יוזמות חופשיות

  • גן שלנו – פשוט גן

    נעים מאוד, אני גבריאלה, ולמי שלא מכיר ויודע – יש לי גן.
    גן שעובד בשקט כבר חמש שנים, גן שהוא כמו בית ומשפחה, גן שבו מושקעים הלב והנשמה שלי, זה הגן שלנו בכרכור.

    לפני הכל, קצת עלי – שמי גבריאלה, אמא לתלמה ואילאיל ואשה לגילי.
    נולדתי לאמא גננת, וכשבגרתי והתחלתי לחפש דרכי בעולם, הרוח או הקארמה כיוונו אותי בחזרה לאותה מקום שהכרתי, שינקתי מבטן ולידה, ושמו אותי כמטפלת במשפחה של חינוך ביתי ביערות הגשם האוסטרלי. שם הבנתי שחינוך זו הדרך שאליה ארצה לפנות “כשאהיה גדולה”…

    כשחזרתי לארץ, "צוציקית" בת עשרים פלוס, התחלתי לעבוד כסייעת. ראיתי כי טוב, נעים ומרגיש נכון, והחלטתי ללכת ללמוד. סיימתי תואר ראשון לחינוך לגיל הרך ובלתי פורמלי , וכשלא שבעתי המשכתי גם לתואר שני בהתפתחות הילד וייעוץ חינוכי לגיל הרך. לאורך כל שנות לימודי עבדתי, ולמזלי זכיתי להחשף אל מגוון מסגרות חינוכיות – החל מגן אמהות אינטימי ומצומצם עם 5 ילדים ואמהותיהם, וכלה במעון יום הומה מול קבוצה של 35 זאטוטים ופמליית מטפלות נכבדת.

    מכל חוויה שכזו השכלתי, למדתי והפנמתי. על הדרך, על מנת לא להשחק פיניתי מקום לטיפוח שאר האהבות שלי – יצירה, מוסיקה ותאטרון. הייתה גם סאגה קצרה של העברת הידע הלאה, בהדרכת מטפלות וגננות, אך מהר מאוד הבנתי שמה שאני באמת רוצה לעשות, זה לחזור ל”שטח”, ולעבוד עם ילדים.

    אחרי הרבה שנים כשכירה פה ושם הגיע אותו יום מרגש, לפני חמש שנים, בו פתחתי מקום משל עצמי, מקום בו אני מיישמת מידי יום את כל הידע שצברתי – זה שנרכש באופן פורמלי באקדמיה, זה שהגיע עם השנים והנסיון, וגם זה הטבעי – שמגיע ממקום של אינטואיציה ונשמה.
    אספתי וגיבשתי וליקטתי סביבי את הצוות האיכותי, המסור והמקצועי ביותר שפגשתי בכל שנות עבודתי, ויחד אנו עובדות כיחידה אחת זורמת והרמונית, נעות בין הילדים, תומכות, אוהבות, מטפחות.

    אז מה תוכלו למצוא אצלנו בגן?

    תוכלו להתאהב ולהרגיש "בית" בתוך מרחב נעים, אסתטי, מרווח ומואר.
    תוכלו לפגוש כאן ילדים שאוהבים לשחק ביצירתיות במטבח ולחפור בארגז החול וגם כאלה שאוהבים לשבת סביב השולחן עם פאזלים או לוטו.
    2016-07-10 09.54.30תוכלו לראות, שיש לנו סדר יום קבוע שכולל מפגש ושעת סיפור, אבל שאנו מקשיבות גם לרוח החופשית שמניעה אותנו לצאת לטיולים ספונטניים לחורשה הקרובה ומזכירה לנו לזרום עם היום שמגיע ומצב הרוח של הילדים.
    תוכלו לטעום אוכל טבעי, בריא ומזין, שמכינה באהבה עינב הטבחית, וכל בוקר תוכלו להריח ריח של לחם טרי שנאפה בתנור…

    וחוץ מכל זה קורים אצלנו עוד המון דברים…

    אני יכולה לדבר ולדבר ולדבר על הגישות, הדרכים, “שיטות העבודה” שמנחות אותי ומעצבות את תפיסותיי, אך מתוך שאיפה לפשטות אתמקד בעיקר ורק אספר, שהעבודה שלנו בגן מתבססת על רגישות, דיוק, סבלנות והכלה לתהליכים והאמונה כי יש לראות את הילד במקום השלם שלו, כחלק ממי שחי בתוך משפחה, קהילה, חברה.

    יש לנו השנה עוד מקום אחד חביב לגמד או גמדה שיצטרפו אלינו, וההרשמה לשנת הלימודים הבאה כבר נפתחה. אני אשמח לפגוש ולהכיר את כולכם.

    הגן מיועד לגילאי שנתיים ומעלה, ואפשר להשאר כמה שרוצים

    אנחנו נמצאים בכרכור, ברחוב קדמה 76 (ליד השופרסל)

    אז בואו לבקר אותנו!

    לפרטים,

    גבריאלה 050-5587697 או במייל: gabigili2@gmail.com

    גן שלנו


    להגיב
  • בית אקולוגי אולטימטיבי – סדנה עם גור רותם, שישי, 9.12, פרדס חנה

    האם יש אפשרות לחיות חיים שלווים מלאים, מאושרים, במרחב בו האוויר נקי המים טהורים, המזון חיי אורגני וחיוני, המחסה שלנו נוח ומאפשר נינוחות, וסיפוק גשמי ונפשי?

    האם אפשר לחיות חיים מעגליים בהם מוצר הופך למוצר אחר וכן אלה ללא יצור של זבל וזיהום?

    נשמע בדיוני על גבול הבלתי אפשרי, נכון?

    אז מסתבר שזה אפשרי ואפילו חשוב וחיוני.

    גור בירידבסדנה מרתקת שיעביר גור רתם, נכיר מקרוב מערכות ייצור ומחזור בעזרתם תושבי הבית יקבלו את צרכיהם – אויר נקי, מים, מזון, מחסה נוח, סיפוק, נפשי, אנרגיה – תוך שימוש באנרגיות הבר ובתוצרי הלוואי של החיים בבית.
    נבין כיצד סביבת חיינו יכולה לתפקד כמערכת אקולוגית שלמה, כיצד לומדים מהטבע ומיישמים בחיים ובבית פתרונות מעשיים לחיים אקולוגיים תוך שיחזור ידע שאבד ושילוב בין הקדמה למסורת.

    כפי שהביוספרה מספקת את כל הצרכים של כל האנושות, כך נוכל לבנות בית שמספק לתושביו את כל צורכיהם.
    הגענו עכשיו לצומת של תודעה וטכנולוגיה- אנחנו יודעים את הנזקים שאורח חיינו מביא לנו ולסביבתנו, ויש כעת טכנולוגיות מדף ברחבי העולם שמסוגלות לטפל בכל הפסולות שלנו, בדרך יצרנית.

    הנה כמה פתרונות ברי קיימא:

    * אויר נקי לנשימה – יש צמחי בית שלא מתחרים בנו על החמצן בלילה, יש אחרים שמפרקים את הזיהומים שנפלטים בטיגון.

    * מים נקיים- איסוף מי גשם, טיהור מים משומשים ושימוש בבריכת שחיה טבעית כמקוה ביתי לטהרה יספקו זאת.

    * אוכל- נגדל בחצר ועל קירות וגגות. נוציא את גן הנוי לפנסיה- מעתה רק מזון.

    * מערכת ביוגז תספק גז לבישול ודשן נוזלי לצמחים.

    * מערכת פירוליזה תספק סולר לרכב מניילון ופלסטיק משומשים.

    * אופני כושר ייצרו חשמל. טורבינות רוח קטנות יוסיפו חשמל.

    * בידוד ומסה טרמית יאפשרו לנו נוחות אקלימית ללא מזגן ותנור.

    * פנלים סולריים ייצרו חשמל ומים חמים לרחצה ולחימום הבית.

    * קולטי שמש אחרים ירתיחו שמן לבישול במטבח.

    גור רתם
    מחלוצי הפרמקלצר בישראל. .MsC.אקולוג. מורה לפרמקלצ'ר.

    מייסד "אדמאמא" – משק אקולוגי לניסוי והדגמה במושב ניר משה.
    שוחר שלום כרוני ורכש פרדס חנאי חדש.

    הסדנה תתקיים ביום שישי, 9.12, בין השעות 10:00-12:00 בבית ההוביט של מיכל,מגד 5א, פרדס חנה.

    הסדנה פתוחה לכולם, בדאנה

    מס' המקומות מוגבל יש להירשם בקישור המצורף

    https://goo.gl/forms/oeGxgRAIPzugMktl1

    לדף האירוע בפייסבוק >


    להגיב
  • ילדודאנס! מסיבת ריקודים להורים וילדים! 18.11 – שישי בצהריים, בפרדס חנה

    ילדודאנס! מסיבת ריקודים להורים וילדים!

    יום שישי, ה-18 לנובמבר, 15:00-19:00   –    ביה"ס רימון במתחם החקלאי    –      15 ש"ח בכניסה                                   

    *                        *                      *                                                                                                    

    אחרי הפסקה של שלוש שנים…

    המסורת שהתחלתי מזמן בראגה חוזרת לחיים…                                                          

    אחרי שהילדים גדלו עוד קצת – וגם נולדו חדשים                                                                                           

    חוזרים לרקוד יחד, עם הילדים                                                                                    

    יום שישי בצהריים, שעת בין הערביים… חלל ענק ומקום לכולם להשתולל

    מוזיקה שמבוגרים אוהבים וילדים שמחים (סבנטיז, אייטיז, ניינטיז, רגאיי, ישראלי)

    הזדמנות להיות שוב ילדים – ולהעביר לדור הבא את המוזיקה שגדלנו עליה

    (או סתם לצפות בהם רוקדים ולנוח עם בירה קרה ביד…)                                                                  

    15 ש"ח לכל אחד מגיל שנתיים (ילד שלישי במשפחה חינם)

    במקום יימכרו שיתה קרה וחמה לגדולים ולקטנים
    וכיבוד שמתאים (בריא ומשביע) במחירים נוחים                                                                             

    2011
    גיל בהריון (שני) מתחממת עם לירי בת השנתיים לפני הילדודאנס ב-2011 במסיבה גיל (בהריון רביעי) תרקוד עם לירי בת השבע וחצי ועוד שניים…

    ספרו להורים 😉                                                            

    לדף האירוע בפייסבוק


    להגיב
  • הגוף המודע והנגלה – תכנית למודעות גופנית ואימפרוביזציה בתנועה

    הגוף המודע והנגלה

    ​​חקירה גופנית, קונטקט ואימפרוביזציה בתנועה ככלי להתפתחות, גילוי וביטוי

    ​​תכנית לימוד שנתית בהנחיית נעם כרמלי ומיכאל שחרור

    ימי שני ​​9:30-15:00 

    סטודיו תנע – קיבוץ עין-שמר

    אנחנו מתחילים…​

    ​יום שני הקרוב ה – 31/10 בין השעות  9:30-15:00

    ​​​עדיין מתלבטים?

    מוזמנים להצטרף ליום הראשון של התוכנית ​ולהחליט אחריו.

    ​(עלות היום במידה ולא תמשיכו איתנו – 200 ש"ח)


    ❁ ​תכנית ה"גוף המודע והנגלה" מציעה קורס עומק בו מודעות הגוף היא המפתח לפיתוח מודעות עצמית, ​נוכחות, ביטוי עצמי, מיומנות תנועתית ובין אישית.

