בעלי מקצוע

  • בא בחשבון – שיעורים פרטיים יחודיים במתמטיקה

    אני אוהב מתמטיקה.
    כן, באמת!
    מתמטיקה היא הבסיס למוזיקה, לשירה, לפילוסופיה וגם ליופי.
    אך דרך הלימוד שלה ברוב העולם יוצרת אנטגוניזם
    וכמה רתיעה יש ממנה אצל כ"כ הרבה ילדים (וגם מבוגרים…)

    כמה חבל…

    אני רואי, בן 44, אוהב מתמטיקה מילדות ומלמד שיעורים פרטיים לסירוגין ב-20 השנה האחרונות.
    אבל הרבה לפני שאני מלמד, אני משתדל "להדביק" את הילד באהבה שלי. להראות לו את היופי שבמתמטיקה דרך דוגמאות ממשיות מהחיים (כמו לקחת נער בן 16 שלא הצליח להבין מה הם וקטורים – לשחק סנוקר – שגם שם יש כיוון ועוצמה).
    הבנתי ב-20 מהשנה האחרונות, שלא יעזור להשקות אדמה חרבה אלא צריך להסתכל לה בשורשים.
    שהעלאת הבטחון והערך העצמי אצל ילד יעשו 90% מהעבודה.
    שאם אוכל לגרום לילד לאהוב מתמטיקה ולרצות ללמוד יותר ממנה – הכול יבוא יותר בקלות.

    אני מלמד דרך משחקים (כמו מונופול של פעם). דרך דוגמאות מחיי הילדים (כדי להבין מינוסים לדוגמא "אם את רוצה לקנות שמלה חדשה שעולה 40 ש"ח ויש לך רק 25, כמה תצטרכי לבקש מאמא"?) וגם דרך תנועה (הכי כיף ללמוד את ציר המספרים על מרצפות הבית המרובעות ולמקם בהם חפצים).

    Tower_of_Hanoi[1]

    אני מלמד ילדים מגיל גן ועד כיתה י' בביתם שלהם (יכול גם להכין לבגרות 3 יח').

    מוזמנים להתקשר אלי: 052-4636456  או לשלוח חידה או מייל royema@gmail.com

    רואי

    [בתמונה למעלה – הדרך באמצעותה אני מלמד ילדים על שברים]


    להגיב
  • ניגונים חדשים בקונסרבטוריון רימון

    שבת אחר הצהרים. רוח אביבית מלווה את האורחים ובני המשפחה שנכנסים ומתיישבים במקומם.

    כל הנגנים יושבים בצד הבמה ומחכים לתורם. ההתרגשות בשיאה.

    אני ניגש לפסנתר, מוכן ללוות את הכנר הצעיר וגם אני מתרגש עד לקצה האצבעות. על הבמה עולה ילד שקט ורציני ושקט משתרר באולם. האם הוא מוכן? האם יתמודד עם ההתרגשות ויצליח לנגן בפני הקהל הגדול – לבדו?
    אני מסתכל אליו והוא מאשר – אפשר להתחיל. אני פותח בצלילים בטוחים וחזקים, מנסה לנסוך בו ביטחון ולדחוף אותו קדימה ומייד אני נסוג כדי לפנות לו מקום.
    הוא מתחיל בצליל מהוסס וחלש אבל אינו טועה. לאט לאט מתגבר הצליל ומנגינה נפלאה זורמת ממנו אל האולם. צליליו נעשים בטוחים ונמרצים והמנגינה כובשת את הקהל. שקט מהפנט ממלא את החלל למשך 3 דקות ועם הצלילים האחרונים הדרמה מגיעה לסיומה.
    הקהל מגיב בתשואות רמות וזו הצלחה גדולה. גם אצלי המתח מתפוגג והלב מתמלא בגאוה. אלו הרגעים היפים של קונסרבטוריון "רימון" – של התלמידים המורים והמשפחות. אחווה ושמחה של קהילה שלמה.
    בשעה הקרובה עולים נגנים רבים על הבמה ומנגנים את היצירות שהכינו בכלי נגינה שונים – צ'לו, כינור, חלילי צד, קלרינט פסנתר ועוד…
    ולבסוף – עולה התזמורת כולה. 20 נגנים על הבמה, עיני כולם נשואות למנצח, והשרביט מונף.
    עוצמת התזמורת ממלאת את החלל. המנגינה עוברת מכלי לכלי וביחד הם יוצרים מוזיקה נפלאה. קבוצה של ילדים ונערים מצליחים ליצור שילוב מרתק של מורכבות ואחדות והקהל כולו נע יחד איתם – שותף מלא להתרחשות על הבמה ובסיום מוסר להם את אהבתו במחיאות כפיים סוערות שמסרבות לדעוך.
    עבודה של שנה שלמה בקונסרבטוריון "רימון" נותנת את פרותיה.

    קונסרבטוריון רימון

    רח' היוגב 1 (מתחם החקלאי) פרדס חנה

    לפרטים נוספים לפנות לאיל – מנהל הקונסרבטוריון
    054-7648438
    rimonconservatory@gmail.com

    בואו לפגוש את המורים ולהכיר את כלי הנגינה ביום ההכרות שלנו:

    יום שני, 12 לספטמבר בין השעות: 17:00-18:30 במתחם רימון.

    לוגו רימון


    להגיב
  • אירועים באוגוסט 2016 – "מקום בזמן" – עין שמר

    אירועים באוגוסט 2016 "מקום בזמן" – עין שמר

    עידן יעקובס סיפור משנה חיים- מבוסס על סיפור אמיתי –  יום שישי 12.8.16 :  10:00-12:00

    הצגת הסיפור בנויה באופן כזה שממחיש מספר תובנות חיים עמוקות ומעשיות תוך הקניית כלים ותובנות ליישום מיידי:
    אחד מחסמי ההצלחה המרכזים אשר מעכב אנשים וארגונים רבים מלקדם עצמם ולהשיג את החוויה,התוצאות, והמטרות החשובות להם.
    הסיפור הפנימי שלנו, כיצד נוצר, כיצד הוא מעכב אותנו, והכי חשוב, כיצד ניתן לשנות אותו על מנת ליצור פריצת דרך ולממש את עצמנו.

    מתאים לכל אדם אשר שואף לקדם עצמו, נמצא בצומת של קבלת החלטות, או מעוניין לשנות את התוצאות בתחומים שונים בחייו.

    לדף האירוע בפייסבוק >

    *          *          *          *          *          *

    ניסים לוי – החופש האמיתי בהישג ידיך- הרצאה והתנסות – מוצאי שבת  13.8.16 :  20:00  

    13680776_10153791002746616_88335032486884774_n[1]אילו הייתה לכם מכונת קסמים אשר מאפשרת לכם להביט על עצמכם פנימה?
    אילו יכולתם לרגע קט לראות מה מוציא אתכם משלוותכם, מה מפעיל אתכם, מה עוצר אתכם, מהם מנגנוני הפעולה האוטומטים שלכם, מהם האמונות שלכם, האם הייתם מציצים?

    בואו ללמוד כיצד שילוב של מדיטציה והתבוננות יביאו לכם את השקט שאתם כה מייחלים לו.
    בואו לשמוע ולהתנסות בעצמכם ולעשות את הצעד הראשון לקראת החופש האמיתי.

    לדף האירוע בפייסבוק >

    * מוזמנים להירשם עלות ההרצאה 30 ש"ח

    *          *          *          *          *          *

    יגאל סלומון – הרצאה חווייתית על לוח הצולקין – יום ראשון 14.8.16 : 20:00  

    13912803_1486300941395599_3308330757659970715_n[1]"יותר מהשעון,והרבה יותר מלוח השנה" – תפיסת הזמן שלי תלויה במקום שבו בחרתי למקד את תשומת ליבי.
    כשאני מחליף בין האפליקציות, מרים את העיניים לכביש, ומכוון את הרדיו בו זמנית דעתי מוסחת מאוד.
    הזמן יעבור לאט, הראש יעבוד מהר. אך אם אני 'חי את הרגע' עד תומו, כמו שמלמדים בזן בודהיזם (או ברגעים של חסד), תשומת ליבי שלמה ותחושת הזמן כלל לא קיימת.
    תפיסת הזמן היא גם אישית ומיוחדת כמו טביעת אצבע.

    לדף האירוע בפייסבוק >

    המפגש יכלול קריאות אישיות למתנדבים.

    *          *          *          *          *          *

    הרצאה מיניות והארה – מלקה פלדשטיין, רון לוקה, מרקי מלול – יום חמישי 25.8.16 : 18:30 

    ההרצאה אינה עוסקת (רק) ברובד הביצועי שהוא ללא ספק החלק "המעניין" בפאזל המיני, אלא גם בצד הרוחני והמוסתר של ההוויה המינית.

    מה קורה לאחר שהשגנו שליטה מסוימת בכוח המיני ?
    כיצד מגדירים "הארה" ?
    איפה הם המוארים/רות?
    האם האורגזמה היא "מוות קטן" או התחלה של משהו גדול וחזק יותר?
    השווה והשונה בין אורגזמה נשית ואורגזמה גברית.
    מה הקשר בין מיניות להארה?
    היכן ממוקם הבורא? ומה מידת המעורבות שלו?
    מה הם פרח החיים ועץ החיים בראיה קוסמית?

    ההרצאה עוסקת בכל אלא ובנושאים רבים אחרים, מדלגת בין מספר תחומים שקשורים להוויה האנושית ובעיקר זו המינית.
    מטרת ההרצאה היא לתת תמונה רחבה וברורה ככל הניתן על הנושא של מיניות והארה.

    לדף האירוע בפייסבוק >

    *          *          *          *          *          *

    מקווים לראותכם באחד האירועים שלנו, המטרה היא לתת מקום ובמה לכל מי שרוצה ויש לו מה להעביר מבחינת תוכן/ הרצאה/ סדנה.

    לפניות, הצעות או שאלות >

    לדף הפייסבוק של "מקום בזמן" >

    מצורפת מפת הגעה 🙂

    מפה מעודכנת מקום בזמן

     

     

     


    להגיב
  • אמנות הרחוב זוקפת ראש – איתמר פלוגה

    שתפ עם נדיר תעשיות צבע, המתנס בפרדס חנה , צילום מאיה מזרחי,
    באדיבות נדיר תעשיות צבע, צילום: מאיה מזרחי

    איתמר פלוגה, אמן ה-STREET ART  הישראלי שכובש את העולם לא דמיין שעבודותיו יעטרו את קירות משרדי גוגל או יהפכו למוקד בפסטיבל מידברן. לצד פרוייקטים גדולים בגרמניה, הולנד ופורטוגל, מקפיד האמן בשיתוף חברת "נדיר תעשיות צבע" המקומית, ליצור עבור הקהילה ולשדרג מבני ציבור לטובת האוכלוסיה. כך גם במתנ"ס העירוני שזכה ללוק חדש ומרענן ממש לאחרונה.

    תרבות ה-STREET ART  שנחשבה עד לפני שנים לא רבות לשולית ואף מחתרתית, הפכה בשנים האחרונות לקונצנזוס של ממש. בערים המרכזיות והמובילות בעולם ניכר כי עבודות גרפיטי כובשות ומעטרות את איזורי הבילוי והמסחר, מוזיאונים ומרכזי תרבות כחלק מפיתוח עירוני. אותן עבודות נתפסות עבור רבים כאומנות עכשוית המשלבת בחלק מהמקרים אמירה חברתית נוקבת.  האמן איתמר פלוגה הישראלי, הידוע בעולם בשם FALUJA,נחשב בשנים האחרונות לאחד המובילים בסצינה העולמית.

    באדיבות נדיר תעשיות צבע- עבודה למען הקהילה, צילום מאיה מזרחי 4פלוגה, בן ה-33, החל לצייר כבר בילדותו ומשם המשיך ללימודים ציור ורישום קלאסיים. משם הדרך לאקדמיה לעיצוב ואומנות 'בצלאל' בירושלים היתה קצרה. פלוגה למד דווקא במסלול הצורפות וכבר שם נחשב לאחד על ראייה מחוץ לקופסה וחשיבה יצירתית במיוחד.  עם סיום לימודיו עבר פלוגה להתגורר בדרום תל-אביב שם חיפש דרך יצירתית להביא לידי ביטוי את תפיסת העולם האומנותית היחודית שלו ולחשוף אותה לעולם. "התחלתי לצייר על הקירות", הוא אומר, "הושפעתי ממה שקורה באיזור ובמקביל לגרפיטי, נחשפתי לכמויות חלקי העץ שנזרקים מידי יום מהנגריות בפלורנטין והתחלתי לפסל מהם חיות רחוב שפיזרתי ברחבי העיר".

