יוזמות חופשיות

  • אז מה הולך לקרות עם האתר הזה בגלגול הנוכחי

    כשישבתי וחשבתי (קורה לפעמים)

    האם השלב הזה של מושבה…

    …הוא כמו אצל פרפר שיוצא מהגולם
    …או אולי בכלל נחש שמשיל מה אשר יבש
    …או צפרדע שמקפצת

    (בטח אגלה על הדרך)

    מה שאני יודע ורוצה שיקרה במושבה חופשית החדשה הזאת
    הוא לשלב בין ה-Being (רלוונטי) ל-Doing (גם כסף)
    ליצור שילוב שייטיב עם כל הצדדים:
    מצד אחד תוכן מרענן  – דינמי – מגוון – ואיכותי (מה זה בכלל?)
    ומצד שני כלי קידום מעולים (שתמיד היו ועכשיו עוד השתפרו)

    מבטיח לספר על כל אלו בפוסטים הבאים השבוע – על הכותבים החדשים והפינות החדשות ו…
    בינתיים נהנה מהשמש והירח וכמה כוכבים…



    להגיב
  • פוסט ראשון למושבה חופשית החדשה (פעם שניה…)

    אתר חדש.

    שהוקם ע"י החברה המוכשרים מ"הנקודה" בבנימינה (אתם עוד תכירו אותם בפוסט נפרד).

    מושבה חופשית חדשה. מושבה שאחרי רונית. שלעולם לא היתה בלעדיה.

    שמח להציג אתר פשוט, נקי ומרווח.

    נשאר מה שעובד, שפועם.

    הלוחות בחינם, שהיו וישארו פתוחים וחינמים לפרסם בהם ולמצוא בהם.

    הפוסטים מכל הסוגים עם כותבות וכותבים חדשים ומופלאים שיחלו בטורי אורח אף שרובם היו אורחים קבועים במושבה.

    לוח האירועים שודרג פלאים! אפשר להכניס כל אירוע (בחינם) ע:י הכנסת ה-URL שלו מהפייסבוק…

    נפרדנו משוק חופשית (דמעה) והאינדקסים והשימושון הנטושון.

    אבל הוספנו לינק ישיר לרדיו חנה! אחלה רדיו ואחלה מוזיקה!

    ויש תחזית.

    ואם משעמם לכם תלחצו על משעמם לי (יש כפתור כזה)

    ועוד מלא תוכניות לפינות ופונקציות ולוח כזה ושירות כזה.

    אבל עכשיו זה מה שיש.

    ממש מוזמנים לשלוח לנו הצעות על אילו פינות או פונקציות לעשות באתר.

    מושבה חופשית החדשה עולה לא מושלמת. לא לגמרי מוכנה. אבל היא מגיעה עם הכנות שלה, יכולת החיבור והקידום, השירות לקהילה, וגם פרנסה למשפחה כאן מהקהילה.

     

     

     

     

     

     

     

     

    יש עוד המון לספר ולומר אבל זהו לבינתיים.

    רוח חדשה נושבת במושבה חופשית.

    מקווה שתצטרפו אלי ואליה.

    רואי


    להגיב
  • כיכר הגעגועים ה-II! שבת, 11.11, 15:00-18:00 בואדי בפרדס חנה

    ***

    אחרי כיכר ראשונה מרגשת כל כך…

    כיכר הגעגועים השניה תתקיים בואדי בפרדס חנה (היכן שהיה "טוב ברחוב"), ליד כיכר שמונה בשבת, 11.11, בין השעות 15:00-18:00…

    כיכר הגעגועים היא מרחב חוויתי מבוסס השתתפות של ילדים, בני נוער, מבוגרים ובני גיל הזהב שיפגשו דרך ריחות, טעמים, משחקי רחוב של פעם, שיחה, שירה ונגינה.

    את כיכר הגעגועים מעטרים סיפורי געגוע קצרים של חלק מתושבי המקום, על מנת לעורר הזדהות והשראה ליצירת רגעים משמעותיים וערכיים בחיים. זכרונות חזקים ומשמעותיים שתמיד אפשר לחזור ולהיות ניזונים מהם.

    (ממשיכה לאסוף סיפורי געגועים ממכם).

     *********

    בכיכר יהיו:

    חמישה מעגלים:

    1) "האימוג'י של הגעגוע" – בני נוער ובני גיל הזהב מנסים להבין יחד את המשמעות של כל הסמלים ולחפש יחד רעיון לאימוג'י של הגעגוע.
    שבת, 15:00, בהנחיית בני נוער מקסימים…

    2) "רגעי חסד אז והיום" – רגעי החסד שאנו יוצרים עם ילדינו הופכים בבוא היום לגעגועים…
    שבת, 15:30, בהנחיית ליהי שימי רגב

    3) "קריאת שירי געגועים" – מוזמנים לקרוא שירה ולשתף אותנו באירועים אליהם אתם מתגעגעים.
    שבת, 16:00, בהנחיית שוקי גוטמן, "אשכולות פואטיקה"

    4) "הגעגוע לחיים שלפני ההורות" – על המעבר מרווקות להורות, על מה ויתרנו, מה אפשר עדיין לממש, איזו איכות מאז ניתן להחיות בחיים שלנו היום…
    שבת, 16:30, בהנחיית שחר בסטקר

    5) "הגעגוע לשבט" – על התעתוע בתחושת השייכות בעידן הרשתות החברתיות והמסכים והגעגוע למפגש אמיתי ואנושי.
    שבת, 17:00, בהנחיית גיל עמנואל

    – תיאטרון בובות לילדים

    – מתחם נגינה מאולתרת

    – משחקי רחוב של פעם.

    ועוד…

    המפגש בין הזקנה לילדות הוא חלק בלתי נפרד מהכיכר בה תחושת השבריריות והפגיעות פועמת לצד הקסם, היופי והפליאה.

    הכיכר היא יוזמה קהילתית התנדבותית. הכניסה חופשית. בכיכר לא יהיו דוכנים או יימכר מזון אז מוזמנים להביא אתכם את שחפצה נפשכם (מים וכיבוד קל יוגשו במקום).

    ניפגש בכיכר!

    לדף "כיכר הגעגועים" בפייסבוק >  |   לדף האירוע בפייסבוק >

    Posted by ‎כיכר הגעגועים – The Longing Square‎ on Saturday, October 21, 2017


    להגיב
  • טוב ברחוב! – פסטיבל מקומי פרדס חנה כרכור – חמישי 19.10

    ***

    פסטיבל "טוב ברחוב" , הפסטיבל המקומי של פרדס חנה כרכור שיתקיים השנה ב-19/10/17 ומכונה על ידינו "החג שאחרי החגים". מנסה לבטא את הרוח הייחודית של היישוב. זו השנה השנייה שהוא מתקיים  וכפי שהבטחנו, בכל שנה יזוז הפסטיבל לרחוב אחר, מתוך רצון לשתף את כל חלקי היישוב בפסטיבל ולאפשר בכל פעם זווית הסתכלות חדשה על המתרחש ברחוב.

    הפסטיבל  שכולל הופעות מוזיקה, מיצגים, אמנות רחוב, תאטרון, קרקס ות ועוד ועוד, יתרחש השנה במרכז המושבה, בלב ליבה, בוואדי שחוצה אותה מדרום לצפון  ומצטלב עם דרך הבנים.  לא לחינם בחרנו את המיקום. יש כאן רצון אמיתי לחבר בין כל חלקי המושבה. לא מדובר רק בחיבור פיזי, אלא בחיבור רעיוני בין תושבים חדשים לוותיקים, בין ילדים למבוגרים, בין דתיים לחילוניים  והכל בעזרת לא מעט אמנות מקומית חיה ובועטת.

    פרדס חנה כרכור מייצרת  לאורך השנים קול תרבותי חברתי קהילתי  שונה ומרענן והפסטיבל רוצה לתת לו ביטוי אמיתי. הקול הזה מתקיים כל השנה, ובא לידי ביטוי בעשרות שיתופי פעולה תרבותיים, חברתיים, קהילתיים ועסקיים. הפסטיבל שנשען על אירועים קודמים כמו "ח"י באהבה", הלילה הלבן של פרדס חנה כרכור  והשיקשוק המיתולוגי, מהווה עוד נדבך באבולוציה של ההתפתחות התרבותית של היישוב.

     זהו פסטיבל מקומי ברוח פסטיבלים שונים בעולם, שמנסה לשמר את הרוח המקומית מתוך הבנה ברורה שמה שהיה לא יהיה, אבל בהחלט תמיד אפשר ליצור משהו חדש. אנחנו סבורים שבסופו של יום הכוכב האמיתי של הפסטיבל  הוא הקהל שנחשף למתרחש ברחוב והופך מצופה למשתתף.

     השנה במיוחד יאיר "טוב ברחוב"  את מרכז המושבה המתחדש בחלקו , ינסה להראות כיצד ניתן לייצר אורבניות  תוססת,מלווה בקריצת עין שובבה,  לצד שימור הקיים מתוך אמונה אמיתית שהכל קשור ומתחבר.

    כל ההפקה המורכבת הזו שנרקחה במשך חודשים, לא הייתה יכולה להתרחש ולהתקיים כעבודת יחיד, והיא תוצר של עבודת צוות מאומצת ויצירתית ועל כך תודתי הגדולה לאנשים שאיתי.

    ניפגש ברחוב.

    אייל כגן, מפיק ומנהל אמנותי.


    הפסטיבל יתקיים במרכז המושבה מסביב לכיכר שמונה – מאזור השוק הישן (שמתחדש) ועד לואדי (היכן שהיה השיקשוק) בין השעות 20:00-חצות

    הדף של "טוב ברחוב" בפייסבוק >

    האירוע בפייס >

    התוכניות של הפסטיבל מפוזרות בנקודות המסחריות ברחבי המושבה.
    להורדת התוכניה אליכם לנייד הקליקו כאן >

    הכניסה חופשית


    להגיב
  • מתחת לפנס 5 – פסטיבל אמנות רב תחומי בחול המועד סוכות – גבעת חביבה

    מתחת לפנס 5- פסטיבל אמנות רב תחומי

    9-10/10/17 – חול המועד סוכות

    בגבעת חביבה ובאתרי תיירות במנשה

    ***********

    דמיינו רחוב חשוך. פנס בודד. אמן בודד מנגן. טרובדור.
    עכשיו דמיינו שדרת פנסים ססגונית ומפתיעה…
    מכל עבר אתם פוגשים מוזיקאים, ציירים, שחקנים, רקדנים. מספרי סיפורים…
    הם מזמינים אתכם להתעכב לרגע לידם, להשתהות.. להשתאות.. להשתתף.

    דמיינו חגיגת אמנות, שיוצאת מהלב ונכנסת אליו.
    כזו שמחזירה את האמון והאינטימיות למרחב הציבורי.

    הגעתם ל 'מתחת לפנס' 5.

    המציאות עולה על כל דמיון!