    ❁ ​התכנית מבוססת על: BMC® (אנטומיה חווייתית ותנועה התפתחותית), קונטקט אימפרוביזציה ואימפרוביזציה קבוצתית.

    ❁ המפגש מתחיל בחקירה ותנועה אישית ומתפתח, דרך הריקוד עם האחר בקונטקט, לתקשורת ויצירה משותפת בקבוצה.

    ❁ התכנית אינה מחייבת ניסיון ומתאימה במיוחד כהעשרה לאנשי תנועה, מורים, מטפלים ואמני במה ופתוחה לכל מי שמעוניין בהתפתחות עצמית דרך הגוף.

    ❁ ​​התכנית בנויה משלוש סדרות כשבסוף כל סדרה סוף שבוע מסכם. אפשר לקחת כל סידרה בנפרד או שילוב בין הסדרות ואנו ממליצים על התכנית המלאה.


    התכנית השנתית כוללת שלוש סדרות​ ותחל ב 31/10​:

    סדרה מס' 1:  31/10-9/1 – 10 מפגשים וסופ"ש 13-14/1

    ס​דרה מס' 2:  23/1-3/4   – 10 מפגשים וסופ"ש 7-8/4                                        

    ס​דרה מס' 3:  8/5-26/6  –  8 מפגשים וסופ"ש 30/6-1/7

     


    מבנה יום בתכנית:

    9:30-12:30: הגוף המודע – ​מודעות, נוכחות ומיומנות גופנית אישית ועם האחר. ​

    13:15-15:00: הגוף הנגלה – ​אימפרוביזציה בקבוצה ככלי להתפתחות אישית, בינאישית וכאמנות מופע.


    פרטים והרשמה:

    ליאונה   5810800-studio.tena@gmail.com     058

    מיכאל   054-6410845       michael.shachrur@gmail.com

    נעם​       052-5012587       noam.carmeli@gmail.com


    קצת על המנחים…

    נעם כרמלי

    "כבר כילד נהניתי מהחיבור לגוף בדרכים שונות. בקיבוץ, בזכות הרבה ספורט וטבע מסביב, התנועה הייתה חלק מרכזי בחיי אבל  לא 'העזתי' לרקוד…בגיל 30 החלטתי לנסות לרקוד ואחרי שנה ב Laban Dance Centre בחרתי להתרכז בקונטקט אימפרוביזציה ואימפרוביזציה קבוצתית יחד עם תרגול אייקידו ושיטת אילן לב. עם השנים למדתי טכניקות ושפות תנועה מגוונות, נפגשתי עם מורים ואנשי תנועה רבים, וגיליתי עולם שלם שמאפשר לי להתפתח, לתקשר וליצור דרך התנועה והגוף. אחרי מספר שנים של עבודה בארכיטקטורה ובמקביל  להמשך ההתפתחות בריקוד, החלטתי לעזוב את הארכיטקטורה ולהקדיש את עצמי לדרך התנועה. מאז, אני עוסק בחקירה והוראה של תנועה וגוף יחד עם יצירה בדגש קבוצתי וחברתי המהווים בשבילי השראה ודרך חיים."

    מיכאל שחרור

    מיכאל שחרור

    ​מוסמך בשיטת BMC כמטפל וכמורה לתנועה סומטית. BMC היא שיטה העוסקת באנטומיה חווייתית ותנועה התפתחותית כשיטה טיפולית וכדרך להתפתחות עצמית דרך שכלול יכולות החישה, התנועה, ההבעה והמודעות. בנוסף, מיכאל פיתח ומלמד את התרגול FoldUnfold Qi Gong and Movement, המהווה סינתזה בין הצ'י גונג, הBMC  וגילויים אישיים בחקר התנועה. מלמד גם קונטאקט ואימפרוביזציה בתנועה, אנטומיה ופיזיולוגיה תיאורטיים וחווייתיים. מופיע כאמן אימפרוביזציה ומטפל בשילוב של שיאצו וBMC. בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה בגישה בודהיסטית, תואר שני  במסלול הקומפוזיציה במחול באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים. העניין המרכזי שלו בחיים הוא לחדור יותר ויותר אל ההוויה היצורית-אנושית-תודעתית – הפוטנציאל הקיומי – הקיים בכל אחד, להנכיח אותו ולאפשר לו להתפתח, להשתחרר ולפרוח.


    להגיב
  • היסטוריה גדולה, בקטנה # 12 – לולה מונטז

    השנה הייתה 1846 ומלך בוואריה היה מאוהב. כמובן, לודוויג הראשון היה גם בן שישים ונשוי – אבל הוא לא נתן לזה לעצור אותו.

    קראו לה לולה, היא הייתה רקדנית. היא טענה שנולדה בספרד, והשמועות דיברו על שובל גברים מאוהבים שהותירה אחריה בכל אירופה – כולל המלחין פרנץ ליסט והסופר אלכסנדר דיומא. כעת היה תורו של מלך בוואריה להתאהב בלולה מונטז: לאחר שחזה בה מופיעה במינכן, נפגש עמה מאחורי הקלעים והציע לה תואר אצולה בתמורה לחברתה. היא הסכימה.

    רשמית, מונטז הייתה הפילגש של לודוויג. בפועל, היא הייתה הכוח שמאחורי הכתר. למשך למעלה משנה, הרקדנית הספרדיה ניצלה את ההשפעה שהייתה לה על המלך המאוהב על מנת לתמרן אותו ואת שריו עד שהקבינט זכה לכינוי "לולה-מיניסטריום". תוך זמן קצר, כולם סלדו ממנה: הרפורמות הליברליות שדחפה השניאו אותה על האצולה השמרנית, ואורח חייה הראוותני הציק לסטודנטים והליברלים. בשנת 1848, ולאחר ששכנעה את המלך לפעול נגד סטודנטים מרדניים, המון זועם הרס את ביתה, הכריח את לודוויג להתפטר וגירש את השניים מהממלכה.

    מונטז ברחה לשוויץ, אבל כשהבינה שלודוויג לא מתכנן לבוא בעקבותיה, החלה להסתובב בעולם בחיפוש אחר פרנסה. היא עברה בפריז, לונדון, ניו יורק ואפילו קפצה לאוסטרליה – והתפרסמה בכל מקום בזכות הדימוי שלה כרקדנית ספרדיה מפתה. השמועות על העבר מלא הסקנדלים שלה הביאו עוד ועוד צופים למופעי הריקוד שלה, אבל בחלוף הזמן יופיה דעך והיא נאלצה לפרוש מחיי הזוהר. בסוף שנות החמישים חזרה לניו יורק, ובשנת 1861 הלכה לעולמה – ככל הנראה כתוצאה מעגבת.

    לולה מונטז היא אישה מורכבת. במבט ראשון היא נראית כמו אישה פתיינית ותו לא, יצאנית שניצלה את יופיה כדי להגיע לעמדת כוח. אבל מתחת לדימוי הזה מסתתרת אישה שקולה, מחושבת ואינטלגנטית, כזו שיצרה ביודעין אווירה של סקס אפיל ומסתורין כדי למשוך אנשים ולהקסים אותם. סך הכל, בעידן בו האופציות התעסוקתיות לנשים מוגבלות, היא ראתה בדרך הזו אפשרות התקדמות לגיטימית.

    והתחבולה הכי גדולה שלה? מונטז בכלל לא היה ספרדיה. שמה האמיתי היה אליזה גילברט, והיא נולדה באירלנד.

    (התמונה – פורטרט של מונטז משנת 1847. ציור זה הוא חלק מסדרה של תמונות שהמלך לודוויג הזמין בשביל "גלריית היפות", סדרה של תמונות של נשים שהוא פגש במקומות שונים וחשב שהן יפות מספיק בשביל להנציח בפורטרט. אשתו, למקרה שתהיתם, לא הייתה אחת מאותן נשים.)

    ——————————————————————————————————

    הפוסט מתוך דף האינטרנט הקסום "היסטוריה גדולה, בקטנה" עליו תוכלו לקרוא כאן


    להגיב
  • סטודיו המסילה – עמדת העבודה שלך במתחם מעצבים בבנימינה

    בשנים האחרונות הכרנו המון מעצבים, מתכננים, אנשים מוכשרים שעובדים מול מחשב בין מכונת הכביסה למטבח,
    אנשים שמתפוצצים מרוב יצירתיות אבל לא תמיד מתנהלים בעסק שלהם כמו ביצירה שלהם.

    החלטנו לפתוח את הסטודיו הקיים שלנו – להפריד בו חלל עבור 7 אנשים המעוניינים כל בוקר לעבודה
    בסטודיו שיאפשר להם שקט מהסביבה ללא דאגות תפעוליות.

    IMG_3329

    בואו לחלוק עמדה בסביבת מעצבים יצירתית
    במתחם שקט באזור בנימינה מול תחנת הרכבת.
    ההצעה כוללת מעטפת מלאה – ריהוט, ארנונה וחשמל
    הביאו את המחשב והכישרון וכל השאר עלינו.

    Screen Shot 2016-09-27 at 11.59.32 AM

    אז את מי אנחנו מחפשים?

    מעצבים גרפים, מעצבי מוצר, צלמי מוצר, מעצבי אתרים, ניו מדיה, מתכנתים, מאיירים,
    אנימטורים, אדריכלים, ארכיטקטים, אנשי קריאטיב, תרגום או כותבים טכניים,
    אנשים מוכשרים שמעוניינים לעבוד בחלל ייצוגי שקט ומעורר השראה.

    ליצירת קשר והשארת פרטים אנא שלחו מייל או התקשרו:

    052-6299960        |        studiohamesila@gmail.com

    סטודיו המסילה לוגו


    להגיב
  • טוב ברחוב

    "טוב ברחוב" – פסטיבל מקומי 24-25.8

    שני ערבים של חגיגות לסגירת הקיץ, תרבות מקומית, שפע מקומי
    ושמחה רבה ברחובות המושבה! הכניסה חופשית לכל ארועי הפסטיבל.

    [אייל כגן – מפיק הפסטיבל והמנהל האמנותי]

    13906746_300627036957271_2245825110121583381_n[1]פסטיבל ״טוב ברחוב״ הוא פסטיבל מקומי. ברוב המקומות כדי להפיק פסטיבל צריך להתחיל ולחפש אמנים ויוצרים מבחוץ. בפרדס חנה כרכור, המצב הוא בדיוק הפוך. יש ביישוב הזה שפע יצירתי ואמנותי הדומה למעיין מפכה. יש קבוצות תאטרון ומוסיקאים ואמני רחוב ומיצגנים ודי ג׳ייז ועוד. יש כאן שפע של תרבות מקומית שרק מחפשת במה. מהבחינה הזו, ברגע שהתאפשר מפגש בין העושר התרבותי לפלטפורמה הנכונה, החיבור נוצר בשיא הטבעיות.

    חברו כאן משרד התרבות שהחליט לתמוך תקציבית בפסטיבל שיתבסס על יצירה מקומית והמועצה המקומית שהרימה את הכפפה והתגייסה לטובת העניין הן כלכלית והן מבחינת הקצאת משאבים רבים נוספים.

