טיפוליםסדנאות, קורסים, חוגים

איך התיידדתי עם הדכאון שלי

[מאת: דורון צור]

לפני יותר מעשור עברתי טלטלה גדולה בחיי: על פניו לא משהו ייחודי לי, אלא בנאלי ומוכר לכל אדם. הזוגיות שלי התפרקה והעסק שהקמתי קרס. המציאות הביאה אותי אל הקצה: מצאתי את עצמי בתחילת שנות השלושים לחיי ללא עבודה ובית, חוזר אל בית הוריי, אל עבודה מזדמנת בטלמרקטינג.
הפכתי להיות הצל של עצמי, ירדתי במשקל והסתתרתי מפני אנשים.

שלושה חודשים קודם לכן, הייתי מאוהב בחיים, חייתי ברווחה יחסית ופיתחתי עסק עצמאי עם שותף בתחום התיאטרון אליו התמסרנו באופן טוטאלי. על פני השטח נדמה היה שהכול טוב, אך מתחת רחשו קולות אחרים שלא הקשבתי אליהם. ואז הגיעה הדפיקה על הדלת.

היום אני יודע: הדיכאון הוא מנגנון נפשי. הוא מראה. הוא קריאת הנפש ממעמקיה לתשומת לב.
"הי את/ה, לאן פניך מועדות ? …האם את/ה בנתיב שלך ? " משהו בנפש מתקומם כנגד בחירות לא שלמות בכל תחומי החיים ובוחר להכניס את המערכת כולה, גופנפש למצב של דיכאון.

vampirלמדתי את זה שוב ושוב, בדרך כואבת, מתישה וחסרת רחמים לעיתים. הייתי צריך לעבור דרך עוד כמה תקופות משבר כאלה בעשור הרביעי של חיי כדי להעיז ולהיכנס פנימה אל גוב האריות.
המסע הזה יש בו מפגש עם חלקים מוכחשים, מודחקים בתוכנו, מפגש עם דמויות צל ואיכויות, שאנו מרבים לכנותם שליליים כמו כעס למשל ואומץ לגעת בכמיהות העמוקות של הנשמה ולהגשימם.

גם במסגרת עבודתי כתרפיסט בדרמה אני פוגש את הדיכאון פנים אל פנים. אנשים צעירים, בעלי צרכים מיוחדים שמגיעים אלי והמשפחות שלהם, מסתירים מתחת למעטה של חספוס ושליטה סממנים של דיכאון וחרדה. מתוך המפגשים האלה, גם למדתי על ההבדל הגדול בין הדיכאון הגברי לדיכאון הנשי. אני מחובר בנימי נפשי לכל מי שנאבק בעולם הצללים שבתוכו, החל מדמויות של מנהיגים ואמנים כמו שאול המלך ועד יהודה פוליקר. לשניהם דרך אגב, המוזיקה הינה מרפא לנפש הדואבת.

ממפגש עם קשישים כולל סבי, שאיבד את כל משפחתו בשואה, למדתי עד כמה שתיקה, הסתרה והצמדות לתפקודי השגרה, הם מכשול בפני האדם המתמודד עם דיכאון. כמה חשוב שיהיה לך משהו לצידך, כמאמר המשוררת: "כשאתה חיוור מצער מתחפר בשתיקתך, תן לי לדבר אליך וללכת בין צלליך אדבר איתך".

אני מאמין שיש לנו בחירה להפוך את הדיכאון לידיד נפש, מדריך טיולים במחוזותיה.
בעבודה טיפולית עם יחידים וקבוצות, אני מכיר ומוקיר את רגעי החסד בהם נוצר מרחב בו הנגיעה בכאב מתאפשרת והנשמה מוצאת את קולה. אלה הם רגעים מעטים בתוך תהליך ארוך ומתיש הדורש הרבה מאד כוחות נפש, אמונה ואולי בעיקר תמיכה והבנה של הסביבה. אחד הדברים הבולטים לעין הוא הסטיגמות הקיימות בחברה כלפי דיכאון ואנשים הסובלים ממנו. יותר ויותר אני רואה את אוזלת היד של הטיפול הפרטני ומוגבלותו, בפרט של הפסיכותרפיה המסורתית, שעודנה רווחת במחוזתנו.