    במהלך הפסטיבל ידלקו מעל 80 פנסים ויציגו מעל 100 אמניות ואמנים מתחומים שונים: שירה, אמנות פלסטית, מוסיקה, סטוריטלינג, וידאו ארט, תיאטרון רחוב, ריקוד, מיצג, מיצב ועוד. חלקם אמנים ידועי שם בארץ ובעולם, חלקם פועלים בעיקר בזירה המקומית. המשותף לכולם הוא דחף עמוק ליצור, להתבטא במרחב, להיות באינטראקציה.

    כל זה קורה במשך יומיים בחול המועד סוכות: שני 9/10 שלישי 10/10 בלב המועצה האזורית מנשה ובתוך קמפוס גבעת חביבה היפהפה.

    הכניסה חופשית!

    מוזמנים להיכנס לדף מתחת לפנס ולהכיר את האמנים המשתתפים!
    פירוט מסלולי התיירות והסביבה במועצה האזורית מנשה בימי הפסטיבל כאן >

    אתר הפסטיבל >

    ההשתתפות חינם אך מחייבת הרשמה. אנא הירשמו כאן >

    ****

    "מתחת לפנס" נוצר בשנת 2013 ע"י האמן עתר גבע, כאירוע שמטרתו לעורר ולאתגר, לחגוג את האמנים והאמנות כמו גם את הקהילה, המעורבות החברתית, הכבוד ההדדי, העשייה התרבותית ואת הקשר בין אדם, אמנות ומקום. מושבה חופשית ליוותה את הפסטיבל מימיו הראשונים.

    בארבע השנים הראשונות התקיים "מתחת לפנס" בקיבוץ עין שמר, ומשך אליו קהל מגוון ואוהד של אלפי מבקרים. השנה התפתח האירוע לפסטיבל בן יומיים פרי שיתוף פעולה בין המועצה האזורית מנשה ומרכז האמנות המשותף גבעת חביבה ועתר גבע. שיתוף הפעולה בין שלושת הגופים יצר פסטיבל מיוחד במינו בו יכולים המבקרים ליהנות מתכנית מגוונת, הכוללת ביקור באתרי תיירות וקיימות ברחבי המועצה האזורית מנשה במהלך הבוקר, להמשיך לגבעת חביבה, לחגיגת אמנות מסחררת מתחת לפנסים מהשעה 17:30 ועד 20:30, שאחריה הופעות של אמנים מובילים, סדנאות אמנות ליליות ומסיבות אל תוך הלילה…

    מחכים לכם מתחת לפנס!


    להגיב
  • מסע השלום יוצא לדרך

    * * *

    עשרות אלפי נשים מכל הקשת הפוליטית בישראל, ראשי רשויות, אנשי תרבות, נשים פלסטיניות, אישי ציבור ועוד, ישתתפו באירועי "מסע השלום" שיתקיים בחודש הבא בקריאה להסכם מדיני.

    הקמת אוהל השלום הגדול בעולם, עצרת המונית בירושלים, השקת "כנסת הנשים" ועוד- הם חלק מאירועי "מסע השלום" אותו מובילה תנועת נשים עושות שלום, שיחל ב- 24 בספטמבר עד ל-10 באוקטובר. המסע ייערך בהשתתפות עשרות אלפי פעילות ותומכות מכל רחבי הארץ, אלפי נשים פלסטיניות, ח"כים, ראשי רשויות, אישי ציבור, אנשי רוח ותרבות ועוד

    המסע יחל ב- 24.9  (יום א', ד' בתשרי) בשדרות והנגב המערבי וימשיך באירועים נלווים בכל רחבי הארץ – בדימונה ובערבה בעוטף עזה ואשקלון, בתל אביב ובנצרת. האירועים יסתיימו ב- 10.10 (יום ג', כ' בתשרי) בעצרת המונית מול בית ראש הממשלה בירושלים, הקמת סוכת השלום הגדולה בעולם והשקת "כנסת הנשים", במטרה להניע את הפוליטיקאים משני הצדדים לפעול למען הסכם מדיני. במהלך המסע יוקם אוהל השלום הגדול בעולם בהשראת אוהל הגר ושרה בערבות ים המלח ובהשתתפות עשרות אלפי נשים יהודיות ופלסטיניות.

    במסע ייקחו חלק עשרות אלפי פעילות ותומכות מכל רחבי הארץ, אלפי נשים פלסטיניות, ח"כים, ראשי רשויות, אנשי רוח ותרבות ועוד. כמו כן, בימים אלה הולך ונרקם דגל השלום הגדול בעולם שעליו רקומים מסרי שלום ודו קיום ויונף במהלך המסע.

    המסע מהדהד את אירועי צעדת התקווה בהם השתתפו בשנה שעברה אלפי נשים וכלת פרס נובל לשלום ליימה גבואי מליבריה. הצעדה שבעקבותיה הוכפל מספר החברות בתנועה, סימנה את תחילת הפעילות הפרלמנטרית של התנועה ועליית מדרגה בפעילותה מול מקבלי ההחלטות. במהלך השנה הוקמה בכנסת ביוזמת התנועה "שדולת הנשים למען ביטחון ושלום", נכתב שיר שלום המושמע שוב ושוב בכל העולם ובהשראת צעדת התקווה נערכו צעדות נשים במדינות רבות. בין חברות התנועה – השופטת בדימוס סביונה רוטלוי, הסופרת צרויה שלו, חברת הכנסת לשעבר אתי לבני, הזמרת והיוצרת יעל דקלבאום ושורה של נשים מרשימות אחרות.

    תנועת נשים עושות שלום הוקמה לפני שלוש שנים בעקבות מבצע "צוק איתן" וצמחה להיות תנועת השטח הגדולה בישראל. חברות בתנועה למעלה מ-24,000 נשים  מכל רחבי הארץ ומכל המגזרים – אמהות לחיילים, דתיות, מתנחלות, חילוניות, ערביות, נשים ממשפחות שכולות, סטודנטיות, תושבות עוטף עזה ועוד. שותפות לה גם נשים רבות בצד הפלסטיני. התנועה פועלת ללא לאות בקרב קבוצות שונות בחברה הישראלית, בצפון ובדרום, בעיירות פיתוח דרך התנחלויות ועד ערים וקיבוצים במרכז הארץ.

    התנועה אינה תומכת בפיתרון מסוים או בתכנית שלום זו או אחרת אלא פועלת לקידום תמיכה ציבורית רחבה לסיום הסכסוך בהסכם מדיני. זאת, מתוך אמונה שנשים צריכות לקחת אחריות על עתיד ילדיהן ומתוך התפיסה ששילובן של נשים בתהליכי פיוס מגבירים את הסיכוי לשלום בר קיימא, בהתאם להחלטה 1325 של האו"ם.

    לו"ז אירועי המסע:

      24.9 – שדרות והנגב המערבי – טקס השקת אירועי המסע
      26.9 – האירוע המרכזי בדרום– בדימונה בהשתתפות ראש העיר
      3.10 – האירוע המרכזי בצפון– בנצרת
      6.10 – "הלביאות באות"-  בתל אביב

      8.10 – היום המרכזי

    הקמת "אוהל הגר ושרה"- בערבות ים המלח בהשתתפות אלפי נשים פלסטיניות וישראליות.
    בערב תערך עצרת המונית בירושלים

     9-10.10 – הקמת סוכת השלום בירושלים והשקת כנסת הנשים

    מסע השלום – לו"ז מלא


    להגיב
  • כיכר הגעגועים ה-I! שבת, 9.9 החל מ-16:00 בואדי בפרדס חנה

    ***

    כיכר הגעגועים הראשונה תתקיים בואדי בפרדס חנה, היכן שהיה פעם השיקשוק, ליד כיכר שמונה (והפטנק) בשבת, 9.9, החל מהשעה 16:00…

    כיכר הגעגועים היא מרחב חוויתי מבוסס השתתפות של ילדים, בני נוער, מבוגרים ובני גיל הזהב שיפגשו דרך ריחות, טעמים, משחקי רחוב של פעם, שיחה, שירה ונגינה.

    את כיכר הגעגועים יעטרו סיפורי געגוע קצרים שנכתבו בכתב יד ע"י חלק מתושבי העיר, על מנת לעורר הזדהות והשראה ליצירת רגעים משמעותיים וערכיים בחיים. זכרונות חזקים ומשמעותיים שתמיד אפשר לחזור ולהיות ניזונים מהם (ממשיכה לאסוף סיפורי געגועים ממכם).

      געגועים שהתממשו, געגועים שבכוונתנו לממש וגעגועים שבלתי אפשרי לממש.
      געגועים למקום, לתקופה או אדם… לפשטות שהיתה פעם, לשקט, לזמן עם עצמנו ולאיכות נסתרת בתוכנו.
      געגוע לילד/ הורה/ אח/ חבר שכבר לא בעולמנו.
      געגוע לאיכות אחרת של קשר עם ילדינו ובני זוגנו.

    *********

    בכיכר יהיו:

    מעגל סיפורי געגוע בהשראת סיפורי הגעגוע התלויים שיעטרו את הכיכר.

    – מעגל הקראת שירי געגוע שם יארח אתכם שוקי גוטמן מ"אשכולות פואטיקה".

    – מעגל בו בני נוער עוזרים ומסבירים לותיקים לפענח ולהבין את סמלי האימוג'י של פייבסוק וווצאפ – ויחד ממציאים את סמל האימוג'י של הגעגוע.

    – מרחב למסע רגשי בזמן בו יש ריחות וחפצים שונים. מרחב להרהור וכתיבה.

    – מתחם ילדים ובני גיל הזהב עם נגינה מאולתרת ומשחקי רחוב של פעם.

    המפגש בין הזקנה לילדות הוא חלק בלתי נפרד מהכיכר בה תחושת השבריריות והפגיעות פועמת לצד הקסם, היופי והפליאה.

    הכיכר היא יוזמה קהילתית התנדבותית. הכניסה חופשית. בכיכר לא יהיו דוכנים או יימכר מזון אז מוזמנים להביא אתכם את שחפצה נפשכם (מים וכיבוד קל יוגשו במקום).

    ניפגש בכיכר!

    לדף "כיכר הגעגועים" בפייסבוק >  |   לדף האירוע בפייסבוק >


    להגיב
  • זרים במטבח: מטבח מקומי – אבל של מהגרים…

    יתיר שדה]

    "אולי", אמרה זוגתי, בשעה שקמטי דאגה חורשים את מצחה, "אולי הגיע הזמן שנפריד בין הבגדים של מילוא ושל קדם, לשני ארונות נפרדים". אני מניח שזה קרה אחרי ששוב הלבשתי את מילוא בחליפת תחרה ורדרדה. "אני לא מבין, בשביל מה הם צריכים הפרדה בבגדים?". בשלב הזה קיבלתי כתגובה מין מבט כזה, מהסוג שקלפטר הגדיר יפה בכינוי 'גבוה ומחנך', ולצידו הסבר מלומד: "בגיל ארבעה חודשים וחצי ילדים כבר מתחילים לגבש לעצמם זהות!"