    מבחינת הקונספט, טוב ברחוב כשמו כן הוא מבטא את ההכרה שהרחוב המוכר והאהוב עלינו בילדותינו צריך להמשיך ולשמש ככזה בעולם שמקדש ומקדיש לא מעט זמן למסכים ושוכח לעיתים את האינטראקציה הבסיסית. והטבעית ביותר. את המפגש האנושי. אז ברור לכולנו שבעולם רווי מרכזי קניות בכל פינה, הרחוב צריך להאבק ביתר שאת על מרכזיותו. כפסטיבל מקומי המתרכז ברחוב, יש בכך משום הכרה בחשיבות הזו ועידוד. מעבר לכך, הפסטיבל הזה ינדוד בשנים הבאות (אינשאללה) בכל פעם לרחוב אחר ברחבי היישוב וימקד את הפוקוס עליו.

    מבחינתנו, הקרנבל מגיע לעיירה, בדיוק בסוף הקיץ, סוף החופש הגדול, רגע לפני שחוזרים לשגרה וזו בהחלט הזדמנות מעולה לצאת, להזיע, להנות, לצחוק ולזכור שפשוט טוב ברחוב.

    ———————————————

    אז מה יקרה ואיפה?

    רביעי 24.8 טוב ברחוב פרדס חנה (במתחם המתנ"ס)

    13912766_298659600487348_2215639219485244230_n[1]17:00 – בובו ולוסינדה (באולם) / תאטרון התיבה
    18:00 – מחול אש (רחבת כניסה לובי) / רונה בראון
    19:00 – להקת מג'יקל מיסטרי – 'השירים המשחקים' – מופע לכל המשפחה על מדשאות מרכז אמנויות הבמה
    21:00  – להקת מג'יקל מיסטרי – ערב הצדעה לביטלס – magical mystery tour

    ———————————————

    * חמישי 25/8 – טוב ברחוב בכרכור *

    במה מרכזית – רחוב המייסדים

    20:00 – האחים אריאל
    20:50 –  חיים לרוז מארח חאפלה טורקית צוענית
    21:45 –   איקי לוי והראסטה היברו מאן – Iki Levi "Rasta Hebrew-Man"
    22:40 –  The Goldman Brothers
    23:30 –  Odelyah LIVE on DJ set

    מנחה: ערן בן זאב

    ———————————————

    במת אחוזה

    20:15 – פלמנקו \ סטודיו רקליטה
    21:00 – Quick change
    21:50 – קרוסלה
    22:30 – STARS
    23:15  – מחול הכסף של רונה
    DJ Oz

    ———————————————

    13876348_298812433805398_1915956562720175516_n[1]

    מסיבת רחוב מ 20:00 לתוך הלילה:

    DJ MiKa
    DJ Leroy
    Dj GULA K

    ———————————————

    על הרחוב:

    תיאטרון הידית
    * קפה לה טרסה
    Kleine Mentshelekh / קליינע מענטשעלעך
    * גבי ריינבו
    * שגיא ג'אגלינג
    * פרינצ'יפסה מלכת האמבטיה
    * שוק אמנים מקומיים בגן הגיבורים (ליד חומוס חמסה)
    * בירה ונשירה עם הגלוגרים (מסעדת רוברטה וינצ'י)

    מ- 21.00 – מסיבת ריקוד חופשי בבית בנגורה (רחוב המושב הסמוך)

    וכמובן כל העסקים המקומיים במייסדים:
    קליית אבגי, שייקספרי, קפה כרכור, חומוס חמסה, הכהן, הפיצוציה, ההודית של אלאדין, רוניה, בית 25, ALI לאבידו, המרפסת, החסידה, המכולת של בני ו-פלאפל דבורה המיתולגי שחוגג יובל 50 🙂

    ———————————————

    הצטרפו אלינו והזמינו אנשים לטוב מטוב הזה…

    טוב ברחוב
    (
    לחצו על התמונה להגדלה)


    להגיב
  • אירועים באוגוסט 2016 – "מקום בזמן" – עין שמר

    אירועים באוגוסט 2016 "מקום בזמן" – עין שמר

    עידן יעקובס סיפור משנה חיים- מבוסס על סיפור אמיתי –  יום שישי 12.8.16 :  10:00-12:00

    הצגת הסיפור בנויה באופן כזה שממחיש מספר תובנות חיים עמוקות ומעשיות תוך הקניית כלים ותובנות ליישום מיידי:
    אחד מחסמי ההצלחה המרכזים אשר מעכב אנשים וארגונים רבים מלקדם עצמם ולהשיג את החוויה,התוצאות, והמטרות החשובות להם.
    הסיפור הפנימי שלנו, כיצד נוצר, כיצד הוא מעכב אותנו, והכי חשוב, כיצד ניתן לשנות אותו על מנת ליצור פריצת דרך ולממש את עצמנו.

    מתאים לכל אדם אשר שואף לקדם עצמו, נמצא בצומת של קבלת החלטות, או מעוניין לשנות את התוצאות בתחומים שונים בחייו.

    לדף האירוע בפייסבוק >

    *          *          *          *          *          *

    ניסים לוי – החופש האמיתי בהישג ידיך- הרצאה והתנסות – מוצאי שבת  13.8.16 :  20:00  

    13680776_10153791002746616_88335032486884774_n[1]אילו הייתה לכם מכונת קסמים אשר מאפשרת לכם להביט על עצמכם פנימה?
    אילו יכולתם לרגע קט לראות מה מוציא אתכם משלוותכם, מה מפעיל אתכם, מה עוצר אתכם, מהם מנגנוני הפעולה האוטומטים שלכם, מהם האמונות שלכם, האם הייתם מציצים?

    בואו ללמוד כיצד שילוב של מדיטציה והתבוננות יביאו לכם את השקט שאתם כה מייחלים לו.
    בואו לשמוע ולהתנסות בעצמכם ולעשות את הצעד הראשון לקראת החופש האמיתי.

    לדף האירוע בפייסבוק >

    * מוזמנים להירשם עלות ההרצאה 30 ש"ח

    *          *          *          *          *          *

    יגאל סלומון – הרצאה חווייתית על לוח הצולקין – יום ראשון 14.8.16 : 20:00  

    13912803_1486300941395599_3308330757659970715_n[1]"יותר מהשעון,והרבה יותר מלוח השנה" – תפיסת הזמן שלי תלויה במקום שבו בחרתי למקד את תשומת ליבי.
    כשאני מחליף בין האפליקציות, מרים את העיניים לכביש, ומכוון את הרדיו בו זמנית דעתי מוסחת מאוד.
    הזמן יעבור לאט, הראש יעבוד מהר. אך אם אני 'חי את הרגע' עד תומו, כמו שמלמדים בזן בודהיזם (או ברגעים של חסד), תשומת ליבי שלמה ותחושת הזמן כלל לא קיימת.
    תפיסת הזמן היא גם אישית ומיוחדת כמו טביעת אצבע.

    לדף האירוע בפייסבוק >

    המפגש יכלול קריאות אישיות למתנדבים.

    *          *          *          *          *          *

    הרצאה מיניות והארה – מלקה פלדשטיין, רון לוקה, מרקי מלול – יום חמישי 25.8.16 : 18:30 

    ההרצאה אינה עוסקת (רק) ברובד הביצועי שהוא ללא ספק החלק "המעניין" בפאזל המיני, אלא גם בצד הרוחני והמוסתר של ההוויה המינית.

    מה קורה לאחר שהשגנו שליטה מסוימת בכוח המיני ?
    כיצד מגדירים "הארה" ?
    איפה הם המוארים/רות?
    האם האורגזמה היא "מוות קטן" או התחלה של משהו גדול וחזק יותר?
    השווה והשונה בין אורגזמה נשית ואורגזמה גברית.
    מה הקשר בין מיניות להארה?
    היכן ממוקם הבורא? ומה מידת המעורבות שלו?
    מה הם פרח החיים ועץ החיים בראיה קוסמית?

    ההרצאה עוסקת בכל אלא ובנושאים רבים אחרים, מדלגת בין מספר תחומים שקשורים להוויה האנושית ובעיקר זו המינית.
    מטרת ההרצאה היא לתת תמונה רחבה וברורה ככל הניתן על הנושא של מיניות והארה.

    לדף האירוע בפייסבוק >

    *          *          *          *          *          *

    מקווים לראותכם באחד האירועים שלנו, המטרה היא לתת מקום ובמה לכל מי שרוצה ויש לו מה להעביר מבחינת תוכן/ הרצאה/ סדנה.

    לפניות, הצעות או שאלות >

    לדף הפייסבוק של "מקום בזמן" >

    מצורפת מפת הגעה 🙂

    מפה מעודכנת מקום בזמן

     

     

     


    להגיב
  • היסטוריה גדולה, בקטנה # 11 – זה אלמנטרי, יקירי

    עוד כסטודנט מבריק לרפואה, פיתח ארתור קונן דויל תחביב ייחודי – כתיבת סיפורים קצרים.
    בהשראת מרצה שהכיר באוניברסיטה, הרופא והמדען ג'וזף בל, יצר דויל את דמותו של הבלש האקצנטרי, שרלוק הולמס.

    מעלליו של הבלש החובב, שסייע למשטרת לונדון לפתוח את הפשעים המסובכים ביותר אך ורק מתוך חיבה עזה לפתרון פאזלים מורכבים, תועדו באריכות על ידי עוזרו הבדיוני, דוקטור ווטסון.
    רוב הסיפורים הופיעו במגזין סטרנד וסחפו אחריהם קהל קוראים אדיר שעקב והטריד את הרופא והסופר יומם וליל בשאלה: מתי תופיע התעלומה הבאה וכיצד מתכוון הבלש הכל יכול לפתור אותה?
    הטרדה הבלתי פוסקת והעובדה שזוהה אך ורק עם הולמס נמאסה עליו במהרה והוא החליט לשים לכל זה סוף במחווה אחת גדולה.

    בסיפור העשרים וחמש של הולמס, "הבעיה הסופית", הציג דויל לראשונה את דמותו של פרופסור מוריארטי, נבל מסתורי המנהיג את העולם התחתון הבריטי ועומד מאחוריי מרבית התעלומות בהם נתקלו ווטסון והולמס. במאבק אימתני על מפלי הרייכנבאך, תיאר ווטסון כיצד נפלו מוריארטי והולמס אל מותם. בכך קיווה דויל לסיים את חלקו של הולמס בקריירת הכתיבה שלו, אבל כפי שגילה במהרה: הקהל הנאמן שאיגד הולמס סביבו סירב לקבל את מותו הלא צפוי והמאולתר של גיבורם.

    עשר שנים עמד דויל בתחנוני העורכים והקוראים, הביקוש העצום הפך אותו לאחד מהסופרים המכניסים ביותר בתקופתו. לבסוף, בלחץ הקהל, הוקם לתחייה הולמס בסיפור 'הרפתקאות הבית הריק' וחשף בפני ווטסון את האמת: הוא נאלץ לביים את מותו כדי להערים על אויביו האחרים.

    הולמס המשיך והופיע בעוד 56 סיפורים קצרים וארבעה רומנים. הוא שרד אפילו את מות מחברו בשנת 1930, כשהופיעו בעשרות עיבודים קולנועיים, בסדרות (חלקן מוצלחות יותר מאחרות) ובספרים שחיברו כותבות וכותבים אחרים.

    סר ארתור קונן דויל עשה דברים רבים ומגוונים בחייו הארוכים: הוא המציא דמויות אחרות ותרם למדע הרפואה תרומה משמעותית. אך, מה שזכור ממנו יותר מכל (אולי למגינת ליבו) הוא אותו בלש חד אבחנה וקצת סנובי בשם שרלוק הולמס.

