כלבים (ובכלל, בדרך שבין נווה תות לעצמאות ראיתי כל כך הרבה כלבים מכל הסוגים והגדלים).

    ואתקדם באיטיות ואראה שניים בבגדים כהים ומבט של שלווה, צועדים אל או חזרה מבית הכנסת הקרוב. והייתי בהודיה. הודיה לדת על השקט. השקט הזה של שבת שכולם מורידים הילוך ומעלים תדר אוהב.

    אינני דתי אבל את קדושת השבת מרגישים מבפנים.

    שבת של שלום ושל שלווה ושל שמחה

    [בתמונה למעלה: לירי קוראת לליעם וליאו סיפור לפני השינה]

    *     *    *

    (מתוך הפייסבוק של יובל אידו טל)

    יָאסוּדָה אוּקְיוֹ הרים כוסית אחת אחרונה של יין
    ואמר

    הכי חשוב
    זה איך שמסיימים דברים

    וזה נכון בכל היבט
    של החיים של בנאדם

    כשאורח עוזב כדאי שיהיה בהלוך נפש
    של קושי להגיד שלום

    אם הלוך נפש כזה
    אינו נוכח באורח
    וכשהוא עוזב הוא נראה משועמם
    אז התחושה הטובה שנשארה
    משיחות שהיו בבוקר ובערב 
    תתפוגג

    לכן בכל מגע עם אנשים
    כדאי לבוא חדש ורענן

    כדאי תמיד
    גם להרגיש וגם לתת
    את התחושה שהדבר הזה
    שמתרחש עכשיו
    הוא משהו ייחודי
    חד פעמי

    אומרים
    שלא צריך להיות חכם גדול
    כדי להבין את זה


    להגיב
  • אחרי 12 שנה… (מעשה בשלושה גלגולים)

    וואו. היום לפני 12 שנה קמה לה מושבה חופשית. מזל טוב!

    12 שנה זה חתיכת זמן. זה כמו שנה גדולה… אז קודם, הנה שלושה נתונים על 144 חודשים של מושבה חופשית:

    • זה הפוסט ה-4,002 שמתפרסם באתר (!), ממוצע של מעל 300 פוסטים בשנה, שזה פוסט כמעט כל יום.
    • 52,497 תגובות התפרסמו כאן, ממוצע של 12 תגובות ביום.
    • כמות הגולשים עברה את השניים וחצי מיליון (!) מתוכם כמיליון יוניקים. ממוצע חודשי של קרוב ל-20,000 כניסות.

     

    מעשה בשלושה גלגולים

    גלגול ראשון – בריאת האתר ושש השנים הראשונות (שתי גרסאות לאתר)

    פברואר 2006: רונית פותחת את "מושבה חופשית" – המקומון-בלוג הראשון בארץ. טרום עידן פייסבוק. הציצו בתמונת הפוסט לראות איך הוא נראה.

    והיא כותבת את זה בפוסט הראשון שלה:

    מושבה חופשית עלתה לאויר בחורף 2006. יוזמה עצמאית של רונית בר אילן, תושבת פרדס חנה. הצהרת הכוונות הראשונית היתה פרקטית: אתר שבו אפשר להתעדכן בהופעות, סדנאות, בילויים, מסיבות, שיטוטים וכל שאר ההתרחשויות מרחיבות הלב והתודעה שיש באזור. חוץ ממידע מעשי יש פה גם טורים אישיים, אזוטריה מקומית, אקספירימנטליות רוחנית וכמובן – אמנות…

    מושבה חופשית היא הבלוג המקומי המסחרי הראשון בארץ. הקו פרסומי כאן הוא ביוגרפי, כזה שמספר מי האדם שעומד מאחורי השירות או המוצר. הלאה השפה השיווקית המנוכרת!

    האתר מתבסס כמדורת השבט של האזור. הלוחות תוססים, האינדקסים מתמלאים והשיח ער.

    המון יוזמות חדשות מתחילות כאן, כמו הגינה הקהילתית או 'ח"י באהבה' ("טוב ברחוב").

     

    גלגול שני (סוף 2011-אפריל 2015) – אני מצטרף, גרסה חדשה ו"מקום בזמן"

    ב-2011 הצטרפתי אל רונית כשותף. וכתבתי את זה:

    רוצה לנצל את הזמן והמקום הזה לומר שאני מבטיח לשמר את הרוח של מושבה חופשית, אני חש שרונית ואני אולי ננווט קלות את הספינה, אבל את הרוח במפרשים נותנים אתם. אני מתכוון לראות כל אחד בעיניים חדשות, אשתדל לראות את האנשים מאחורי העסקים שאיתם נעבוד והלואי שנוכל יחד להרגיש אנשים חופשיים בתוך מושבה חופשייה.