    "אני באמת לא מבין", אמרתי. "הרי אצלנו בקיבוץ היה מחסן בגדים, וכל שנה היינו באים למדוד את הבגדים של בני ובנות השכבות שמעלינו, ובאופן כללי – לא זכורה לי הפרדה בבגדים עד לשלב מאוד מאוחר".

    אמנם כדורעף אף פעם לא היה התחום שלי, אבל הפעם הרגשתי, שנייה אחרי שסיימתי את המשפט הזה, כי ממש הרמתי לה להנחתה. "אולי בגלל זה הזהות שלך ושל החבר'ה שלך מהקיבוץ אף פעם לא באמת התגבשה".

     

    אני לא יודע אם יש לכך קשר, אבל מאז שאני זוכר את עצמי, אני עוסק בחיפוש ובגיבוש זהות. הדבר הזה טבוע בעמקי נשמתי, והוא חזק ממני. אני מחפש אחר זהות בבגדים שאני לובש, בכובעים שאני חובש, בשבילים שאני חורש מאז היותי נער צעיר, וגם – כראשון בין שווים, במזון שאני צורך.

    לכאורה, הזיקה שאדם חש למקום בו הוא חי היא מרכיב מרכזי בזהות שלו: הוא חי את נופיו, הוא ניזון מתוצרת מקומית הגדלה בהם, הוא מכיר את צמחי הבר השונים ומבסס עליהם חלק גדול ממזונו ועוד. אני אומר לכאורה, כי במאות השנים האחרונות אין הדבר כך: האדם ניזון מסחורות מיובאות, זרות ללשונו ולתרבותו המקומית, והוא מאמץ לעצמו חלק מהן ומכיל אותן לתוך תרבותו הקולינרית. העות'מנים הביאו לאירופה את הקפה, לא לפני שהגיבו בעצמם בחשדנות לסם הממכר שהוא מכיל, ואף אסרו על שתייתו בתקופה מסויימת. כיום – בתי קפה וינאיים או מכונות קפה איטלקיות הן שם דבר בעולם. נוסעים לבנים הביאו מאמריקה את העגבניה, התירס, הבוטנים והפלפל, וכן את הקקאו ואת תפוח האדמה. זה מעולם לא הפריע לאיטלקים להתפאר ברטבי הפסטה עתירי העגבניות שפיתחו כבסמל לאומי ממש, או לאנגלים להצהיר ש"פיש אנד צ'יפס הוא המאכל הלאומי שלהם (ועוד לא הזכרתי כאן את חטיף ה"במבה" הכל כך ישראלי, שחומרי הגלם מהם הוא מופק ממש לא קשורים לכאן.

    פעם פגשתי שף אחד, שהיה משוכנע שתורת הליקוט שאני נמנה על מלמדיה היא היא הדרך אל המטבח המקומי – כפי שזה ראוי להיות. הנוכחות של טעמים אדמתיים עמוקים בין סיריו היתה עצמתית כל כך -עד שהיה מוכן לזנוח לחלוטין את חומרי הגלם המיובאים – ולעבור לתוצרת מקומית טריה, ובעיקר כזו שמקורה בבר. דעה כזאת, עם כל הרומנטיקה הנפלאה עליה היא נשענת, איננה מקובלת מאוד בשדה הקולינרי הישראלי, אבל היא בהחלט הולכת ותופסת לה מקום.

    מעטים יודעים, שחלק גדול מצמחי הבר שאנו מלקטים כאן כצמחי מאכל – הם אינם מינים מקומיים, אלא מינים גרים, שהגיעו למרחב שלנו ממקומות מרוחקים ונטמעו בו. עשבי הבר המלוקטים בקיץ בולטים בהיבט הזה: חלקם הגדול של המינים הללו היגר לכאן מאמריקה, אפריקה או מזרח אסיה. למעשה, כבר לפני אלפי שנים התנחלו כאן הצמחים הגרים הראשונים; ארץ ישראל היא רצועת החיבור בין שלוש יבשות, ומאז ומעולם עברו בה נתיבי סחר שדרכם זרמו מינים אקזוטיים מכל קצווי תבל. הללו נטמעו באדמתה ושגשגו, עד שהפכן למרכיב מרכזי בנופיה ובתרבותה הקולינרית של הארץ הזו, ולעיתים אף לסמל מייצג ולסלע מחלוקות בין הקבוצות המתקיימות בארץ הזו מקדמת דנא.

    לידיעת שר החינוך: גם האוכלוסיה המתקיימת כאן היא אוכלוסיית מהגרים. תמיד היתה. כל נסיון להניח אחרת (ולהשען לשם כך על ספרות בת 3000 שנה שבמובהק טוענת את ההיפך) הוא נסיון אבסורדי ומעורר גיחוך. ארץ ישראל תמיד היתה משופעת במהגרים מאפריקה, מאסיה הקטנה ומארצות אגן הים התיכון. אלה התערבבו באוכלוסיה המקומית, נטמעו בה והפכו לחלק בלתי נפרד ממנה. מהגרי עבודה מסודן או מעבר הירדן המזרחי תמיד הופיעו כאן, תמיד התקבלו כאן ברגשות מעורבים ובסופו של דבר, כמעט תמיד , זכו להגנה ולהכלה, אז די כבר עם הקסנופוביה.

    ונחזור לצמחים – הקיץ הוא, כאמור, עונת שגשוגם של חלק גדול מהמינים הללו, המהווים מרכיב מרכזי בתפריט הקיצי שלי. הנה סקירה קצרה של כמה מהם:

    צבר מצוי Opuntia ficus-indica

    הצבר הפך לסמלה של התנועה הציונית כהתרסה נגד התנועה הלאומית הפלסטינית, שאנשיה נהגו להשתמש בשיחי הצבר הדוקרניים לסימון חלקותיהם. כל ילד מכיר את סיפור הפיכתו של הצבר ופרותיו הקוצניים מבחוץ ומתוקים ועסיסיים מבפנים לסמלו של העברי החדש – שאף הוא תואר בספרות החלוצית של שנות ה-30 כעוקצני, מתוק ועסיסי.

     

    מה שפחות ידוע הוא הסיפור הבא, המתאר עד כמה מתוחכמת ומאורגנת המערכת האקולוגית שלנו: הצבר הובא לכאן ממקסיקו במאה ה-18, למטרת ייצור צבע לתעשיית הטקסטיל. הצבע לא הופק מהצבר עצמו, אלא מכנימת עלים, Dactylopius opuntiae, שמתיישבת על גבעולי הצבר (כן, ה"עלים" דמויי הביצה של קישקשתא הם בעצם גבעולים. מבחינה בוטנית, הקוצים של הצבר הם הם עליו). בהר עיבל שבנפת שכם גידלו המקומיים את שיחי הצבר למטרה זו ממש, כפי שמתאר זאת חוקר הטבע האנגלי בן המאה ה-19, הנרי בייקר טריסטראם בספרו: "מדרוני עיבל מכוסים עד לגובה מסוים בצבר בלי קוצים, שמגדלים אותו כדי שישמש מזון לכנימה שמפיקים ממנה את צבע השני" (מסע בארץ ישראל – יומן, 1863¬-1864).

    צחוק הגורל: הצבר הוא פולש בעל כושר התפרצות מרשים. כנימת הצבע, שלא שרדה את תנאי הקיום הקשים בארץ הקודש, נעלמה מזמן, ובהיעדר אויב טבעי, בכל מקום שבו נשתל התפשט השיח ושרד עשרות שנים אחרי שתושביו המקוריים של המקום נטשו אותו. בשנים האחרונות נפוצה בצפון הארץ, בדרום סוריה ובדרום לבנון כנימת עלים נוספת, Dactylopius opuntiae. זו – גרמה למותם של שיחי הצבר המזוהים כל כך עם נופי הלבנט בכל מקום אליו הגיעה. הנה – פולש שהובא על ידי בני האדם, כמהגר עבודה מהצומח, שגשג כאן, אך לא הצליח לשמש פונדקאי למין הפולש האחר שלשמו הובא לכאן מלכתחילה. והנה, מקץ מאות שנים – מתנקה המערכת האקולוגית מהצבר, בעזרת פולש אחר.

    החלקים הנאכלים בצמח הם הגבעולים והפירות. את הגבעולים ניתן לכבוש במי מלח, לצלות על האש ולהוסיף למגוון תבשילים. הוא מכיל ריכוזים גדולים של סיבים תזונתיים מסיסים, מגנזיום, סלניום ונוגדי חימצון מקבוצות שונות. בין סגולותיו הרבות, שהוכחו מחקרית, ניתן למנות הורדת רמות הכולסטרול,  ניטרול רדיקלים חופשיים וסכרת.

    קייצת מסולסלת Conyza bonariensis

    הטעימה מבין מיני הקייצות, שרובן הגיעו לכאן במהלך המאה ה-19 ממרכז אמריקה או מדרומה. באמריקה היא משמשת בעיקר צמח מרפא חשוב, שמשמש בין היתר לטיפול בשילשולים ובזיהומי מעיים, לחיטוי וחבישה ולטיפול בדלקות פרקים. טעמה של הקייצת חריף. זו חריפות מעניינת: היא מופיעה לאחר לעיסה ממושכת של עלי וגבעולי הצמח, ולא באופן מיידי.

    אני משתמש בקייצת להכנת פסטו חריף, סחוג (כתחליף לפלפל) ועוד.

    כף אווז מבאישה Chenopodium vulvaria
    כף-אווז מבאישה הוא עשב חד שנתי קיצי, שרוע עד זקוף המדיף ריח של דגים מותססים שמקורו במולקולות של החומר טרימתילאמין, שהצמח יודע לסנתז. הריח הרע הזה מרתיע בני אדם ובעלי חיים מלאכלו, וחבל שכך, שכן במינונים קטנים הוא משמש תחליף צמחי לרוטב דגים תאי או לאנשובי כבוש – במתכונים רבים. הארומה הדגית שלו מאפשרת גם לטבעונים ליהנות מהארומה של דגי ים ארומתיים. כל נציגי הסוג הגיעו לכאן מאמריקה הלטינית. למתכון מעניין עם כף אווז מבאישה לחצו כאן.

    רגלת הגינה (Portulaca oleracea) היא צמח חד שנתי שרוע ממשפחת הרגלתיים. צומח בקיץ כעשב "שוטה" בשדות, מטעים וכרמים וכן בגינות ציבוריות בערים. בעל סגולות מרפא חשובות וערכים תזונתיים מופלאים: ריכוזים גבוהים של אומגה 3, ויטמין A ו-C בכמויות גדולות ושפע של ברזל ומגנזיום. הריג'לה או הפרפחינה (כפי שמכנים אותה הערבים) היא פולש ותיק, שיגר לכאן כבר בימי המשנה ולכן נזכרת בה מספר פעמים.