    פרט מעניין לסיום: באף אחד מעשרות הסיפורים או הספרים על שרלוק הולמס (אלו שכתב ארתור קונן דויל לפחות) לא אומר הולמס את המשפט שהוא כה מזוהה איתו כיום: "זה אלמנטרי, ווטסון יקירי". למעשה, המשפט מופיע לראשונה (כנראה, זה לא לחלוטין ברור) בעיבוד הקולנוע משנת 1925 לסיפורי הולמס ("חזרתו של שרלוק הולמס") ומאז תפס כמשפט המחץ של הבלש.

    ——————————————————————————————————

    הפוסט מתוך דף האינטרנט הקסום "היסטוריה גדולה, בקטנה" עליו תוכלו לקרוא כאן


    להגיב
  • מהדורה שניה לקלפי רומי – דת האהבה

    שלום אנשי פרדס חנה והסביבה.

    אני שמחה לספר שאני עומדת להוציא מהדורה נוספת לקלפי הרומי שיצרתי לפני חמש שנים – דת האהבה.

    קצת היסטוריה

    לפני יותר מחמש שנים, מתוך אהבה בוערת למשורר הסופי ג'לאל-א-דין רומי, יצרתי מופע בשיתוף זמר ומוזיקאי מדהים בשם נתנאל גולדברג . למופע קוראים "בואו באשר תהיו" – מסע אל רוחו והוויתו של ג'לאל-א-דין רומי

    אני יודעת שכאן באזור פרדס חנה (ולא רק) רבים מכירים את נתנאל גולדברג, המוזיקאי\זמר שקורע לבבות בקולו המלאכי, ואני יודעת שרבים מכירים וראו את מופע הרומי שלנו, "בואו באשר תהיו", הופיע פעמים רבות גם בראגה  (ז"ל) וגם בתיאטרון הידית. למי שלא מכיר את ג'לאל-א-דין רומי, אומר בקצרה שהוא משורר סופי מן המאה ה-13, שהתפרסם ברחבי העולם המערבי המודרני, כי הוא פשוט מדהים, חודר ופותח לבבות במילותיו המספרות את כל צבעי האהבה.

    בזמנו, כחלק מן המופע יצרתי חפיסת קלפים, כל קלף שיר או חלק משיר של רומי.  את החפיסה הראשונה הדפסתי בהדפסה דיגיטלית, עם גרפיקה בסיסית ומאוד לא מקצועית. לא הייתה לי שום כוונה להוציא אותם בצורה מסחרית. אבל אנשים החלו לבקש אותם. לא היה לי כסף אך הלב בער, לקחתי הלוואה מהבנק וקפצתי למים. פעמה בי התחושה שהעולם מבקש את הקלפים הללו, שהם חייבים לצאת, כמו תינוק שאין לו ברירה אלא להידחף החוצה בבוא העת. וכך הוצאתי את אלף החפיסות הראשונות. והנה, לאחר שעברו כמעט חמש שנים, הקלפים כבר נמצאים בכל קצוות תבל, מניו זילנד ועד פרו. עשרות סיפורים כבר שמעתי על איך קלף כזה או אחר יצא בדיוק כשכך וכך…. וכמה הקלף העצים, הרגיע, נתן כוח, תקווה, בהירות ועוד ועוד.

    לצפייה בכל הקלפים, אפשר לבקר באתר שלי >

    והנה הקלפים כמעט אזלו ויצרתי סרטון המספר את סיפורם ומראה חלקים מן המופע "בואו באשר תהיו" שהווה את ההשראה לקלפים. אודה לכם מעומק לבי אם תצפו, תכנסו לפרוייקט ההדסטארט ותבחרו באחת מן האפשרויות הרבות בכדי לתמוך. בכל מקרה קלפי רומי הם תמיד מתנה נפלאה לכל אירוע או מצב. מוזמנים להזמין קלפים לכל אותם אנשים שאין להם עדיין אבל ברור לכם שזה יעשה להם טוב (ואולי זה בכלל אתם), לכל מי שתרצו לקנות לו או לה מתנה יום אחד.

    מודה מעומק לבי לכל מי שחולק אתי את אהבתי שהיא בסופו של דבר האהבה… לאהבה.

    אלהיה אייל מור

    לתמיכה בפרוייקט >


    להגיב
  • היסטוריה גדולה, בקטנה # 9 – קאמה? למה? סוטרה…

    כולם מכירים את הקאמה סוטרה כספר שהוא שם נרדף לחיי מין מגוונים וסוערים.
    במשך מאות שנים המזרח נתפס על ידי המערב כמקום חושני של מיניות מתפרצת, ו"ספר התנוחות ההודי" תרם במידה רבה למוניטין האקזוטי של הודו.
    אבל מה באמת יש בספר הזה? והאם הוא אכן חובר כמגדיר תנוחות כמו שמשווקים אותו במחוזותינו?

    הקאמה סוטרה חובר אי-שם סביב ראשית הספירה הנוצרית בשפה סנסקריט.
    שמו נובע מהמילה "קאמה", אשר פירושה תשוקה – גם מינית, אבל בעיקר כאידיאל חיים שהאדם צריך להגשים. מסורות רבות בהודו מאמינות שעל מנת לצבור קרמה חיובית ולהגשים את תפקידינו עלי-אדמות, כל אדם חייב להתחתן, להקים משק-בית ולהביא ילדים. בהקשר הזה, הקאמה סוטרה מתפקד כמין ספר הדרכה – אבל לא בדיוק על מה שאתם חושבים.

    בראש ובראשונה, הקאמה סוטרה נותן הנחיות לגבי הדרך בה גבר צריך לבחור בת-זוג: עם אילו נשים מותר לו לקיים יחסי מין, מאילו מעמדות מותר לו לבחור לעצמו רעיה, מהן ההשלכות החברתיות של קיום יחסי מין עם אישה ממעמד חברתי נמוך, או חלילה אישה השייכת למעמד הטמאים, וכיצד כל הדברים הללו משפיעים על הקרמה שלו. מעבר לכך, חלקים גדולים עוסקים בארגון הנישואין בין הגבר לאביה או אחיה של הכלה – כשלאישה עצמה אין שום יד בדבר. אל תדאגו, יש גם פרקים שמיועדים לנשים – כיצד להיות רעיה טובה, כיצד לפתות גבר, מהי נדוניה ראויה, כיצד להתנהל במשק הבית אל מול רעיות נוספות של הגבר, או אל מול קורטיזאנות שהגבר מבלה בחברתן.
    לא סקסי כמו שחשבתם, הא?

    נכון, יש כמה פרקים שמפרטים על סוגים שונים של מגע בין גבר לאישה: חיבוקים, ליטופים, נשיקות וגם פירוט על 64 תנוחות מיניות. אולם, זהו ממש לא עיקרו של החיבור, ומטרתו העיקרית של החלק הזה, כמו של הספר כולו, היא לקטלג, להסביר ולמשטר את כל העולם של מערכות יחסים בינו לבינה. האיורים המפורסמים שמזוהים כל כך עם הספר הן תוספות מאוחרות הרבה יותר, וממש לא היו חלק מהחיבור העתיק.
    כשחושבים על הקונטקסט הספרותי שבתוכו הטקסט הזה חובר, בכלל החשק המיני מתפוגג: באותה תקופה של ראשית הספירה הנוצרית, מאות טקסטים חוברו תחת הז'אנר הזה של "ספרות הדרכה", והם כללו בתוכם בין היתר ספרות הדרכה על פוליטיקה, חקלאות, תיאטרון, מוזיקה, ארכיטקטורה, כימיה, רפואה ועוד. הקאמה סוטרה הוא פשוט עוד חיבור שמבטא ניסיון לקטלג את החוויה האנושית, ולתת כללים ברורים להתנהגות נאותה ברמה החברתית, כמו גם במישורים הדתיים שקשורים לקרמה וגאולה אישית…

    ——————————————————————————————————

    הפוסט מתוך דף האינטרנט הקסום "היסטוריה גדולה, בקטנה" עליו תוכלו לקרוא כאן


    להגיב
  • שידורי החללית מהירקון שבעים

    [רנן מוסינזון]

    חללית

    שידורי החללית עושים פה ניסויים.

    חללית נקודה טיוי. אל תגלו עוד לאף אחד, אבל אנחנו משדרים כבר עשרים וארבע שבע דברים די מדהימים.
    בבוקר יש תוכניות בוקר ובלילה תוכניות לילה ובאמצע מלא הפתעות, הרבה מצחיקות וחלק חשוב וכל הזמן יפה, יפה, ונעים כמו מאפה.

    למשל תוכנית הספורט אלגנט של אוריאל דסקל שמשודרת בשידור חי בימי חמישי שלוש היא גם מין סוג כזה של הנאה משולבת של אתסטיקה ותבונה, צחוק ודמע, יזע ומאוורר שעושה רעש בהקלטה, אבל מחמם את הלב שגם ככה הוא חם כי מזרח תיכון פה, בכלזאת.

    ואפרופו, אז גם כאפות ביום שני בעשר זה מאוד כדאי לראות, את ירון ודניאל עצים עצות, באמת אנחנו מאוד ממליצות, ואילנות גבוהים מה יש לדבר, זאת סדרת הדגל של הערוץ כי זה ערוץ של תרבות וידע והם, הם כנופייה של תרבות וידע נו מה.

    יש אילן גבוה של קולנוע ושל ספרות ואמנות ומוזיקה עם קובי אור שהוא מספר אחת לפחות ותיאטרון עם בוריס ינטין ומישה טפלציקי שהקימו את תיאטרון מלניקי שברוסית זה קטן כמו שבולשוי זה גדול. סתם דוגמא.

    ובימי ראשון מעכשיו יש גם את עמית איצקר ויואב טל שעושים תוכנית מצחיקה שבא לבכות והלהיט הגדול, חמישי בחמש, ניר גונטז', זה מהשיחת טלפון בהארץ, סוגר שבוע, כל פעם, עם אדם מרתקת אחר!

    אז תבואו לראות, כן?

    הנה כאן >

    "</p


    להגיב
  • Kiwiz המסע מתחיל…

    Kiwiz יהיה סרט קולנוע דוקומנטרי המספר את סיפור מסעם של ארבעה אחים (שלושה בנים ובת) שנולדו בשנות השמונים בניו זילנד לאמא מאורית ניו-זילנדית ואבא ישראלי – וגדלו בישראל.

    לאחר שרות צבאי קרבי, לימודים, עבודות קבועות ומזדמנות האחים חשים שבישראל הם לא מצליחים להגשים את עצמם בנקודה זו בזמן, כל אחד מסיבותיו שלו. כעת הם חוזרים לארץ הולדתם בכדי להגשים חלום, להקים מלון דרך למטיילים.

    הסרט יעקב אחר המסע להקמת העסק המשפחתי המשותף החדש, ויתמקד בשאלת הזהות והשייכות למקום הולדת הילדים לעומת המקום בו גדלו.

    בסרט ישותפו צילומים מהעבר שצולמו בסדרת מפגשים עם אלה דורון, סטודנטית צעירה שלאחר ההיכרות והסיפורים על ניו-זילנד, מחליטה לעקוב אחר המשפחה וללוות אותם בצילומים למשך שנתיים קריטיות שבהם הילדים משתלבים במערכת הצבאית בהצטיינות והצלחה רבה.

    האם המסע יצליח?

    האם הצלחה פירושה שהמשפחה תחזור לגור בניו-זילנד או שתחזור לארץ ותבין שמקומה כאן?

    האם בניו זילנד, בנקודת המפגש בין תרבויות, כשהם מהווים את החיבור בין מטיילים ישראלים ומטיילים אחרים לבין התרבות הניו זילנדית, ימצאו שייכות? ימצאו את מקומם?