    יחד גם פתחנו את "מקום בזמן" – האב ייחודי בקיבוץ עין שמר. למושבה חופשית יש בית פיזי.

    הרשתות החברתיות מתחילות להשתלט על העולם… בנות שוות ואבות פגומים שואבים את השיח אליהם.

    בוראים יחד גרסה חדשה. עם שוק חופשית ושימושון. עולה לאויר בראש השנה 2013 ונראית ככה:

     

    גלגול שלישי – בלי רונית (אפריל 2015 ועד?)

    רונית עוזבת את האתר באפריל 2015 ואני נשאר כבעלים יחיד.

    שנתיים מנהל את האתר מרחוק. בקיץ 2016 שב ארצה. לאט לאט מניע שוב את הרוח שמפיחה חיים חדשים באתר.

    ממש בסוף 2017 יוצאת הגרסה השלישית הנוכחית והגלגול החדש והשלישי של מושבה חופשית החל…

    * * *

    עובר היום על ההתכוונויות הראשוניות של האתר ושמח לגלות שרובן נשתמרו. הזמנים אחרים, כן. בעולם של צוקרברג עדיין רבים מבקרים כאן וזה משמח אותי יותר מהכול. הלוחות החינמים מהיום הראשון ועד בכלל עדיין משרתים עשרות אלפי א.נשים שמוצאים כאן עבודה חדש או בית חדש, מוכרים או מוסרים את האופניים המשומשים או יוצרים שת"פ עם אנשים חדשים.
    דם כתיבה חדש מתערבב עם ישן וההתחדשות בתוך כל החדשנות חיים יחד עם הפשטות ואהבת האדם שתמיד היו כאן.

    לא יודע מה צופן העתיד למושבה חופשית אבל סקרן לגלות…


    להגיב
  • הכותבים החדשים של מושבה חופשית

    קוראים יקרים, מתרגש ושמח להציג בפניכם את נבחרת הכותבים החדשה של מושבה חופשית!
    נבחרת מכובדת ומוכשרת כל-כך שהתקבצה לה כאן, לחלוק אתכם מילים, מחשבות, עיצות והגיגים.
    הם יהיו איתנו בחצי השנה הקרובה, עם טור כל שבועיים – שווה (מאוד) לעקוב!

    שלי מרכוס

    כותבת, בלוגרית סיפורים, מנחת סדנאות כתיבה למבוגרים ונוער, כותבת הספר "עיניים שלי", מתגוררת במושבה החופשית פרדס חנה. כתבה ב"מושבה חופשית" בגלגולים קודמים…
    לבלוג של שלי מרכוס >

    הטור של שלי: צ'אקרת הכתיבה – עיצות וטיפים לכתיבה והרבה יותר
    (אחת לשבועיים בימי חמישי/שישי)

    לילה חפר

    עובדת סוציאלית ומחברת סיפורי עוצמה לילדים. אוהבת את המילה על כל צורותיה ואת החמוץ-מתוק של החוויה האנושית.
    לדף הסיפורים והשירים של לילה חפר רצוא ושוב >

    הטור של לילה: מכּרכּרת בפרדס – מסע ברוח הפרדס-כרכוראית
    (אחת לשבועיים בימי ראשון/שני)

    איתי אשכנזי

    מורה לפנימיות התורה ולתפילה, מנחה קבוצות ימימה לגברים ולנשים, טיפול אישי וזוגי, מלווה עסקי, בעלים של "אידרא – קהילת לומדים"
    האתר של איתי: www.nigunpnimi.com   www.idraraba.com/itai

     הטור של איתי: אהבה חופשית – הרומן שלי עם היהדות – דת מזוית קצת אחרת
    (אחת לשבועיים בימי שלישי/רביעי)

    יהלי שפהרד

    יהלי שפהרד היא מאמנת כושר בכירה ומוסמכת (Australian Institute Of Fitness) בעלת ניסיון של 15 שנה בתחום.
    כושר לחיים טובים – אימונים אישיים ובקבוצות קטנות בכרכור לכל הגילים. לעוד פרטים בקרו באתר www.yalyfitness.com

    הטור של יהלי: כושר זה אושר – תרגילים, תחושות, תירוצים ושיטות שיכניסו אתכם לכושר
    (אחת לשבועיים בימי חמישי/שישי)

    צילה זן-בר צור

    חוקרת פולקלור על דרך המשי. מלמדת פולקלור ומגדר באקדמיה, מנחה טקסי מעבר ומציירת במילים את עולמם העתיק והנשכח של מרפאי הלב והנפש. קוסמת של מילים.
    מחברת הספר "כותבת במקל של כורכום".