    מתכון? אין ממש צורך: הצמח מתאים במיוחד כירק חי בסלט עלים ומשתלב מצויין עם עגבניות, בצל סגול, פלפל חריף וצלפים. בסיורי הקיץ שלי, השנה, הכנו סלט כזה – שתובל בהרבה לימון, מלח ושמן זית – ויצא טעים להפליא. אפשר גם לשלבו בתבשילים שונים, אבל מי אוכל תבשילים חמים בעונה הזו?

     

    את הצמחים האלו ואחרים ניתן לפגוש בסיורי הקיץ שלי, המתפרסמים כאן מעת לעת, וכמובן שגם בקורס הליקוט הקולינרי המקיף והמעמיק מסוגו, שההרשמה אליו עומדת להסתיים בקרוב. לפרטים נוספים על הקורס הכנסו לכאן.

    —————————————————————————————————————————————————————

    יתיר שדה – סדנאות ליקוט ובישול, תיירות אקו-קולינרית, פיתוח הדרכה והנחיית קבוצות בטבע – 054-2248243 | מייל | פייסבוק


    להגיב
  • שובו של ה"זואון פוליטיקון"

    [עמית נויפלד]

    בסוף השנה הראשונה ללימודים מתבקש כל סטודנט לפילוסופיה לבחור שני תחומי התמחות מתוך שלל המבואות שלקח, ביניהם מטאפיזיקה (מי אמר שיש בכלל מציאות?), אפסטימולוגיה (אם יש מציאות, כיצד אנחנו יכולים להכיר אותה?), לוגיקה (האם ייתכן שיש מציאות ואין מציאות במקביל?), אסתטיקה (אני חושב שהמציאות תראה יותר טוב בוורוד פוקסיה), ובנוסף, פילוסופיה של המוסר, הפוליטיקה, והדת.

    בחרתי להתמחות בתחומים שנראו לי פרקטיים להתנהלותו התקנית של העולם, פוליטיקה ומוסר, אולם, כאשר הגשתי את טופסי הרישום לשנה השניה נתקלתי בהתנגדות לא צפויה מטעם מזכירת החוג: "אתה לא יכול להירשם לפילוסופיה פוליטית ופילוסופיה של המוסר במקביל", היא הבהירה לי חד משמעית, "בשני התחומים מלמדים בדיוק את אותם תכנים".

    ***

    טום "הבטלן" הודג'קינסון, מדובריה הבולטים של תנועת ההאטה בימינו, הקדיש את פרק 12 בספרו "אין מחיר לחופש" על מנת לשכנע את קוראיו לחדול מהצבעה בבחירות הכלליות, ולמעשה להתנתק ככול האפשר מן הפוליטיקה ומוסדות המדינה. "עזבו ת'ממשלה" היא כותרת הפרק, והנה משפט קצר מתוכו שמסכם היטב את רוח הדברים: "יש משהו רקוב בליבן של ממשלות – והוא העובדה הפשוטה שאפשר לעשות קריירה משררה."

    ***

    בעשרים השנים האחרונות, דומה בעיני כי הולכים ומתמעטים הפוליטיקאים האוחזים בשלוש התכונות אותן קבע מקס ובר כמהותיות ונחוצות לעיסוק בפוליטיקה כמקצוע: התלהבות כנה, רגש אחריות וטביעת עין. לא מעט פוליטיקאים בימינו, כך ניתן להתרשם, עסוקים יותר בקידום עצמי, במנעמי השלטון ובמאבקי הכוח הפנימיים הנדרשים על מנת לשמר אותם, מאשר בעיסוק היומיומי בשיפור חייהם של האזרחים.

    החיכוך המתמיד בצמרת העסקית של המדינה מביא אותם לשאוף לרמת חיים דומה, ההישענות על כספם של בעלי ההון במהלך המרוץ לתפקיד, או קבוצות הכוח בתוך המפלגה עצמה, כובלת ומשעבדת את האינטרסים הבסיסיים שלהם, והרצון לדבוק בכיסא מביא אותם, במקרה הטוב, להתנער מטעויותיהם ולהתפאר בהישגיהם של אחרים, ובמקרה הרע לכדי שיתוק מוחלט.

    במצב עניינים זה, קשה שלא לחוש הזדהות עם דבריו של הודג'קינסון. במידה והפוליטיקה הושחתה, במידה והממשלה רקובה מטבעה, מוטב לנו להשליך הצידה את העיסוק בה ולהתרחק ממנו ככל הניתן.

    בגישה זאת קיימת, להבנתי, רק בעיה אחת – היא מנוגדת לחלוטין למהותנו כבני אדם.

    ***

    הפוליטיקה, בהגדרה, אינה דבר מה שניתן לנו להעביר או להפריט לידיהם של אחרים. המילה עצמה נגזרת מהמונח היווני Politikos, שמשמעו "של האזרח", והיא מעולם לא נועדה להיות עיסוק למתי מעט. בימיה הראשונים, הקיפה הדמוקרטיה את כלל אזרחי המדינה (או אם לדייק, "הפוליס" – עיר מדינה ביוון העתיקה), ואילו הדמוקרטיה הייצוגית (להבדיל מזו הישירה) הופיעה רק כאילוץ עקב בעיות של גודל האוכלוסייה, מורכבות הממשל המודרני, והעובדה שרוב הציבור העדיף להישאר בבית ולצפות בטלוויזיה במקום להגיע לאסיפה השבועית.

    כל זה לא אומר שאנחנו צריכים או יכולים להרשות לעצמנו להפסיק להיות פוליטיים. אריסטו כינה את האדם "זואון פוליטקון" (חיה פוליטית) וקבע כי:

    "מכל זה גלוי איפוא שהמדינה נמנית עם הדברים הטבעיים, ושהאדם בעל חיים מדיני על פי הטבע. ומי שאין לו מדינה – על פי הטבע, לא על פי המקרה – הריהו או פחות או יותר מאדם… קודמת המדינה על פי הטבע לבית ואף ליחידים שבבני האדם. כי הכלל קודם בהכרח לחלק, שהרי אם נחרב כלל [הגוף] לא תימצא רגל או יד אבל מי שאינו יכול להשתתף בחברה, או מי שמספיק לעצמו ולפיכך אין לו צורך בה, אינו חלק של מדינה, אלא הוא או בהמה או אל."

    ההשתתפות בענייני המדינה, אם כן, היא לא רק זכותנו הטבעית, אלא גם כורח הנובע ממהותנו. את העובדה כי מרביתנו בוחרים שלא לעשות זאת, ניתן להסביר רק בהתכחשות לטבענו, בניכור, ובמניפולציה מתמשכת מצד אלה אשר מרוויחים מהפאסיביות שלנו – הקבוצות הקטנות והמאוגדות היטב סביב אינטרסים צרים, והאוחזים בשלטון.

    ***

    הפוליטיקה, בהיותה עוסקת בחיי היום יום, ב"ענייניו של האזרח", אחת היא עם המוסר, ומכאן נובע שאם ברצוננו להיות אנשים יותר טובים אין לנו ברירה אלא להיות יותר מעורבים.

    מעורבות פוליטית יכולה להתבטא באופנים שונים: השתתפות בהפגנות ומחאות, אסיפות ציבוריות, עבודה או התנדבות במגזר השלישי (וספציפית בארגונים הפועלים למען שקיפות והנגשה של מידע), אי ציות אזרחי, התפקדות למפלגות ועוד. אסור לנו לטעות – המערכת הפוליטית המושחתת בישראל הינה תוצאה ישירה של הוויתור שלנו על הזכות לקחת חלק בהליך הפוליטי המקומי.

    הכוח משחית, ואנחנו הנחנו לו להתרכז בידיים ספורות. לא צריך יותר מראש ממשלה אחד בכלא על מנת להבין את העובדה הפשוטה הזאת. עכשיו, יותר מתמיד, הגיע הזמן להפשיל שרוולים, לצאת מאזור הנוחות, ולממש את מהותנו הטבעית כאזרחים.

    ——————————————————

    פורסם במקור באתר Slow.org.il


    להגיב
  • ניפגש בכיכר הגעגועים…

    [גיל עמנואל]

    פרוייקט הגעגוע – נושא שחקרתי ועסקתי בו בעשר שנים האחרונות (כולל מסע של שנתיים חוצה יבשות) – יוצא לדרך!

    הפרוייקט יפתח ביצירת כיכר הגעגועים הראשונה בואדי בפרדס-חנה ביום שבת, ה-9.9  בין השעות 16:00 – אחרון המתגעגעים…

    הפרוייקט הנו קהילתי ומטרתו:

    1.ליצור קירבה עמוקה חוצת דור, מגדר ותרבות.
    2. לתת לגיטמציה לביטוי רגשי ויצירתי לתחושת הגעגוע בתרבות בה אין הרבה לגיטמציה לתחושה זו.
    3. לעורר השראה דרך סיפורי געגוע בהם אנשים הצליחו להחיות ערך רגשי שממשיך להאיר את דרכם.

    הכיכר היא מרחב חוויתי מבוסס השתתפות של ילדים, בני נוער, מבוגרים ובני גיל הזהב שנפגשים דרך ריחות, טעמים, משחקי רחוב של פעם, שיחה, שירה ונגינה.

    את כיכר הגעגועים יעטרו סיפורי געגוע קצרים שנכתבו בכתב יד ע"י חלק מתושבי העיר, על מנת לעורר הזדהות והשראה ליצירת רגעים משמעותיים וערכיים בחיים. זכרונות חזקים ומשמעותיים שתמיד אפשר לחזור ולהיות ניזונים מהם.

    – געגועים שהתממשו, געגועים שבכוונתנו לממש וגעגועים שבלתי אפשרי לממש.
    – געגועים למקום, לתקופה או אדם… לפשטות שהיתה פעם, לשקט, לזמן עם עצמנו ולאיכות נסתרת בתוכנו.
    – געגוע לילד\הורה\אח\חבר שכבר לא בעולמנו.
    – געגוע לאיכות אחרת של קשר עם ילדינו ובני זוגנו.

    כיכר הגעגועים, מקום בו תחושת השבריריות והפגיעות פועמת לצד הקסם, היופי והפליאה.


    הגעגוע של שארלוט (דודה בת 80 ניצולת שואה)

    "אני בת 80 ועדיין זוכרת את עצמי בגיל 3 וחצי בבלגיה בזמן מלחמת העולם השניה. נאלצתי להיפרד מההורים שלי. התחבאתי בבית של משפחה פלמית בצפון בלגיה. סירבתי לישון על המיטה בחדר שהכינו לי. כל ערב במשך כל השנתיים ששהיתי שם, נכנסתי לחווה של הפרות כדי לישון עם הפרה המועדפת עלי. נרדמתי כל ערב כשהראש שלי על הבטן שלה והיד שלי ממששת את הפרווה שלה. כל ערב כשנכנסתי לחווה, אותה פרה השמיעה קול כדי שאמצע אותה, כי כל ערב היא היתה במיקום אחר. את תחושת הביטחון והאהבה שקיבלתי ממנה, אני עד היום מקבלת רגע לפני שאני נרדמת, כשאני מלטפת בובת חתול מפרווה סינטטית איתו אני ישנה. אני חייבת ללטף משהו, כמו אז, לפני שאני נרדמת. כמה שנים אחרי המלחמה באתי לבקר עם הורי את המשפחה הפלמית ששמרה עלי. נכנסתי לחווה של הפרות, והפרה שמעולם לא נתתי לה שם, מייד זיהתה אותי וקראה לי. אני זוכרת כמה התרגשתי לראות עד כמה פרה יכולה לזכור ולתת כ"כ הרבה אהבה לילד."