    האם יצליחו לעשות את זה יחד או שמה בנפרד?

    האם יצליחו לוותר על הצורך להיות חלק אקטיבי הנושא בנטל בחברה הישראלית, לטובת אושר אישי במקום אחר לו הם יכולים לקרוא בית, מקום שהוא לא מדינת ישראל…

    יוצרי הסרט

    אלעד דוידוביץ' שיקוביץ' – 31 יליד גבעת עדה, מושבה חקלאית במורדות רמות מנשה.
    בוגר החוג לקולנוע במכללת תל-חי. סרט הגמר שלו נבחר וישודר השנה בערוץ YESדוקו.
    אלעד הוא גם בן דודם של האחים.

    אלה דורון – זמרת, מפיקה, חברה קרובה של המשפחה, תיעדה את משפחת דוידוביץ במהלך 2007-8

     ——————–

    בימים אלו הם מגייסים כסף בהדסטרט על מנת שאלעד יוכל לטוס לניו זילנד לצלם את הסרט, לתעד את הימים הראשונים של הקמת בית ההארחה ולקחת חלק בסיפור המרגש של משפחת דוידוביץ.

    לתמיכה בפרויקט >


    להגיב
  • היסטוריה גדולה, בקטנה # 8 – דמיינו שהוא היה חי היום…

    ואולי מוטב לו שהלך צעיר, כשהעולם עדיין היה תמים יותר ומושחת פחות… רק לדמיין את ג'ון רואה את כמות המלחמות היום…

    בוקר יום ראשון, השמיני בדצמבר 1980, נפתח בפרץ התלהבות בדירתם של ג'ון לנון ויוקו אונו בניו יורק. באחת-עשרה בבוקר הגיעה לדירה צלמת מגזין "הרולינג סטונז" אנני ליבוביץ', ובדרך לדירה עלה במוחה הרעיון לשער המגזין – ג'ון ויוקו שוכבים עירומים במיטתם, כשיוקו כורכת את זרועותיה סביב ג'ון בחיבוק אמהי. לנון התלהב מהרעיון, אך יוקו לא חשה בנוח. פשרה מהירה נרקחה: ג'ון העירום יחבק את יוקו הלבושה בתנוחה עוברית. הזוג, שהתרשם מהתוצאה הסופית, סיפר לליבוביץ' שהיא הצליחה לתפוס במדויק את מערכת היחסים שלהם.

    בארבע וחצי אחר-הצהריים יצאו הזוג לכיוון אולפן ההקלטות. בכניסה לבניין המגורים, ניגש אל לנון מעריץ צעיר בן עשרים וחמש, מארק צ'אפמן שמו, ונופף בעותק מ"פנטזיה כפולה", האלבום החדש של לנון. לנון שאל את הצעיר האם הוא מעוניין בחתימה, והוא סימן בראשו לחיוב. בזמן שחתם, צילם חברו של לנון את כוכב הרוק והמעריץ מספר תמונות. באותה שעה איש מלבד צ'אפמן לא ידע את הסיבה האמיתית שלשמה הגיע לניו יורק.

    שלוש שנים קודם לכן, החליט צ'אפמן בן ה-22 להפסיק ולנסות לנהל את חייו המתפרקים ולעשות את דרכו להוואי, שם תכנן לשים קץ לחייו. דייג שהזדמן למקום סיכל את ניסיון ההתאבדות, אולם צ'אפמן לא ראה באירוע כשלון אישי, אלא מסר ישיר מאלוהים – 'עלייך למצוא מטרה חדשה לחיים'. את המטרה הזאת מצא בספר מוכר.

    במהלך שיטוטיו בספרייה נתקל צ'אפמן בספרו של ג'י.די. סלינג'ר, 'התפסן בשדה השיפון'. מסע הצלב כנגד הזיוף והצביעות של הולדן קולפילד, גיבור הספר, נגע עמוקות בנפשו המתוסבכת והוא החל להזות את עצמו כגלגול בשר ודם של הולדן. לתוך ההזיה הזאת נשאב שלא מדעת גיבור הילדות הותיק שלו: באחד הימים נתקל צ'אפמן בספר העוסק בחיים שמנהל ג'ון לנון בניו יורק. צ'אפמן ראה בכך עלבון אישי – כיצד אליל נעוריו זונח את האידיאלים הנעלים שדיבר בשמם, את מסרי השלום והאהבה תמורת חיי בורגנות נוחים ומשעממים. הזעם שגאה בו למקרא מה שראה כזיוף והצביעות של לנון העביר אותו סופית מדעתו.

    חזרה לשמיני בדצמבר: מעט לפני השעה 11 בלילה חזרו ג'ון ויוקו לדירה. בעוד לנון חוצה את עדת המעריצים שהתגודדו בכניסה לבניין קרא לעברו מארק צ'אפמן, עותק האלבום החתום בידו האחד ואקדח בידו השנייה. הוא לא הספיק להסתובב כאשר פתח צ'אפמן באש, פוגע בגבו ובחזהו של לנון ארבע פעמים. בשעה שלנון הובהל אל בית החולים, התיישב היורה על המדרכה וקרא בעותק דהוי של 'התפסן בשדה השיפון', מחכה בסבלנות לשוטרים. כעשרים דקות מאוחר יותר נקבע מותו של ג'ון לנון בבית החולים על שם רוזוולט, מוות שסימן עבור מיליונים ברחבי העולם סוף של עידן.

    ——————————————————————————————————

    הפוסט מתוך דף האינטרנט הקסום "היסטוריה גדולה, בקטנה" עליו תוכלו לקרוא כאן


    להגיב
  • היסטוריה גדולה, בקטנה # 7 – פראיירים לא מתים, הם רק נקברים…

    ב-16 לאוקטובר 1869, קבוצה של פועלים בעיירה קרדיף שבצפון מדינת ניו יורק גילו תגלית מרעישה: במהלך חפירת באר שגרתית הם מצאו באדמה את גופתו המאובנת של גבר בגובה שלושה מטרים. תוך זמן קצר השמועה על הענק הגיעה לעיתונות, ואנשים מכל רחבי המדינה הגיעה בהמוניהם לראות את הפלא.

    כמובן, הכל היה מתיחה אחת גדולה. ג'ורג' הול היה מוכר סיגריות משועמם שנקלע לויכוח עם כומר בדבר קיומם של נפילים – ענקים המוזכרים בתנך. במקום ללכת הביתה ולהתלונן על זה בפייסבוק כמו בנאדם נורמלי, הול בחר לנקום. הוא שכר צוות של בנאים שעיצב לו פסל גבס בצורת ענק, צוות שני שקבר את הפסל באמצע שומקום וצוות שלישי שחפר ו"גילה" אותו. כשעיתונאים הגיעו למקום הוא הכריז שמצא עדות לקיומם של אותם נפילים תנכיים, והתחיל לגבות מאנשים כסף על מנת לחזות בענק.

    לא כולם היו אז פתיים לחלוטין. בעוד כמה מומחים וחוקרים באמת האמינו שמדובר בגופה חנוטה של ענק תנכי, אחרים הכריזו שמדובר בפסל אינדיאני עתיק וזהו, וקבוצה קטנה יותר הכריזה שמדובר בפברוק. הציבור הרחב, בכל מקרה, נהר למקום והפך את הול לאדם די עשיר. בסופו של דבר, אומנם, הוא עשה אקזיט כמו כל סטארטאפיסט מוצלח ומכר את הפסל למפיק הופעות בשם דיוויד הנום שלקח את הענק לסיבוב הופעות בכל רחבי ארצות הברית.

    זו הייתה תחילת הסוף בשביל הענק מקרדיף. מפיק אחר, אדם בשם פינאס בארנום, הציע לקנות את הענק מהנום. כשזה סירב, בארנום פשוט שילם לכמה בנאים ליצור עותק של הענק, הציג אותו בתערוכה משלו וטען שמה שהנום מציג הוא זיוף. הנום תבע את בארנום ובמהלך כל המאבק המשפטי הזה הול חזר והכריז בפני שניהם שגם הענק המקורי הוא זיוף ושניהם מוכרים לקהל שטויות. וככה, ברגע אחד, העדות לקיומם של ענקים תנכיים הפכה לעדות לקיומם של פראיירים.

    ובכל זאת, אפשר ללמוד מהסיפור הזה משהו. אמצע המאה ה-19 הייתה תקופה של שינוי במערב, כשתיאוריות חדשות כמו האבולוציה גרמו לאנשים לפקפק באמת של מה שכתוב בכתבי הקודש אבל במקביל עדיין לא היה ברור מה מדעי ומה לא. מה שבטוח, בכל מקרה, הוא שבכל מקום בו יש אנשים שמאמינים במשהו – יהיה מישהו שימצא דרך לעשות מזה כסף.

    ——————————————————————————————————

    הפוסט מתוך דף האינטרנט הקסום "היסטוריה גדולה, בקטנה" עליו תוכלו לקרוא כאן


    להגיב
  • אמנים במושבה פרדס חנה כרכור – 2015

    יריד "אמנים במושבה פרדס חנה- כרכור" הגדול באזור השרון

    לראש השנה 2015 ייערך בחמישי -שבת 3-5/9

    לקראת ראש השנה קהילת האמנים הענפה של פרדס חנה- כרכור מתאחדת ליריד "אמנים במושבה" שיתקיים ב3-5 לספטמבר ומזמינה מבקרים מכל רחבי הארץ להיחשף למגוון יצירות אמנות ואופנה ישראלית מקורית, ליהנות ממפגש אישי עם האמנים, לרכוש מתנות לחג בהנחות מיוחדות היישר מידי האמן, להעביר יום משפחתי קסום עם פעילות חווייתית ויצירה אמנותית ולטעום מדוכני האוכל המגוונים של תושבי המקום.

    מזה עשור פרדס חנה – כרכור נחשבת למושבת אמנים מובילה בישראל בזכות קהילת אמנים ענקית ומגוונת המתגוררת ויוצרת בישוב. אמני המקום מציגים במהלך השנה את יצירותיהם בתערוכות נחשבות בעולם, במוזיאון א"י, בשוק הפשפשים בת"א, מוזיאון ישראל בירושלים, ירידי חוצות היוצר, ועוד. כמיטב המסורת, לקראת ראש השנה הם מתאחדים לחגיגת יצירה מקומית מלהיבה ומשותפת.

    היריד השנה יתפרס על פני תשעה מתחמים ברחבי המושבה אשר יאגדו מספר אמנים מתחומים שונים. פעילויות חווייתיות אומנותית לילדים כגון סדנת ניפוח זכוכית, עיצוב קשתות לשיער, סדנאות יצירת תכשיטים, בובות ומגנטים, שעת סיפור וקוסמות יתקיימו במתחמים השונים. בשישי ושבת אחה"צ יערכו מסיבות רחוב וקבלות שבת עם די ג'יי והופעות חיות.

    אמני המושבה יציגו אמנות מגוונת מתחומים שונים כגון: ציור, פיסול, תכשיטנות, אמנות שימושית , נגרות, צילום, חפצי נוי, קרמיקה, זכוכית, אופנה, צורפות ועוד.
    בין המציגים: אמני הקרמיקה מארק יודל, ליאת שרון והדס שלום, פסל הברונזה רבשי פנחסוב, צלם הנופים ארי בליטינשטר והצייר אסף בריל שיחנוך את הגלריה החדשה.