    הכישרון של פלוגה החל לפרוש כנפיים – בשנים האחרונות עבודותיו מעטרות אינספור פסטיבלים בינלאומיים ומוזיאונים ברחבי העולם וגם עבודותיו מוצגות בין השארעל קירות המשרדים של החברות הגדולות, בינהן מייצג ענק שיצר במשרדי פייסבוק ישראל, הנישא לגובה של ארבע קומות ומשלב גרפיטי עם עבודות עץ ולייזר.

    פלוגה נמצא על הקו- "כרגע אני עובד על פסל גדול מעץ ממוחזר לפסטיבל מוזיקה בגרמניה", הוא מספר, "ומכאן נוסע לפורטוגל לבנות את אחד האלמנטים המרכזיים של הבום פסטיבל, אחד הפסטיבלים הגדולים בעולם. אני והצוות מייצרים שם את כל הארט לאזור האינפורמציה והכניסה".

    עד לפני זמן לא רב, נחשבה אמנות הרחוב לבלתי חוקית, אמנים יצאו באישון ליל, הסתובבו וציירו על קירות זאת בכדי לא להיחשף ולהסתכן במעצר. משם אגב הגיע הצורך לבחור שם במה ומעטה של חשאיות. "כיום אמנות הרחוב תפסה תאוצה והפכה ללגיטימית", אומר האמן, "אפשר לראות אמני רחוב רבים שמציגים בגלריות, מוזמנים לעבודות עם עיריות ולבצע פרויקטים פרטיים. אמנות רחוב הפכה להיות מקובלת ואהובה על ידי הקהל והממסד. גם כיום אנשים שפועלים בשיטה חשאית ולא חוקית ויש כאלה שעובדים בהזמנה חשופים ואוהבים ומשתפים פעולה עם הממסד".

    "כיום אומנות הרחוב נעה על ספקטרום מאוד רחב", אומר פלוגה, "היא נוכחת בגלריות, מלונות ומשרדים של החברות הגדולות בעולם, זאת לצד אומנות הגרפיטי המסורתית המבוצעת בלילות". לדבריו, טווח העשייה הרחב לא הופך אותה לפחות בועטת ומעוררת מחשבה: "לטעמי, האומנות הזאת ממשיכה להוות במה פתוחה בתוך המרחב הציבורי שמאפשר העברת מסרים ודעות של האמן דרך האומנות שלו".

    "מבחינתי אמנות רחוב משלבת בין אומנות מיינסטרים לכזו יוצאת דופן ובולטת במרחב" אומר פלוגה, "אני חש שמתקיים סוג של רנסנס בכל הקשור לאמנות זאת. זה בא לידי ביטוי בציורי ענק איכותיים ומרשימים במיוחד, סוג של אנטיתזה לתרבות הרחוב כמו שאנחנו מכירים אותה. הגישה והפתיחות אל מול הקהל הרחב מייצרות ויטרוזיות שהייתה פחות פופולרית. אני צופה כי בעתיד האמנות הזאת תשתלב בכל הרבדים של עולם האמנות והיצירה- ממוזיאונים ועד פסטיבלים ועדיין תופיע על קרונות רכבת וקירות בנינים".

    איתמר פלוגה- FALUJA 10פלוגה ידוע כמי שמאמין בעבודה במרחב הציבורי ככלי להעברת מסרים ותרבות יוצר בעבודותיו שילוב בין אומנות לחיים עצמם. בעבודותיו הוא יוצר אינטרקציה עם הרחוב. לצד אינספור הפסטיבלים הבינלאומיים וההכרה העולמית, מקפיד האמן בעת שהותו בארץ ליצור ולתרום לסביבה. יחד עם חברת "נדיר תעשיות צבע" מפרדס חנה יצרו מערך שכל כולו סובב סביב תרומה לחברה ולקהילה. יחד הם ממנפים את אומנות הגרפיטי לשידרוג חזיתות של מבנים ציבוריים (מתנסים, בתי ספר, מעונות וכיוב').

    "אחד המבנים ששידרגנו ממש לאחרונה הוא המתנ"ס בפרדס חנה", מספר האמן. הפרוייקט כלל 55 מ"ר של חזית המתנ"ס שנצבעה ורוססה בקונספט של אינדיאני, בצבעוניות עזה בה מככב הצבע התכלת."התוצאה בהחלט מפיחה חיים חדשים למבנה, בו מבקרים עשרות מילדי היישוב מדי יום וחולפים על פניו תושבים רבים", מסכם פלוגה.

    [קרדיט לתמונת הפוסט: צילום- ג'וש לאודר]


    להגיב
  • עפרה בורג – תפירה ותיקונים

    שלום אני עפרה בורג…

    בת קבוץ מסדה שבעמק הירדן. בוגרת מכללת שנקר לעיצוב ותפירה.
    הגעתי עם בעלי בן-ציון לפרדס חנה בשנת 1991. גרנו ועבדנו בבית ספר חקלאי עד פרישתנו לפנסיה.
    אני אמא לשלוש בנות ושני בנים וסבתא לשלושה עשר נכדים.

    עוסקת באמנות מגוונת המון המון שנים ובשנים האחרונות מתמחה ומתרכזת בתפירה ותיקונים.

    בעלת ניסיון ארוך שנים והכשרה מקצועית (בצד העסק מתפקדת ומעורבת במשפחתי העניפה והמורחבת).

    מומחית בתיקונים ועבודות מיוחדות ומסובכות. בהתאמת מדיםלחיילים/ות, לשיפוץ חזיות (פרוטזות), לבגדי נשים וילדים, וילונות, מצעים, מפות, תחפושות ועוד…

    אומרים שאני בעלת מזג נעים מכיל, מכבד ומזמין (-:

    מחירים הוגנים וצנועים…

    המתפרה פתוחה בשעות 7:30 עד 21:00 (הפסקה בין 13:00-16:00) כולל בשבתות וחגים.

    לתיאום אנא התקשרו.

    כתובת: דרך הבנים 36, פרדס חנה.

    טלפונים :054-4663669 – 054-6463669 – 04-6376229

    אשמח לפגוש אתכם

    עפרה


    להגיב
  • חוק זרימת האנרגיה במבט חדש

    [יתיר שדה]

    מורים רוחניים רבים מדברים על מציאת הייעוד. שנים חיפשתי אחריו. היום אני מבין שהייעוד הוא אלמנט הפכפך: אנשים משתנים, זמנים משתנים – והייעוד משתנה בהתאם. ייעודו של זרע הנובט מעמקי האדמה שונה מייעודו של צמח בוגר בשלהי פריחתו.

    התפתחותו של כל צמח נחלקת לשלבים:
    החלק המזין והעסיסי ביותר בצמח, הוא תמיד החלק אליו מזרים הצמח את כח החיים המפעם בקרבו. כאשר צמח דו-פסיגי נובט מזרעו, הוא פורש את עליו הפסיגיים אל השמש ומתמיר את אנרגיית האור שלה לסוכרים, ובעזרתם הוא מסנתז חומרים שונים המשמשים להתפתחותו. בשלב הבא – יפתח שושנת עלים בסמוך לקרקע, ולאחר מכן יעלה גבעול שבתורו יצמח פרחים. כשאלה יופרו, יוכל הצמח להקדיש את מירב מרצו וכוחו לטיפוח הפרי וזרעיו, וחוזר חלילה. בכל אחד מהשלבים הללו – החלק הנאכל בצמח הוא החלק אליו מזרים הצמח את מירב האנרגיה שהוא מתמיר: כאשר מופיע הגבעול – עלי השושנת מתייבשים וקמלים. כאשר מופיע הפרח בראש הגבעול – הגבעול עצמו מתרוקן מתוכן ורקמתו החיצונית נעשית סיבית ונוקשה, וכן הלאה.
    שלבי הצמיחה של כל צמח דומים במובנים רבים לשלבים השונים בהתפתחותו הרוחנית והגשמית של האדם: במרוצת חיינו אנו מתקדמים לעבר שיאים של התפתחות, המהווים שלבים שונים של בשלות. משחצינו שלב התפתחותי שכזה, יקשה עלינו מאוד לסגת לאחור.

    שירת השדה2לפני כשבע עשר שנה החלטתי שכשאהיה גדול אהיה מורה. הייתי אז קומונר בקן השומר הצעיר באשקלון – חדור מוטיבציה, תחושת שליחות ורצון עז לשנות את העולם. הדרכתי כמה קבוצות של חניכים וחניכות, שבתהליך ממושך ומורכב שהיה כרוך בלא מעט קשיים הצלחתי לעזור להם ליצור חיבור עמוק ובלתי אמצעי בינם לבין העולם שסביבם. האמנתי שבאמצעות חינוך אפשר לשנות את פני החברה, והנחתי שמערכת החינוך הציבורית, האמורה להנגיש ידע וערכים לכל דכפין – היא המקום לעשות זאת.
    אחרי הצבא למדתי חינוך והוראה, ובשנים האחרונות השתלבתי כמורה מן המניין במערכת החינוך, ואפילו קצרתי הצלחות חינוכיות פה ושם. יחד עם זאת, ככל שחלף הזמן, חילחלה לתודעתי ההכרה בכך שמשהו מאוד עמוק ובסיסי חסר לי במערכת, ומקלקל לי את החגיגה. צליל הדיסטורשן הצורמני הלך וגבר, והעיק עלי יותר ויותר. ה"קצרים" מול המערכת התרבו והלכו, והרגשתי תחושה של מחנק, חוסר מוטיבציה ובעיקר חוסר עניין הולך וגובר ביעדים שלשמם הגעתי מלכתחילה למערכת החינוך.
    למרות ששמרתי את משרת ההוראה שלי "על אש קטנה", תוך שאני משתדל להגדיל ולהעמיק את עיסוקי האחרים, הרגשתי שהנטל הכבד הזה מושך אותי עוד ועוד למטה, מפר את שלוות נפשי ופוגע פגיעה אנושה בהנאתי מאותם מקורות פרנסה שאני כן נהנה מהם. התחושה היתה שמשהו מוכרח להשתנות. יותר מדוייק: משהו כבר השתנה…

    בשבוע שעבר הדרכתי סיור ליקוט בכפר האמנים עין הוד. קבוצה קטנה, בת 16 משתתפים. אינטימי ומאפשר. בקהל המשתתפים שתי בחורות צעירות. אני מזהה אותן מייד: לולה ועינב, חניכותי מ"הגלגול הקודם". שבע עשרה שנה חלפו – ואני כולי נרגש. לאחר הסיור הן מספרות על חוויותיהן, על השינויים הכבירים שעברו במהלך השנים, על הצמיחה וההתפתחות האישית שחוו ועל חבלי לידתן. אני מבין שהותרתי חותם. אני מבין שאז, בימים ההם, מילאתי את יעודי. יחד עם זאת, אני גם מבין שאני נמצא כיום במקום אחר: שלם, בוגר, מדוייק יותר.
    המפגש הזה מתרחש ימים ספורים אחרי שגמלה בליבי החלטה: בשנת הלימודים הבאה אצא לחפש את דרכי מחוץ למערכת החינוך. למעשה – הנתיב בו אני פוסע כבר ברור לי לחלוטין, אני נהנה לצעוד בו, ובכל יום שעובר מגלה דברים רבים על עצמי, מתוך חדוות גילוי בראשתית אין סופית. כשאני אוהב את מה שאני עושה – אני עושה אותו טוב יותר! בחרתי למקד את עשייתי בנקודה אליה זורמת בטבעיות אנרגיית החיים שלי.

    אני נפרד מהשתיים בתקווה לשוב ולהיפגש. הלב מפרפר מהתרגשות והראש עמוס לעייפה בתובנות חדשות.

    תודה לכן,

    יתיר.

     —————————————————————————————————————————————————————

    יתיר שדה – סדנאות ליקוט ובישול, תיירות אקו-קולינרית, פיתוח הדרכה והנחיית קבוצות בטבע – 054-2248243 | מייל | פייסבוק


    להגיב
  • מערכת הגיל הרך בקיבוץ משמרות

    החלה ההרשמה לשנת הלימודים תשע"ז!

    בלב הקיבוץ באווירה פסטורלית חמה ואוהבת ממוקמת מערכת גני הילדים של הגיל הרך בקיבוץ משמרות.