דורון קורא שירה ביםגישה הוליסטית, רוחנית וסקרנית, שמשלבת עבודת מודעת עם עבודה רגשית היא בעיני המפתח להתמודדות מוצלחת עם תופעת הדיכאון. יתרה מזאת, לאחר עשור של חיפושים אחר שייכות לקהילה, שחייה יחד חיים מודעים ומכוונים לבניית אמון ולשלום, אני מגלה את כוחה המרפא של קהילה.

נוכחתי לאפשרות של התמודדות עם משברים ומצוקות בצורה אחרת, כשאתה חיי בקהילה.
הפרט יכול לבטא את כוליותו וללכת אחר ייעודו, כשהוא לומד לדבר "אמת" בשקיפות אל מול עדתו.
לכל אחד תפקיד ייחודי במקום בו הוא נמצא "כאן ועכשיו" ואין לו תחליף, עליו רק לעשותו ! כבר צוונו מימים ימימה: כי "המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום, לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא…"
פגשתי קהילה אחת כזאת, תמרה שמה, בדרום פורטוגל שמתרגלת חיים כאלה (על כך בפוסט אחר).

בימים אלה, אני פותח קבוצה אינטימית, שנועדה לתת אפשרות לחקור וללמוד את הדיכאון לא רק ממקום אינטלקטואלי, אלא בעיקר ממקום אישי ותהליך קבוצתי, מתוך התבוננות עמוקה פנימה והתנסות בעבודה אומנותית יצירתית בעלת ערך מרפא.
לפרטים נוספים : דורון צור dorontzur@gmail.com טל: 054-4686114

[בתמונה  העליונה: Vampire by Edvard Munch. בתמונה למטה: דורון צור קורא שירה בים]

תגיות
הראה עוד

32 thoughts on “איך התיידדתי עם הדכאון שלי”

  1. מתרגש ומועצם מהתגובות על הפוסט.
    תודה לכל השותפים לדרך, העמיתים לעבודה, החברים והמשפחה.

    מרגיש מחוזק מההחלטה לפתוח קבוצה
    בנושא הרגיש והשברירי הזה (כי שנכתב באחת התגובות).
    בשבוע החולף דיברתי ופגשתי א/נשים שמתעניינים בקבוצה
    וגם בשבוע הקרוב אעשה זאת: יום רביעי אחה"צ ה-13 אוקטובר
    הקבוצה תתחיל ב-20 אוקטובר, ימי רביעי ל-15 מפגשים
    ככל הנראה בשעות הערב, כל מפגש בן שעתיים וחצי.

    המיקום : סטודיו/קליניקה מקסימה, נוחה ומאפשרת בכרכור.

    אני מלווה ומטפל גם בא/נשים באופן פרטני (אחד על אחד)
    במסעות הנפש במצבי מצוקה ומשבר, בחיפוש אחר הקול הייחודי שלהם
    ופתיחת האפשרות לבטא אותו. כמו כן עבודה עם ילדים ונוער
    סביב קשיים רגשיים וחברתיים.

    תוכלו לשמוע אותי מדבר על הדיכאון, המסע האישי שלי ותובנות
    בתוכנית הרדיו של חגית ליפשיץ : על זאבים וג'ירפות המשודר
    באתר " כל השלום – רדיו ללא גבולות"

     /www.allforpeace.org

  2. אני מכירה את דורון 38 שנים (מגיל 5). דורון עבר דרך מדהימה מלאת גילויים, עליות ומורדות. דורון איש עם עוצמות גדולות, איש שהרוויח את הזכות להיות מורה ומלווה לאחרים.
    לדורון יכולת הקשבה נדירה, רגישות, סקרנות, אהבת אדם ובעיקר את האומץ לצלול למקומות האפלים שלו ושל אחרים. אני סומכת על דורון בעיניים עצומות, ביכולתו להיות מורה לאחרים.

