השימושון

אימון ביוגרפי: כמעט 12 אבל הרבה אחרי חצות

לפרק הקודם

מאת: יעל זלאיט

חיכיתי חליתי וגם תהיתי, קראתי ספר שהגיבור, משתנים חייו – והוא בן..12
ובסופו של וירוס זה – החלטתי לחזור בעיקר להגיגי האישיים בנושא הגיל הזה ובהצטלבות המקרים עם גילי האימהי – גיל העמידה (העמידה על דעתי ועל כך שעדיין לא מפנים לי כיסא באוטובוס, זה תאורטי כי מזמן לא בדקתי את זה..)
רגע לפני 12 ואני שומרת לי את הזכות לחזור אחורה ולצעוד קדימה בזמן בעוז בחשש ובחופשיות – כלומר- יהיה עוד פרק השלמות על השלב המורכב שבין לבין.
קניתי לביתי האהובה המתקרבת לגיל 12 מדריך נעורים מהסוג המיושן – החדשים נראים כמו טלנובלה או יומן של השמיניה והאמת היא שהיא בחרה, עם לחץ מתון ..
היא מתעמקת בו ככלי עזר נפלא לעצות קטנות וגדולות, תשובות כאלה ואחרות לסודות הנשיות וההתפתחות ההולכים ונגלים לה מסידור הציפורניים ועד סדר הקימה כולל נשימות מול חלון פתוח
היא אומרת שהכל כתוב שם פרט ל- איך נרדמים?!
ברגעים אילו ואחרים –רגע לפני 12 (חצות) דוהר האב המסור לאסוף אותה מחברה לאחר שלא הצליחה להרדם…
בגיל 12 זהו רגע לידת הזהות העצמית – כיצד אני תופס את עצמי מהכוון הכי חלקי של הישות האנושית – דרך ההגדרה / השיכות המינית – שם גם טמונה קפסולה הקשורה למהלך החיים המרכזי שלנו – משימה שלקחנו על עצמינו או משא או תפיסה עצמית – אשר פועלת עלינו לפחות עד גיל 49.

הסוביקטיבית שנולדה מוציאה את אמא ואבא ממרכז העולם – אמא ואבא זה כבר לא העניין והנער/ה הצעירים מושלכים לתוך המערבולת של גיל ההתבגרות ביחד עם החברים/ ות שלהם והם , זה מה שקובע – אם לא נשים לב כהורים- אנחנו בהוריקן ביחד איתם- אבל זה לא הנושא.

חברה מספרת: הבת שלה (בת 12) חושבת שהיא, האמא, היא הדבר הכי מכוער שיש ושהיא עושה לה בושות והיא בכלל מגעילה והלואי שתמותי. ואם אמא של.. יכולה לעשות את … אז גם היא יכולה.. למה לה כן ולי לא ואת אשמה ש…

בת של חברה אחרת כבר יכולה להתחיל ולנתח את היחסים של האב עם זוגתו האחרת יותר טוב מכל מי שמסביב.

אני, נדמה לי שרק לפני רגע סיימתי עם הגיל הזה ופתאום מוצבות לנגד עיני שלל המראות של הבת והחברות – האמת תאמר – המראות האלה לא מחמיאות במיוחד – גדלתי גם אני, זה יותר מורגש מול הבנות כשאנחנו האמהות עוברות גיל מסויים (40?)

רק בלילה לפני השינה כשהחושך מסתיר את הקמטים, את הכרס הקטנה והידים השחוקות אני לרגע חוזרת להיות האמא הפיה הטובה והמטיבה (והיפה) שתשב עכשיו שעות עד שהנסיכה תרדם. הבעיה היא שהאם הטובה נחטפה ובמקומה הגיעה האם החורגת, אבל עכשיו באמת – לא בחלומות של גיל 4. כי האם הלאה ממש מעונינת בשעה זו להרכיב את משקפי הקריאה החדשות והמסוגננות ולפנות ולהתנחם באינטלקט שלה, עם ספרים איזוטרים פראיים ומרחיקי לכת, שם אני יכולה לחשוב מהבטן להתחבר עם החוק הקוסמי, או לשוטט במושבה חפשית לענות מיילים ולהרגיש מחוברת בין חצות ל 02 למה שמתאים לגילי.
כשהפוקוס מתייצב על הטכסט – ישנן כמה אפשרויות להתפתחות העלילה: הבת קוראת לי או מגיעה עם מבט של "צ'אפטי" מהודו "אני לא מצליחה להרדם", או – אני נרדמת עם המשקפים הספר והביגלה. אם אני "במושבה", יש אפשרות שיופיע המתבגר ויצנח לידי לעוד סשן במסנג'ר, או אם אני בדיוק מצאתי את המקום בדף, אמנון יתלונן מתוך שינה שאכבה את האור כי הרי הוא זה שקם בבוקר. אני נכנעת, שמה את המשקפיים המסוגננות בקופסא היפה מכבה את האור ומתרווחת לי לשינה ואז היאם מתהפך עלי מהפינה שלו ואני יכולה לראות שלמרות שהשמנתי אני תופסת הרבה פחות מקום מפעם …