    גלית ויס צילום אלונה להב

    יריד "אמנים במושבה פרדס חנה כרכור" יתקיים בימים חמישי עד שבת, בין 3-5 בספטמבר.

    שעות פתיחת המתחמים – חמישי : 10:00 – 20:00    שישי : 10:00 – 17:00    שבת: 10:00- 20:00. הכניסה חופשית!

    פרטים נוספים בדף הפייסבוק "אמנים במושבה פרדס חנה- כרכור".

    מפת מתחמים והאמנים השונים בכל מתחם ניתן למצוא באתר >

    הדגמת שריפת ראקו של האמן מרק יודל תמונה שלי גנדל

    פירוט המתחמים השונים:

    מתחם בילו: רח‘ בילו 10, כרכור
    במתחם זה תוכלו לפגוש את יואב ושגית מ"שגיתא -מנאמן למקור שיציגו מגוון פריטי ריהוט וינטג' מחודשים לבית את מעצבת האופנה אלכסנדרה בן שמול , את מעצבות התכשיטים רונית כרמל וגילת זעירא , הקרמיקאית דנה בלייר, הציירת ענת סאה בר שלום ואת סיפורי הבדים של רבקה אורן.
    קבלת שבת עם אהוד אריאל תתקיים ביום שישי ב15:30-17:00.

    מתחם הדקלים: רח’ הדקלים 15, פ”ח
    התכשיטניות דנה וטופז מארחות במתחם זה את מעצבות האופנה אלמוג אשור, סמאיה יעל דוכובני ודנית ירון ואת אמן הזכוכית איתי מגר ופסל הברונזה רבשי פנחסוב. כמו כן, תוכלו לפגוש בעבודות הקרמיקה הנהדרות של אביבית לוי משה, אפרת פרץ ומרכז אילנית. בכל ימי האירוע תתקיים הפעלה פתוחה של משחקי חשיבה עם איתי מגר. סדנאות תכשיטים אופנתיים לילדות ונערות – בתשלום יתקיימו בשישי 15:00, שבת 11:00 , שבת 16:00. קבלת שבת שכונתית עם מסיבת רחוב, דיג'יי והפתעות תערך בשישי ב- 16:00.

    מתחם שהם: רח’ שהם 5, פ”ח.
    במתחם זה חברו יחד אמן הזכוכית "אבונפחא" דני סקוירסקי, הקדרית ג'אנה שימונוב , הצורפת הדס עופר , הציירת הגר נתן ומעצבת האופנה גלית אשר. במהלך כל האירוע ייערכו הדגמות ניפוח ופיסול בזכוכית, אפשרות להתנסות (לבני 10 ומעלה) ע"י "אבונפחא"- בתשלום. בשבת ב-12:00 הדגמת יצירת תליון חוטי לשרשרת ע"י הדס עופר. הקומיקאי והסופר עמרי בר-לב במפגש משעשע בשילוב קסמים ולהטוטים על ספריו ובכלל. לילדים ומבוגרים. יום חמישי ה3/9 ב- 18:00 – בתשלום.

    מתחם הדרים: רח הדרים 70, פ"ח
    במתחם זה יציגו אמני הקרמיקה והקדרות מרק יודל, מינדה גלאון ומייקל מיינקוף. לצידם מעצבות התכשיטים רונית יהודה לוי ולבנה ליבי פדלון, הצייר והפסל איב ענן, הציירת ציפי קליינר וגיא רוזנר שיציג קליגרפיה וציורי דיו של יפן וסין. מיכל הלב תציג חוברות צביעה למבוגרים לצד צלם הנופים ארי בליטינשטר, אמן הזכוכית עמי לייבוביץ ואריאל ויואב קליינר מעצבי משחקים והרכבות מעץ.

    מתחם הידית: רח’ חרושת 1, פ”ח
    במתחם זה יציגו גליה שמחאי- אמנית היוצרת בעיסת נייר, האמנית איילת גד, המעצבת רוני רבינוביץ' יוספי , אמנית האריגה והקליעה נוני יבנאי, מעצבת השמלות לילדות איילת לבן, מיכל רומם שתציג בגדי נשים בעיצוב קלאסי ושיקי, והקרמיקאית הדס שלום. הילה פוקס תציג את ממלכת ליליפוט לצד התכשיטניות איריס אוליבר וגלית עזר סלע וכן כרמית יוסמן תציג טקסטיל לחדרי ילדים ואסף בריל יחנוך את גלריית הציור החדשה במקום. בידית המסורת נמשכת! מקבלים את השבת והשנה החדשה בגרוב, דרינק וריקודים. מסיבת APPLE BEAT PARTY על המוזיקה המשובחת די ג'יי – Oz Kaesar, על הפטיפון – תומר שלום ודרור אהבה רומם. שישי מ 17:00 – הכניסה ללא תשלום. בנוסף, בשבת 16:00- הופעה חיה של להקת טורקיז במופע מחווה לפיירוז – הזמרת הלבנונית האגדית. עיבוד רוק אוריינטלי בביצועים מפתיעים ומרגשים. הכניסה ללא תשלום.

    מתחם הגלעד: רח הגלעד 15, פ"ח
    במתחם זה שמוליק בכר היוצר עבודות ויטראז' מזכוכית ממוחזרת מארח את האמניות ליאת חזן וחן רכטמן. עוד יציגו הקרמיקאיות גלית ויס, רונית חיימיס וגילה נתן , הפסל טל רוטשטיין, מעצבות האופנה ג'יני ק.הנסון, מירה שטיינברגר ויהודית ברנפלד וגם הציירים שרה ברוש ויהודה שץ.

    מתחם הראשונים: רח’ הראשונים פינת תרפ”ט, פ”ח
    במתחם זה הקרמיקאית ליאת שרון מארחת את הציירת ליה רונן, את מעצבות הבגדים הגר קדמי ואורית שכביץ למותג בובים, את הצורפת איריס הרפז ואת מעצבות המוצר נועה &דפנה. ביום חמישי ב17:00 תתקיים סדנת סוס על מקל מטאטא של "אפונה ובוטן" – בתשלום. כמו כן תיערך סדנת מגנטים "אפונה ובוטן", הכנת 5 מגנטים ארוזים בקופסא, לראש השנה. בשבת ב-10:00 וב16:30 – בתשלום. הבונבונים – סדנא לעיצוב קשתות וסרטים לשיער שזורים בצעצועים ממוחזרים, פרחים ונוצצים עם האמנית היוצרת טל טנא צ'צ'קס בשבת ב11:30- בתשלום וביום שישי 16:30 תתקיים קבלת שבת משמחת.

    מתחם הואדי: רח' האורנים 40, פ"ח
    במתחם זה יציגו הפסלת שלומית חפר , התכשיטניות מירי שרביט יונינה רבינוב המעצבת תכשיטים מחרוזי זכוכית, בציור ענווה גולדברג ונעמי מור, הקרמיקאית אירית גבריאלי אמיתי והצורפת ענת בר- עוז.

    מתחם שיהר: דרך הנדיב 102, פ"ח
    מתחם אופנתי ושומר שבת. כאן תציג שירה טילה מרקוס מסטודיו שיהר אופנה פראית אצילית, וערן בללי למותג בנקוזי יציג אופנת גברים. האמנית דנה אריאל תציג את יצירותיה לצד האמנית יונת מרשה ועמותת אלו"ט. הצורפת יעל ולטמן תמכור את תכשיטיה.

    Zohar Ron


    להגיב
  • ח"יים באהבה כל השנה

    1.נתחיל מהסוף. השנה לא יתקיים אירוע "ח"י באהבה". השנה לא יהיה "לילה לבן" בפרדס חנה כרכור. זהו שחררתי את זה. ועכשיו ברשותכם נחזור להתחלה. "ח"י באהבה" הראשון, נולד ב"מושבה חופשית", בתקופה הטרום פייסבוקית. הוא היה מחתרתי, השתתפו בו להערכתי כ-300 איש. הוא נולד בספונטניות, מתוך תפישה שאמרה שכאשר העסקים הקטנים מתארגנים ביחד, הם הופכים לכח. זו הייתה תפישה שביקשה לקרב את העסקים לקהילה, ואת הקהילה לעסקים. היום קוראים לזה כלכלה מקומית מקיימת. היום כולם מדברים על זה, ב-2010, מעטים הבינו על מה אנחנו מדברים. הרעיון הזה בא מתוך צורך ומתוך מה שכבר אז ידענו: עדיף לעשות ופחות לדבר. ללילה הלבן הראשון היו שותפים רונית בר אילן, אילנה פלדה ואורי מוסנזון. המועצה לא הייתה שותפה.

    2. לקח זמן לשכנע את המועצה בחשיבות האירוע הזה ובחשיבות של העסקים הקטנים ליישוב. בח"י באהבה השני, יצרנו תקדים. לראשונה, המועצה החליטה לשתף את האירוע על פני שלטי החוצות שלה. מה שהיה מצחיק, זה שהיא לא הרשתה לפרסם את שמות העסקים, אז התחכמנו ופרסמנו את מפת גוגל עם כל האירועים של הלילה הלבן, על אותם שלטי החוצות שהוקצו לנו. בשנה השלישית התקדמנו עוד שלב מול המועצה וקיבלנו השתתפות במודעה בעיתון הגפן. שנה אחרי, המועצה העלתה הילוך וההשתתפות שלה הסתכמה בכ-12 אלף ש"ח, ובשנה שעברה לאחר שהמשטרה התערבה וכבר לא נותרה למועצה המקומית ברירה והיא לקחה על עצמה את כל עלויות האבטחה של האירוע פלוס עיתונות, סדר גודל של כ-40,000 ש"ח.רק בשביל הפרופורציה, יום העצמאות מתוקצב ב-650 אלף ש"ח.

    חי באהבה פרדס חנה

    3. בואו נעשה שנייה סדר, חלקה של המועצה אף פעם לא היה גדול יותר מחלקם של העסקים שתמיד מימנו את ההפקה שלהם בעצמם, הוא גם לא היה גדול מחלקם של הספונסרים שהבינו את החשיבות של האירוע ונתנו חסות ביד נדיבה. במשך השנים הסתדרנו. עשינו קסמים. במשך שלוש השנים הראשונות נשאתי על גבי את האירוע הזה, בהתנדבות. גידלתי את הבייבי הזה מתוך אמונה אמיתית בחשיבות של התפישה שאפשר לשלב בין עסקים, תרבות וקהילה יחד עם תמיכה מהמועצה. בשנתיים האחרונות האירוע שהתחיל בצניעות צבר תאוצה. הוא גדל. הוא גדל מאוד. זו הפכה להיות הפקה מורכבת עם עבודה מאומצת של חודשים. בקיץ שעבר, הוצאנו 8,000 אנשים לרחובות, באמצע צוק איתן!

    4. לתומי, הייתי משוכנע, וגם היום אני משוכנע (תקראו לזה נאיביות) שבשנה הנוכחית אחרי שלילה לבן הוכתר "כיום העצמאות באמצע הקיץ", נקבל את הכבוד הראוי לאירוע שמביא אנשים מכל רחבי הארץ לפרדס חנה כרכור, בלילה מיוזע אחד באמצע אוגוסט. הייתי בטוח שנקבל תקציב שמתאים לסדר הגודל של האירוע. זה לא קרה. אחרי יום העצמאות , עקב חריגות מהתקציב, עצרה המועצה את האירועים ביישוב. לילה לבן שהיה על תוכנית האירועים, נדפק. לא עזרו ההשתדלויות שלי, הקשרים שלי, הנסיונות שלי. הדלת נסגרה. זה לא רק עניין תקציבי, זה עניין של סדרי עדיפויות. וזה כואב.

