החמסין הזה מדגדג את האף. כל רגע אפצ'י. "החמסינים של הסתיו" משנקרא.
יום למכונות כביסה ברצף.
אנחנו יושבים על המדרכה ברחוב הגולן, שלושה מבוגרים וערמת ילדים, עם כל הדקלים והזבובים מסביב ומרגישים כמו בסיני "או כמו באילת" אילנה מדייקת. ינאי וערן עושים מסיבת גזם: קופצים בתחתונים לתוך ערמה רעננה של דשא קצור שהגנן של השכנה הניח שם רגע קודם (תפאורן קוסמי).
בפינה עם רחוב דפנה נפתחה החנות. שני דוכני שיקשוק שילדים מפעילים כל יום אחר הצהריים "חוץ משישי שבת!" מכריז ברנשון כאילו מה, זה ברור. בדוכן הימני אח ואחות מוכרים שני מלפפוני ענק, פלפל צהוב וכתום ואדום, רימון, מטוס פלסטיק, שלוש עגבניות ושעון קיר (השעון לא עובד, הירקות לא אורגניים). בדוכן השמאלי אח ואחות והחב'רה (בני שבע עד עשר וחצי) מוכרים שטויות שובות לב: סיכה מקולקלת, סנופי שמתקדם בנשיפה, מחזיק מפתחות עם פרפר, קלפים של השמיניה, שני צדפים, פטיש מתנפח ומצפצף, סימניות של שוקולד פרה….
אמא אני צריך שקלים בשביל המטוס המממ… גם פה יש דברים יפים…
ינאי וערן מתעניינים ואחרי זה חוזרים לשחק בגזם.
איזה רחוב נחמד, איזו תנועת ילדים. חלקם מבית ספר כרכור עדיין בחולצות הכתומות, חלקם עם בגדי כדורסל. יש גם אחד מופרעול בן עשר שרוכב עם האופניים שלו בלי אלוהים ועם מרץ, משחרר דיבורים של גדולים ומתריס עם הבלורית שלו, כמו איזה פונזי ילדון. כולם חמודים, כל אחד עם "המסגרת החינוכית" שהוא הולך אליה בבוקר, ואחר הצהריים – עולם שלם של שכונה והדוכנים הם המשחק התורן.
חבל שלא היו קלטות של "טימי העכברון" ו"פוקהונטס". יש למישהו?
(עינת, עמית ועדי, בדוכן)
זאת אני עינת נכון שאני מהממת?
=)=)=)=)=)=)=)=)=)=)
תפאורן קוסמי זה מצוין