  3. שדדורון יקר, כמי שלוותה והכירה אותך בתקופות שונות בחייך, ועדה לשלבים שונים במסע שאתה עובר, אני מעמעריכה את האומץ שבבחירה שלך להתבונן בחלקים הכאובים והפגיעים ביותר בנפש ולצמוח מתוכם, ואף לסייע לאלאנשים אחרים לעבור תהליך של ריפוי וגדילה מתוך התבוננות כזו. אין לי ספק כי כל מי שיצטרף לתהליך כזה
    בבבליווי שלך נכונה לו חוויה עוצמתית של חקירה וגילוי וביטוי יצירתי ואותנטי של העולם הפנימי הייחודי שלו על
    רבדיו השונים.
    אני מכירה אותך כאדם רגיש, קשוב ואמפטי . תכונות אלו בשילוב היצירתיות, ההומור והחיוניות ששופעים ממך,
    נראות לי כתמהיל מוצלח ומדוייק מאוד לנושא הסדנא שלך שהוא רגיש וכאוב מצד אחד אך ההתבוננות עליו
    י יכולה להיות גם בדרכים מצחיקות ומשעשעות…. בקיצור מומלץ בחום!!!! ליאת

  4. יקר שכמותך,תבורך!

    היטב יודעת אני את תהפוכות הנפש ,את חוסר השקט,את הכמיהה אל ההיות האמיתי ,המדויק המפכה…

    אולי אין זה דיכאון במובן הקלאסי,אך כדבריך אלה הם איתותים ברורים להסרת המסך המכאיב של ההחמצה והחמיצות של האני המודחק.

    דורון, מוקירה ואוהבת את חום לבך, הקשב העמוק ,היצירתיות הבלתי נדלית התום והדיוק שחיים בך,ומברכת על היוזמה המופלאה הזו שלך.

    אני אתך,יעלי

  5. אני מכירה את דורון יותר מ-15 שנה. הוא חבר קרוב ואנחנו הולכים יחד דרך ארוכה. אחד הקשיים הגדולים ביותר בדיכאון, כמו שדורון כותב, זו תחושת הבושה הצורבת, חוויית הבדידות, הזרות והניכור מכל אדם אחר בסביבה, האמונה (השגויה) שאף אחד לא יכול להבין, אף אחד בטח לא חשב על עצמו אף פעם דברים כל-כך נוראיים… במקום הזה, מסע כמו שדורון מציע הוא נקודת אור במסדרון צר, חשוך ומייאש, הזדמנות לגעת באחרים, תוך כדי נגיעה במקומות האפלים והמייסרים של עצמך. עצם היוזמה של דורון להוביל מסע מעמיק כזה, החושף גם אותו, היא ייחודית ונדירה, ומרגשת בעיני מאוד. מתוך הכרותי העמוקה איתו, אני מאמינה שאומץ ליבו, כנותו, הנוכחות הטיפולית המיוחדת שלו, השילוב בין ישירות לרגישות וחמלה – יכולים לאפשר מסע אמיתי, רציני וחקרני ולהתחיל תהליך של ריפוי, ממקום שאינו קר ואינטלקטואלי אלא אנושי ויוצא מהלב… עירית

  6. מספר שנים שאני מכיר את דורון ..נשמה עדינה אוהבת וחכמה ומחוייבת..תכונות חשובות למטפלמרפא שמוכן לצלול וללות ולהוביל אנשים בדרכם למחוזות שבוחרים להיות בהם.
    כמי שעוסק ברפואה ופוגש תכופות אנשים עם מצבי דיכאון יכול להמליץ להםן בלב שלם על השיטה שדורון מציע .

  7. דורון יקירי
    אני מאד מתרגשת מהדרך בה אתה הולך. ומהצמיחה. מהצמיחה המרהיבה וכנה כל כך.
    בשיחותינו המרובות, בעבודתינו המשותפת ובמגעי הנשמה היו נוכחים חלקים רבים.
    ואף הדיכאון לא ניפקד.
    האומץ לגעת, ללוש וליצור הוא מופלא והוא שלך. מאד.
    אני בטוחה שתוכל "במסע הדיכאון "להוות מורה ומדריך, מנחה ושותף,עוד ו…….עוד הרבה הרבה.
    אני בטוחה שאנשי הקבוצה יזכו ליד בוטחת ומקצועית מחד, ולחויה ולימוד מאידך.
    אמונה עליי האמירה שלעיתים הפצע שלנו הוא הכח שלנו.ואין לי מספיק מילים כדי לומר עד כמה אני נפעמת ומעריכה את עשייתך הברוכה המהדהדת לעומקים ומרחבים כה רבים.
    את ההשראה שאתה מהווה לרבים ממכירך, אני בטוחה שתביא לסדנה.
    מברכת.
    עדה.