    המערכת מלווה במנהלת מקצועית וביועצת חינוכית צמודה. בגנים גננות מוסמכות וצוותים מקצועיים, מתקיימים טיולים ברחבי הקיבוץ, יש פינת חי, מסיבות משותפות לכלל הגנים, חוגים ופעילויות.
    לילדים מוגשות ארוחות טריות ומזינות.

    גילאי הילדים במערכת הינם מגיל 6 חודשים ועד 9 שנים (גני ילדים + צהרון לכיתות א'-ג').

    הגנים עובדים 6 ימים בשבוע (ימי א' עד ה') בין השעות 07:00-16:00 עם אפשרות להארכה עד 17:00 ובימי ו' בין השעות 07:00-13:00.

    המערכת פועלת במרבית ימות השנה כולל ערבי חג וחול המועד פסח.

    במהלך חופשת הקיץ, בסוף אוגוסט, הגנים סגורים ל-12 ימים בלבד.

    לפרטים נוספים ומידע על מקום פנוי ניתן להתקשר לנדין: 04-6374807 או לנייד: 052-3275658

    נשמח לראותכם אצלנו,

    הגיל הרך קיבוץ משמרות


    להגיב
  • איפור אמנותי – True Colors – עלמה קדמי

    שלום, אני עלמה קדמי, מאפרת אומנותית וציירת גוף מקצועית.

    IMG_4251הגעתי מהעיר אל הכפר עם מזוודת צבעי הקסם שלי איתם אני בוראת יצירות חד פעמיות כל פעם מחדש.

    אני מאמינה שכל אדם יש לו ייחוד משלו, אף פעם הציורים שלי לא דומים אחד לשני…

    חיפשתם אטרקציה מיוחדת לאירוע שלכם שתתאים לכל הגילאים?
    ימי הולדת, מסיבות ריקודים, מסיבות אולטרה, חתונות, ימי כיף, מסיבות חברה, חגים…
    יוצר עניין, חוייה אומנותית משותפת, כיף, שמחה ויצירתיות.

    וגם ציורי הריון: נישה עיקרית בה אני מתמחה שגם בשבילי וגם בשביל המצוירות זהו מסע מרגש של חיבור בין המשפחה, אל עצמן ואל העובר… ותמיד מדהים לראות איך העובר משתף פעולה ומגיב למכחולים על הבטן.

    בעזרת מצלמה איכותית אני מתעדת את היצירה הסופית והנשים מקבלות תמונות שיזכירו להן את התקופה הקסומה של ההריון.

    למה אני מתחייבת בתהליך?
    ♥ צילומים מקצועיים בבית או בטבע.
    ♥ צבעים איכותיים שמיועדים אך ורק לעור הגוף ולא יוצרים שום נזק.
    ♥ הצבעים נשטפים במהירות במים וסבון.
    ♥ יצירת חזון משותף ליצירה האישית שלך
    ♥ הסכם משותף בינינו לגבי פירסום תמונות בפייסבוק.
    ♥ מחיר שפוי והגיוני לכל הטוב הזה.

    ממליצה לקבוע מראש וליצור קשר ♥

    עלמה קדמי – 0546912006    |   מייל    |    דף עסקי בפייס    |    פרופיל עסקי בפייס


    להגיב
  • קיטאידו – מאומנות לחימה לתנועה של שלום

    אדם "העושה שינוי בחייו" נתפס כאדם שחייו קיבלו משמעות.
    מן הסתם, במקרים רבים זה נכון.
    העולם היום מאפשר ואף קורא לנו, לעיתים אף דוחק בנו, להשתנות.
    שיטות ריפוי ואימון מגדירות שינוי כהצלחה.
    אני מאמינה בגילוי (בשונה מ"שינוי").
    מניסיון חיי, מתוך שנים של אימון, לימוד והתבוננות. מתוך פריצות הדרך והכינוי שחברותי הקרובות העניקו לי "ממציאה את עצמה כל פעם מחדש", אני מעדיפה טרמינולוגיה אחרת:
    מה שתפסו אחרים כ"וואו, איזה שינוי עשית", כמו השירים והופעות, כמו הספר שנכתב, היו בשבילי צעד קטן וטבעי שקרה מתוך גילויים של רבדים מעודנים של חיבור לעצמי ולתנועה. מהלך קטן, יומיומי של אימון, כמו טפטוף קבוע של מים על אבן שמתוכו נשרו הרגלים שלא היה בהם צורך, כאבי עבר השאירו בי את חוכמתם, אמונות או תפיסות הפכו להיות גמישות יותר, והנוכחות שלי העמיקה.
    אני מאמינה בגילוי בצעדים מידתיים וקבועים, מתוך הרחבת הרגע, בנוכחות מלאה וחוקרת של תנועת חיינו המשתנה והמגוונת– מתנועה שקטה לתנועה סוערת, מתנועה ממוקדת לתנועה ספונטאנית, מתנועה לבד לתנועה ביחד, מתוך הדיאלוג והדינמיקה בין רוח לגוף.
    את המרחב הזה של הגילוי אני מביאה אל חיי, צומחת מעמיקה כל רגע, מחוברת אל היצירה, אל השמחה (והעצב), ואל הריפוי.
    כך אני מלמדת את הקיטאידו.
    כך אני כותבת ושרה.
    כך אני חיה.

    וכל זה היו רק דברי פתיחה כדי להזמין אתכם אל הקיטאידו, המלווה (או מוביל) את חיי משנת 1994.
    אז אולי אסביר בכמה מילים  מה זה קיטאידו?
    וזה אתגר…: איך אספר לכם על משהו שאני כל-כך בתוכו, כל-כך הרבה שנים, על כל-כך הרבה מרבדיו, בשפה פשוטה, ברורה, בהירה?
    ביקשתי עזרה מתלמידים:
      * "דרך התנועה גיליתי שאני משתחררת ונפתחת וכתוצאה מכך קל לי יותר ליצור קשר עם אנשים אחרים."
    * "מאז שאני לומדת איתך השינויים שאני חווה בתנועה מוקרנים לחיי – באישי ובמקצועי, דברים משתחררים, הופכים להיות הרמוניים"

      * "יכולתי לוותר על כוחניות כי מצאתי רכות, וברכות מצאתי המון כוח."
      * "התנועה וההתייחסות אל הגוף כנתמך מהמרכז מקטינה את החששות מאתגרים פיזיים ובכלל היציבה, התנועה והביטחון עם הגוף עלו מאוד מאז שאני עוסק באימונים".

    הקטיאידו היא אומנות תנועה שמקורה באומנויות הלחימה היפניות.
    מבנה האימון, התנועות והלבוש מזכירים את אומנויות הלחימה. הקיטאידו היא תנועה של חיים, המחפשת לפרוץ את גבולות היצירה והתודעה, לחקור את עומקי המרחב הפנימי והחיצוני ואת המפגש ההרמוני בין אנשים.
    בשבילי הקיטאידו הוא מקור לגילוי.
    הוא מקום בו אני חוקרת את הריקוד בין הגוף לרוח.
    המקום בו אני מוצאת כיצד סיפורי המיינד המאטים, העוצרים ולעיתים אף חוסמים את תנועת חיי, נושרים, ומאפשרים גילוי של ביטויים חדשים, של כוח רך ומדוייק, של חווית חיים עשירה.

    אם אתם סקרנים לחקור את הרגע מתוך תנועה, לגלות עוד מעצמכם, עוד מהכוח והעוצמה שלכם, להעמיק את יכולת הביטוי שלכם, להתחבר להעדינות שלכם, לגלותאת תנועת חייכם הפשוטה, העשירה, שאיננה נפרדת אף פעם מכוחה של יצירה, ולחוות מפגש בו עוצמה מול עוצמה איננה מקור לקונפליקט כי אם בסיס לצמיחה.

    אם משהו מכל אלה מהדהד בכם – אז בואו.

    קבוצת מתחילים חדשה נפתחת בסטודיו תנע בעין שמר – בימי שלישי ב 17:30-19:00.
    קבוצה נוספת מתקיימת כבר כמה שנים בפגודה בכפר איזון – ימי חמישי 8:30-10:00.
    הקבוצות הן קטנות – עד עשרה אנשים, ופתוחות להתנסות עד נובמבר (כלומר, מנובמבר הקבוצות נסגרות כדי לאפשר אימון קבוע והתקדמות קבועה) – ויפתחו שוב באביב.

    אשמח מאד לדבר איתכם .

    בברכת שנה עשירה ויצירתית,

    מיכל

    054-8030119    |    מייל    |   פייסבוק

    אה,
    כמה מילים עלי (למי שלא מכיר..):
    מתאמנת באומנויות לחימה משנת 1987.
    מתאמנת ומלמדת קיטאידו, בארץ ובאירופה, משנת 1994.
    מכשירה מורים ומדריכים.
    BA במדעי החברה.
    MA בלימודיי בודהיזם.
    מחברת הספר גּוּף מְדַבֵּר רוּחַ.
    כותבת ושרה.


    להגיב
  • קונג פו דרומי בסגנון וו ווי

    לימוד בדרך המסורתית של אומנות הלחימה קונג פו כפי שנלמדת במנזר וו וויי

    אודות המאמן

    יואל גולדברג, בן 34, מתאמן בקונג פו משנת 2000 ומאמן קונג פו משנת 2008. בין השנים 2009- 2011, תחת הדרכתו של המאמן עמית הימלשטיין, היה חלק מנבחרת ישראל בקונג פו והשתתף וייצג את המדינה בתחרויות של סנשו (קיקבוקס סיני) ותבניות (קאטות) בארץ ובחו"ל. ממשיך להתאמן גם כיום במועדון סאנשו ישראל אצל עמית. מלמד האבקות סינית (שוואי ג'יאו), סאנשו ותבניות מסורתיות.
    – בוגר קורס מדריכי מולטיפייט מטעם קמפוס שיאים.
    – בוגר קורס מדריכי אומנויות לחימה מטעם "בית הספר למקצועות הספורט".
    מאמן כושר משנת 2011. אחראי על כל התחום הכושר, כולל בניית תכניות כלליות ופרטניות והעברת תכנים מקצועיים – לשייטים ולגולשים התחרותיים במועדון השייט של שדות ים.

    באימונים אנו מתמקדים ב 4 נושאים עיקריים:

    1. האבקות סינית – שוואי ג'יאו – לימוד מהבסיס של אחת מאומנויות הלחימה העתיקות בעולם. שורשי השוואי ג'יאו בסין והוא כולל בתוכו מספר אומנויות לחימה סיניות, אך נושא גם השפעות מההיאבקות המונגולית. השיטה מתמקדת בניטרול והורדה של היריב לקרקע ע"י הפלות, הטלות, מניפולציות, בריחים ונעילות.

    2. תבניות תנועה – בסינית טאלו או Forms באנגלית – התבניות הינן חלק חשוב בכל אומנויות הלחימה הסיניות ויש להן כמה מטרות:
    א. בנייה והכנה של הגוף מבחינה פיזית ומנטלית.
    ב. התבניות מכילות בתוכן הרבה מאוד אפליקציות קרביות שהמתאמן נחשף ולומד אותן תוך כדי לימוד התבנית.
    ג. ברמה המטה-פיזית התבניות הן קשר ישיר לעבר, למקורות של הקונג פו ודרך לימוד של תבניות שונות של יד ריקה ונשקים התלמיד נחשף לסגנונות עבודה ולחימה שונים שנוצרו בקונג פו במשך אלפי שנים.

    3. סאנ-שו – איגרוף סיני – הסאנשו מכיל בתוכו מימד שלם של לחימה בעמידה תוך שימוש באגרופים, בעיטות, מרפקים וברכיות – ובנוסף גם את המימד השלם של ההצמדות וההאבקות (שוואי ג'יאו).
    החיבור בין שני המימדים יוצר סגנון לחימה ייחודי ומורכב, כמו גם מרתק ומאתגר, אשר מסייע ללוחם להיבנות כלוחם שלם יותר ובעל ידע ומיומנויות ויכולות גבוהים יותר מלוחם עם ידע לחימתי רק במימד אחד, כזה או אחר.

    4. מדיטציה – כל חיינו אנחנו עסוקים בללמוד תנועה ובלייצר תנועה והתקדמות. דרך המדיטציה התלמיד לומד להיות נינוח גם במצב של שקט וחוסר תנועה. המדיטציה היא כלי חשוב המלמד שליטה עצמית, ריסון של המחשבות והראש ויכולת התבוננות מעמיקה ורחבה על הדרך בה אנו חיים את חיינו.