    הטור של צילה: כותבת בדיו לבנה – חכמתן של הנשים הקדומות, הריטואלים, מסעות החניכה ושירת חייהן
    (אחת לשבועיים בימי ראשון/שני)

    אם מישהו מכם הקוראים חושב שהוא מתאים ורוצה לכתוב טור לאתר, מוזמן ליצור קשר ישירות למייל: localblog@gmail.com עם כמה מילים עליכם ודוגמא למשהו שכתבתם.


    להגיב
  • מדריך לאתר (או מה יש לעשות כאן בכלל?)

    אהלן.

    שמח מאוד מהפידבקים שלכם על שהאתר יפה וכמה מהר שהוא עולה.
    האתר מצד אחד צומצם (ביי ביי שוק חופשית ושימושון) ומצד שני התרווח והשתבח.
    בואו נסתכל גם מה שיש בקנקן…

    כמה שינויים ותוספות חשובים וחשובות:

    אפשר היום להעלות אירוע בלחיצת כפתור!
    מתחברים ל-Facebook Connect
    ומכניסים את ה-URL של האירוע שלכם שם…
    והופ! (כמעט) כל הפרטים בפנים.
    לכם נשאר להוסיף כמה פרטים ותמונה

    הנגן של רדיו חנה החדש!
    מוזמנות ומוזמנים
    לשמוע את הצלילים הערבים
    בזמן שיטוט ברחבי האתר

    תחזית חיה של מזג האויר באזור
    עד עשרה ימים קדימה
    (ויאללה שיבוא כבר גשם)

    הכפתור החדש שצץ לו פתאום…
    איפה הוא?
    מעניין מה קורה כשלוחצים עליו…

    בינתיים הכותבות והכותבים החדשים מטפטפים לכאן טורים חדשים ומרגשים… עד עתה היו אלה שלי מרכוס ולילה חפר. מי יהיו הכותבים האחרים?…

    הלוחות בחינם החביבים והפופולרים שודרגו (הרבה יותר קל לחפש בתוכם, בתגובות האחרונות נראים רק מודעות חדשות ולא תגובות לישנות, קידום בגוגל ועוד…).

    לוח האירועים מתמלא לו ומרכז במקום אחד את כל האירועים שקורים באזור. וכן – הוספת אירוע אליו היא חופשית ובחינם!

    הניוזלטר לובש צורה חדשה – ומי שלא הצטרף לרשימת התפוצה יכולעשות זאת כאן משמאל ————–>

    עוד רעיונות מתבשלים… מוזמנים להציע גם את שלכם למה חסר לכם באתר.

    כל מי שרוצים לפרסם את עצמם או לקדם עצמם בגוגל (החל מ-200ש"ח לחודש!) מוזמנים לפנות אלי ולקבל הצעה שמתאימה להם.

    תהנו כאן

    חג שמייח ומואר!

    (בתמונת הנושא: ציור של יוסף אדרי)


    להגיב
  • אז מה הולך לקרות עם האתר הזה בגלגול הנוכחי

    כשישבתי וחשבתי (קורה לפעמים)

    האם השלב הזה של מושבה…

    …הוא כמו אצל פרפר שיוצא מהגולם
    …או אולי בכלל נחש שמשיל מה אשר יבש
    …או צפרדע שמקפצת

    (בטח אגלה על הדרך)

    מה שאני יודע ורוצה שיקרה במושבה חופשית החדשה הזאת
    הוא לשלב בין ה-Being (רלוונטי) ל-Doing (גם כסף)
    ליצור שילוב שייטיב עם כל הצדדים:
    מצד אחד תוכן מרענן  – דינמי – מגוון – ואיכותי (מה זה בכלל?)
    ומצד שני כלי קידום מעולים (שתמיד היו ועכשיו עוד השתפרו)

    מבטיח לספר על כל אלו בפוסטים הבאים השבוע – על הכותבים החדשים והפינות החדשות ו…
    בינתיים נהנה מהשמש והירח וכמה כוכבים…



    להגיב
  • פוסט ראשון למושבה חופשית החדשה (פעם שניה…)

    אתר חדש.

    שהוקם ע"י החברה המוכשרים מ"הנקודה" בבנימינה (אתם עוד תכירו אותם בפוסט נפרד).

    מושבה חופשית חדשה. מושבה שאחרי רונית. שלעולם לא היתה בלעדיה.