     

     

     

    [איור למעלה: נועה קלנר. פורסם לראשונה ב"אדם צעיר – עיתון לילדים וילדות"]


    להגיב
  • בית בנגורה – מרכז קצב תנועה ויצירה

    [רחל בנגורה]

     חייתי כאן בשנות השבעים כשרחובות פרדס חנה כרכור היו כפריים, משובצים דרכי עפר, מעט בתים יפים, והמון פרדסים. מדי יום הלכתי עם תינוק על הגב לקטוף פירות הדר למשפחה, היה זה גן עדן עבורי כי באתי מתל אביב, אח"כ נפרדתי, עזבתי, חזרתי…

    אחרי הגיעו עשר שנות נדודים בעולם וניגונים בקרנות רחוב או במועדוני הסוהו בלונדון, ניו יורק ורחבי אירופה, אח"כ הודו. ובסוף או בהתחלה- אפריקה.

    שם התאהבתי והחלטתי על הכיוון בחיי – התוף והאיש בו התאהבתי – מאסטר מערב אפריקאי איתו יכולתי לקיים את החיים שבחרתי.

    גרנו בדירת שיכון בכרכור וניגנו, לימדנו והתאמנו בפרדסים, הקמנו את להקת בנגורה– להקת בלט אפריקאי אמנותי, עד שיום אחד הגיעה אלינו הזכות הגדולה לגור בבית בנגורה. זהו מקום ירוק ויפה במרכז כרכור המשמש בית ללהקת הבלט האפריקאי בישראל. עבורנו הוא ממש בית מקדש לנושאים שיקרים לליבנו. כאן אנו יוצרים יחד, מלמדים וחוגגים את הזמן היפה ביותר של חיינו.

    מאז 2008 אנו מקיימים מערכת שיעורים בנושא הקצב והתנועה, עושים אירועים ומסיבות ומארחים קבוצות ליום אפריקאי עם סדנאות. הלהקה מתפתחת בסטודיו מלא השראה בו נולדו יצירות מחול נפלאות שזכו להעלאה על במות מכובדות כמו סוזן דלל והיכלי תרבות בכל הארץ.

    השנה נפתחו חוגים רבים ומגוונים, לילדים נוער ומבוגרים, בהדרכת מורים מנוסים ומקצועיים בכל תחום:  תיפוף אפריקאי, ריקוד אפריקאי, ברייק דאנס, אקרובאלאנס, אקרו יוגה, כושר משולב ודינאמי, זומבה, יוגה, מחול מודרני עכשווי, ניה…
    יש גם את אירועי מוצ'ש- ג'אם סשן תופים מארחים, ריקוד חופשי, קונצרט מדיטטיבי, סדנאות יצירה – צביעה ידנית אמנותית של בדים ובגדים בשיטת הטאי דאי.
    זהו בית של קצב תנועה מחול ויצירה  בעוצמה שטרם חשת!

    במשך חודש ספטמבר מתקיימים שיעורי ניסיון חינם לכל דורש וכן מבצעי הרשמה אטרקטיביים לכל המשפחה.

    למחול ולקצב כוחות הריפוי ואיכויות שכדאי ליישם ולהקדיש להם מחשבה. המחול זוקף את קומתנו ומגביר את החיוניות שלנו כאדם יצירתי . במשך היום הגוף עובד עבורנו וממלא אחר ההוראות שאנו נותנים לו, בשיעור מחול, הגוף משמח אותנו ביצירת תנועה . הריקוד והקצב יוצרים התרגשות, משרים עלינו מצב דמוי-טראנס, מתעלים כעסים לתחושות טובות של אחדות, שיתוף ויופי.

    רשימת החוגים בבנגורה

    תיפוף אפריקאי
    התיפוף עוזר לשחרר מתח וכעסים , להפיג עייפות, להרפות את הגוף ולהקל על מצוקה רגשית. מסייע בשיפור הזיכרון ויכולת הקשב ,מקל על מצבי לחץ ושחיקה.   השיעור יתרום הכנה מצוינת למתמטיקה, הקצב בנוי בתבניות ומורכב מרעיונות מתמטיים ידועים. לפרטים נוספים >
    לצפייה במופע תיפוף ילדים תלמידי בנגורה >

    ריקוד אפריקאי
    עולם שלם של תנועות מתוך האוצר התרבות המערב אפריקאית שניתן להשתמש בהן בכל מסיבה ובכל ריקוד, שכן כיום שולט הסגנון האפריקאי בכל מקום. נענועי אגן בטכניקות מדהימות וקלות לביצוע ,חיבור לכוחות פנימיים ושמחה, קשר לטבע לאדמה וללב. בהנחיית רחל בנגורה. לפרטים נוספים >
    לצפייה בקליפ מתוך מופע להקת בנגורה בסוזן דלל >

    כושר דינאמי: בהנהלת יהלי שפהרד

    עיצוב דינאמי
    אימון העובד על סיבולת לב ריאה יחד עם תרגילי כוח שמחזקים את הגוף בצורה פונגציונלית ועובדים על כל השרירים בחלוקה שווה. השיעור כולו בדופק בינוני ואחיד מה שעושה אותו לשיעור ששורף שומן ומחטב מאוד.

    TRX
    אימון ה trx עובד על שרירי הליבה המייצבים את הגוף. מחזק ומחטב את הגוף בצורה פונקציונלית. מטרתו העיקרית של האימון היא שריפת קלורית מוגברת והכול במינימום זמן, ותוך שיפור התפקוד היום יומי של המתאמן/נת.

    קיקבוקס
    אימון קיקבוקס משלב אומנות לחימה כושר אירובי וחיטוב שישרוף לכם מקסימום קלוריות במינימום זמן. להזיע מעולם לא היה כייף יותר!!! הקבוצה קטנה והיחס סופר אישי,

    זומבה
    אימון המשלב מוסיקה קצבית מהפנטת יחד עם תנועות אירוביות מובנות היטב כדי ליצור אימון דינאמי, כייפי וקל לביצוע. שילוב הזומבה בחיי היום-יום יתרום למתאמן תועלות מרחיקות לכת תוך כדי התנסות בחוויה מרגשת. עיצוב השרירים הרצת הדופק בתנועות גוף אנרגטיות, הרגלים טובים לחיים,  יום ג’ ב- 19.00 נוער ומבוגרים.

    לפרטים יהלי: 052-5606827

    אלתור בתנועה– לעוף עם המוסיקה!
    בלי תרגילי כושר בלי קפיצות מעייפות, בלי בניית שרירים קדחתנית, חוויה של ריקוד פשוט ואישי, יום ה' ב-20.00 לכל גיל.
    לפרטים, רחל: 054-5715489

    יוגה
    יוגה נשית , ענת נוב 052-5493837

    ברייקדאנס
    שיעור אנרגטי וחוויתי לילדים גילאי 6- 10 בקבוצות שונות, עם אורבן פרוג'קט- קבוצת אמני ברייקדאנס ומדריכים בהנהלת דימה- 054-5568034

    אקרובאלאנס
    שיעורי מבוגרים, מתקדמים – ינאי לבאור- 052-3727041, מתחילים – מור שרגא- 052-4021717

    ניה
    ריקוד חופשי- הילה- 054-5741648

    סדנאות יצירה
    צביעת בדים ובגדים בשיטת טאי דאי TIE DYE באטיק, בניית כלי הקשה, יצירת סלסלות ושטיחים לבית , הכנת תכשיטים. ועוד- עם רחל בנגורה 054-5715489

    ג'אם תופים מארחים
    מתקיים פעמיים בחודש, ניתן להצטרף לקבוצת הווטסאפ. לעדכונים: רחל

    מסיבת ריקוד חופשי
    מסיבת ריקוד חופשי נערכת באופן קבוע במוצ’ש ראשון של כל חודש, המסיבה הבאה תהיה ב- 5.8.17.
    משעה – 20.00 חוויה של ריקוד חופשי לקצב התופים החי, עם סבולה ולהקת בנגורה Live+Dj ריקו נג'מייקה , תרקדו בטירוף- איך שתרצו!!
    להזמנות- 054-5715489

    לבוא לבית בנגורה לרכוש מיומנויות לחיים, להתפתח, להעמיק… מתוך שמחה פנימית מלאה:)*

    בית בנגורה – רח’ המושב 44 פרדס חנה-כרכור | 04-6373966 / 054-5715489 | אימייל | www.bangoura.co.il


    להגיב
  • סל ירקות אורגניים עד פתח הבית – משק המעפיל

    אני דותן גושן, עד לפני 5.5 שנים הייתי סמנכ"ל מכירות בחברת הייטק בתחום המחשוב. עד אותו יום שבו הבנתי שאני לא נמצא מספיק בבית, לא עושה את מה שאני אוהב באמת ומשקיע את כל כולי עבור החברה בה עבדתי ולא עבור עצמי ומשפחתי.

    אז החלטתי לפנות למה שהלב בוחר, להתחבר לאדמה ולהתחיל לגדל ירקות כמקור הכנסה ולא רק כתחביב.

    נכון, כמעט כולם אמרו לי שאני משוגע ושזה עוד מעט יעבור, אבל כאדם עקשן, זה רק חיזק אותי ודירבן אותי ללכת קדימה עם החלום.

    במשק האורגני שלנו אנו מגדלים עשרות סוגים של ירקות ותבלינים ללא ריסוסים כלל (גם לא ריסוסים אשר מותרים בחקלאות האורגנית), ללא דשנים כימיים ועם המון אהבה.

    המשק עובד בשיטת ה"חקלאות בשיתוף הקהילה" ומוכר את תוצרתו לחברים קבועים המנויים לשירות. קבוצת החברים שלנו מקבלת כל שבוע, עד פתח הבית, סל ירקות אורגני עשיר הנקטף ביום החלוקה. כל הירקות בסל הינם ירקות טריים, בריאים, אורגניים ב-100%, בעלי ערך תזונתי גבוה ו…טעימים מאוד!