    IMG_3173האימונים הינם הדרגתיים, והידע הנלמד מועבר בצורה מסודרת ומבוקרת כך שהתלמיד יכול להתקדם בקצב שלו, כמו גם להתרכז יותר בנושא מסויים שיותר מתאים לאופי ולצרכים שלו.

    האימונים מיועדים לנוער מגילאי 16 ומעלה ולבוגרים. נשים וגברים כאחד!

    לפרטים נוספים:
    יואל גולדברג – 052-5577377 |  מייל  | פייסבוק


    להגיב
  • על תופעת משרות הבולשיט

    [דיויד גרבר]

    בשנת 1930, חזה ג׳ון מיינארד קיינס שעד סוף המאה העשרים ההתפתחויות הטכנולוגיות יאפשרו למדינות דוגמת בריטניה וארה״ב להנהיג שבוע עבודה בן חמש-עשרה שעות. סביר להניח שהוא צדק. במונחים טכנולוגיים, הדבר אפשרי. ובכל זאת, זה לא קרה. תחת זאת, הטכנולוגיה נוצלה על מנת לגרום לכולנו לעבוד יותר. על מנת להשיג זאת, היה צורך ליצור משרות שהן למעשה חסרות ערך. המוני אנשים, במיוחד באירופה ובארה״ב, מכלים את רוב שעות העבודה שלהם בביצוע מטלות שבסתר ליבם הם מאמינים שהן מיותרות. הנזק המוסרי והרוחני הנגרם כתוצאה מכך הוא כבד. זוהי צלקת בנשמתנו הקולקטיבית. ואף על פי כן, אף אחד לא מדבר על כך.

    מדוע האוטופיה שהבטיח קיינס — אוטופיה שבשנות השישים עוד ציפו להתגשמותה — לא התממשה מעולם? התשובה השגרתית בימינו היא שקיינס לא חזה את הגידול העצום בתרבות הצריכה. בהינתן הבחירה בין פחות שעות עבודה לבין יותר צעצועים ותענוגות, בחרנו כחברה באפשרות השנייה. זהו סיפור נחמד שמוסר השכל בצדו, אבל במחשבה שניה מתברר שהוא לא נכון. אכן, היינו עדים ליצירתן של משרות רבות מספור ותעשיות חדשות מאז שנות העשרים, אבל רק לחלק קטן מהן יש קשר כלשהו ליצורם ולהפצתם של סושי, טלפונים חכמים, או נעליים אופנתיות.

    מהן, אם כן, אותן משרות? דו״ח שהתפרסם לאחרונה, המשווה בין מצב התעסוקה בארה״ב בשנת 2000 לבין המצב ב-1910, מספק תשובה ברורה. במהלך המאה האחרונה, מספר העובדים המועסקים כעובדים במשקי בית (domestic servants), בתעשייה ובחקלאות צנח בצורה דרמטית. בד בבד, ״עובדים מקצועיים, עובדי מנהלה, פקידות, אנשי מכירות ועובדים המועסקים במתן שירותים״, מספרם שולש, וצמח מ”רבע ליותר משלושה רבעים מכלל התעסוקה״. במלים אחרות, משרות יצרניות, כצפוי, נעלמו הודות לטכנולוגיה (גם אם סופרים את עובדי התעשייה בעולם כולו, כולל את ההמונים העובדים בפרך בהודו ובסין, שיעורם באוכלוסייה עדיין נמוך בהרבה בהשוואה לעבר.)

    למרות זאת, במקום לאפשר הפחתה משמעותית של שעות העבודה ולאפשר לאנשים להקדיש את זמנם על מנת לפתח את תחומי העניין, התחביבים והמחשבות שלהם, היינו כולנו עדים להתנפחות הבלון של מגזר “השירותים״, ויותר מכך, של המשרות המנהלתיות, עד כדי יצירתן של תעשיות חדשות, כמו השירותים הפיננסיים והטלמרקטינג, או ההתרחבות חסרת התקדים של מקצועות כמו עריכת דין, משאבי אנוש, ויחסי ציבור. ומספרים אלה לא כוללים את כל אותם אנשים שתפקידם הוא לספק תמיכה אדמיניסטרטיבית, טכנית או שירותי אבטחה עבור כל אותן תעשיות, או את כל אלה שתפקידם לספק שירותים (רוחצי כלבים, שליחי פיצה מסביב לשעון) שקיימים משום שכל השאר מבלים את כל זמנם בעבודה.

    אני מציע לכנות משרות אלה ״משרות בולשיט״.

    נדמה לפעמים שישות כלשהי ממציאה משרות חסרות טעם רק כדי לוודא שכולנו עובדים. כאן בדיוק טמון המסתורין. בקפיטליזם, זה בדיוק מה שלא אמור לקרות. בוודאי, במדינות קומוניסטיות כמו ברה״מ, שם תעסוקה נחשבה זכות וגם חובה מקודשת, המערכת המציאה משרות לפי הצורך (זו הסיבה שבחנות סובייטית היה צורך בשלושה מוכרים על מנת למכור פיסת בשר). אבל זוהי בדיוק הבעיה שכלכלת שוק אמורה לפתור. על פי התורה הכלכלית, הדבר האחרון שחברה בשוק החופשי תרצה לעשות הוא לבזבז כסף על עובדים שאין בהם באמת צורך. משום מה, זה עדיין קורה.

    בעוד שתאגידים עסוקים כל העת בקיצוצים חסרי רחמים, הפיטורים וההתייעלות נופלים בסופו של דבר על כתפיהם של כל אותם אלה שבאמת מייצרים, מזיזים, מתקנים ומתחזקים; באמצעות אלכימיה מוזרה שאף אחד לא יודע להסביר, מספרם של מזיזי-הניירות בתשלום ממשיך ועולה, ויותר ויותר עובדים מוצאים את עצמם, לא בניגוד מוחלט לעובדים במדינות הקומוניסטיות, עובדים 40 או אפילו 50 שעות על הנייר, אך למעשה עובדים 15 שעות, בדיוק כפי שחזה קיינס, שהרי שאר הזמן מוקדש להשתתפות בשיחות מוטיבציה, עדכון חשבון הפייסבוק או הורדה של סדרות טלוויזיה.

    ברור כי התשובה איננה כלכלית: היא מוסרית ופוליטית. המעמד השולט הגיע למסקנה שחברה שמחה ויצרנית שיש לה זמן פנוי היא סכנה קיומית (חשבו על מה שקרה בשנות השישים, כשעוד חשבו שהדבר אפשרי). מצד שני, התחושה שעבודה היא ערך בפני עצמו, ושכל מי שלא מוכן לקבל על עצמו מוסר עבודה אינטנסיבי לאורך רוב שעות העבודה לא ראוי לדבר, הוא נוח במיוחד עבורם.

    399px--Boy^_Did_we_do_a_day's_work^_They_give_the_job_all_they've_got-_-_NARA_-_513983

    פעם, כשהרהרתי בגידול הבלתי נגמר של האדמיניסטרציה במחלקות אקדמיות בבריטניה, עלה במוחי דימוי כלשהו של גיהנום. גיהנום הוא אוסף של אנשים אשר מכלים את מירב זמנם בביצוע מטלה שהם לא אוהבים ושהם לא ממש טובים בביצועה. נניח שהם נבחרו למשרה משום שהם בוני רהיטים מעולים, ואז הם מגלים שהם אמורים לבלות חלק גדול מזמנם בטיגון דגים. ממילא המטלה מיותרת ברובה, שהרי ישנו מספר מוגבל של דגים לטגן. ובכל זאת, כולם מתמלאים זעם כאשר הם חושבים שחלק מהעובדים האחרים זוכים לבנות רהיטים במקום לטגן דגים כל היום. התוצאה היא שתוך זמן קצר נערמים להם בכל מקום דגים שלא טוגנו כהלכה וכולם ממשיכים לטגן עוד ועוד.

    אני חושב שזהו תיאור מדויק למדי של הדינמיקה המוסרית של הכלכלה שלנו.

    ברור לי שטיעון מסוג זה ייתקל בהתנגדות מידית: ״מי אתה שתחליט אילו משרות הן באמת ׳נחוצות׳? מה זה בכלל נחוץ? אתה פרופסור לאנתרופולוגיה, איזה ׳צורך׳ יש בעבודתך?״ (ואכן קוראים רבים יראו בעבודתי בזבוז כספי ציבור.) במובן מסוים, ברור שזה נכון. אין מדד אובייקטיבי למדידת ערך חברתי.

    אין בכוונתי להגיד לאנשים המשוכנעים שעבודתם תורמת לחברה תרומה משמעותית, שלמעשה הם אינם תורמים דבר. אבל מה לגבי כל אותם אנשים המאמינים בעצמם שהעבודה שלהם חסרת משמעות? לא מזמן יצרתי קשר עם חבר מביה״ס אותו לא ראיתי מאז שהייתי בן 12. נדהמתי לגלות שבמהלך אותה תקופה הוא נהפך תחילה למשורר וא״כ לזמר בלהקת אינדי רוק. שמעתי כמה משיריו ברדיו מבלי לדעת שהזמר מוכר לי. ללא ספק מדובר באדם מבריק, מקורי, שעבודתו האירה ושיפרה את חייהם של רבים ברחבי העולם. למרות זאת, אחרי שני אלבומים לא מוצלחים, החוזה שלו בוטל. שקוע בחובות ובצורך לטפל בבת שזה עתה נולדה, הוא פנה, כפי שהוא מכנה זאת, ״לברירת המחדל של רבים מאלה ללא כיוון בחיים: בי״ס למשפטים.״ עכשיו הוא עו״ד שעובד בחברה מצליחה בניו-יורק. הוא היה הראשון להודות שעבודתו היא חסרת משמעות לחלוטין, שאין בה שום תרומה לעולם, ושלהערכתו היא לא צריכה להתקיים כלל.

    הסיפור של חברי מעלה שאלות רבות, החל בשאלה מה אפשר ללמוד על החברה שלנו, שבה יש ביקוש מזערי למשוררים-מוזיקאים מוכשרים, ומצד שני ביקוש כמעט בלתי מוגבל לעורכי-דין (תשובה: אם אחוז אחד מהאוכלוסייה שולט ברוב ההון, מה שאנחנו מכנים ״השוק״ משקף את מה שהם חושבים שהוא שימושי או חשוב, לא כל שאר האוכלוסייה). יותר מזה, זה מראה שרוב האנשים במקצועות הבולשיט מודעים לכך היטב. למעשה, אני לא בטוח שאי פעם פגשתי עו״ד שלא חשב שעבודתו היא בולשיט. הדבר נכון גם לגבי כל התעשיות החדשות שהוזכרו קודם. יש מעמד שלם של בעלי מקצוע שאם תפגשו אותם במסיבה ותודו שאתם עוסקים במשהו שיכול להיחשב מעניין (אנתרופולוגיה, לדוגמה), הם ינסו להתחמק מדיון בעבודתם. תנו להם לשתות כמה כוסות, והם יפצחו בנאומים מלאי זעם על כמה עבודתם היא חסרת טעם ומטופשת.

    זוהי ללא ספק אלימות פסיכולוגית. כיצד ניתן לדבר על כבוד במקום העבודה כאשר אנשים מאמינים בסתר ליבם שמשרתם כלל לא צריכה להתקיים? כיצד לא תיווצר תחושה עמוקה של זעם וטינה? והנה, שליטינו מצאו דרך גאונית, כמו בדוגמה של מטגני הדגים, להבטיח שהזעם יופנה כלפי אותם אלה שזוכים לעבוד בעבודה שיש בה משמעות. לדוגמה: בחברה שלנו, ישנו כלל לא כתוב שלפיו ככל שמשרה מסוימת תורמת יותר לטובת הכלל, כך השכר שבצידה נמוך יותר. כאמור, קשה להגדיר מדד אובייקטיבי למדידת התועלת שבמשרה מסוימת, אבל ישנה דרך קלה לבחון זאת: ניתן לשאול, מה יקרה אם כל העובדים בעבודה זו ייעלמו. לא חשוב מה תגידו על אחיות, מנקי רחובות או טכנאים, ברור לכל שאם הם ייעלמו במסך עשן, התוצאה תהיה קטסטרופלית. עולם ללא מורים או סוורים יסבול מבעיות קשות. אפילו עולם ללא סופרי מדע בדיוני או מוזיקאים יהיה מקום ראוי פחות. כלל לא ברור האם האנושות תסבול מהיעלמותם של בעלי מקצועות דוגמת מנכ״לים של חברות פיננסיות, לוביסטים, יחצנים, אקטוארים, אנשי טלמרקטינג, פקידי הוצאה לפועל או עו״ד. (רבים מאמינים שהמצב ישתפר פלאים). למרות כל זאת, פרט למספר מצומצם של מקצועות (רופאים, לדוגמה), הכלל הנ״ל מדויק להפליא.