    שמח להציג אתר פשוט, נקי ומרווח.

    נשאר מה שעובד, שפועם.

    הלוחות בחינם, שהיו וישארו פתוחים וחינמים לפרסם בהם ולמצוא בהם.

    הפוסטים מכל הסוגים עם כותבות וכותבים חדשים ומופלאים שיחלו בטורי אורח אף שרובם היו אורחים קבועים במושבה.

    לוח האירועים שודרג פלאים! אפשר להכניס כל אירוע (בחינם) ע:י הכנסת ה-URL שלו מהפייסבוק…

    נפרדנו משוק חופשית (דמעה) והאינדקסים והשימושון הנטושון.

    אבל הוספנו לינק ישיר לרדיו חנה! אחלה רדיו ואחלה מוזיקה!

    ויש תחזית.

    ואם משעמם לכם תלחצו על משעמם לי (יש כפתור כזה)

    ועוד מלא תוכניות לפינות ופונקציות ולוח כזה ושירות כזה.

    אבל עכשיו זה מה שיש.

    ממש מוזמנים לשלוח לנו הצעות על אילו פינות או פונקציות לעשות באתר.

    מושבה חופשית החדשה עולה לא מושלמת. לא לגמרי מוכנה. אבל היא מגיעה עם הכנות שלה, יכולת החיבור והקידום, השירות לקהילה, וגם פרנסה למשפחה כאן מהקהילה.

     

     

     

     

     

     

     

     

    יש עוד המון לספר ולומר אבל זהו לבינתיים.

    רוח חדשה נושבת במושבה חופשית.

    מקווה שתצטרפו אלי ואליה.

    רואי


    להגיב
  • כן! אפשר לאהוב מתמטיקה! שיעורים פרטיים שהם הרבה מעבר למספרים

    אני לא מבין כלום!
    בשביל מה צריך את זה?
    אני לעולם לא אצליח…
    אני לא טוב בזה…

    אם היה לי שקל על כל פעם ששמעתי את המשפטים האלה מילדים כנראה שהייתי כבר שוכב על איזה ערסל באי בקאריבים ולא מלמד שיעורים פרטיים במתמטיקה. האמת שזה לא נכון, כי תחושת השליחות והסיפוק שמגיעה מילד שפתאום הצליח: הצליח להבין, הצליח לענות, הצליח ליהנות – שווה יותר מעשר יחידות או מאה מאיות. כשאני רואה ילדים שמתחילים להאמין בעצמם, שהדימוי העצמי שלהם מתחזק, שהם ניגשים בראש ולב מורם אל מבחן או אתגר – אני מתמלא בחדווה (לא חדו"א)…

    אני אוהב מתמטיקה. כן, באמת! ממש. כמו שכתבתי בפוסט הקודם, מתמטיקה היא הבסיס עליו עומדים כ"כ הרבה דברים. בדר"כ היא לא נראית, נמצאת ביסודות מאחורי הקלעים, אבל בלעדיה כ"כ הרבה יצירות לא היו אפשריות.

    הבעיה לטעמי מתחילה במפגש הראשון של הילד עם הנושא. גם השם "מתמטיקה" או "חשבון" לא מעורר לסקרנות ודו-שיח. אם רק היו משחקים עם מספרים, יוצאים אל הטבע למצוא את יחס הזהב (או בפנים של הסלב האהוב על הילד) ו/או אוכלים איתו יחד איזו רבע עוגת שוקולד – אולי הכול היה נראה אחרת.

    אני רואי, בן 45, אבא ל-4 ילדים מקסימים ומלמד שיעורים פרטיים לסירוגין ב-20 השנה האחרונות. אני ניגש אל כל תלמיד בראיה רחבה שלו כמכלול של כל מה שעבר עליו מגיל צעיר, של היחסים החברתיים והשפעות אישיות במשפחה (אח מאוד מוצלח, אבא פרפקציוניסט או סבתא חרדתית הן המשוואות הכי פחות נעלמות מעיני…). אני מכוון קודם אל השורשים, להשקות ולדשן אותם, לחזק את הגזע – ואז ללכת ולהריח את הפרחים.

    אז אני כאן לאסוף את השברים, או רק לחבר ביניהם ולחזק את רוחו ואמונתו של הילד בעצמו. אצל 80% מהילדים איתם עבדתי ועדיין עובד, גיליתי שחיזוק הביטחון העצמי ותחושת ה"אני יכול" עושים את רוב העבודה. אח"כ זה רק כמה מספרים ולוחות, קוים ישרים או סדרות – עוד התמודדות או אתגר כמו הרכבת לגו מסובך או ניצחון במשחק באפליקציה חדשה.