    מחיר סל הירקות הינו קבוע לאורך כל השנה, אטרקטיבי והוגן.
    סל ירקות אורגני משפחתי עולה 110 ש"ח וסל ירקות אורגני בסיסי עולה 85 ש"ח (לכל סל תתווסף עלות משלוח כתלות באזור החלוקה)

    אנחנו משתדלים שבכל סל יהיו עגבניות ומלפפונים ושאר הירקות משתנים משבוע לשבוע ביחד עם עונות השנה.
    ניתן להזמין סל ירקות שבועי, פעם בשבועיים או מידי פעם כשמתחשק.

    דותן גושן – משק אורגני, המעפיל  –  052-6122222  –  פייסבוק  –  לאתר >

    לקוחות מספרים:

    קרני: תודה רבה, אנחנו ממש נהנים מהירקות המדהימים ומרגישים את האהבה שבהם גידלת אותם בכל ביס!

    דפנה: אני רוצה לחלוק איתכם את ההתרגשות והשמחה כל פעם שמגיעה חבילה חדשה! הירקות כל כך יפים וטעימים ואני רוצה להודות לכם על העבודה הקשה והאיכפתיות…. מרגישים שאתם שמים את הלב שלכם בכל אחד ואחד מהם 😉 

    עדי: אנחנו לקוחות של המשק ומאוד מאוד נהנים. שירות מצוין. ירקות טריים ותמיד הפתעות 

    טל: אין כמו להגיע הביתה, בחוץ יורד גשם ובפתח הדלת מחכה ארגז ירקות שעליהם טיפות גשם. כל הבית מתמלא בריח והראש כבר מתכנן את המרק הבא. תודה ענקית על הבריאות שהכנסתם אלי הביתה ועל החשיפה כל פעם מחדש לירק חדש וטעים. ירקות עושים באהבה או לא עושים בכלל. רואים את זה בתמונה ומריחים וטועמים את זה בסל עצמו

    גילה: השדה יפהפה, הירקות נפלאים ובטעם אמיתי, השירות מצוין ומעל לכל – האמינות! כייף לנו שיש לנו את דותן כחקלאי האישי שלנו…

    אורית: היי, אנחנו לקוחות מרוצים מאוד של המשק. הסל תמיד מפתיע ומגוון. למדנו להכיר ירקות חדשים והרבה דרכים טעימות לאכול בריא. ממליצה בחום!

    איריס: איזה מזל שעזבת את ההייטק ובחרת לגדל יקרות אורגנים ולשמח לבבות של אנשים . מוכירת תודה על היבול הטוב ושפע הברכה שבא איתו.

    אפרת: המשלוח היה מדהים. אני בת להורים חקלאיים לשעבר והרגשתי כמו בילדות כשהסלרי נקטף טרי מהשדה והגיע הביתה. חגגו עם הגזרים , הארטישוק הירושלמי והכל הכל היה טעים מאוד.

    אירית: תודה רבה על ירקות נפלאים! סוף סוף בגיל 41 אני מכירה את הטעמיים האמיתיים של הירקות, כל המשפחה ממש נהנית!


    להגיב
  • הסולם – בית ספר לאמנות ציור פיסול וקדרות

    משהו טוב מתחיל כאן בפרדס חנה,

    מיזם טרי ורענן צומח וגדל

    בחודשים האחרונים לבנה אחר לבנה  מוקם פרוייקט מלא ברוח חלוצית, ביזמות ובאמונה גדולה.

    באזור התעשייה של פרדס חנה כרכור, ליד הרכבת בין חרשי ברזל וסטטי אבן בתוך מבנה בריטי מתחילת המאה שעברה, בעל גג פח מעוגל ולבני סיליקט עתיקות – מוקם בית ספר לאמנות קלאסית.

    סטודיו מרווח מואר עם דופק ונשמה משל עצמו.

    בית הספר הוקם ביוזמה של אישה אחת  – דורון דהן. בת לזוג הורים בוגרי בצלאל שחזרו בתשובה, גדלה בבית חרדי, לימים חזרה בשאלה. סיימה בצלאל בכדרות. במשך כל השנים מכדרת, מציירת ומפסלת יצירות באיכות מוזיאלית. מציגה בימים אילו בבאזל, האג, אמסטרדם ופריז.
    דורון חיה בכרכור, חלמה ומגשימה מקום שבו יוכלו אותם אנשים שרצו ללמוד אמנות אבל חשבו שצריך כישרון או ידע בסיסי וויתרו על התשוקה, אנשים שרוצים ולא מאמינים שהם יכולים. לכל  אילו שחושבים שאין להם את זה, אז זהו – אותם היא רוצה ואותם היא מחפשת.
    אילו שלמדו אבל מרגישים שעומדים במקום, שלא יודעים איך לפתח רעיון, שמחפשים את הביטוי הפנימי העמוק , את הקו האישי שמאפיין אותם – להם דורון והצוות מחכים.

    בית ספר הסולם כולל יום לימודים ארוך פעם בשבוע, מ 9:00 בבוקר עד 17:00 שכולל שיעור ציור – רישום פחם ושמן, שיעור פיסול בחומרים שונים והרצאה בתולדות האמנות.

    דורון דהן  – תלמד פיסול.
    נאור קרן דרור, ממשיך דרכו של ישראל הירשברג – ילמד ציור.
    דר' מרגוסטרומזה אוזן – תרצה על תולדות האמנות.
    המזכירה והמקשקשת ברשת – ויטה.
    כולם מורים משכמם ומעלה רתומים לחזון וחלום של מקום שמדבר נושם וחי אמנות.

    מקום שנותן לתלמידים את הידע הרקע והכלים ליצור  ולהבין את השפה הייחודית של האמנות.

    מעבר ליום הלימודים הארוך בסולם יתקיימו קורסי בוקר וערב בפיסול ציור וקדרות.

    הקורסים פונים לבעלי ידע למתחילים למתלבטים לחוששים למגששים – אנחנו כאן

    בחלל יוצגו מדי חודש תערוכות מתחלפות של אמנים ויוצרים מקומיים.

    נשמח לענות על כל שאלה – 050-4313077   |    אתר    |   פייסבוק   |   מייל

    שמחים לבשר שבחודש יולי נזמין אתכם להתארח בסדרת מפגשי אמן , הכניסה חופשית.

    ? 4.7.17 יום ג' – 20:00 – הסולם מארח לערב מרתק של ציור רישום מודל ערום בהתיחסות המורים.

    ? 11.7.17 – יום ג' – 20:00 – ד"ר מרגו סטרומזה-אוזן > תרצה "על הגוף ועל העוקץ > ערום נשי באמנות המערבית."

    ? 18.7.17 -יום ג' – 20:00 -– ערב סדנת אמן עם עמרי סודרי > טחינת פיגמנטים והכנת צבעי שמן. פרימאטורה והצצה לעולם ציור בשעווה טכניקה מצרית קדומה.

    ?27.7.17 – יום ג' – הארוע החגיגי > פתיחת ביה"ס בליוי תערוכת מורים ותלמידים. ומוסיקה כמובן.


    להגיב
  • Summer Kick-Start – סאמר קיק-סטארט

    [יהלי שפהרד]

    היי אני יהלי שפהרד מכושר לחיים טובים.

    רבים מאיתנו חיכו לאביב כדי להתחיל להיכנס לכושר ואז הגיע הפסח ושרפנו הרבה חמץ ומעט קלוריות.

    אבל זהו, הקיץ כבר כאן והגיע הזמן להתעורר משנת החורף ובמידה ולא ישנתם בחורף וכן שמרתם על שגרת אימונים (כל הכבוד ושאפו ענק!) אז קחו את זה בתור זריקת רענון של אנרגיות קייציות 🙂

    זה הזמן להתחיל ואם כבר להתחיל אז – ב-שבאנג!!!

    בכל הכוח, האנרגיה והשמחה – באירוע שייתן את הקיק-סטארט לקיץ חטוב 🙂 דינאמי 🙂 עסיסי ♥ ומלא אנרגיות.

    אני מזמינה אתכם לאימון כושר סוחף, מרגש ומפתיע שחוף שדות ים עוד לא ראה כמותו !!!

    Summer Kick-Start – סאמר קיק-סטארט

    שבת, 6 למאי,  ב-8:00 בבוקר בחוף שדות ים הדרומי

    נתחיל במשחק ספורטיבי שיגלוש לאימון כושר מטרף על חוף הים.
    אחרי האימון תוגש ארוחת בוקר בריאה וטעימה ♥ מעשה ידי…
    כמובן שנשכשך לנו במים, נכיר, נקשקש ונהנה.
    ובנוסף, כל המשתתפים יקבלו מתנה מגניבה!

    מעוניינים להשתתף באירוע הקיץ? סמסו את שמכם ל-052-5606827 

    מחיר כרטיס: 60 ש״ח. רוצים הטבה? השתתפו במשחק הפייסבוק וקבלו כרטיס ב-20 ש״ח בלבד.

    אז אם באמת רציתם להתחיל סופסוף להיכנס לכושר… להוריד כמה ק"ג עודפים ולהרגיש חיוניים ומלאי אנרגיה… האירוע הזה הוא אחלה הזדמנות להתחיל!

    לדף האוונט בפייסבוק

    יהלי שפרד, 052-5606827    |    אתר    |   פייסבוק

    יהלי שפרד מאמנת כושר בכירה ומוסמכת ועל ידי Australian Institute Of Fitness
    הכשרות: פילאטיס, איגרוף, אימון פונציונאלי, אימוני חוץ, Body Jam ,Shabem ,TRX, מדריכת סטודיו ומאמנת אישית לאוכלוסיות מיוחדות.  


    להגיב
  • לרכב על גב הנמר – כתיבה יוצרת עם גבי ניצן

    לרכב על גב הנמר – כתיבה יוצרת עם גבי ניצן

    (מחבר הספרים: באדולינה, שובה של המלכה, פרא ודיוטי פרי.)

    7 מפגשי כתיבה בפרדס חנה – מתחילים ב-2 לאפריל

    מה הופך רעיון לסיפור חי? למה יש בעולם כל כך הרבה התחלות נטושות של סיפורים? איך מיילדים דמות עם נשימה ודופק משלה? איך הפחדים, השריטות והבלבול שלי יכולים להיות הכלי הכי חשוב בכתיבה? מה מערכת היחסים בין עלילה מתוכננת לבין כתיבה משוחררת? איפה מסתתר הסיפור שאני יכול לספר יותר טוב מכולם? במפגשים שישלבו תרגילים, ניסיון והשראה הדדית נרקוד עם השאלות האלה ואחרות, נחלוק טקסטים ורעיונות, ונגלה שחכמי המזרח צדקו: המקום הכי בטוח ממלתעות הנמר הוא כשרוכבים על גבו.

    "לרכב על גב הנמר" היא סדנה תהליכית בת 7 מפגשים, המבוססת על ניסיון החיים של גבי ניצן:

    "את באדולינה כתבתי כדי לענות לעצמי על שאלה שהציקה לי – אם אושר אינו תלוי בנסיבות חיצוניות, במה הוא כן קשור?

    את "פרא" כתבתי כדי לפתור שאלה אחרת – מי הייתי לו יכולתי להיות משוחרר מתכנותים והתניות חברתיות?"