  8. ממליצה בחום על דורון, האיש מנחה בחסד! בתוך חצי שעה של שיחה בינינו הביא אותי ואת בן זוגי לנקודת העימות המרכזית בינינו , במקום שנלך סחור סחור כמו שאנחנו יודעים מצוין לעשות . יש לו יכולת מופלאה לפתוח מרחבים של שיתוף עמוק שמביא לריפוי ואני חושבת שנסיון החיים שלו, החום הטבעי הזורם ממנו וחוש ההומור הופכים אותו לאוצר של ממש עבור כל קבוצה טיפולית וגם סתם קבוצת חברים.

  9. כמי שמכיר את דורון במשך עשור אני רוצה להמליץ בחום על דורון כמנחה ומדריך. אני למדתי להכיר בכוח של דורון להישאב לתוך תפילה ולחולל תפילה במרחב משותף, בתנועה ובשירה. וזהו אחד הכוחות החשובים והבלתי מוכרים על ידי הגורמים המטפלים להתמודדות עם דיכאון.
    וכדברי הבעש"ט באיגרת לגיסו
    יא דורון , מי יתן ויפוצו מעיינותיך חוצה
    כי זו ביאת משיח

  10. אני נרגשת מהאומץ להפוך את חווית הדיכאון למתנה, שאפשר ללמוד ולצמוח ממנה.
    הסדנא היא הזדמנות לעבור מסע פנימי מרתק.
    מודה לדורון על התזכורת להיות שלמים עם הבחירות בחיים שלנו, למצוא את היעוד שלנו ולדבר את האמת שבתוכנו.
    יש בי את התקווה שבעתיד אזכה לגור באותה קהילה יחד עם דורון; קהילה שתביא ריפוי.
    ובנתיים, אני הולכת להכיר את דורון יותר מקרוב כאיש מקצוע- הוא ילווה אותי ואת בן זוגי במסע המשותף שלנו. אני מודה ומתרגשת,
    רוסנה

  11. דורון אני מכירה אותך כמה שנים,לא הרבה יחסית לגילי(53) אבל מספיק בשביל לזהות אותך כשותף לדרך,דרך החקירה הפנימית ,דרך החיפוש,המודעות וההתפתחות.אתה בעיני חוקר רציני ואמיץ שמביא את עצמו אל שדה החקירה ומשתמש במשקפת דו צדדית-כזאת שמשקיפה מבפנים החוצה ובאותה עת-מן החוץ אל הפנים,אתה החוקר ואתה הנחקר…לפעמים אני חווה ממך הרבה כאב,לפעמים אתה לא רואה את תוואי המסלול,אבל אתה ממשיך ללכת,זה מרתק ומסקרן ומלהיב לחלוק איתך את המימצאים של תחנות הביניים.לאחת כזאת הגעת כנראה עכשיו-תחנת "רענון"שבה לפתע יש פרספקטיבה,תחושה של משמעות,סיכום ביניים והשראה גדולה-שתבוא אצלך תמיד עם חיוך מלבב….,כן וגם מעט מנוחה,זמן לשתף עמיתים ,חברים מטופלים בתוצאות המחקר העדכניים..אני סקרנית ונרגשת..

  12. שלום לדורון ולכולם
    התרגשתי מהאומץ ומהכנות של הפוסט הזה
    והיוזמה לסדנא תהליכית
    של נכונות אמיתית
    להתיידדות עם הדיכאון ועולם הצללים הפנימי
    דווקא מתוך ההתנסות האישית והצמיחה שבאה בעקבותיה

    מהיכרות אישית עם דורון- כאדם וכאיש מקצוע
    אני ממליצה בחום על הסדנא

    בהצלחה לכל אמיצות ואמיצי הלב שיבחרו להצטרף למסע
    טלי

  13. דורון . מתנה של רגישות , כנות , אומץ ויכולת לגעת בפנים , בחוץ .
    אני מכיר את דורון שנים רבות , שנים של עבודה פנימית עם חיבור אמיץ לחיים .
    מעיז לשאול שאלות , מעיז לגעת !
    הסדנה והעבודה הנוכחית , כמו אוספת שנים של התנסות לימוד ורכישת כילים .
    השילוב הכנה של חומרים אישיים שעברו טרנספורמציה , ומשמשים אבני דרך לכל דורש .
    עם יכולות פיזיות , תנועתיות , רגשיות ומנטליות . כל אלו אורזים מתנה גדולה לעולם .

