השימושון

אינסטנט קארמה

(איך הסתדרתי בחיים, או לפחות לחורף)

מאת: גלית שביב

הכל התחיל לפני כשנה כשז', החונכת היפה של הגדולה שלי, הסתכלה עלי ואמרה בטון פסקני: גלו, הגעתי למסקנה שאת צריכה ללבוש רק בגדי מעצבים. אני לא מאלה, אני אומרת לה, כשאין ברירה והמצברוח כשר, אני קופצת לאחת החנויות החביבות המקומיות או ליד שנייה וסוגרת סיפור בלקוניות, כמו גבר שבא עם רשימת קניות מאשתו. חוצמזה, אני אומרת לה, למי יש כסף למעצבים. יש סיילים, היא מתעקשת, תחפשי.

וככה לפני חודש בערך, כשהחורף התחיל לחלחל לשרוולים, אני קולטת שאני צריכה רענון בארון. וגם, נודה על האמת, בא לי. נראה לי שזה הגיל. ואז אני אומרת לעצמי ככה, איך בא לי ערימת בגדים מעוצבים ונכונים, שיושבים עלי כאילו שמי שעשה אותם פינטז על הפיגורה שלי, וכמה חבל שיש משבר כלכלי ואני על הגדר כמו כולם.
לא הספקתי לנשוף את המחשבה ליקום, והנה אני מוזמנת ליומולדת בשכונה. יש מדורה יש פויקה יש מוסיקה וככה, ובעלת הבית נילי גולדנברג, אני מכירה אותה מתיאטרון הידית, ואני נכנסת לחדר בבית ושם תלויים להם בגדי חלומותי על קולבים. שמלה אחת חומה קופצת עלי, ואיתה אני נראית כמו הגבירה מהשיר. ואני ישר יודעת שאני שלה והיא שלי, וברגע הבא קולטת שבא לי עוד.
ואז נכנסת לחדר נילי. כולה התמוגגות על האהבה ממבט ראשון שלי ושל החומה. ואני אומרת לה, ככה כבדרך אגב, שאני לא רגילה להתלבש, כי רוב השבוע אני עם בגדי שיאצו. שיאצו?! היא משתוממת. איך לא ידעתי עד עכשיו שאת עושה שיאצו? אני מחפשת בנרות מטפלת. הנה מצאת, אני מחייכת לה וכבר פוזלת לעבר אדומה אחת שעל הקולב.
לקח לנו פחות מדקה לסכם את פרטי העיסקה.

(ואתמול בלילה השכנה ואני מחליפות סיפורים של הימים האחרונים והיא אומרת תראי מה זה, רק משחררים בקשה ליקום וכבר זה קורה. ואז פצחנו בפינג פונג פרוע של אינסטנט קארמות, שעליהן אני לא הולכת לספר כאן, אבל מה שכן:)

נילי וחברות

"הכל במאה"
שתי מעצבות אופנה וצורפת אחת
עורכות מכירת חיסול יוצאת דופן של בגדים ותכשיטים בעבודת יד

הזמן: שישי ה-19/12, בשעות 9:00-17:00
המקום: רחוב הבוטנים 30 פרדס חנה, אצל נילי
לפרטים: "פרח שמש" – 052-3994063
"היליה" – 052-3424503
"נעה קרן" – 052-8382269

בואו. לי זה עלה יותר 🙂

(להגדלת התמונות הקליקו עליהן)

הראה עוד

10 thoughts on “אינסטנט קארמה”

  1. תודה רבה לכולכן
    ותודה לאלוהים, שברא את הנשים.
    אייל, שבת שלום, נשמה, זו אכן הייתי אני בפסטיבל הדיג’רידו.
    תודה על כל האהבה ששופעת ממך, כנראה שבאמת הגיע כבר הזמן שאני אתחיל לעצב בגדי
    גברים…

    היה מרגש…

  2. הי נילי.
    אני לא בטוח שזו היית את, אבל אני חושב שאני מזהה את הפנים שלך מהתמונה (המהממת) שצירפת פה. האם במקרה פתחת באסטה קטנה בפסטיבל הדיג'רידו האחרון בחורשים?
    ענת אשתי הזילה שם ריר על הבגדים שלך. מקווה שלא השאירה יותר מדי כתמים 🙂
    בכל אופן, גם אם זו את וגם אם לא, השמלות שלך באמת משגעות. לפחות זה מה שאני רואה פה בתמונה.
    שיהיה בהצלחה והמון אהבה
    אספר לענת עליך…
    אייל

  3. אני באה!
    לנילי יש את שמלות החלומות שלי שאני מפנטזת עליה כבר זמן מה , כזאת שאפשר לקום איתה ליום מלא אקשן לצאת לבילוי חלומי בערב ולהראות מליון !! ואחר כך באנגז'ה ליפול לזרועות אהובי ולישון איתה כל הלילה – כל זה באותה שמלה .

כתיבת תגובה

Close