    לאורך 7 מפגשים שבועיים, בקבוצה קטנה ואינטימית, נלמד איך לרתום את הכתיבה למסע שלנו בחיים, ואיך לרתום את המסע לכתיבה שלנו. אין צורך בניסיון כתיבה.

    ****

    האותיות הקטנות:

    הסדנה מתקיימת בימי ראשון.
    מקום: ביתו של גבי באביאל.
    שעות הסדנה: 19:00- 22:00
    מה נחוץ? מחברת, עט, משטח כתיבה וסקרנות לצאת להרפתקה.

    עלות הסדנה : 2,100 ש"ח ולמשלמים במזומן – 1,800 ש"ח.
    יש להירשם מראש, מס' המשתתפים מוגבל.

    לפרטים נוספים והרשמה: טלי  054-7713326,

    או במייל: talipony10@gmail.com

    משתתפים מסדנאות קודמות:

    "תודה על הדרך המופלאה בה העברת אותי. ברגע אחד, הוסט הוילון ונפתחה בפני העלילה כולה. הסיפור שלי הפך לשלם. הרגע הזה, הוא רגע חסד עבורי. תודה מעומק ליבי."

    "תודה גבי על ההנחיה הנפלאה שלך. על הנוכחות שלך, ההקשבה והאפשור, על יצירת מרחב אינטימי ועוטף שאפשר לי להיפתח והכתיבה נבעה ממני ללא כל מאמץ ובתחושת אותנטיות, תודה על הכל. הסדנה הזו תלווה אותי עוד הרבה זמן והיא שולחת אותי לדרך עם חיוך והרבה אמונה בי."

    "זכיתי בשתי מתנות ענקיות! האחת, ברמה האישית, תרגילי הכתיבה שנתת הובילו אותי לתהליך אישי, להבנות. קיבלתי תשובות לשאלות שהתרוצצו אצלי במשך הרבה מאוד זמן. איזה כיף! המתנה השניה, מתנה גדולה עבורי – הכתיבה! סוף סוף, אחרי כל כך הרבה זמן שהרגשתי חסומה, חזר אלי ובענק, החיבור לכתיבה."


    להגיב
  • יש לי מקום, בבית העגול

    [יסמין הלוי]

    – מה זה הבית העגול הזה? שמעתי עליו, הם לא קצת מעופפים שם?

    – שמעתי שהילדים שם לא לומדים…

    – היו להם מלא בעיות, לא?

    – אין חובה? אני לא מאמינה בחינוך בלי מסגרת ובלי גבולות.

    – מה כל כך מיוחד בבית העגול הזה? ואיפה זה בכלל?

    נתחיל עם העובדות: הבית העגול הוא מסגרת חינוכית דיאלוגית והוא נמצא בחדרה, מרחק כעשר דקות נסיעה מפרדס חנה. וכן, במשך השנים הבית העגול התמודד עם קשיים רבים מצד הרשויות, אבל צלח את כולם והשנה קיבל רישיון קבוע. כבר אין איום על קיומו. כיום לומדים בו כ-75 ילדים בני 5–12, יחד עם כעשרה אנשי צוות.

    מתקיימים בו שיעורים בשפה, אנגלית, חשבון, נגרות, אמנות, מוזיקה, טבע, קולנוע, צילום, ספורט, גינון… והילדים באים אליהם ולומדים מה שהם רוצים, מרצונם החופשי, ללא כפייה, ללא סנקציות. אבל מתחת לכל אלה הם לומדים לדבר, לשוחח, להסביר את עצמם, לבטא את עצמם, להגיד מה נעים להם ומה מציק להם, מה מפריע להם ומה עוזר להם. הם מדברים עם מבוגרים כאל שווים, והמבוגרים אינם מדברים אליהם מגבוה, ולעולם אינם משתמשים לרעה בכוחם. הם משוחחים עם הילדים האחרים כדי לפתור בעיות רגשיות וחברתיות ולימודיות. ולפעמים הם לומדים גם איך להשתעמם בלי להשתגע ולהטריף את הסביבה.

    בבית העגול יש חופש, יצירה ושמחה, ויש בו גם כאב וקושי, אלימות, מורכבות וקשיים, אבל הוא מאפשר לפגוש את כל אלה במרחב מכיל ומעמיק שאינו שופט ואינו מדיר. יש בו כללי התנהגות ברורים שכוללים חופש אישי והרבה התחשבות בזולת, אבל הילדים עצמם הם שקובעים את החוקים ומתחייבים אליהם בתהליך שהם מעורבים בו ולכן הוא חשוב להם. לכן הם שומרים על הכללים.

    זה ייתכן, אתם שואלים, במקום שאין בו עונשים ואיש אינו מכריח? ובכן כן. וזה קורה כי אנשי הצוות בבית העגול הם הכי רחוקים מלעופף. הם אנשים שאוהבים ילדים ואוהבים את השהייה במחיצתם, הם אוהבים לשחק ולהשתטות וללמוד, הם מנהיגים אבל הם לא פוחדים לתת לילדים להוביל. העבודה וההשראה של הצוות היא בתוך החיים עצמם, הם לא מבקשים להנחית ערכים מגבוה. הם אנשים שבכל רגע ורגע מצויים בנוכחות מלאה ובתשומת לב ופוקחים שבע עיניים על כל ילד וילד ועל ההתרחשות, ויודעים לשקף אותה בחיי היומיום. בבית העגול לא רק "מטפלים בבעיות" כשהן מתעוררות, אלא מבססים אווירה של אמון וביטחון. כשמתעוררים סכסוכים וקשיים הם הופכים לחומר גלם, לבסיס לדיאלוג, לדבר שאפשר לעבוד איתו. כך הם יוצרים, מעודדים, או שמא נכון יותר לומר שפשוט אינם מחבלים בערבות ההדדית, בחמלה, בסלחנות ובטוב הלב, בסקרנות ובשמחת חיים הטבעית של ילדינו.

    איך אני יודעת את כל זה? אני אמא בבית העגול כבר שבע שנים. רק אמא, לא אשת צוות ולא מתנדבת. אבל דרך הבית העגול הפכתי באופן חד-משמעי לאמא טובה יותר, וילדיי הפכו למורים טובים יותר: מדויקים להפליא בדרישות שלהם ובאופן שבו הם מביעים אותן, יצירתיים באלף דרכים, רגישים ועסוקים.

    ההרשמה לשנה הבאה בבית העגול נפתחה. אם אתם מחפשים מקום שבו הילד עומד במרכז ואינו "מנוהל", מקום שבו המסגרת היא רק האמצעי ולא המטרה, אתם מוזמנים ומוזמנות לבוא להתרשם, להכיר ולהרגיש.

    אתר אינטרנט >

    דף הפייסבוק >


    להגיב
  • דרור מצליח וצלילי הפלא

    [דרור מצליח]

    שלום לכולם!

    שמי דרור מצליח, מוסיקאי ואיש חינוך. בן 43 נשוי ואב לשלושה בנים מופלאים.

    אני מנגן על עשרות כלי נגינה שונים אותם אני אוסף בדבקות מרחבי העולם ומקיים מפגשים הנקראים "צלילי הפלא" שהם מין מופע\סדנה\מסע שבו המשתתפים נחשפים לכלי נגינה נדירים, יוצרים לעצמם כלי נגינה מכל הבא ליד ולבסוף הופכים לתזמורת כולם יחד… מבוגרים וילדים, קהל ואומנים ללא גבולות וללא עכבות…

    מעולם לא למדתי מוסיקה בצורה מסודרת, כמו שמעולם לא למדתי להיות איש חינוך… אבל יש דברים שפשוט טבועים עמוק בתוכנו.

    כבר 16 שנה שאני מסתובב בארצנו הקטנה בכל פינה ולוקח איתי ילדים והורים למסע קסום של צלילים ומנגינות.
    איזו זכות…אין מקום שהוא רחוק מדיי וכבר ביקרתי עם חברי הנגנים בישובים ואיזורים שכלל לא ידעתי על קיומם, לקהל של יהודים, ערבים, דרוזים, מהעיר, מהכפר ומה לא… כולם מדברים שפה אחת שלא יבלבלו אתכם – כווולם מדברים את שפת הצלילים

    כשאני חושב איך הכל התחיל אני נזכר בטיול של אחרי הצבא למזרח שכמו כל מסע חיפוש אחר מצא מהר מאד את הדרך למוסיקה וכלי נגינה. עד לזמן הזה ידעתי לנגן קצת בגיטרה והאזנתי המון למוסיקה, אך במקביל למדתי רפואה משלימה וראיתי עצמי כמטפל (מה שהפך להיות ברבות הימים די נכון… הרי גם מוסיקה היא טיפול ומהסוג העמוק ביותר..). עקב היותי רב תחומי מצאתי עצמי נמשך לכלים רבים ומסורות מוסיקליות ריתקו אותי יותר ויותר.

    את הטיול השני כבר הקדשתי כולו למסע המוסיקלי ובין לימוד על הדיג'רידו באוסטרלייה ומוסיקה הודית קלאסית בוארנסי, מצאתי עצמי מנגן יום וליל עם אינספור אנשים מוכשרים מהעולם וכך נסללה הדרך למה שאני עושה היום…

    את הבמה קיבלתי לראשונה בארץ כשעזרתי להדריך קבוצת סטודנטים אמריקאים בצפון. כשמדריכי הקבוצה לא ידעו איך להרגיע אותם ובמקרה היה תוף בסביבה והשאר כבר היסטורייה..

    את סדנאות הכלים אני אוהב לקיים בטבע כדי לחבר את המאזינים – ילדים ומבוגרים כאחד, לעושר העצום של הכלים והצלילים שיש בעולם. ידעתם שהרבה מהכלים נוצרו בהשראת צלילי הטבע ואף עשויים חומרים טבעיים במסורת ייצור של עבודת יד העוברת מאב לבן?…

    במקביל, בשנים האחרונות התחלתי ללמד חוגים שנתיים לגיל הרך ובבתי ספר –  ושם במשך שנת לימודים שלמה הילדים ואני עוברים מסע עמוק ומשמעותי בעולם דרך צלילים ומנגינות, לומדים לנגן ואף חשוב מזה להקשיב יחד וחווים מרחב קסום ומעצים.

    על הסדנה ושאר הפעילויות של "צלילי הפלא" תוכלו לקרוא בהרחבה באתר: www.pele-music.co.il ובדף הפייסבוק של "צלילי הפלא"; על הארועים השוטפים שאני מקיים.

    שני דברים שמחים שקורים השנה!!!

    הראשון הוא דיסק מוסיקת עולם לילדים שנמצא כרגע בסוף תהליך ההקלטות ויראה אור (בלי נדר, טפו טפו) בחודשים הקרובים. השני שערכת "צלילי הפלא" – ערכה של כלי נגינה להרכבה לזמן איכות משפחתי אמיתי, תהיה בקרוב מאד זמינה להזמנה באתר ואיתה אין סוף רעיונות לנגינה משותפת שלכם בבית (באתר יועלו גם סרטוני הסברה והדגמה).