    ממליץ בחום לכל מי שנפשו שואלת וליבו פתוח .

    שא ברכה , הדרך מוארת ואתה מוביל בה בביטחה .

    ניר

  14. התרגשתי דורון לקרוא את הכתבה שלך
    הגילוי
    האומץ לראות
    והרצון העז להביא לאחרים את מה שגילית
    יישר כוח על אילו
    על האור שתביא בדרכך
    מתרגשת
    חיבוק
    צילה.

  15. קרדורון יקירי
    קרקראתי והתרגשתי מגילוי הלב שלך, מאהבת האדם שבך, ומהרצון שלך לסייע לאחרים באמצעות הנסיון, התהתובנות והידע שצברת בתקופות הקשות והכואבות שאתה עברת. אין לי ספק שרגישותך, כישורי הטיפול שלך ומטען הידע שצברת יהיו לעזר רב למי שיחברו אליך. אני גאה ושמח על הפירגון ועל ההערכה שאתה זוכה להם. אבאבא.

    אין

  16. רק אדם שעובר באומץ בתוך נבכי נפשו, כפי שדורון עושה מזה שנים, יכול לתת יד כנה ,מלווה בפנס קטן, לכל אדם שזקוק לראות את הדרך בתוך מה שנדמה, כאפלה.
    אני ממליצה על דורון כחבר יקר למסע, להעזר בו ולהכיר דרכו, את עולם הקבלה העצמית, האהבה העצמית, והשלום עם כל חלקינו.

  17. הרבה שנים אני מכיר את דורון
    ואני בטוח שמי שיכנס איתו לתהליך של עבודה משותפת יצא נשכר.
    ימצא אדם רגיש ומבין, שקשוב לו ולא מנסה להלביש עליו איזו תיאוריה או ידיעה כל שהיא, אבל אדם שיכול להיות שם, ולהוסיף אור. "גם כי אשב בחושך הויה אור לי" אמר הנביא מיכה, ובדרך לשם – טוב למצוא חבר ומטפל ומסייע כמו דורון

    אוהד אזרחי

  18. הסהסדנא נשמעת מסקרנת ומרתקת ואני מברך את דורון על האומץ לשים את הנושא הזה על השולחן ולצמוח ממנו ולתמוך באחרים. אני מאמין שהסיבה העיקרית לדיכאון היא הדרך שבה אנו חיים, כלומר המבנה החברתי שהאנושות התגלגלה אליו. הלוואי ועוד אנשים יתעוררו מהדיכאון הכרוני ששורה על התרבות המערבית ויתחילו ליצור מודל של חיים חדשים ותרבות חדשה. בהצלחה!

  19. דורון איש יקר, התאור הכנה והמרגש שלך נגע כל כך ללבי..
    נזכרתי ברגעי החושך שלי שחוויתי בעבר, ואיך השתוקקתי אז לקבוצה ולמסגרת תומכת שאותה אפשר לשתף.. אני יודעת שאתה תשכיל להוביל ביד רכה ובוטחת את הקבוצה שסביבך דרך המשברים והקשיים. מאחלת לכל מי שנמצא בתקופה של חושך, מנחה רגיש ומנוסה כמוך לתמוך בו בדרך.

