התפתחות האתרזוגיות ומשפחהטורים אישייםכלליכתיבה פרטיתמהעולםסדנאות, קורסים, חוגיםשיטוטים

אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים # 8

(התמונה מקולה ביץ' בדרום גואה. משמאל מים מתוקים. מימין הים…)

[אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים # 7]

מחר אנחנו טסים לארץ. הביתה. אפילו שאין לנו בארץ בית. ובכל זאת הביתה. לביקור של שלושה שבועות. ליהנות מכל המנעמים של ארץ שיכולה להיות זבת חלב ודבש, אם לא צריך לשלם בה חשבונות ולהתעסק בבירוקרטיות ואיומים.

האמת שאני מתגעגע.

קודם כל לאנג'י. הכלבה שלנו המקסימה הזאת שנמצאת איתי עוד לפני כולם. היא נמצאת בברקאי אצל משפחה אוהבת – ואני שנקרע לי הלב (וגם הילדים שואלים המון) ולא ראיתי אותה יותר מ-4 חודשים כנראה אוותר על ביקור, כדי לא להקשות עליה (אלא אם יש וטרינר בקהל שיאמר לי אחרת), כששוב ניסע ב-7 לנובמבר.

להורים שלי. כמה רציתי שיבואו לבקר אותנו בהודו. נגיע לתמוך ולחבק אותם לקראת הניתוח שאבי עובר.

לחברים. אפילו שחצי מהם מטיילים עכשיו בעולם… למפגש האנושי וכל מה שמעלה בי. להרגשה של הבית כשאני איתם, פשוט כי הם מקבלים אותי כמו שאני (כי הם יודעים כבר שזה מה יש…).

לחומוס. לשבת ב"מסעדת הורדים" בגליל אל מול שקיעה ולנגב את החומוס עם טחינה שאני אוכל אצלם כבר עשור.

להתקלח חצי שעה במים רכים ונעימים בזרם חזק. ואז להתנגב במגבת נקייה עם ריח. ולשכב על מצעים ריחניים ורכים…

סלט חסה ענק עם נבטים וגרעינים משלל ירקות אורגנים.

ישיבה במרפסת לשיחה עם רונית ותומר.

קפה הפוך על סויה.

קוארסון או בגט טרי.

פוסט1

קצת מפחד מהביקור גם. שהילדים וגיל לא ירצו לחזור לגואה. ירצו להישאר בארץ.

אבל אני יודע שנחזור (לגואה).

וכ"כ הרבה להספיק לעשות בארץ – ללמוד רשתות חברתיות ולעשות סדנאות ולוגו ואתר וויזות חדשות ובדיקות דם ולפגוש את כולם…

עוצר רגע אחד. נשימה עמוקה. ונזכר שהביקור הוא גם כדי לטעון אותנו באנרגיה וכוחות. לפגוש ולממש געגועים ולחזור אל הים והחברים החדשים והגן המדהים של הילדים. ישראל תמיד תהיה שם. גם המשפחה והחברים. עכשיו זה הזמן שלנו וההזדמנות שלנו לבחור איפה להיות.

ראיתי את מחאת המילקי – זה בעצם שם שהדביקה לה התקשורת כדי שאחרי שיוזילו את המילקי בחצי שקל יוכלו לומר שניצחנו… מתפלל שהפעם העם יקום.  כשהייתי בדרמסלה הצעתי מפגשי "רדיקלים חופשיים" ופגשתי כמה צעירים שמטילים ספק, וזה גרם לי לתקווה. חשבתי לרגע להעלות פוסט ולהציע לעבור גם לגואה – המחיה כאן עולה חצי מברלין (אפשר לאכול ארוחת 20 מנות ב-60 ש"ח ומחירי השכירות רבע). אבל כנראה שברור לכולם שלא היעד הוא העיקר. אלא ישראל שנעשתה בלתי אפשרית. מדהים כמה משפחות אני מכיר ש"מטיילות" עכשיו. מה ההיפך ממגפה? כי זה מה שזה. איזה כיף לראות כ"כ הרבה אנשים בוחרים לחיות אחרת, לראות אחרת, לחוות אחרת.

אנחנו בחרנו בפרוייקט הגעגוע.

אנחנו ALL IN. לפני שבועיים פתחנו דף פייסבוק >

ויוצרים לאט לאט תנופה. וזרם. וזוכרים שהכול זה עניין של זמן. וסבלנות.

יותר מלייק נשמח אם תשתפו געגועים בדף.

ובקרוב נספר על מועדי הסדנאות של גיל בארץ.

הכינו את הגעגועים…

[אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים # 9]

ETTShoGen

הראה עוד

3 thoughts on “אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים # 8”

כתיבת תגובה

Close