    אני מלמד ילדים מגילאי גן ועד ט' – אצלם בבית. שיעורים במחיר של 130 ש"ח לשעה (שלמה).
    נשארו לי עוד כמה שעות פנויות אחה"צ או בשישי בבוקר.

    יכול לעבוד עם כאלו שלא למדו אף פעם או כאלה שרק מתקשים בנושא מסוים. משתדל להביא איתי שלל פתרונות ודרכים יצירתיות ללימוד – עוגות לשברים, משבצות רצפת הבית ללימוד צירים, קלפי דינוזאורים לחיבור וחיסור, משחקים ואפליקציות ללימוד לוח הכפל ועוד. כמובן שיכול לעבוד גם עם ילדים שצריכים רק עזרה בהכנת שיעורים או בהכנה למבחן – אבל תמיד מעדיף עבודה תהליכית.

    רק דבר אחד אני מבקש ממכם ההורים – לשאול ולוודא עם הילד שהוא רוצה ללמוד, כי מוטיבציה היא דבר שקשה מאוד לכפּות, היא חייבת לבוא מהילד עצמו (ואנו יחד נטפח ונחזק אותה).

    לעוד פרטים וחידות: 052-4636456 

    רואי


    להגיב
  • דברים בשם אומרם: הדלאי לאמה על כאן ועכשיו

    שרלוט (ניצולת ושאה בת 80):

    “בן אדם הוא לאט לאט חוזר להיות ילד. אבל הוא לא מקבל את האהבה והנשיקות מה נותנים אבא ואמא לילד וזה חסר לו.”

    לעוד דברים בשם אומרם >


    להגיב
  • שנה לטובה

    והנה  חלפה לה עוד שנה. נזכר מה איחלתי שנה שעברה ורואה את מאות הברכות שרצות ברשת, מלאות בכוונות טובות, אהבה ואופטימיות.

    מה עושה שנה לטובה? מה שקורה בה? מה שקורה לך בה? הישג משמעותי בתחום המדיני? כלכלי? אישי? על מה מכל אלו יש לנו באמת שליטה?

    הבוקר הזה התחיל מצוין. שמעתי טפטוף גשם ואחרי שוידאתי שאיני חולם, רצתי עם תחתוני אל הגינה, לכסות מה שצריך, לסגור החלונות באוטו, נרטב מהטיפות הקטנות והביישניות, אחלה דרך להתחיל את היום. הגשם הוציא אפילו את הילדים מהמסכים, וכולנו נרטבנו בשמחה רבה. מצחיק כמה דברים הם יחסיים – גשם עכשיו הוא אושר אבל בינואר כשקר… ושמש חורפית שמנמנה של צהריים היא סיבה למסיבה אבל לא באוגוסט…

    עוד מעט מתארגנים ונוסעים לארוחת החג אצל הסבתא בגליל. "בשביל הילדים" משתכנע… נסיעה אל בית ילדותי, בלי אבא, עם הרבה זרמים תת קרקעיים מבעבעים שלא ידוע מתי יתפרצו (ואני אני הר געש פעיל).

    אז אולי שנה טובה היא כזאת בה אנו בוחרים לראות את הטוב ברוב המקרים. למצוא את רגעי השמחה והאושר ולזקק אותם לזיכרון מתוק, להתרגש, להרשות לעצמנו להרגיש. וכמובן, בכל זאת פרדס חנה… לאהוב

    אז שתהיה לכולם שנה לטובה


    להגיב
  • הראשון לשמו…

    הראשון בספטמבר.
    כמה משמעותי היה התאריך הזה בשבילי פעם…

    מתיישב בתשע וחצי בבוקר להעלות פוסט תחילת שנה. ברקע הילדים שלי (שמתחילים את השנה שלהם ביום ראשון) מרעישים ומבקשים שלל בקשות (אוכל, שתיה, סרט, מריבה).

    וואו, יש לי כ"כ הרבה מה לכתוב. על למה קוראים לזה "בית ספר" ולא "בית ילד" (וככה הילד במרכז ולא הספר) מצד אחד אבל גם כמה יוזמות מדהימות צצות להן כל הזמן. ואיך יכולהיות שהמציאות הטכנולוגית כ"כ התפתחה ועדיין ילדים יושבים ליד שולחנות מול מורה ולוח (ברוב בתי הספר) ומצד שני כמה דרכים שונות ללימוד קיימות. ועל התעשייה סביב תחילת השנה (הכול חדש) ועל היחס למורים והתשלום הזעום, על שר החינוך, על ההדתה ועוד…

    מתחיל לכתוב ומוחק.
    זה פשטני מדי…
    זה כמו שכתבתי בשנה שעברה…
    זה שיפוטי מדי…
    זה מתנשא…
    זה לא מקורי…

    כבר אחרי 10… חייב להעלות משהו. מתוסכל.
    "אולי תכתבי את?" אומר לגיל שמציעה לי שלל רעיונות. אבל שגרת הבית (והילדים) מעכבים גם את זה.