    חי באהבה חגיגה2

    5. זה כואב בעיקר בגלל שלטעמי "חי באהבה" הוא מתנה אמיתית. הוא מתנה אמיתית ליישוב. הוא נולד כאן. הוא יצירה מקומית על טהרת הכוחות האדירים שפועלים כאן. בלילה הלבן נוצרו חיבורים שתקצר היריעה מלפרט אותם. לא מעט עסקים מקומיים חיכו לאירוע הזה כדי לערוך בו את ההשקה שלהם. את כמות הצבע והקסם ששררו ברחובות, מראות התמונות והסרטים. וגם זה לא מספיק, כי רגש וצמרמורת אי אפשר להעביר תמיד בתמונות. הלילה הלבן סיפק מעגלים של עבודה. הוא סיפק פרנסה וחיבר בין האנשים. הוא הגשים את המטרות שאיתן יצאנו לדרך ומי שלאמשכיל לראות את זה, הוא עיוור.

    6. כל אחד ואחד מהלילות הלבנים ריגש אתי. הראשון, היה הראשון. כמו לידה. השני היה כמו תקליט שני שיוצא ותמיד יש את החששות שאולי הוא לא יצליח לשחזר את ההצלחה של הראשון. בשלישי פרצנו לתודעה היישובית, עברנו מהשוליים למיינסטרים. הוא עדיין היה קטן ואינטימי אבל כבר הראה ניצני גדילה. בשבילי הרגע – שהאנשים מהשכונה שבה אני חי 13 שנה , חצו את השער של דורותיאה, ופגשו בטירוף של תאטרון הידית-היה רגע מכונן. רגע של מפגש. ברביעי, לא האמנו, עד כמה האירוע גדל, ובשנה שעברה הכל התפוצץ. לטובה. באמצע כל הכאב של צוק איתן, במעין הפסקת אש שמיימית, האנשים שבו לחייך. שבו לשפיות.

    חי באהבה 3 הנסחי באהבה חגיגות הידית

    7. אני כואב וגם מרגיש תחושת שיחרור. כמו בשנת שמיטה. אחרי 5 שנים שבהן אני מתרוצץ כמו משוגע בחום יולי אוגוסט ומטריף את כל המערכות מסביבי (הילדים שלי לא יכולים לסבול אותי, שלא לדבר על האישה שאיתי), אני יכול רגע לנשום. פאוזה. אני יכול רגע לעצור ולהתבונן. על מה שנעשה ועל מה שיש עוד לעשות, ותמיד יש מה לעשות. בשלושה חודשים האחרונים הייתי מעורב במאבק על ה"ים החופשי" . גם זה לוקח אנרגיות. ונותן אנרגיות. כי בסופו של דבר אין תחושת סיפוק גדולה יותר מהידיעה שיש אנשים שמעריכים את העשייה שלך. זה שווה את הכל. לא שזו המוטיבציה שאיתה אתה יוצא לדרך, אבל זה בחלט נעים. וכן,כולנו אנושיים.

    8. זכיתי. בסוף כל "ח"י באהבה" כמויות האהבה שקיבלתי השתוו אולי רק לכמויות הזיעה שהגרתי. הלכתי כמה ימים על עננים וכמובן ששבתי לקרקע. אחת המצוות הגדולות יותר היא לשמח אנשים, ונפלה באמתחתי הזכות הזו. אם יש בי עצבות, הרי שהיא נובעת מזה שהשנה זה לא יקרה. חודש שלם שאני מחזיק את הפוסט הזה בבטן, והיו לילות לא מעטים שנדדה שנתי. ויחד עם זאת לחיות באהבה אפשר כל השנה, לאוו דווקא בחום יולי אוגוסט. ועם כל הכבוד, בשעה שגשושויות מגיעות למאדים, גם הלילה הלבן שמלווה אותי ואני אותו מקבל את הפרופורציה המתאימה. זהו. ניקח אוויר, נחזור עם כוחות מחודשים. החיים מלאי הפתעות.

    חי באהבה שלטים

    9. אוהב אתכם ואתכן.

    **בתמונה: ח"י באהבה הראשון עם סיור קולות עטלפים, מעניין לראות לא רק מי השתתף, אלא מי כבר לא פועל כעסק, מה משלמד על המציאות של העסקים הקטנים בישראל **.

     

    לפוסט המקורי של אייל בפייסבוק >


    להגיב
  • חווית קיץ מוסיקלית ייחודית בגן שמואל

    מחנה מוסיקלי מושקע וייחודי נפתח בקיבוץ גן שמואל בין התאריכים 1.7 עד 20.7 אורכו כשלושה שבועות. לא כולל ימי שישי.

    שעות הפעילות הם מהשעה שמונה בבוקר ועד שתיים בצהריים.

    מיועד לגילאי 8 ומעלה עם ניסיון מוסיקלי וגם ללא ניסיון.

    המחנה מנוהל ע"י צמד מוסיקאים מקצועיים מפרדס חנה, עם עבר והווה עשיר של נגינה והוראת מוסיקה. הבסיסט האגדי מיכה מיכאלי (אריק איינשטיין) והמתופף ירון אלימלך.
    במהלך השנה מפעיל המתופף ירון אלימלך סטודיו מקצועי הממוקם בפרדס חנה לתושבי המקום והסביבה,  ללימוד תופים, והרכבים מוסיקליים.

    השנה החליטו השניים להקים מחנה מוסיקלי הנותן מענה וחוויה מוסיקלית עשירה ביותר לתושבי המקום והסביבה.

    במחנה יתקיימו סדנאות תיפוף שונות ורחבות כגון:
    תיפוף אפריקאי על דג'מבה בקבוצה. תיפוף גוף בשילוב תיפוף על פחים (מיומנה). לימוד מקצבים שונים על הסט תופים. סדנאות גיטרות, בס, קלידים, פיתוח קול, הרכבים מוסיקליים, הקלטות באולפן ועוד…

    ביום האחרון יערך מופע סיום של התלמידים בהרכבים ובקבוצות.

    בנוסף יתקיימו אטרקציות כיף (בריכה, מגלשות מים, פארק חבלים, באולינג, ועוד) בשיתוף עם מחנה ליגת העל של קיבוץ גן שמואל.

    לנוחות התלמידים וההורים יהיו הסעות מאורגנות בבוקר בהלוך ובצהריים בחזור, לתושבי פרדס חנה והסביבה.

    פלייר סדנאות 2015_לפייסבוק3ארוחת בוקר וצהריים.

    מס' המקומות מוגבל.

    למי שמעוניין להירשם כדאי להזדרז, נשאר שבוע לפתיחה…

    לפרטים והרשמה : ירון    054-4942884

                              יונית 052-4208448

    לדף הפייסבוק של ירון >


    להגיב
  • צלף באילנות: על הקנאה, התאווה והכבוד (וגם שני מתכונים)

    יתיר

    [יתיר שדה] מעבר לליקוט, לבישול, לשימור מזון ולכתיבת השירה – חוג הנוער הצעיר של שומרי הגן, אותו אני מוביל כבר שלוש שנים לצדה של חן רכטמן – הוא מרכז העשייה שלי. בנוסף לפעילות שבועית המתקיימת ביער עבות בפארק ראש ציפור (בואכה נתיבי איילון) אנחנו נפגשים, אחת לחודשיים, לסוף שבוע שלם ומשמעותי מאוד מחוץ להמולה הרמת-גנית. לפעמים פוגשים אומנים בעבודתם: נפחים, דייגי צילצלים, אנשי רפואה ואנשי חזון מתחום הפרמקלצ'ר. לפעמים יוצאים לבלות לילה ביער, במעיין, או על שפת הים: לומדים לזהות בעלי חיים על פי עקבות שהותירו בחול ולהתחקות אחריהם, ללקט צמחי בר ולבשל מהם, להאזין לשפת הציפורים ובעיקר לצמוח יחד כשבט אחד: מלוכד, מגובש ועם זאת כזה המאפשר לכל נער ונערה לצמוח באופן עצמאי.

    לפני מספר שבועות, נפגשנו במעין עין ניל"י, שבעבר נקרא גם מעין עין אום-אלשוף, על שם כפר פלשתיני שניזון ממימיו עד לשנת 1948, ושעל אדמותיו הוקם הישוב עין ניל"י. במהלך טיול קצר באזור – פרץ ויכוח סוער בין כמה ילדים בחוג; משחק טיפשי הוביל לחילופי מהלומות מילוליים, ואח"כ גם פיזיים. עצרנו הכל והתיישבנו במעגל תחת צלו של עץ רענן אחד. שמעתי את הנערים מעלים תובנות חשובות לגבי הכוחות הגלומים בהם: הכח להביא את האש – לחבר בין כל הגורמים שהאש זקוקה להם כדי לפרוץ, והכח לשלוט באש כדי שתשרת אותם במקום שהם ישרתו אותה. שמעתי אותם אומרים שהכוחות הללו מאפשרים יצירה ובה בעת גם חורבן. בידינו החופש לבחור מה לעשות באש הבוערת בקרבנו.

    כשהרוחות נרגעו מעט – הלכנו לרחוץ במעין. מעל למעין, על גבעה חשופה אחת – עוד עומדים שיחי הצבר וכמה גלי אבנים: עדות זועקת לאש מהרסת ומחריבה שפעם בערה כאן. הנערים החליטו לשפץ את המעין: סכרנו את זרימת המעיין כך שמימיו לא יזרמו לתוך ברכת האגירה. בקערות השטיפה שהבאנו איתנו רוקנו את מי הבריכה ואת הקרקעית, העמוסה לעייפה בזבל שהשאירו פרות ובני-אדם. אח"כ הסרנו את החסימה ומים צלולים ונקיים מילאו את הבריכה. ראיתי אותם עובדים יחד: מלכלכים בבוץ את הידיים ואת הרגליים, נרטבים, נהנים מכל רגע. יצאתי רגע מהקבוצה, והתבוננתי בהם מהצד. אחר כך נשאתי את עיניי לעבר חורבות הכפר: גלי האבנים, הבוסתנים הנטושים, שיחי הצבר. ואז התבוננתי שוב בנערים, שואל את עצמי: העוד אפשר אחרת?

    טיפסנו יחד אל הגבעה. שם – בין חורבות הכפר, על פני גלי בטון ואבן שהיו פעם בתי מוגרים – ראינו אותו. שיח קטן, ירוק ורענן – שפרחיו הסגולים-לבנים נפתחים לראווה במקום שבו כמעט שום צמח אחר אינו צומח. היה זה שיח של צלף קוצני: מהשיחים הפחות נעימים למגע; ענפיו מכוסים מקצה לקצה בקוצים מעוקלים וחדים. הללו – ננעצים בקלות רבה באצבעותיו של מי שינסה לעקרו מן השורש. דקירתם מכאיבה ופוצעת. התבוננות מעמיקה יותר תגלה שהצלף יודיע את מה שאנחנו, בני תרבות המערב הקפיטליסטית – מבקשים לשכוח.