הראה עוד

11 thoughts on “אימון ביוגרפי: כמעט 12 אבל הרבה אחרי חצות”

  1. קוראת שוב את הפוסטים על 9-12 ומוצאת את הדיון על הקוסם מארץ ים , קראתי לא מזמן את הטרילוגיה כולה- כמו שאני אוהבת – אמא מכריזה על "פוס כדור הארץ" ויוצאת להפלגה בארץ ים – טעות מרה עשו בהוצאה- הפורמט כאילו לצעירים, מרגנית עם ניקוד אבל התוכן אוח אוח – למתקדמים – לא פחות מגיל 15 . לי במרכז השבעיון השביעי היה מה ללמוד מהספר הזה- ביוגרפי שחבל"ז- איך הקוסם הצעיר משחרר משהו בגיל 11 שחיים שלמים עליו לפעול כדי לתקן… מממממומלץ למבוגרים שבינינו להתכרבל עם הפורמט הצעיר- זה עוזר להתחבר לנעורים שהשארנו אי שם ולנעורים שחיים בנו – או בחלקינו ופשוט לקרוא
    עמלמול אמרה נכון שחסרים כמה גשמים טובים להתכרבלות ביתית עם הספרים בכל מני שעות ..ובכל זאת העונה המדומינת של החורף היא זמן טוב למסעות פנימיים וחקירה עצמית ואם עדיין חמסין אז אפשר לעשות זאת יחד עם הקוסם בסירתו המכושפת .

  2. הקוסם מארץ ים היה אמור להתגלות לי בעת הזו בה אין דבר בבית הזה שלא עובר את כל הפילטרים שלי– כמעט, בכל זאת יש כבוד לפרטיות של כל מי שמעל וגם מתחת גיל 16
    בכל אופן אני אצא אל ארץ ים ואמצע לי קוסם ואני מקווה שגם הטורים ינבעו מהמסע- על הויתור היוצר, על מסע והתגשמות

  3. ברור והוא על יד המיטה , היא קראה אותו ברצף וצחקה במקומות הנכונים – אהבה להבין איך היו פעם תקליטים ונימוסי הורים ועכשיו היא קוראת כל פעם משהו
    ואני מחפשת לה ספרי מסע והרפתקאות כמו – הקונכיה (שמתאים מאוד לילדים בגיל הזה )- של הסופרת שכתבה את אחות ליבי , , היא קוראת מעצמה כל מה שזז וקשור בהרפתקא ,וגם בהגנה על עולם הקסם , ולאחרונה היא נרדמת (כן זה עובד) כשאני מקריאה לה את לה את האודיסאה ואחר כך תפילת הלילה של שטינר , כל ספרי הנעורים על החניכה העצמית הכוחות שמתגלים מבפנים תוך כדי מסע הרפתקה וחיכוך – מהארי פוטר ועד אן מאבונלי כולל סידרת ננסי דרו, וכל הספרות של מיכאל אנדה- ממלאה מעט את הריק שנוצר להם בגיל הזה "בבטן" בהדהוד של קולות האומרים – את/ה יכול – כמו הקטר הכחול לגיל 3…הם יוצאים למסע עם הגיבורים מזדהים עם הכוחות שמתגלים לגיבוריהם וכך יכולים לזהות את הכוחות שלהם – ולעיתים הגיבורים האלה הם הדמויות המעצבות שאנו זוכרים בבגרותינו – למשל – אצלי יש לגילגי תפקיד מכונן כדמות שעיצבה את חיי כולל חיפוש שאינו נגמר אחר ארון האוצרות האולטימטיבי שממנו ינתנו מתנות קסומות לכל הילדים שזקוקים להן.

כתיבת תגובה

Close