    הנה כבר 11…
    אולי סרטון?
    או פוסט (מקסים) של אחד החברים מהפייס?
    אולי פשוט שיר?
    או תמונה (ששווה 1,000 מילים)?

    חולפת לה עוד חצי שעה…
    טוב זהו. מעלה את זה.

    שנה מוצלחת לכולם!


    להגיב
  • דברים בשם אומרם: הדלאי לאמה על כאן ועכשיו

    הדלאי לאמה:

    “יש יומיים בשנה שבהם אי אפשר לעשות כלום. אחד מהם נקרא אתמול והשני נקרא מחר. היום הוא היום הנכון לאהוב, להאמין, לעשות ובעיקר לחיות.”

    לעוד דברים בשם אומרם >


    להגיב
  • שמחה רבה שמחה רבה? אביב הגיע, פסח…

    יותר מחצי שנה שלא כתבתי במושבה. כתבתי הרבה פוסטים, חלק שיווקיים, חלק עריכות של אורחים. אבל לשבת ולכתוב את אשר ליבי, לא יצא מאז ראש השנה. עם דגש על יצא. כי כתיבה מהלב היא כזאת שיוצאת ממנו. לא מהראש. לא לכתוב על "מה שצריך" או "מה שקורה עכשיו", אלא על עניינים שברומו של לב, שהם אוניברסלים ופרטיים גם יחד, שהם סודיים וגלויים לעיני כל.

    אבל איך מוציאים שם מהלב כוחות לכתוב או לפעול על בסיס קבוע. איך יוצאים מעבדות המוח לשקט של הלב. זה הסוד שאני מקווה למצוא השנה שאולי יוציא אותי באמת לחופשי.

    וזה לא שלא ניסיתי לכתוב. אפילו הלכתי לסדנת כתיבה עם גבי ניצן (מומלץ!). עלו לי אחלה רעיונות ואלוהים, כל מה שקורה בעולם ובחיים שלי יכול לתת נושאים לרומן. אבל כשסופסופ ישבתי מול המקלדת, מייד הצטרף השופט הפנימי שאף פעם לא מרוצה, או שהיה משהו חשוב יותר לעשות. אז מוסיף להגדרת החופש גם את החופש מביקורת עצמית. מהרצון להיות מקורי ומצוין כל הזמן. ואת הבחירה החופשית חסרת נקיפות המצפון או רגשות האשם לעשות עכשיו, בדיוק עכשיו, את מה שהכי טוב בשבילי ואני הכי רוצה לעשות (גם אם למישהו אחר זה רגע פחות מתאים).
    אני אלך לי לנוח רגע.
    "אבא קקי!" (כמה שאני טוב בתיאוריות…).

    מחר נעשה לנו מדורה עם חילדים וחברים. ליל כאוס חופשי. נדבר על מושג החופש ועל חיים בתקופה של עבדות מודרנית (כזאת שהעבד לא מודע לעובדה שהוא כזה). על ההבדלים בין חופש פנימי וחיצוני ואולי נקבל עיצה טובה מהילדים, איך תמיד לחיות את הרגע ולא לדאוג לעתיד…

    חג חירות רב מימדית הוליסטית ומלאה (-: שמח


    להגיב
  • דברים בשם אומרם: ד"ר משה פלדנקרייז

    ד"רמשה פלדנקרייז ב"הגוף והתנהגות בוגרת":

    “אני טוען שנוקשות, בין אם פיזית או נפשית, כלומר ההיצמדות לעקרון עד כדי דחיה מוחלטת של היפוכו, נוגדת את חוקי החיים. כי נוקשות באדם אינה ניתנת להשגה ללא דיכויה של פעילות כלשהי שהוא מסוגל לבצעה. וכך, היצמדות מתמדת ובלתי מסויגת לעקרון כלשהו, טוב או רע, משמעותה דיכוי מתמיד של תפקוד כלשהו. דיכוי זה, לא ניתן להפעילו בלא פגע במשך זמן רב.”