    כנראה בשל השפעותיה של המחשבה הכלכלית השלטת, אנחנו נוטים לראות את החיים עלי אדמות כמאבק מתמיד בין מינים, שהחזק בהם ישרוד ודכא את החלשים ממנו, עד שאלה יעלמו כליל. התפיסה הזו, שמבקשת להציג את העולם כמקשה אחת, חד גונית ומדכאת, של תחרות בלתי פוסקת – היא איננה תולדה של התבוננות אובייקטיבית, אלא של אבולוציה מחשבתית בת מאות שנים – שמתחילה בדקארט ובניוטון (המאה ה-17), עוברת באדם סמית' (1776), וממשיכה גם לדארווין ואפילו לפרויד (השניים האחרונים פועלים במאות ה-19 וה-20, בהתאמה). מבלי להכנס לפלפול המתבקש כאן, אומר רק כי המשותף לכל הגאונים הדגולים הללו (ואני אומר גאונים בלי שמץ של ציניות) הנו טעות אחת בסיסית. אף אחד מהם לא הבין, וכנראה גם לא יכול היה להבין, שראיית העולם כמערכת של איזונים בין פרטים המתחרים ביניהם – היא התבוננות במקרה פרטי, תוך התעלמות ממקרים פרטיים אחרים, בהם אין מתקיימת תחרות כלל. למעשה, מתוך כלל האינטראקציות בין מינים בעולם הטבע, רק חלק קטן הוא אינטראקציות שיכולות להתפרש כתחרות (וגם זאת הנחה סובייקטיבית). ברוב המקרים נראה שיתופי פעולה מסוגים שונים, ולפעמים גם הימנעות ממאבק.

    הצלף הוא דוגמא ומופת לצמח שנמנע ממאבק: הוא בוחר לצמוח במקומות בהם למינים אחרים קשה מאוד לגדול. הוא עושה זאת באמצעות מערכת שורשים אדירה, המאפשרת לו גם להתחדש כל אימת שמישהו מנסה לחתוך את ענפיו הטריים. האגדה מספרת על נער צעיר, צלף שמו, שבימי המצור הרומי על ירושלים, נהג לצלוף בחיילי הלגיון הרומי את הפגיונות המעוקלים שהכין, כשהוא יושב על החומה הגבוהה המקיפה את העיר. משפרצו כוחות רומי לתוך העיר – ביקשו ללכוד אותו, אך הנער הזריז ניסה לחמוק מהם, כשהוא נאחז באבני החומה ויורד בהן כשממית על זגוגית. כשחיילי הצבא הרומי ירו את חיצי הקשתות שלהם לכיוונו, נפגע הנער, ונותר תלוי בין שמים לארץ על חומת העיר. כעבור זמן מה נעלם הנער, ובמקום בו היה צמח שיח צלף רענן שענפיו מעוטרים בפגיונות מעוקלים. חיילי הצבא הרומי הבינו כי השיח עתיד להפוך לסמל ההתנגדות – ולכן ביקשו לעקרו מן השורש. אך כל אימת שניסו לאחוז בענפיו ולמשכם החוצה – ננעצו הפגיונות החדים בבשרם וגרמו להם כאב חד. כשניסו החיילים לחתוך את ענפי השיח בחרבותיהם – מיד צימח השיח ענפים חדשים וטריים. בשל כושר השרידות הגבוה שלו – יש המנכסים לו תכונות זהות לתכונותיו של העם היהודי הקם על רגליו כל אימת שמנסים להכריתו ("עז צלף באילנות… כישראל בעמים").

    צלפים

    את ניצני הצלף (הקפריסין) נהגו לאסוף אבותינו בעונה זו (מאמצע מאי ואילך) לצורך כבישתם. הצלפים הכבושים שימשו כתבלין וכמאכל תאווה, והם נחשבים כך גם בימינו. רבי אלעזר הקפר, שחי ופעל בימי התנאים בקצרין שברמת הגולן, התפרנס למחייתו מאיסוף וכבישה של צלפים, מהם נהג להכין גם "יין קפריסין". במסכת אבות במשנה מצוטט ר' אלעזר הקפר כמי שאומר "שהקנאה, והתאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם". נזכרתי בציטוט הזה בעודי מתבונן בשיחי הצלף הדוקרניים הפורחים במלוא הדרם, ובתוך דקות ספורות, עם זכרונות ילדותי – עלה השיר הבא:

    זמן הצלף

    אנו, היהודים, ידועים כאספנים של זיכרונות.
    המשנה והתלמוד הם אוסף של זיכרונות,
    גם המקרא.
    אין בהם דיוק היסטורי – רק זיכרון.
    כשיש לך זיכרון טוב אין לך צורך באמת ההיסטורית.
    הזיכרון הוא האמת שלך.
    בו סוד הגאולה.
    ואני זוכר צפירות של יום הזכרון
    ושריקות של מרגמות.
    ודקירת קוצי צלף
    ואצבעות מדממות.
    היינו אוספים את הניצנים
    לקראת יום העצמאות
    מהתל
    שפעם היה ישוב ערבי
    שאיש אינו זוכר.
    רק שיחי הצבר יעידו, וכמה אבנים,
    ושירים של מחמוד דרוויש
    שפעם ניסו למחות את זכרו
    כמו את זכר עמלק.
    פעם אספנו את ניצני הצלף
    לתוך צנצנת
    וכבשנו במי מלח את הניצנים
    ושימרנו במי מלח את הזכרונות.
    עכשיו זה זמן הצלף
    והארומה המרירה שלו,
    שמתפרצת מתוך העבר –
    מביאה אותי אל רבי אלעזר הקפר
    שהכין ממנו יין קפריסין
    ואמר
    שהקנאה והתאווה והכבוד
    מוציאין את האדם מהעולם.
    הצלף – נשאר.

    בימים האחרונים התחלתי לאסוף אותם, את ניצני הצלף. אני בוחר את הקטנים שבהם, כיוון שהגדולים עלולים להיפתח במהלך ההכנה. את הצלפים שליקטתי אני משרה במים קרים במשך שלושה ימים, ומדי ערב מחליף את המים. הפעולה הזו נחוצה כדי להפטר מהמרירות. לאחר מכן – ניתן לכבוש במלח גס, שממצה את הנוזלים מהצלפים או במי מלח (כף מלח לכוס מים) ומעט חומץ תפוחים איכותי או מיץ לימון. לכובשים במי מלח – מומלץ מאוד לתבל בשום, פרוסות לימון ועלים של פיגם מצוי. יש לשמור בצנצנת סגורה ואטומה ולהמתין כ-7 ימים לפני הפתיחה. לאחר הפתיחה מומלץ ליצוק מעט שמן זית מעל לגובה הצלפים, כדי להאריך את זמן השימור.

    לאחר שהצלפים מוכנים, אפשר לאכלם אותם כמו שהם, או להוסיף לתבשילים שונים ביד נדיבה.

    הנה שני מתכונים לדוגמא:

    פסטה ברוטב עגבניות, תרד וצלפים

    מרכיבים:
    ארבע עגבניות גדולות ויפות קצוצות
    עשר עגבניות שרי
    חופן עגבניות מיובשות קצוצות
    מעט יין
    2 בצלים קצוצים גס
    4 שיני שום
    שמן זית
    פלפל ומלח
    צרור עלי בזיליקום
    צרור עלי תרד טריים
    3 כפות צלפים כבושים
    פסטה טרייה או יבשה לבחירתכם

    אופן ההכנה: מטגנים את הבצל עד להזהבה מוסיפים את השום ומטגנים דקה נוספת. מוסיפים את העגבניות ומטגנים עד ליציאת הנוזלים. מוסיפים את היין, השרי, העגבניות המיובשות ו-2 כפות צלפים. מביאים לרתיחה. לסיום הבישול מוסיפים את הבזיליקום, התרד ושאר הצלפים. מגישים חם על גבי הפסטה.

    רוטב צלפים ולימון (מתאים במיוחד לסטייק פורטבלו ולאוכלי דגים – לסטייק טונה)

    מרכיבים:
    1/2 כוס יין לבן יבש
    מיץ מחצי לימון
    שום כתוש
    3 כפות צלפים כבושים
    כף חמאה (או תחליף חמאה לטבעונים)

    אופן ההכנה: מביאים לרתיחה את היין ומיץ הלימון, ומוסיפים את השום והצלפים. מצמצמים מעט את הרוטב, ומוסיפים את החמאה. בתנועות נענוע קלות מסמיכים את הרוטב בעזרת החמאה. יוצקים ישירות על המנה העיקרית.

    בתיאבון,

    יתיר.

     —————————————————————————————————————————————————————

    יתיר שדה – סדנאות ליקוט ובישול, תיירות אקו-קולינרית, פיתוח הדרכה והנחיית קבוצות בטבע – 054-2248243 | מייל | פייסבוק


    להגיב
  • "יתומים" – הפקת מקור חדשה של אנסמבל תיאטרון הידית

    "יתומים", הפקת המקור החדשה של אנסמבל תיאטרון הידית, חוקרת את היתמות כמצב קיומי וחברתי ומובאת בשפת במה מעבדתית, מחקרית וייחודית.

    העולם הוא בית יתומים. הבית – שלד תלוי ללא קירות וללא תקרה. בתוך הבית אנחנו, שחקנים ילדים, בלי הורים ובלי הנהגה, משחקים משחק. משחקים בשינה ויקיצה, בהאכלה ורחיצה, בעידוד והשתקה.  מסדרים ומפרקים, עומדים באור ומטילים צל, נאבקים כזאבים אחד בשני או קופצים אל מעבר לצוק למרחב לא מוגבל של עצמאות וחירות.

    מנגנונים אישיים וחברתיים, הנוצרים בכדי להתמודד עם העדר ההורה, מתקלפים בתהליך הבימתי והופכים לתנועה מתמשכת ומתמדת, המצטברת לריטואל בלתי פוסק של בניה ופירוק.
    מתוך היתמות, נבדקת היכולת לעצמאות ולפריצת הגבולות הקיימים, המאפשרים את חופש הבחירה. חופש, הנובע מהיכולת לשחק עם ובכל מצב.

    אֲדָּמֶה ריח גוף
    אֲדָּמֶה חום הבל פה
    אֲדָּמֶה את הלב מנסה לעוף
    אֲדָּמֶה התרגשות בחזה
    אֲדָּמֶה אהבה ללא תנאי
    אֲדָּמֶה תחושה של שלם
    אֲדָּמֶה בתוכי ציור של בית
    אֲדָּמֶה את עצמי חולם

    יתומים 9292 - צילום נואית זכאי

    יצירה ובימוי: שירי ג'ורנו
    יוצר שותף, עיצוב חזותי ומשחק: הנס פלדה
    שחקנים – יוצרים: איתי דורון, דיצה משולם, טלי הירשפלד, יהודה לזרוביץ, קלאודיה דוליצ'י, קרין שטאנג
    הדרכת שחקנים: קלאודיה דוליצ'י
    טקסט ודרמטורגיה: ניצן כהן
    עיצוב תלבושות: ברק אביעם
    מוסיקה מקורית: יהודה לזרוביץ
    עיצוב תאורה: תומר שלום
    פיתוח רעיוני ועיצוב גרפי: שושנה
    צילום: נואית זכאי

    תאריכי ההצגות:

      * חמישי 4.6.15 בשעה 20:30
      * מוצ"ש 6.6.15 בשעה 20:30
      * חמישי 18.6.15 בשעה 20:30
      * מוצ"ש 20.6.15 בשעה 20:30
      * חמישי 2.7.15 בשעה 20:30
      * מוצ"ש 4.7.15 בשעה 20:30

    לדף האירוע: https://www.facebook.com/hayadit.art

    מחיר כרטיס: 60 ₪ בהזמנה מראש, 70 ₪ בקופה

    להזמנת כרטיסים: טלפונית:  077-5301381, אינטרנטית: https://www.eventer.co.il/user/hayadit


    להגיב
Close