השימושון

אז מה נהיה עם השיקשוק

השיקשוק נולד באביב 1999 כיוזמה של זיו הדס ז"ל, הנס ואילנה פלדה, יובל רוט וקבוצת מתנדבים. הרעיון היה ליצור מקום מפגש לתושבי פרדס חנה-כרכור מכל שכונה, מין וגיל. האופי המיוחד והמקסים שלו נוצר מתוך עקרונות מנחים של קרוב לבבות, עידוד היצירה המקומית, עידוד מוזיקאים, קח-תן ילדים, וזהו בעצם. כך בפשטות. התכנסות שבטית ביום שישי הראשון של כל חודש, בואדי בצל האורנים.

מכל הארץ שמעו על השוק הזה בפרדס חנה, שלא צריך לשלם בו על דוכן או לתת דין וחשבון למישהו, והשיקשוק גדל וגדל וגדל ונהיה צפוף, רק היה חסר די.ג'יי וזה היה מתפתח למסיבת רייב המונית ופתוחה. והגיעו רוכלים עם סחורות מיובאות, ונקניקיות וסוכר על מקל, והיה צריך להשגיח יותר על הילדים – למרות חוק הטבע שאם הם הולכים לאיבוד אז תוך רגע הם יפגשו מישהו מוכר שיעזור להם. וכל פעם אחרי שהכל היה נגמר, הנס ויובל וחברים היו נשארים לנקות במו ידיהם (ובהתנדבות) את ערמות האשפה, שהלכו וגדלו.

זה היה שוק מגניב. במיוחד בחורף. אויר רטוב וריחות של קטורת ושל תבשילים, ופוטיפורים מהממים, וכל הקלטות האלה עם הסרטים שכבר מזמן נמאסו על ינאי אגב והשיחות המקריות עם אנשים שאפשר לפגוש רק פעם בחודש, וההופעות, בשיקשוקים הראשונים מאיר אריאל שר. תתארו לכם.

ביום שישי הזה עברנו לראות אם יש דופק. זה היה בשלוש, שעת התקפלות, אבל היתה התרחשות. ילדה אחת מערד באה עם ערמת הסמרטוטים שלה, נחושה למכור. הבחור המתולתל המשיך למכור סרטים ביוקר, עם אחותו הקטנה והקשוחה שהתרצתה לעשות לי הנחה של חמישה שקלים על משפחת סופר על. היתה גם האישה המקסימה שמוכרת בובות לבד שעושים הקשישים במעין צבי. חבל שלא דיברתי איתה, היא פיה כזאת, תמיד בוחרת את הפינה הצפונית ביותר וככה גם הפעם. ברווח בין העצים נכנס שקט. לפני כמה חודשים אי אפשר היה להכניס סיכה היום היה אפשר לשמוע בבירור ילד מכריז על 50 קלפים בחמישה שקלים, וניגון חרישי של חליל עדין.

האם השיקשוק נגמר? ימים יגידו. הגרסה הרשמית כבר הספידה, אבל בעיני רבים אחרים השיקשוק הוא כמו עוף החול. בינתיים, עד שיקום מחדש בצורה זו או אחרת, אפשר להתנחם בשוק החלפות שקורה במשק צוף כל יום ראשון הראשון בכל חודש, ולפתח יוזמות חופשיות כמו זו למשל, וכמו זו.

הראה עוד

3 thoughts on “אז מה נהיה עם השיקשוק”

כתיבת תגובה

Close