    לעוד דברים בשם אומרם >


    להגיב
  • ילדודאנס ברימון! מסיבת ריקודים להורים וילדים! שישי, 7.4 בפרדס חנה

    ילדודאנס ברימון! מסיבת ריקודים להורים וילדים!

    יום שישי, ה-7 לאפריל, 15:00-19:00   –    ביה"ס רימון במתחם החקלאי    –      15 ש"ח בכניסה                                   

    *                        *                      *                                                                                                

    אחרי חודשיים הפסקה עקב לידת בננו… ממשיכים את המסורת!

    רוקדים יחד כל המשפחה, הורים וילדים                                                                                    

    יום שישי בצהריים, שעת בין הערביים… מקבלים את השבת ואת השקיעה בריקודים!

    חלל ענק ומקום לכולם להשתולל

    מוזיקה שמבוגרים אוהבים וילדים שמחים (סבנטיז, אייטיז, ניינטיז, רגאיי, ישראלי)

    הזדמנות להיות שוב ילדים – ולהעביר לדור הבא את המוזיקה שגדלנו עליה

    (או סתם לצפות בהם רוקדים ולנוח עם בירה קרה ביד…)                                                                  

    15 ש"ח לכל אחד מגיל שנתיים (ילד שלישי במשפחה חינם)

    במקום יימכרו שיתה קרה וחמה לגדולים ולקטנים
    וכיבוד שמתאים (בריא ומשביע) במחירים נוחים                                                                             

    ספרו להורים 😉                                                                                                                                              

     איך מגיעים? שתי אפשרויות:

    או לחנות ב"היוגב 23, פרדס חנה" (ב-Waze או גוגל מפס) ולעקוב אחרי השילוט לתוך מתחם רימון עד בית הספר.
    או לנסוע מזרחה בכיכר דרך פיק"א, לתוך החקלאי – ישר עד הסוף. לחנות משמאל ולהיכנס בשער הקטן למתחם רימון ישר אל המסיבה (בטח תשמעו את המוזיקה).

    ככה זה נראה בילדודאנס הקודם…

    לדף האירוע בפייסבוק >


    להגיב
  • דברים בשם אומרם: לאונרד כהן ז"ל

    לאונרד כהן מתוך "ספר החמלה":

    "שמעתי את נשמתי שרה מאחורי עלה, קטפתי את העלה, אבל אז שמעתי אותה שרה מאחורי ווילון. קרעתי את הווילון, אבל אז שמעתי אותה שרה מאחורי חומה. ניתצתי את החומה, ושמעתי את נשמתי שרה כנגדי. בניתי את החומה, תיקנתי את הווילון, אבל לא הצלחתי להשיב את העלה למקומו. אחזתי אותו בידי ושמעתי את נשמתי שרה כנגדי בעוצמה. ככה זה כשלומדים בלי חבר."

    לעוד דברים בשם אומרם >


    להגיב
  • ילדודאנס ברימון! מסיבת ריקודים להורים וילדים! 20.1 – שישי בצהריים, בפרדס חנה

    ילדודאנס ברימון! מסיבת ריקודים להורים וילדים!

    יום שישי, ה-20 לינואר, 15:00-19:00   –    ביה"ס רימון במתחם החקלאי    –      15 ש"ח בכניסה                                   

    *                        *                      *                                                                                                

    כיף של מסורת! כבר פעם שלישית… והפעם גם השמש תחייך אלינו…

    רוקדים יחד, עם הילדים                                                                                    

    יום שישי בצהריים, שעת בין הערביים… חלל ענק ומקום לכולם להשתולל

    מוזיקה שמבוגרים אוהבים וילדים שמחים (סבנטיז, אייטיז, ניינטיז, רגאיי, ישראלי)

    והוספנו! ב מ ה   פ ת ו ח ה   ל י ל ד י ם!   משיכת חבל, לימבו ועוד הפתעות…

    הזדמנות להיות שוב ילדים – ולהעביר לדור הבא את המוזיקה שגדלנו עליה

    (או סתם לצפות בהם רוקדים ולנוח עם בירה קרה ביד…)                                                                  

    15 ש"ח לכל אחד מגיל שנתיים (ילד שלישי במשפחה חינם)

    במקום יימכרו שיתה קרה וחמה לגדולים ולקטנים
    וכיבוד שמתאים (בריא ומשביע) במחירים נוחים                                                                             

    ספרו להורים 😉                                                                                                                                              

     איך מגיעים? שתי אפשרויות:

    או לחנות ב"היוגב 23, פרדס חנה" (ב-Waze או גוגל מפס) ולעקוב אחרי השילוט לתוך מתחם רימון עד בית הספר.
    או לנסוע מזרחה בכיכר דרך פיק"א, לתוך החקלאי – ישר עד הסוף. לחנות משמאל ולהיכנס בשער הקטן למתחם רימון ישר אל המסיבה (בטח תשמעו את המוזיקה).