    2017 יש הרבה למה לצפות!

    מוזמנים לעשות לייק לדף שלנו "צלילי הפלא" ולהיות מעודכנים בכל הדברים הטובים הבאים עלינו לטובה..

    בברכת צלילים ומנגינות מהלב

    שלכם

    דרור – צלילי הפלא


    להגיב
  • סורה חושך – הכרת תודה

    [מאיה לילה חפר]

    שמש עולה על היום שאחרי.
    כבר הוצאתי את כל המרמרת החוצה,
    השלמתי שעות שינה
    ועכשיו , מול אש ושמש יחד,
    שומעת את התוכנית המופלאה של DJ מיכל גפן עם DJ מיכל רוז (קאלט בבית)

    קוראת שוב את המילים היפות של רבקה גוטסמן
    וחושבת על הסלוגן שנתנה לי הבוקר מיכל ליבדינסקי "הכרת תודה זה הכי אחותי" (רוצה סטיקר מיכלי!)

    וככה בלי לרצות,
    ולמרות שמרמור יפה לי לאור הפנים
    כמו פנדורה בשעתה,
    גם אני מגלה
    בתיבת פנדורה הפרטית שלי
    את תקווה.
    אח תקווה אופיטמיסטה,
    ההיית או חלמתי חלום…..

    אז אחרי שהתאומים של תמרה סיגל עשו לי טיפול לצ'אקרת הלב.
    ואחרי שהבנתי שאני משאירה את גורו המרמור אלעד נאמן שיראה עשן במרוץ לגביע מונטי-פייטון לשנינה אנגלית.
    ואחרי אייל כגן ושי אביבי ואייל עמית באקפלה גברית שעונה לשם "עוד לא אבדה תקוותנו שניים".
    ואחרי עידו רוזנטל וחגית אלמקייס
    ותקווה לגבי משהו עם ירון סנצ'ו גושן לא נותר לי אלא להכנע.

    פרדס חנה כרכור לא יודעת מה את שמה במים,
    אבל כולי אור, אהבה ואמון במין האנושי.

    תודה לאסים שאול ברכה שהוא באמת סופי שמחזיק אותי ישר בלב.
    תודה לבעלי ורדי מוסקוביץ שמה אני בלעדיו,
    תודה לקהל אהובה מלכיאוביץ ויעקב אנושי וענת לאה אנושי שלושתם יודעים למה.

    ולקדוש ברוך הוא ולקדושה ברוך היא
    ולרוח הגדולה
    ולקריוקה שלימד אותי לשיר
    ולעולם הכיר לו תודה על זה,
    כי שיר באמת מגרש את החושך בלילה
    שיר באמת מחמם את הלב בימים קשים.

    תודה לנשות מתחם המפגש השלישי
    ולאנשי הסוניה באר והסאונד של מעגן מיכאל
    לשירן לב פרופרמרית מדהימה
    להילה, אילן, חגית ואלה שתדעו

    לכל מי שהודתי לו על המגנט
    לכל מי שהיה
    או חשב טוב
    או חייך ברחוב.

    * ואם קבלתם מימני הודעה ממורמרת הבוקר,
    תדעו שזה סימן שאני אוהבת אתכם מאד
    אתם השבט שלי
    המעגל שלי
    המצפון שלי
    הצחוק שלי
    אי שם בלב
    פרח מלבלב
    פרח מלבלב
    החברים משקים אותו
    במים רבים
    שוטפים את אהבתנו
    ואת המסע המשותף שלנו.

    תשמור אתכם הרוח הגדולה
    נטולת השם
    שם זה אנושי
    מעשי הם רכושי היחיד
    אין מנוס מתוצאות מעשי
    מעשיכם הם רכושכם היחיד
    אין מנוס מתוצאות מעשיכם

    *מי יתן וכל הברואים יהיו מאושרים,
    מי יתן וכל הברואים יחיו בשלום ובשמחה*


    להגיב
  • סורה חושך: ארוע המשפחות למען אזרחי סוריה

    טיפה אחת קטנה. זה מה שיש לנו להציע. זה מה שאנחנו.
    אבל "טיפה ועוד טיפה תהיינה לים", כמו שכתב ושר אריק איינשטיין.
    המצב הקיים הוא הזדמנות עבור כולנו להפוך את הטיפות שאנחנו לאוקיינוס גדול ורחב לב. "

    "סורה חושך" הוא אירוע שהחל בטיפטיפונת משאלת לב של מאיה לילה חפר, שתוך זמן קצר גייסה עשרות מתנדבות להפקה קהילתית יוצאת מן הכלל.

    אירוע זה הוא בעיקר תפילה עמוקה ומשותפת לשלומם של א/נשים וילדים ממש כמונו, החיים בשכנות אלינו.
    זוהי הזדמנות עבורנו לצאת מעצמנו, להעניק וגם לומר: אנחנו כאן איתכם, אנחנו רואים אתכם, את כל מה שקורה לכם.
    לשלוח מרחוק חיבוק, תפילה וברכה ולקוות שמשהו יגיע לאוזן נזקקת, ללב כואב ולנשמה הזקוקה לנחמה.
    מעבר לאיסוף הכסף לתרומה הוא בראש ובראשונה הצהרה שאנחנו לא שותקים, שליבנו נשבר למראה התמונות והקולות. הוא התכנסות אחת מיני רבות שמהוות תפילה משותפת לשלומם של א/נשים וילדים ממש כמונו, ממש קרוב.

    תוך זמן קצר התגייסו עשרות מתנדבות ומתנדבים להפקה קהילתית יוצאת מן הכלל. ההפקה כוללת שלושה ערוצים מהנים ונפלאים לעשות מעשה ולתרום למען הפליטים הסורים.

    ביום שישי, 20.1.17 ,ב-12:00  יתקיים ב"בית המפגש השלישי" במתחם החקלאי בפרדס חנה אירוע משפחות בו יתקיימו פעילויות, מופעים, סדנאות לילדים וימכרו מוצרים, הכול בהתנדבות, כל ההכנסות יתרמו למען הפליטים הסורים.

    לינק לאירוע המשפחות >

    באותו יום ב-14:00 יתקיים מופע של אומנים מוכשרים עם לב ענק בפאב סוניה במעגן מיכאל. כל ההכנסות יתרמו למען הפליטים הסורים.

    קישור לרכישת כרטיסים >

    בנוסף, מטפלים, נותני שירותים שונים ובעלי עסקים תורמים מעשייתם המבורכת באמצעות מכירת שוברים שההכנסה מהם גם היא, תרומה למען הפליטים הסורים.

    לינק לפירוט השוברים ולהסבר לאן נתרם הכסף >

    מי יתן וכל היצורים החיים יחיו בשלום.


    להגיב
  • מי כותב את החיים שלי? סדנת כתיבה עם גבי ניצן ("באדולינה")

    מי כותב את החיים שלי?

    כשמשנים את הסיפור, משנים את המציאות.

    שישי-שבת ה-13-14 לינואר

    הסדנה מתארחת בביתו של גבי ניצן,  באביאל (ליד פרדס חנה).

    סדנת סופ"ש, ללא לינה

    במהלך סדנה בת יומיים, יצירתית ומפתיעה, ניכנס אל אחורי הקלעים של תסריטי-חיינו, ודרך תרגילי כתיבה והתבוננות נלמד איך להפוך את העט למטה קסמים של ממש, כזה שיכול לספר את סיפור חיינו מחדש. אין צורך בניסיון בכתיבה.

    מי כותב את החיים שלי בעצם? האופן שבו אנחנו חווים את חיינו תלוי לחלוטין באופן שבו אנחנו מספרים אותם. אחת הדרכים היפות להקנות משמעות לחיים היא על ידי הפיכתם לסיפור: סיפורו של ילד סגור וביישן שהפך למנהל חברת היי טק, סיפורה של מלכת הכיתה לשעבר שמתמודדת עם הרווקות, סיפורו של חייל בסדיר המנסה לשמור על שפיות כשהוא מוקף בטירוף המלחמה…

    בכל יום ובכל רגע אנחנו עוסקים בניסוח הסיפור, במיון אינספור הפרטים ובעריכה מתמדת. אלא שרוב הזמן אנחנו הולכים לאיבוד בעלילה, כאילו היינו גיבוריו של ספר שכותבת איזו יד נעלמה ורחוקה. רוב החלטות העריכה והתוכן נעשות בעזרת תוכנה אוטומטית, בלי שנהיה שותפים אמיתיים בתהליך.

    כמה נפלא היה לו היינו ערים יותר למלאכת היצירה הזאת, ולכוח האינסופי שיש בידינו לשנות את הסיפור ככל שנחפוץ – להפוך טרגדיה לקומדיה, להפוך טלנובלה לרומן מופתי.

    בסדנה הקרובה נזכר, שחיינו הם לא סיפור אחד עם דרך יחידה לספר אותו- אלא מצע פורה ויצירתי עם אינסוף אפשרויות. זו הזדמנות נהדרת, מפתיעה ומשחררת, ליצור התבוננויות חדשות על הפרקים שמרכיבים את חיינו ולהיווכח בנפלאות הקשר שבין הטקסט לחיים.

    במהלך הסדנה ינחה אותנו הסופר גבי ניצן אל אחורי הקלעים של תסריטי-חיינו. דרך תרגילי כתיבה והתבוננות נלמד איך להפוך את העט למטה קסמים של ממש, כזה שיכול ליצור כל סיפור חיים מחדש.

    הסדנה מתאימה לכל מי שרוצה לעשות קסם בחייו.

    *********************************************

    ​​האותיות הקטנות

    הסדנה מתקיימת בסוף שבוע, ללא לינה.
    יש טרמפים ממקומות שונים בארץ, אז תבדקו איתנו.

    תאריכים: שישי-שבת 13-14.1
    שעות: 14:00-19:00, גם בשישי וגם בשבת

    מה נחוץ? מחברת, עט, משטח כתיבה ונכונות להעמיק.

    מחיר הסדנה: 1,000 ש"ח.
    מחיר למשלמים מזומן:  850 ש"ח.

    19963_101461086555431_7363054_nגבי

    על גבי ניצן

    גבי ניצן הוא סופר, מנחה סדנאות ואיש תקשורת ישראלי. כל ספריו עוסקים בשאלת חופש הבחירה של היחיד וזכותו לחיות באושר ללא תלות בנסיבות חיצוניות.
    כסופר הוציא ניצן לאור את הספרים: "באדולינה" – שהיה לרב המכר הגדול בתולדות ישראל, "שובה של המלכה" – ספר ההמשך ל"באדולינה", פרא" ו"דיוטי פרי".

    *   *   *

    לפרטים נוספים והרשמה:

    טלי 054-7713326   |    מייל >   |   לאתר של גבי >


    להגיב
Close