    באופן מוזר אף יותר, ישנה תחושה כללית שכך דברים אמורים להיות. זהו אחד מסודות ההצלחה של הפופוליזם הימני. אפשר לראות זאת כאשר עיתונים רודפי כותרות מלבים שנאה כלפי עובדי הרכבת התחתית בלונדון, ומאשימים אותם בשיתוק בעיר במהלך סכסוך עבודה: עצם העובדה שעובדים אלה מסוגלים לשתק את העיר מראה כמה עבודתם חשובה, אבל נראה שזו בדיוק הסיבה מדוע רבים שונאים אותם. התופעה ברורה עוד יותר בארה״ב, שם הרפובליקאים נחלו הצלחה מסחררת ביצירת טינה כלפי מורים או עובדי תעשיית הרכב בגלל המשכורות המנופחות שלהם כביכול (ולא, למשל, כלפי המנהלים במערכת החינוך או בחברות הרכב, אשר גרמו לרוב המשברים). כאילו אמרו להם: ״אבל ניתנת לכם ההזדמנות ללמד ילדים! או לייצר מכוניות! העבודה שלכם היא אמיתית! ובנוסף לכך אתם מצפים בחוצפתכם לפנסיות של מעמד הביניים ולביטוח בריאות?״

    אם מישהו היה מתכנן משטר המתאים באופן מושלם לשימור כוחו של ההון הכלכלי, קשה להעלות על הדעת דרך טובה יותר לעשות זאת. עובדים יצרניים נדחקים לשוליים ומנוצלים. השאר מחולקים בין שכבה של מובטלים הזוכים ליחס של בוז, לבין שכבה רחבה יותר של אנשים המקבלים משכורת כדי לא לעשות כלום, במשרות שאמורות לגרום להם להזדהות עם השקפת העולם של המעמד השולט — בעיקר עם הגיבורים שבפסגה — ובאותו זמן לחוש בוז מוחלט כלפי אלה שעבודתם היא בעלת ערך ברור לחברה. ברור כי המערכת הזו לא עוצבה באופן מודע. היא התפתחה אחרי כמעט מאה שנה של ניסוי וטעייה. אבל זהו ההסבר היחיד מדוע למרות יכולותינו הטכנולוגיות אנחנו לא עובדים 3-4 שעות ביום.

    ———————————————————————————

    פורסם במקור באתר "Slow"


    להגיב
  • צלף באילנות: על הקנאה, התאווה והכבוד (וגם שני מתכונים)

    יתיר

    [יתיר שדה] מעבר לליקוט, לבישול, לשימור מזון ולכתיבת השירה – חוג הנוער הצעיר של שומרי הגן, אותו אני מוביל כבר שלוש שנים לצדה של חן רכטמן – הוא מרכז העשייה שלי. בנוסף לפעילות שבועית המתקיימת ביער עבות בפארק ראש ציפור (בואכה נתיבי איילון) אנחנו נפגשים, אחת לחודשיים, לסוף שבוע שלם ומשמעותי מאוד מחוץ להמולה הרמת-גנית. לפעמים פוגשים אומנים בעבודתם: נפחים, דייגי צילצלים, אנשי רפואה ואנשי חזון מתחום הפרמקלצ'ר. לפעמים יוצאים לבלות לילה ביער, במעיין, או על שפת הים: לומדים לזהות בעלי חיים על פי עקבות שהותירו בחול ולהתחקות אחריהם, ללקט צמחי בר ולבשל מהם, להאזין לשפת הציפורים ובעיקר לצמוח יחד כשבט אחד: מלוכד, מגובש ועם זאת כזה המאפשר לכל נער ונערה לצמוח באופן עצמאי.

    לפני מספר שבועות, נפגשנו במעין עין ניל"י, שבעבר נקרא גם מעין עין אום-אלשוף, על שם כפר פלשתיני שניזון ממימיו עד לשנת 1948, ושעל אדמותיו הוקם הישוב עין ניל"י. במהלך טיול קצר באזור – פרץ ויכוח סוער בין כמה ילדים בחוג; משחק טיפשי הוביל לחילופי מהלומות מילוליים, ואח"כ גם פיזיים. עצרנו הכל והתיישבנו במעגל תחת צלו של עץ רענן אחד. שמעתי את הנערים מעלים תובנות חשובות לגבי הכוחות הגלומים בהם: הכח להביא את האש – לחבר בין כל הגורמים שהאש זקוקה להם כדי לפרוץ, והכח לשלוט באש כדי שתשרת אותם במקום שהם ישרתו אותה. שמעתי אותם אומרים שהכוחות הללו מאפשרים יצירה ובה בעת גם חורבן. בידינו החופש לבחור מה לעשות באש הבוערת בקרבנו.

    כשהרוחות נרגעו מעט – הלכנו לרחוץ במעין. מעל למעין, על גבעה חשופה אחת – עוד עומדים שיחי הצבר וכמה גלי אבנים: עדות זועקת לאש מהרסת ומחריבה שפעם בערה כאן. הנערים החליטו לשפץ את המעין: סכרנו את זרימת המעיין כך שמימיו לא יזרמו לתוך ברכת האגירה. בקערות השטיפה שהבאנו איתנו רוקנו את מי הבריכה ואת הקרקעית, העמוסה לעייפה בזבל שהשאירו פרות ובני-אדם. אח"כ הסרנו את החסימה ומים צלולים ונקיים מילאו את הבריכה. ראיתי אותם עובדים יחד: מלכלכים בבוץ את הידיים ואת הרגליים, נרטבים, נהנים מכל רגע. יצאתי רגע מהקבוצה, והתבוננתי בהם מהצד. אחר כך נשאתי את עיניי לעבר חורבות הכפר: גלי האבנים, הבוסתנים הנטושים, שיחי הצבר. ואז התבוננתי שוב בנערים, שואל את עצמי: העוד אפשר אחרת?

    טיפסנו יחד אל הגבעה. שם – בין חורבות הכפר, על פני גלי בטון ואבן שהיו פעם בתי מוגרים – ראינו אותו. שיח קטן, ירוק ורענן – שפרחיו הסגולים-לבנים נפתחים לראווה במקום שבו כמעט שום צמח אחר אינו צומח. היה זה שיח של צלף קוצני: מהשיחים הפחות נעימים למגע; ענפיו מכוסים מקצה לקצה בקוצים מעוקלים וחדים. הללו – ננעצים בקלות רבה באצבעותיו של מי שינסה לעקרו מן השורש. דקירתם מכאיבה ופוצעת. התבוננות מעמיקה יותר תגלה שהצלף יודיע את מה שאנחנו, בני תרבות המערב הקפיטליסטית – מבקשים לשכוח.

    כנראה בשל השפעותיה של המחשבה הכלכלית השלטת, אנחנו נוטים לראות את החיים עלי אדמות כמאבק מתמיד בין מינים, שהחזק בהם ישרוד ודכא את החלשים ממנו, עד שאלה יעלמו כליל. התפיסה הזו, שמבקשת להציג את העולם כמקשה אחת, חד גונית ומדכאת, של תחרות בלתי פוסקת – היא איננה תולדה של התבוננות אובייקטיבית, אלא של אבולוציה מחשבתית בת מאות שנים – שמתחילה בדקארט ובניוטון (המאה ה-17), עוברת באדם סמית' (1776), וממשיכה גם לדארווין ואפילו לפרויד (השניים האחרונים פועלים במאות ה-19 וה-20, בהתאמה). מבלי להכנס לפלפול המתבקש כאן, אומר רק כי המשותף לכל הגאונים הדגולים הללו (ואני אומר גאונים בלי שמץ של ציניות) הנו טעות אחת בסיסית. אף אחד מהם לא הבין, וכנראה גם לא יכול היה להבין, שראיית העולם כמערכת של איזונים בין פרטים המתחרים ביניהם – היא התבוננות במקרה פרטי, תוך התעלמות ממקרים פרטיים אחרים, בהם אין מתקיימת תחרות כלל. למעשה, מתוך כלל האינטראקציות בין מינים בעולם הטבע, רק חלק קטן הוא אינטראקציות שיכולות להתפרש כתחרות (וגם זאת הנחה סובייקטיבית). ברוב המקרים נראה שיתופי פעולה מסוגים שונים, ולפעמים גם הימנעות ממאבק.

    הצלף הוא דוגמא ומופת לצמח שנמנע ממאבק: הוא בוחר לצמוח במקומות בהם למינים אחרים קשה מאוד לגדול. הוא עושה זאת באמצעות מערכת שורשים אדירה, המאפשרת לו גם להתחדש כל אימת שמישהו מנסה לחתוך את ענפיו הטריים. האגדה מספרת על נער צעיר, צלף שמו, שבימי המצור הרומי על ירושלים, נהג לצלוף בחיילי הלגיון הרומי את הפגיונות המעוקלים שהכין, כשהוא יושב על החומה הגבוהה המקיפה את העיר. משפרצו כוחות רומי לתוך העיר – ביקשו ללכוד אותו, אך הנער הזריז ניסה לחמוק מהם, כשהוא נאחז באבני החומה ויורד בהן כשממית על זגוגית. כשחיילי הצבא הרומי ירו את חיצי הקשתות שלהם לכיוונו, נפגע הנער, ונותר תלוי בין שמים לארץ על חומת העיר. כעבור זמן מה נעלם הנער, ובמקום בו היה צמח שיח צלף רענן שענפיו מעוטרים בפגיונות מעוקלים. חיילי הצבא הרומי הבינו כי השיח עתיד להפוך לסמל ההתנגדות – ולכן ביקשו לעקרו מן השורש. אך כל אימת שניסו לאחוז בענפיו ולמשכם החוצה – ננעצו הפגיונות החדים בבשרם וגרמו להם כאב חד. כשניסו החיילים לחתוך את ענפי השיח בחרבותיהם – מיד צימח השיח ענפים חדשים וטריים. בשל כושר השרידות הגבוה שלו – יש המנכסים לו תכונות זהות לתכונותיו של העם היהודי הקם על רגליו כל אימת שמנסים להכריתו ("עז צלף באילנות… כישראל בעמים").

    צלפים

    את ניצני הצלף (הקפריסין) נהגו לאסוף אבותינו בעונה זו (מאמצע מאי ואילך) לצורך כבישתם. הצלפים הכבושים שימשו כתבלין וכמאכל תאווה, והם נחשבים כך גם בימינו. רבי אלעזר הקפר, שחי ופעל בימי התנאים בקצרין שברמת הגולן, התפרנס למחייתו מאיסוף וכבישה של צלפים, מהם נהג להכין גם "יין קפריסין". במסכת אבות במשנה מצוטט ר' אלעזר הקפר כמי שאומר "שהקנאה, והתאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם". נזכרתי בציטוט הזה בעודי מתבונן בשיחי הצלף הדוקרניים הפורחים במלוא הדרם, ובתוך דקות ספורות, עם זכרונות ילדותי – עלה השיר הבא:

    זמן הצלף

    אנו, היהודים, ידועים כאספנים של זיכרונות.
    המשנה והתלמוד הם אוסף של זיכרונות,
    גם המקרא.
    אין בהם דיוק היסטורי – רק זיכרון.
    כשיש לך זיכרון טוב אין לך צורך באמת ההיסטורית.
    הזיכרון הוא האמת שלך.
    בו סוד הגאולה.
    ואני זוכר צפירות של יום הזכרון
    ושריקות של מרגמות.
    ודקירת קוצי צלף
    ואצבעות מדממות.
    היינו אוספים את הניצנים
    לקראת יום העצמאות
    מהתל
    שפעם היה ישוב ערבי
    שאיש אינו זוכר.
    רק שיחי הצבר יעידו, וכמה אבנים,
    ושירים של מחמוד דרוויש
    שפעם ניסו למחות את זכרו
    כמו את זכר עמלק.
    פעם אספנו את ניצני הצלף
    לתוך צנצנת
    וכבשנו במי מלח את הניצנים
    ושימרנו במי מלח את הזכרונות.
    עכשיו זה זמן הצלף
    והארומה המרירה שלו,
    שמתפרצת מתוך העבר –
    מביאה אותי אל רבי אלעזר הקפר
    שהכין ממנו יין קפריסין
    ואמר
    שהקנאה והתאווה והכבוד
    מוציאין את האדם מהעולם.
    הצלף – נשאר.