    ככה זה נראה בילדודאנס הקודם…

    לדף האירוע בפייסבוק >


    להגיב
  • דברים בשם אומרם: שמעון פרס מדבר על חינוך

    שמעון פרס ז"ל מדבר על חינוך:

    "אסור להפסיק ללמוד. חלוקת הלימודים מיושנת, מפני שהמדע השתנה. אחת הבעיות בבית ספר היא המתח בין המורה לתלמיד. לפעמים התלמיד יודע יותר מהמורה: המורה סיים את לימודיו לפני שלוש שנים, לתלמיד יש סמארטפון והוא יודע הכל כל רגע. זה מרגיז את המורים והם נותנים להם ציונים רעים. זה סקנדל. במקום לעודד, הם מעיקים. אפשר לשנות את המצב הזה. אני לא צריך תקציבים, ואמרתי את זה לנתניהו: אני לא מבקש ממך שום דבר, רק תן לי לעבוד.

    אנחנו זקוקים לבית הספר מכיוון שהדיאלוג בין המורה לתלמיד מפרה. לכן חלק יעשה ככה וחלק יעשה ככה. זה מה שנקרא בעיניי דמוקרטיזציה של החינוך: לעשות את החינוך שווה לכל נפש ועם מינימום לימודים באוניברסיטה, מינימום. לדעתי, האוניברסיטאות צריכות לעסוק יותר במחקר ופחות בהוראה."

    לעוד דברים בשם אומרם >


    להגיב
  • ילדודאנס! מסיבת ריקודים להורים וילדים! 18.11 – שישי בצהריים, בפרדס חנה

    ילדודאנס! מסיבת ריקודים להורים וילדים!

    יום שישי, ה-18 לנובמבר, 15:00-19:00   –    ביה"ס רימון במתחם החקלאי    –      15 ש"ח בכניסה                                   

    *                        *                      *                                                                                                    

    אחרי הפסקה של שלוש שנים…

    המסורת שהתחלתי מזמן בראגה חוזרת לחיים…                                                          

    אחרי שהילדים גדלו עוד קצת – וגם נולדו חדשים                                                                                           

    חוזרים לרקוד יחד, עם הילדים                                                                                    

    יום שישי בצהריים, שעת בין הערביים… חלל ענק ומקום לכולם להשתולל

    מוזיקה שמבוגרים אוהבים וילדים שמחים (סבנטיז, אייטיז, ניינטיז, רגאיי, ישראלי)

    הזדמנות להיות שוב ילדים – ולהעביר לדור הבא את המוזיקה שגדלנו עליה

    (או סתם לצפות בהם רוקדים ולנוח עם בירה קרה ביד…)                                                                  

    15 ש"ח לכל אחד מגיל שנתיים (ילד שלישי במשפחה חינם)

    במקום יימכרו שיתה קרה וחמה לגדולים ולקטנים
    וכיבוד שמתאים (בריא ומשביע) במחירים נוחים                                                                             

    2011
    גיל בהריון (שני) מתחממת עם לירי בת השנתיים לפני הילדודאנס ב-2011 במסיבה גיל (בהריון רביעי) תרקוד עם לירי בת השבע וחצי ועוד שניים…

    ספרו להורים 😉                                                            

    לדף האירוע בפייסבוק


    להגיב
  • מסיבת שנות ה-80 בסטודיו תנע עין שמר, 29.10 – ואתם בוחרים את השירים!

    מסיבת שנות ה-80!!!

    יום שבת שאחרי החגים, ה-29 לאוקטובר, שמונה בערב   –    סטודיו תנע בעין שמר    –    30 ש"ח בכניסה

    מוזיקה משובחת משנות ה-80 העליזות (עם נגיעות מהסוונטיז ומהניינטיז)

    מוזמנים לכתוב כאן בתגובות או בדף האוונט בפייס – איזה שירים בא לכם לשמוע – לאיזה שירים אתם מתגעגעים…

    יהיה מקסים ומרגש אם תשתפו את האירוע עם חבר או חברה שאתם מתגעגעים אליו – שאולי רקדתם איתו באייטיז או סתם לא פגשתם הרבה זמן…

    *   *   *

    לינק לקניית כרטיסים

     זמרים

    לדף האירוע בפייסבוק


    להגיב
Close