  20. …"דיכאון מעלה את כל השאלות של חיינו בחריפות רבה עוד יותר. השאלות האלה והטעם העז של כאב וייסורים שנלווה אליהן, הם זרעי החופש שלנו.
    אנחנו יכולים להתקרב אל הדיכאון, אף שלרוב זה מפחיד ומכאיב.
    אנחנו יכולים לעמוד במקום ולא לברוח.
    אנחנו יכולים אפילו לתת לו להיכנס ולהרשות לעצמנו ללמוד את מה שיש לו לומר לנו".
    מתוך "דרך הזן בימי דיכאון"/ פיליפ מרטין

    אכן, הדיכאון הוא מורה לחיים. אבל, כדי להתקרב אליו ולאפשר לעצמנו להתבונן בו וללמוד, יש צורך במורה קשוב, חומל, המנחה ביד אוהבת את המסע הזה.
    מורה כזה הוא דורון.
    הוא בא ממקום של סקרנות ואהבת אדם, בניחוח ערכי מסור וקשוב. הומני. עם חושים שמאפשרים לעצמו ולזולתו קרבה וחום, ומגע בנפש שיש בו הרבה יצירה ויצירתיות…
    דורון יכול לתת למסע כזה להתרחש ולהפוך למורה לחיים.
    ואנחנו..צריכים פשוט להיות "שם" כדי לתת לכל זה לקרות.
    ממליצה בחום על מורה הדרך הזה,
    חגית גולדפרב

  21. כמי שחוותה דיכאון בחייה לא פעם אחת ונעזרה בטיפול, הרגשתי לא פעם אחת
    לא מובנת ע"י מטפל מקצועי. חוייה של "זר לא יבין". יש יתרון למטפל שעבר והתמודד
    עם חוויות מסוג זה, שיודע מה מרגיש המטופל שלו ועל מה הוא מדבר.

    השתתפתי בכמה סדנאות פסיכודרמה ותיאטרון פלייבק של דורון בעבר.
    אני מכירה את יכולות הטיפול הגבוהות שלו. הוא אדם עשיר ורחב אופקים,
    שמביא הרבה רגישות והקשבה למפגש עם אנשים ויוצק תכנים משמעותיים
    לתהליכים רגשיים. בהצלחה

  22. דורון יקר
    בהצלחה בפתיחת הקבוצה.
    לפעמים הכל בראש… ולפעמים בלב… ולפעמים חסרה בגוף מולקולה קטנה שעושה את כל הבלגן. לכולנו חסרה אומגה 3 . חומצת שומן שמהווה מזון למח ולמערכת העצבים ולכל מעטפות התאים בגוף. מאד משפיעה על מצבי דיכאון כמו גם על דברים רבים נוספים (מחלות מעיים כרוניות, לחץ דם, סכרת מסוג 2, עור ושיער,קשב וריכוז…) יש כרגע אפשרות להשיג ממקור צמחי (במקום דגי), שמן זרעי מרוה מרושתת, תוצרת הארץ. מצרפת קישור
    http://www.maga-na.com/Preview.asp?Page=10387&WebsiteID=2647

  23. דורון יקר,
    בעצם אני פונה לקוראים – פחות אליך..
    מהכרות ארוכה עם דורון, אני יכולה לומר שהוא איש יקר, מוכשר, פתוח כמו השמיים ומעניק מהלב !
    ממליצה בחום !
    אפרת בנור

  24. תגובות מעניינות ומרגשות.
    יש הרבה ניסיון שנצבר בקרב אנשים ונשים על דיכאון
    וחשוב מאד לחלוק אותו בדרך של חקירה ושיתוף
    הקבוצה תפתח בשבועיים הקרובים ותפגש בסטודיו ברח'
    הגליל בכרכור. לפרטים. דורון 05404686114
    או למייל dorontzur@gmail.com

  25. גם אני…

    דווקא כשקשה לי אז אני מקשיבה עם יותר עצמה וכוונה לקולות הפנימיים.. ובאמת כדאי לעשות את זה כבר קודם, על בסיס קבוע, לפני שמגיעה הדפיקה בדלת (איזה דימוי מפחיד…)

  26. קראתי והתרגשתי
    גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירע רע כי אתה עימדי
    מהדהד לי המשפט המקסים הזה בקריאת המאמר
    בכל מקום בו אנחנו נמצאים נמצא את המצפן הפנימי להחזיר אותנו לדרך שלשמה נולדנו כאן…..בהצלחה …אני בהחלט שוקל להצטרף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שווה לראות גם

Close
Close