אוכלאקולוגיהסביבה וקהילה

אורגניגן: בקרוב החנות!

[מאת: רות צור, אורגניגן]

אז מה באמת מקימים שם ליד הדואר בכרכור..?

נעמה סיפרה לי שבכל פעם שבועז מגיע עם המשלוח האורגני אל ביתה, בתה תמר בת השלוש,היא שמתעקשת לפתוח לו את הדלת ולקדם את פניו. לא מזמן, היא סיפרה, בועז הגיע כשתמר לא הייתה וכשחזרה הייתה המומה לגלות ארגז מלא ירקות, בלי בועז, מחכה לה על השולחן.

אצלנו זאת לילו בת השלוש, שקוראת לבועז "מותק" כבר מגיל מאוד צעיר, אחרי ששמעה אותי פונה אליו כך כלכך הרבה פעמים.. בפעמים בהן אני לא מספיקה לארגז לי ארגז לפני שאני דוהרת הביתה, גם אני מקבלת משלוחה, כאחד האדם.

ואז בועז מתייצב, עייף מיום עבודה שהתחיל לפנות לפנות בוקר, אחרי שטרח ודאג שיגיעו כל הירקות והכול יתקתק ליום המשלוחים, ומביא לי ניירות וגם ארגז.
איזה כיף זה לקבל הביתה ארגז מלא הפתעות ירקות, למרות שאני יודעת מה יש בארגז, כי הרי אני הזמנתי את התכולה, אבל עדיין, הפתעות ירקות!
בועז איש ההפתעות.

בייקיות האופיינית לי אני פונה לארגן את הירקות במקומם.
קודם כל  מוציאה מהמקרר את הירקות שנשארו לי משבוע קודם, שלא יכמשו..
אחר כך מסדרת במגרות את הירקות שהגיעו ומחליטה מה אבשל עם הירקות הקודמים, שכמובן שצריך להוסיף להם מהירקות החדשים שהגיעו. ומיד מתארגן לו פה מרק ירקות, סלט ירקות, קוסקוס ועוד מיני בישולים ובישולות.
כמו שהבנות אומרות – "אמא, איזה כיף זה סלט ירקות", כי הוא באמת כלכך טעים..

*****

אני מבשלת הרבה. גם- כי כשיש ילדים אז צריך, כי עדיף שיהיה אוכל מבושל על פני מעובד, וגם- כי נחמד להיכנס לסֶשֶׁן בישולים טוב פעם ביומיים שלושה.
כשהייתי ילדה לא היה כמעט אוכל מעובד, אוכל "מוכן", אצל אף אחד. נראה לי שרוב האנשים פשוט בישלו בבית הרבה. ממש פשוט, כי הכי פשוט לאכול אוכל שהכנו. בלי כל ה-E'ים והחומרי טעם וריח והנתרנים והלקטוזים למיניהם שדוחפים באוכל המעובד (ובאמת שאנחנו לא טהרנים, גם אנחנו חוטאים בו פה ושם, אבל משתדלים כמה שפחות..). גם לא אכלו בחוץ יותר מידי בשנות ה-70 ותחילת שנות ה-80. לא הייתה תרבות של אכילה במסעדות, זה היה מותרות. היום אנשים אוכלים בחוץ די הרבה. לא שזה רע, נחמד כשמבשלים לך ומנקים אחריך, אבל זה לא חסכוני וגם לא ממש בריא..

אבא שלי היה מבשל לכל השבוע, חלק מקפיא לשעת הצורך וחלק היה במקרר בסירים. היה מכין אוכל מצרי ביתי ומנחם, אוכל "בית תמחוי" אנחנו קוראים לו, פשוט וטעים. מרקים, תבשילי שעועית ("פסוליה"), ממולאים, הרבה אורז. רק בסופי שבוע, בשישי ושבת, היינו אוכלים בשר עם כלמיני תוספות.

בחורף הכי נוח, כי בחורף אוכלים מרקים. מי שמכור למרקים כמונו, יש לו חיים קלים. אחת ליומיים שלושה מכינים מרק וניזונים בעיקר ממנו – טעים, ממלא ומחמם את הבטן ואת הלב. מגוונים כל פעם עם עוד איזה תבשיל נוסף, עבור אלה שלא אוהבים מרק ויש אוכל מזין לכל השבוע.

לא סתם עולות לי המילים האלה – מנחם, מחמם את הבטן והלב, פשוט וטעים.

יש משהו כלכך מחמם ומנחם באוכל הפשוט הזה שכל אחד מביא איתו מזיכרונות בית הוריו, או שלמד להכין למשפחתו עם השנים. אוכל ביתי, לא מתחכם, שכל אחד יכול להכין ושלא דורש מתכון עם כמויות מדויקות. אוכל של בית. אני בטוחה שבפרדס חנה כרכור יש הרבה בתים שטעים להיכנס אליהם ולטעום מהסירים..