    בימים האחרונים התחלתי לאסוף אותם, את ניצני הצלף. אני בוחר את הקטנים שבהם, כיוון שהגדולים עלולים להיפתח במהלך ההכנה. את הצלפים שליקטתי אני משרה במים קרים במשך שלושה ימים, ומדי ערב מחליף את המים. הפעולה הזו נחוצה כדי להפטר מהמרירות. לאחר מכן – ניתן לכבוש במלח גס, שממצה את הנוזלים מהצלפים או במי מלח (כף מלח לכוס מים) ומעט חומץ תפוחים איכותי או מיץ לימון. לכובשים במי מלח – מומלץ מאוד לתבל בשום, פרוסות לימון ועלים של פיגם מצוי. יש לשמור בצנצנת סגורה ואטומה ולהמתין כ-7 ימים לפני הפתיחה. לאחר הפתיחה מומלץ ליצוק מעט שמן זית מעל לגובה הצלפים, כדי להאריך את זמן השימור.

    לאחר שהצלפים מוכנים, אפשר לאכלם אותם כמו שהם, או להוסיף לתבשילים שונים ביד נדיבה.

    הנה שני מתכונים לדוגמא:

    פסטה ברוטב עגבניות, תרד וצלפים

    מרכיבים:
    ארבע עגבניות גדולות ויפות קצוצות
    עשר עגבניות שרי
    חופן עגבניות מיובשות קצוצות
    מעט יין
    2 בצלים קצוצים גס
    4 שיני שום
    שמן זית
    פלפל ומלח
    צרור עלי בזיליקום
    צרור עלי תרד טריים
    3 כפות צלפים כבושים
    פסטה טרייה או יבשה לבחירתכם

    אופן ההכנה: מטגנים את הבצל עד להזהבה מוסיפים את השום ומטגנים דקה נוספת. מוסיפים את העגבניות ומטגנים עד ליציאת הנוזלים. מוסיפים את היין, השרי, העגבניות המיובשות ו-2 כפות צלפים. מביאים לרתיחה. לסיום הבישול מוסיפים את הבזיליקום, התרד ושאר הצלפים. מגישים חם על גבי הפסטה.

    רוטב צלפים ולימון (מתאים במיוחד לסטייק פורטבלו ולאוכלי דגים – לסטייק טונה)

    מרכיבים:
    1/2 כוס יין לבן יבש
    מיץ מחצי לימון
    שום כתוש
    3 כפות צלפים כבושים
    כף חמאה (או תחליף חמאה לטבעונים)

    אופן ההכנה: מביאים לרתיחה את היין ומיץ הלימון, ומוסיפים את השום והצלפים. מצמצמים מעט את הרוטב, ומוסיפים את החמאה. בתנועות נענוע קלות מסמיכים את הרוטב בעזרת החמאה. יוצקים ישירות על המנה העיקרית.

    בתיאבון,

    יתיר.

     —————————————————————————————————————————————————————

    יתיר שדה – סדנאות ליקוט ובישול, תיירות אקו-קולינרית, פיתוח הדרכה והנחיית קבוצות בטבע – 054-2248243 | מייל | פייסבוק


    להגיב
  • איריס ג'בלי – מטפלת הוליסטית בלקויות למידה ותפקוד ומדריכת הורים. ילדים* נוער* מבוגרים

    הורים יקרים.

    מתמודדים עם ילד בעל צרכים מיוחדים…?  מאותגרים מול ילדכם עם גבולות וסמכותכם ההורית?
    מרגישים שאתם עושים את המיטב שלכם ועדין דברים לא מתפקדים כפי שהייתם רוצים?
    הילד/ה לא מכבדים אתכם, מסרבים ללמוד, חצופים, מתריסים, מתבודדים, מסתבכים בצרות ואתם חסרי אונים מול זה?
    ילדכם נוטים להתפרצויות זעם, מסתגרים, מתקשים לנהל את עצמם, קשיי קשב וריכוז, אימפולסיביים, סובלים מרגישויות יתר או תת רגישות במערכת החושים?
    ילדכם ואתם זקוקים להכוונה, הדרכה, על מנת לגרום לדברים לחזור לשקט מבורך?

    אל תישארו עם הקשיים לבד – יש מה לעשות !

    דרך  עבודה משולבת של אבחון גורמי הקושי, טיפול ישירות בהם בליווי הדרכת הורים, קשר עם הצוות החינוכי ניתן ליצר שינוי מבורך לכל המשפחה.

    בגיל ההתבגרות הילד צריך מאוד את התמיכה של ההורים גם אם הוא מתנהג כאילו הוא לא צריך אותה. ככל שאנו מרגישים יותר בטוחים וחזקים כהורים  אנו יכולים להיות עם הילד שלנו בהתפתחות שלו, עם הקשיים מבלי להתפרק.

    כהורים אנו עומדים מול האתגר  מצד אחד לשחרר, לסמוך, להעביר את האחריות והעצמאות אל המתבגר ומצד שני לשמור על סמכותנו. השינוי שחל אצל המתבגר דורש התאמה בהתנהלות שלנו למול המתבגר שלנו  שמתמודד עם שינויים פיזיולוגיים, רגשיים, וקוגניטיביים.
    המתבגר מתחיל להרגיש שהוא נהיה "גדול",  חיצונית הוא מתחיל להידמות לגדולים, אך רגשית הוא נבוך, מבולבל, ועדיין תלוי בהוריו. הוא חש תחושות סותרות והוא מתקשה להגדיר ולהסביר אותן גם לעצמו.
    עליו לגבש לעצמו זהות חדשה ולהגדיר ולענות לעצמו על השאלה: מי אני? מהי הזהות האישית שלי? מה אני חושב על עצמי? איך אני רואה את עצמי? לאיזו קבוצה אני משייך את עצמי?
    בתקופה זו הוא חווה שינויים הורמונאליים מיניים הקשורים לשינויים חברתיים וליחסים שבין המינים. הדרישות של בית הספר ממנו מתגברות ועליו לעמוד במטלות לימודיות קשות ומורכבות. המערכת מצפה מהמתבגר שיהיה פנוי ללימודים ושיתרכז בהם.

    מתבגרים שלהם קשיי קשב וריכוז קשייהם מועצמים בגיל זה וזאת מכיוון שהם נוטים לאימפולסיביות, יש להם טווח קשב קצר וסף תסכול נמוך, לעיתים מתקשים לפענח סיטואציות חברתיות, מתקשים בלימודים, מתקשים להמתין לתורם, לשתף אחרים ויכולים להיחשב בעיני הסביבה כחוצפנים ובוטים, הם יטו להסתבך במריבות ובקטטות ובמקרים קיצוניים אף ידחו חברתית,  מתקשים לנהל את זמנם ולארגן את סדר היום שלהם.
    לכולנו צורך בשייכות ובתחושת מועילות – תחושה זו מתפתחת בעקבות חוויות מעודדות בימי הילדות. ילדים עם קשיי קשב וריכוז חווים לא מעט חוסר הצלחה, הם צריכים לעבוד קשה יותר ולא תמיד ההשקעה שלהם באה לביטוי בתוצאות.

    ילד שיש לו ספקות לגבי יכולותיו  לא ינסה להשתייך בדרכים מועילות, בייאושו הוא פונה להתנהגות חסרת תועלת ומרגיזה הוא מחליט שלפחות ירגישו בנוכחותו.

    כיצד ניצור חוויות חיוביות ומעודדות אצל ילד שקשה לו ו…קשה לנו אתו ?

      * תחושת התייחסות אישית.
      * תחושת צמיחה וגדילה.
      * תחושת משמעות אישית.
      * תחושת מועילות ותרומה.
      * תחושת ערך עצמי.

    עידוד הוא הזנה      חוסר עידוד הוא הרעבה       ביקורת היא הרעלה.

     10קצת עלי…

    שמי איריס ג'בלי. את ההתפתחות המקצועית שלי בתחום כיוונה "יד המקרה" כאשר בתי הובחנה כילדה עם לקות למידה חיפשתי מענה עבורה וזאת כי היה לי ברור שבמקרה שלה המענה זה לא ריטלין, דרך המסע הגעתי  לשיטת אלבאום שזו שיטת טיפול גופנית, המטפלת בגורמים עצמם להפרעה.  נרשמתי ללימודים של ארבע שנים שפתחו בפני עולם ומלואו, ומאז אני משתתפת בלמידת עמיתים ומשתתפת באופן קבוע בכנסים והשתלמויות.

    בנוסף עם הזמן רכשתי כלים נוספים:

    מטפלת מוסמכת ומאבחנת ל"ל ותפקוד – שיטת אלבאום.
    מאמנת הוליסטית – רידמן.
    מטפלת בעזרת פרחי באך – רידמן.
    מדריכת הורים לילדים עם לקויות למידה ותפקוד – או"פ ת"א.

    איריס –  050-8674707  /  מייל


    להגיב
  • הגיל הרך בקיבוץ משמרות

    בלב הקיבוץ באווירה פסטורלית חמה ואוהבת ממוקמת מערכת גני הילדים של הגיל הרך בקיבוץ משמרות.

    המערכת מלווה במנהלת מקצועית וביועצת חינוכית צמודה. בגנים גננות מוסמכות וצוותים מקצועיים, מתקיימים טיולים ברחבי הקיבוץ, יש פינת חי, מסיבות משותפות לכלל הגנים, חוגים ופעילויות.
    לילדים מוגשות ארוחות טריות ומזינות.

    גילאי הילדים במערכת הינם מגיל 6 חודשים ועד 9 שנים (גני ילדים + צהרון לכיתות א'-ג').

    הגנים עובדים 6 ימים בשבוע (ימי א' עד ה') בין השעות 07:00-16:00 עם אפשרות להארכה עד 17:00 ובימי ו' בין השעות 07:00-13:00.

    המערכת פועלת במרבית ימות השנה כולל ערבי חג וחול המועד פסח.

    במהלך חופשת הקיץ, בסוף אוגוסט, הגנים סגורים ל-12 ימים בלבד.

    לפרטים נוספים ומידע על מקום פנוי ניתן להתקשר לנדין: 04-6374807 או לנייד: 052-3275658

    נשמח לראותכם אצלנו,

    הגיל הרך קיבוץ משמרות


    להגיב
  • דבש עמק חפר – חנות המפעל

    מכוורת עמק חפר בע"מ נוסדה בשנת 1981 כשותפות חקלאית של מספר מגדלי דבורים אשר החליטו לשווק את התוצרת החקלאית שלהם ישירות מן השדה אל הצרכן תוך הקפדה על איכות וטריות.

    כיום, מכוורת עמק חפר בע"מ, היא החברה השנייה בגודלה בארץ ומשווקת למעלה מ – 25% מתצרוכת הדבש השנתית בישראל.

    בחנות המפעל שבמרכז המבקרים שלנו תוכלו לטעום, להריח ולרכוש דבשים ממגוון פרחים: פרחי בר, פרחי הדרים, פרחי אבוקדו, פרחי אקליפטוס, פרחי רותם וכן מוצרים נוספים: סילאן תמרים 100% טבעי (ללא חומר משמר,ללא סוכר וללא ממתיקים מלאכותיים), אבקת פרחים (פולן), דבש מועשר במזון מלכותמוצרי טיפוח מבוססי דבששמן זית אורגני בכבישה קרה ועוד.

    שעות פתיחה: 

    א'-ה': 8:30-15:00
    יום ו': 8:30-12:00

    טל' לבירורים: 04-6370105

    תמר במרכז המבקרים_אוג2014_ 002

    הנחיות הגעה:

    חנות המפעל של מכוורת עמק חפר נמצאת בא.התעשייה יצחקי מול קיבוץ משמרות (פרדס חנה-כרכור). ניתן להקליד ב-GPS/WAZE  "משמרות" ולנסוע בהתאם להנחיות.

    * לבאים מכיוון כביש 6 וכביש 65 יש להיכנס לפרדס חנה בצומת מחנה 80, לעבור 2 כיכרות ומייד לאחר הכיכר השלישית לפנות ימינה ע"פ השילוט עד קיבוץ משמרות.