*****

עכשיו משהו באורגניגן הולך מאוד להשתנות כי אנחנו פותחים חנות וחנות זה משהו אחר..

מהכרות עם לקוחותנו היקרים, שאגב חלקם השתנו עם השנים – פעם זה הזמין תקופה ארוכה והפסיק, פעם ההוא פתאום חזר להזמין אחרי הרבה זמן שלא, הבלתי צפוי..

ויש גם כמה לקוחות קבועים שלא פספסו שבוע אחד בשלוש השנים הללו ומלווים אותנו מיומנו הראשון. אני קוראת להם "המתמידים" ונוטה להם חסד מיוחד- מהכרות אתכם, אני יודעת שרוב האנשים מחכים לרגע שיוכלו למשש את הירקות שלהם ולבחור אותם בעצמם. נכון הוא שאנחנו מאוד משתדלים. שהחבר'ה שבוחרים את הירקות ומסדרים בארגז משתדלים שלא ישתחלו ירקות לא יפים (אני תמיד אומרת להם לדמיין שהם בוחרים לעצמם מכיוון שהאדם שלא נמצא ושמקבל את הארגז היה רוצה לבחור לבד) ומסדרים את הארגז יפה יפה, שייראה כמו קופסת הפתעות, אבל בכל זאת, אין כמו חוש המישוש. וגם חוש הראיה וחוש הטעם..

(זה מזכיר לי את הסצנה בסרט "אָמֵלִי" שהיא מכניסה את היד עמוק לתוך הקטניות באיזו חנות, בשביל חוש המישוש..)

ויש עוד דבר שאני חייבת לציין. במהלך הדרך הזו בת שלוש ומשהו השנים מאז שקמה חברת אורגניגן ומאז שהתחלנו, בועז, אני והצוות שהתחלף מאז כמה פעמים וגבי ואסף השותפים שהצטרפו בדרך, נתקלנו בעיקר באנשים מאוד טובים ומאוד נחמדים.

אין לנו לקוחות שלא נעים לנו לעבוד מולם. אנחנו כל פעם נדהמים מחדש באלו אנשים נחמדים אנחנו פוגשים ואיזה כיף עם הפרגון והאמון והנחמדות של האנשים שמגיעים אלינו. אנחנו כמובן תמיד הקפדנו ונמשיך להקפיד על מה שנקרא "שירות לקוחות", שאני הייתי מגדירה קצת אחרת, אולי כ-יחס חם, כמו שהייתי שמחה לקבל בעצמי..

למדנו מזה המון לאורך השנים, למדנו אורך רוח – לא להגיב ישר אלא לקרוא תגובות של לקוחות, להרהר בהן ולענות בכבוד ובנימוס, למדנו להבליג – לא בהכרח לענות על מה שלא נעים לנו לשמוע בעיקר אם הוא לא בהכרח נכון, למדנו לקבל – לבחון ולראות היכן טעינו ולא ישר להתגונן ולהדוף. אלו היו שלוש שנים מאוד פוריות ומי ייתן לנו עוד הרבה כאלה.

אז בקרוב תקום חנות. איפה? בכרכור.

נודיע על כך בקול תרועה רמה בעוד שבועיים-שלושה ונשמח לראות אתכם אצלנו שמה. גם ביומיום וגם כמובן באירוע הפתיחה שיתרחש כמה שבועות אחרי פתיחת החנות (אחרי ה"הרצה").

זו תהיה חנות אורגנית עם האוכל הטרי שאנחנו משווקים אבל עם עוד הרבה תוספות – תוספי מזון ושמנים ארומטיים, מוצרי טיפוח ונקיון טבעיים, ציוד למטפלים ויעוץ ברפואה סינית מהעוסקים במלאכה ועוד. ובצידה, בית קפה אורגני מיוחד שמקימים אסף ווזנר מכפר פינס יחד עם אסף מיכאלי מעין עירון. נראה לי שיהיה טעים, אסף (אחד מהם) מבטיח כלמיני שייקים בריאות, לחם אורגני שנאפה במקום ועוד הפתעות..

והנה מתחילה תקופה חדשה..יהיה מעניין לפגוש את הפרצופים שמאחורי הטלפונים והמיילים!
כמובן שנמשיך בשירות המשלוחים, אז למי שמכור לדפיקה בדלת ולאיש עם הפתעות הירקות, לא ניקח זאת ממנו!

נתראה בפתיחה..

לאתר של אורגניגן >>

הראה עוד

10 thoughts on “אורגניגן: בקרוב החנות!”

כתיבת תגובה

Close