    * לבאים מכיוון בנימינה, זיכרון יעקב וכביש 4 יש לעבור את צומת איטונג ולנסוע לכיוון מרכז העיר.

    לפני הכיכר המרכזית לפנות שמאלה ולהמשיך עם השילוט עד קיבוץ משמרות.

    עם ההגעה לשערי הקיבוץ, לא להיכנס אליו, יש להמשיך את הנסיעה כמה מטרים עד לשלט אדום: "איזור תעשייה יצחקי משמרות". 

    יש לפנות שמאלה ולהיכנס אל איזור התעשייה.

    מרכז המבקרים ובו חנות המפעל נמצא במבנה 12, קומה ב'.


    להגיב
  • הגוף המודע – התכנית ללימודי תנועה ואימפרוביזציה

    הגוף המודע

    התכנית ללימודי תנועה ואימפרוביזציה 

    עם נעם כרמלי ומיכאל שחרור

    התוכנית מתקיימת בימי חמישי 10:00-17:15 בסטודיו תנע, קיבוץ עין שמר

    לפרטים: 058-5810800 , studio.tena@gmail.com  ,  www.studiotena.org 

     

    מטרת התכנית היא התפתחות אישית דרך אימון תנועתי יחד עם התפתחות מקצועית כאמני תנועה וכמורים לתנועה.​ תנועה היא הלימוד הראשון שלנו בחיים ולכן ממשיכה להיות לימוד עמוק, מרתק ומהותי.

    את תהליך הלימוד אפשר לתאר בכמה מישורים:
    י

    * פיתוח יכולת תנועה יעילה, משוחררת, משוכללת, עוצמתית ואלגנטית, המתקיימת בהרמוניה עם הכוחות הטבעיים הפועלים תדיר עלינו ובתוכנו.

    * מודעות עצמית כיצורים מונכחים בגוף. מודעות לגוף, ידיעתו וחוויתו הישירה ברמות גדלות והולכות של עידון ומורכבות. פיתוח רגישות תחושתית ומנטלית, הרמוניית גופנפש, והרמוניה עם הסביבה.

    * אינדיבידואציה מתוך חווית הספציפיות והחד פעמיות של כל אדם בגופו הייחודי.

    * פיתוח שפה תנועתית אישית כאמני תנועה.

    * פיתוח אמפתיה, רגישות לזולת ויכולות תקשורתיות וחברתיות.

    * איך חיים ביחד במרחב אחד משותף.

    פרוט השיעורים במהלך היום:

     

    10:00-12:00: אנטומיה, צ'י ותנועה ( BMC ו- FoldUnfold) – מיכאל שחרור

    (BMC (Body-Mind Centering ® היא גישה חוקרת לאמבודימנט (הנכחה גופנית), הכוללת שני אלמנטים מרכזיים השזורים זה בזה: אנטומיה חווייתית ותנועה התפתחותית. באנטומיה חווייתית אנו חוקרים את מערכות הגוף השונות ברמת הידע והדימוי, בחוויה ישירה מתוך הגוף ובהפנמה גופנית – אינטגרציה. בתנועה התפתחותית אנו לומדים באופן חווייתי את אופני הארגון התנועתי/רגשי/תודעתי בשלבים ההתפתחותיים המרכזיים מחד תא ועד אדם, מההפריה ועד הליכה. לימוד הBMC משלב אופני לימוד מגוונים: אלתור בתנועה, תנועה מובנית, עבודה במגע, בקול, לימוד תיאורטי בעזרת מודלים אנטומים, ספרים ווידאו, ולפעמים גם ציור וכתיבה. התנועה והמגע הם המרכיבים המרכזיים.

    13:00-15:00: Flowork וקונטקט אימפרוביזציה – נעם כרמלי ומורים אורחים

    Flowork היא טכניקה לתנועה יעילה, משוחררת וזורמת המתבססת על אקרונות מהאייקידו, שיטת אילן לב וקונטקט אימפרוביזציה. ב Flowork אנו לומדים לחוש את התנועה בגופנו ולאפשר לה לקרות באופן קשור והרמוני עם חוקי הטבע, הסביבה ושותפינו לתנועה. התמסרות לאדמה, לכוח הכובד, מאפשרת לתנועה לעלות חזרה למעלה ויוצרת חיבור בין אדמה ושמיים ובין פנים לחוץ. עם הזמן נגלה איך העקרונות הפיזיקליים יכולים לתמוך בנו ביום יום, איך אנו יכולים להרחיב את האינדיבידואליות שלנו בעודנו מתקשרים, מקשיבים ומכבדים את הזולת ואיך התנאים החיצוניים יכולים להתחבר למשאלותינו הפנימיות.

    15:15-17:00: אימפרוביזציה בתנועה ופרוייקטים אישיים וקבוצתיים – נעם כרמלי, מיכאל שחרור ואורחים

    מעבדת האימפרוביזציה היא מרחב החוקר את אפשרויות התנועה-התנהגות-הופעה בסיטואציות שונות. הסיטואציות נוצרות באמצעות "סקורים" – הנחיות המכוונות את הפעולה,מגבילות וממקדות אותה. האלתור מחבר את תחום התנועה עם תחום ההתנהגות, ככזה הוא נוגע ישירות בחיים האמיתיים ובתקשורת אנושית. האלתור מאפשר ומחייב אחריות אישית לתהליך הלימוד ומציאת דרך וסגנון אישי. הדגשים בתהליך הלימוד יהיו: פיתוח שפה אישית, אימפרוביזציה קבוצתית ואימפרוביזציה כיצירה אמנותית. בהבדל משיעור, המעבדה תאפשר ותעודד מעורבות אקטיבית יותר של התלמיד בתהליך החקירה.

    קורס מורים לתנועה ואימפרוביזציה – נעם כרמלי מיכאל שחרור ואורחים

    תוכנית דו שנתית המבוססת על ימי חמישי מלאים בתוספת ארבע סדנאות סוף שבוע במהלך כל שנה. תלמידי קורס המורים יקבלו משימות נוספות וייקחו חלק בהנחיית מעבדת האלתור והסדנאות. אנו מתכוונים לארח בתוכנית ממיטב המורים בארץ, ואולי גם מורים מזדמנים מחו"ל. התכנית מיועדת לבעלי ניסיון קודם בתנועה. הקבלה על סמך ראיון אישי.

    עלינו

    מיכאלמיכאל שחרור: מיכאל מוסמך על ידי ה School for Body-Mind Centering®) BMC®)  כמטפל בשיטה וכמורה לתנועה סומאטית. BMC עוסק באנטומיה חוויתית ותנועה התפתחותית, הן כשיטה טיפולית והן כדרך להתפתחות עצמית דרך שכלול יכולות החישה, התנועה, ההבעה, והמודעות. מטפל בשיאצו(מ-1994) וב-(2002) BMC. מלמד BMC, קונטקט אימפרוביזציה, אימפרוביזציה ואנטומיה בארץ, ארה"ב וצרפת. מיכאל מופיע כרקדן, בעיקר באימפרוביזציה במסגרות שונות. השכלה אקדמית: תואר ראשון בפסיכולוגיה בודהיסטית  Naropa University, ארה"ב. תואר שני מהאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. למיכאל ניסיון משמעותי ביוגה, טאי צ'י, צ'י גונג, סישין קיטאידו, תנועה אותנטית, ומדיטאציה. חי בירושלים עם אפרת ונתן בן השנה.

    נעםנעם כרמלי: רוקד, מטפל, מלמד ומנהל. במהלך השנים רכש  ניסיון בהדרכה, הוראה וניהול של קבוצות ופרויקטים מגוונים.למד אדריכלות בארץ ובאמסטרדם, וריקוד בלונדון ובארץ. מאז חזרתו לארץ ב  2003 משלב נעם בין עולם התנועה לעולם האדריכלות. כאדריכל עבד במשרד סקורקא אדריכלים עד שנת 2010 והיום מעורב בפרויקטים רעיוניים של "התערבות עירונית". כאמן תנועה, נעם מלמד ומופיע משנת 2004 ומטפל משנת 2008. הקים את קבוצת "אוקטט", רקד בקבוצות  "Echo Echo Dance Theatre Company" שבצפון אירלנד, ובקבוצת "C.I.C.O" שביפן, איתן הופיע בהופעות מבוססות אימפרוביזציה. בימים אלו, משמש נעם כמנכ"ל עמותת הקונטקט ומנהל פסטיבל הקונטאקט בישראל, מנהל את הקורס למטפלים בשיטת אילן לב וכן מטפל ומלמד באופן קבוע.


    להגיב
  • רפלקסולוגיה להורים

    שלום אני אביים.

    בשנת 1994 חזרתי מיפן שם למדתי איך מייצרים טופו.
    הקמתי כאן מפעל ליצור טופו והתפתחתי יחד איתו במשך עשור אבל…
    אז נולד לי ילד עם שיתוק מוחין ושינה לי את החיים. לטובה !!

    בשנת 2003 חלתה אמי בסרטן ומצאתי עצמי נשאב מאולם היצור לעולם הרפואה המשלימה בכוח שלא הצלחתי להתנגד לו.  בזכות התהליך שעברתי עם אמי הקמתי עם חברים עמותה למתמודדים עם סרטן וריכזתי את פעילותה במשך 4 שנים.
    עשרות מבריאי סרטן מאוחר יותר, אני כולי בעולם הרפואה המשלימה ונהנה מכל רגע.
    בני הפגוע מגיב נהדר לטיפולים שלי, ובזכותו למדתי גם את תחום הליווי הרוחני שנתן לי עוד כמה כלים להעשרת עבודתי כמטפל.

    ארבע ידיים 6כיום אני מטפל גם בארבע ידיים יחד עם רפלקסולוגית ותיקה מתל אביב. אבל לא צריך להיות רפלקסולוג מקצועי כדי לעזור לבני הבית במצבים מתוחים וכואבים של היום יום.

    אם הילד מתוח לקראת מבחן וזה מתבטא בכאב בטן…

    אם את סובלת מכאב ראש ולא מבינה למה….

    אם אתה סובל מהגב בכל פעם שאתה יושב…

    האם צריך לרוץ לרופא משפחה או למטפל קרוב?

    לא בטוח.

    האם אפשר לעזור לבן המשפחה הכואב שבבית?

    כן, בהחלט אפשר לעזור וצריך בשביל זה רק זוג ידיים וכוונה טובה בלב.

    אני מציע סדנה קצרה בת 5 מפגשים שמטרתה להקנות ידע בסיסי ובטחון לגעת בכפות הרגליים

    בסדנה נלמד:

    1. איך ואיפה לגעת בכף הרגל
    2. איך והיכן לגעת כדי לסייע בבעיות שכיחות כמו כאבי ראש, גב או בטן
    3. איך לגעת כדי להרגיע אפילו ילדים היפר אקטיביים
    4. איך המגע התכוף מהווה רפואה מונעת פשוטה וטובה

    ערב היכרות יתקיים ביום חמישי ה-20.11.14 בגבעת עדה.

    לפרטים:  054-5740090  אביים

    WP_20140730_006


    להגיב
  • כוחו המטהר של העשן, ואחד מתכון להעלאת מצב הרוח.

    [עמליה זנד]

    2 תגובות אופייניות שנאמרות לי כשאני אומרת שאני "עוסקת בהקטרה" הן – 1.מה זה ? ו- 2. אה, כן…לשרוף מרווה.

    אז כן ולא.

    מה זה ?? הקטרה היא השימוש בתרכובות צמחיות ומינרליות לצרכי טיהור מרחבי מחיה באמצעות העשן.
    לשרוף מרווה. רק אם אתה אינדיאני שגר במרחבים של ארה"ב וקנדה [מאמר בנושא המרווה יש בתאריך 23/10/14 בדף הפייסבוק של "המקטירה-טיהור בתים בקטורת"]

    אבל בואו נתחיל מההתחלה. הריח הזה כשעוברים בשוק בירושליים…זה קטורת. המקלות האלה שמביאים מהודו שמדליקים בבית או בסטודיו…זה קטורת. קליפות העץ הריחני מדרום אמריקה
    שמדליקים ועושה ריח נעים…זו קטורת…. הכומר הזה שהולך בראש התהלוכה ומנפנף בכדור מתכת מעלה עשן…קטורת. [בהודו נפאל אפריקה או המזה"ת. באמריקה הצפונית או הדרומית וגם המרכזית באיטליה או ברוסיה בכנסיה או במעגל נכבדי השבט משתמשים בעשן ובקטורות] וכמובן ממחוזותינו, קטורת הבשמים של בית המקדש. כל התרבויות בכל הזמנים מכירות בכוחו המטהר והמרומם של העשן.

     

    וכך קרה שהצטרפתי לליאורה גיל ,מורתי מזה 25 שנה, להקטרות ולטיהורים שהיא עושה בבתים ולמדתי ממנה את המקצוע. קצת על ליאורה. התחלתי ללמוד אצל ליאורה לפני המון שנים. לימודים כאלה ואחרים רוחניים טיפוליים קלפים קריסטליים וכיו"ב. ליאורה היא אמנית הדיבור הרהוט והמדוייק, חדה, נקיה וחפה מפלצנות רוחניקית. את אמנות ההקטרה למדה מסבתה הטריפוליטאית שמן הסתם למדה אותה מסבתה הטריפוליטאית וכך הלאה. בתרבות הצפון אפריקאית מקובל ונהוג לטהר בקטורת ורק כשהגיעו לארץ ישראל התחילו להסתיר להתבייש ובסוף גם לשכוח את מנהגי ההקטרה שהביאו "משם".מדי פעם אני פוגשת יוצאי צפון אפריקה שאולי בגלל הריח או בעצם העיסוק בהקטרה נזכרים ומספרים על שכנים וסבים שכנות וסבתות שהיו מקטירים. שם היה נהוג ומקובל ורצוי כמו ללכת לרופא המשפחה בימינו במחוזותינו. בעיות שינה בעיות פריון בעיות דומסטיות [יחסים בבית], חולשת הגוף [הפלות, חוסר כח גברא], חולשת הנפש [דיכאון עצבנות, אלימות וטירוף], אחרי מחלה, אבדן, כעס או תקופה של ביש-מזל… הקטרה לכל עת ודבר. לפני חג או חתונה לקראת ביקור ואחרי ביקור של בני משפחה אחרי ריבים עם השכנים וכמובן לחיזוק שמחת חיים וחיוניות…הקטרה מדויקת לכל אירוע ומקרה. ניתן למצוא באינטרנט ספרות ענפה על מנהגי הריפוי של יוצאי צפון אפריקה וגם של תושבי המקום [בדואים וערבים] ואם אני [ואפִּי] מנחשת נכונה גם האתיופים הביאו איתם מורשת יפה של שימוש בקטורת.

    עמלמל מקטירה

     

    אז מה אני בעצם עושה כשאני מוזמנת להקטרה.

    ראשית אני מקשיבה. לכל מה שמספרים לי על "המקרה". יש מי שמרגיש אי נוחות בבית.או רעשים לא ברורים או תקופה ארוכה של חולי וביש-מזל. יש מי שלא מצליח לישון או להרגע ויש מי שפשוט רוצה לנקות נוכחות של ריבים כעסים ופרידה…. הסיבות רבות ומגוונות ואני מקשיבה. גם להיסטוריה של הבית. מי גר כאן קודם ,לפני שנים , מה ידוע על הבית ,בעליו הקודמים ונסיבות חייו הקודמים [של הבית]. אני מקשיבה גם לבקשות הדיירים הנוכחיים יותר שלווה יותר אנטימיות יותר שקט פחות ריבים פחות סערות רגשיות….. כל מה שיש להגיד על "המצב" שלמענו ובגללו הוזמנתי לטהר. ואז אני נותנת לבית לדבר.ראשית ע"י מעבר בכל הבית על חדריו מחסניו החצר המרתף עליית הגג וכיו"ב. ואחר כך באמצעות שריפת חומר מסויים שאת הצורות הנוצרות בו ניתן לפענח כמסרים מן הבית.

    ואז ורק אז אני מתחילה להכין את תערובות הקטורת לבית. לכל בית יש לפחות 2 קטורות הכרחיות אחת לסילוק האנרגיות המזיקות והשניה לזימון האנרגיות החדשות. אבל יתכנו גם הרבה הרבה יותר תערובות בהתאם לחללים [חלל חדר טיפולים לדוגמא מצריך ניקוי של מכאוב צער וסבל הרבה יותר מחדר אורחים או חדר שינה].התערובות מורכבות ממספר משתנה של צמחים ומינרלים והן משתנות מבית לבית ומחדר לחדר. ישנם עשרות רבות של חמרי הקטרה שבמינונים שונים וחיבורים שונים ישיגו את התוצאות הרצויות.

    וכך עוברת בכל הבית וממלאה אותו עשן, בכל החדרים, בכל הפינות כולל בשרותים בחצר ובמחסן.
    לפעמים החומר מתקשה להתלקח ולנקות ולפעמים הבערה רבה ואינטנסיבית הכל לפי המקרה הספציפי וצרכי הבית. [כמו כל נקיון סטנדרטי שנעשה בבית לפעמים המטבח מאד מלוכלך לפעמים
    חדרי הילדים….]

    לא תמיד אשתמש רק בקטורות. יש גם אפשרות של שימוש בקריסטלים או עופרת או מלחים. לעיתים אמליץ על שינוי במיקומם של חפצים בבית או על שתילת צמחים בכניסה או בחצר. עם סיום ההקטרה אני עושה עוד טקס הגנה קטן ליד מפתן הבית ובזאת סיימתי.בני הבית מוזמנים להכנס לבית ולנסות לראות ולהרגיש מה השתנה. לעיתים קרובות הדבר הראשון שיורגש הוא מעין
    צלילות באויר. כאילו משהו נהיה ברור יותר, חד בקצוות או בקיצור…מטוהר. ובמהלך הימים והשבועות יהיו שינויים בהתנהלות הבית.כמו הרבה תרופות הוליסטיות השינויים לא בהכרח גדולים ומהפכניים אבל בהחלט ניתן להרגיש אותם ואחרי זמן מה לראות שאכן החולי המועקה הכעס הקושי התפוגגו והברכה והנועם באו במקומם.כמו כל נקיון רצוי ומומלץ לתחזק אותו באמצעות נקיון פיזי [מים סבון ] סדר סדר סדר..ופינוי חפצים שבורים מיותרים שאין בהם צורך יותר. צמחים בבית יועילו [פוטוס וירקה ושאר צמחי הבית מחליפי הצבעים].

    ואחד מתכון בטוח לימי החורף ובכלל
    מתוך הספר "טיהור הבית" מאת ליאורה גיל [הוצאת נוצה וקסת]

    קטורת להעלאת מצב הרוח

    3 חתיכות מור
    3 חתיכות לבונה
    1 כפית לבנדר1 כפית פרחי נרקיס\כרכום\תפוז
    2 עלי גרניום שלמים
    1 כפית פרחי בבונג
    1 עלה מרווה.

    ניתן להכנס לדף הפייסבוק שלי- המקטירה- טיהור בתים בקטורת. אשמח לענות על שאלות ולתאם הקטרות

    [עמליה 0544634906]


    להגיב
  • רויק’ה – אילוף כלבים ופנסיון ביתי בכרכור

    רחוב המושב. כביש משובש מוביל אל פתח המשק. שער רחב מעץ נחבא בין עצי האבוקדו הגדולים.

    גג רעפים אדום וארובה, מציצים מבין צמרות העצים.

    זהו בית בסגנון של פעם… אח עצים, הרבה מרפסות ומדשאה ענקית מקיפה מסביב.

    פרחים ושיחי תבלין פורחים מכל עבר. עצי פרי מלבלבים בכל פינה: רימונים, תאנים, תפוזים, לימונים, קלמנטינות וגם אלונים וברושים אחדים.

    וממול, בצד השני, על גבעה קטנה מעבר לבית, משתרע כרם זיתים. זוג עזים משוטטות ומלחכות עשב ירוק וטרי שצץ לאחר הגשם.

    בלול תרנגולות וארנבונים חיים בשלווה ובשלום.

    במשק, שני בתים ישנים משנות העשרים של המאה הקודמת, מלאים בקסם ובהשראה.

    ואנחנו עוברים מבית לבית, מסתובבים במרחבים ופוגשים באורחים האחרים…

    וכל זאת, מבלי שאיש יראה, מבלי שאיש ישמע… אנחנו מנותקים מהעולם!

    ברוכים הבאים לפנסיון שלנו- הפנסיון הביתי של רויק'ה בכרכור

    זהו פנסיון ביתי, שהוקם ונוצר מתוך אהבה גדולה לטבע, לחי ובמיוחד לאלו ההולכים על ארבע.

    ואת כל הטבע, היופי, החום והאהבה האלו, אנחנו רוצים להעניק לחבר הכי טוב שלכם, לבן המשפחה היקר שלכם.

    הפנסיון הביתי שלנו, ממוקם במרכז כרכור, ברחוב המושב והוא שוכן במרכזו של משק רחב ידיים ומגודר.

    הרעיון הוא, שהאורחים שלנו מסתובבים חופשי במשק (ולא שוהים בכלובים), תחת השגחה מתמדת. לקראת לילה מכונסים האורחים לחצר פנימית גדולה ומגודרת, כאשר מתוך החצר יש להם גישה לחדר השינה המצוי בתוך הבית החמים והמפנק.

    רויקה חמוד

    כל אורח זוכה ליחס אישי ומקבל חום ואהבה לרוב.

    אנו מקבלים בברכה את כל סוגי הכלבים, כאלו קטנים, עדינים ומפונקים וגם את אלו הגדולים. לכל אחד נתאים את הצרכים וההרגלים המיוחדים שלו.

    הפנסיון מנוהל ע"י רוי (רויק'ה) שהוא מאלף כלבים מוסמך. ויש לו את כל הכלים והיכולות כדי להתמודד עם כל סוגי הכלבים וההתנהגויות וגם לשלוט בהתנהלות והאינטרקציה שבין הכלבים בפנסיון.

    בזכות הקסם, השלווה וההרמוניה הקיימים בין כל היצורים החיים במשק, מתקבלת להקת כלבים מאוזנת ומאושרת, אשר מבטיחה שהות נעימה והרבה עניין לבן המשפחה שלכם.

    בפנסיון אנו מציעים גם שירותי אילוף ופתרון בעיות התנהגות אצל הכלבים.

    תהליך האילוף מתבצע, באמצעות מספר מפגשים שבועיים, בהתאם למטרות האילוף ומצב הכלב, ובשיתוף מלא עם הבעלים. המפגשים מתקיימים בבית המשפחה, כאשר על המשפחה לתרגל ולהתאמן עם הכלב במהלך השבוע שלאחר כל מפגש. במהלך תהליך האילוף תלמדו ותבינו את צרכיו של הכלב, דרך העיניים שלו, כיצור שחי בלהקה (משפחה) שבה מעמדות ברורים ובעיקר מנהיג חזק. וכמו כן זקוק למסגרת בעלת חוקים ברורים וסדר יום קבוע.

    ישנה אפשרות לאילוף בתנאי פנסיון ובמקרה שכזה, הכלב מגיע להתארח אצלנו למשך מספר שבועות, כשבסוף התהליך, תקבלו כלב מאוזן ומחונך בהתאם למטרות האילוף שאותם הגדרנו בתחילת התהליך. בכל מקרה, גם בתהליך זה, תצטרכו להמשיך לתרגל ולתחזק את ההרגלים והמשמעת שרכש הכלב במהלך שהותו בפנסיון.

    אנו מציעים פגישת אבחון וייעוץ ראשוני ללא תשלום וללא התחיבות.

    מוזמנים באהבה גדולה, לתאם ביקור במשק, להתרשם מהמקום ומהפנסיון, להתכבד בתה צמחים וגם לקטוף ולטעום מהפירות שלנו.

    לפרטים

    טלפון: 050-5424079

    כתובת: רחוב המושב 70, כרכור

    דף פייסבוק: https://www.facebook.com/royke.dogfarm

    מחכים לכם

    הפנסיון הביתי של רויק'ה


    להגיב
  • Silver – הובלות בראש שקט!

    SILVER

    הובלה לכל מטרה!
    הובלות קטנות, הובלות גדולות
    משרדים, דירות, מפעלים
    פירוק, הרכבה ואריזה (אספקת קרטונים לאורזים לבד)
    הובלה עם מנוף לכל קומה
    שירות מקצועי ואדיב
    מחירים הוגנים(תמיד בא לראות לפני מה יש להוביל – אל תבקשו הצעת מחיר בטלפון!)
    כל הובלה מבוטחת

    308386_1[1]

    לפרטים:
    מרדכי גבאי 054-2542425
    silver6000@walla.co.il


    להגיב
Close