יוזמות חופשיותילדיםנשיםסביבה וקהילה

אמהות למען הגיל השלישי

המהפכה הזו מעוררת את השיחה על דור ההורים שלנו. אלו שהיו הורים צעירים בשנות השישים והשבעים, שהיום גילם נושק ל-80. שהצליחו לקנות בית במדינה הזו לפני שהטירוף התחיל. כשקוטג' היה חלק מארוחת בוקר ישראלית הכי בסיסית ועממית. שהיו פחות יזמים ויותר שכירים, לקחו על עצמם עול ציונות וסמכו על המדינה בלי להתווכח. שחופשה משפחתית היתה באוהל בד כתום-ירוק בכינרת, בטלויזיה היה רק ערוץ אחד. אנשים שרבים מהם גדלו במחסור והצליחו להתבסס, ועכשיו הם תומכים כלכלית, פה מכסים לנו אוברדראפט, שם ממלאים את המקרר. פתאום קולם נשמע וגם קולנו. וזה פחות מביך להתבייש ביחד בכך שהם תומכים בנו בִמקום שאנחנו נתמוך בהם, כלכלית אני מתכוונת. או לפחות שנעמוד ברשות עצמנו לגמרי לגמרי בלי לקרוא לעזרתם בכיבוי שרפות.

יש לי חברה בפייסבוק, כרמלה כהן שלומי, שהטקסטים שלה קורעים אותי. בכתיבה חכמה ורגישה היא מציירת את החיים שלה עם הוריה המבוגרים, שחיים בדיור מוגן. בסיפורים שלה יש הקשבה אמיתית, מעודנת, עשירה ואוהבת. עם הצחקות ועצבונות, דרמות ורגעי יומיום, ובעיקר – נוכחות אמיתית בתהליך הלא פשוט של הזדקנות ההורים. ריאליטי נפלא שלא ישדרו בערוצים המסחריים.  כתבתי לכרמלה כדי להודות לה על מה שהמילים שלה עושות לי והיא מייד ענתה: " [….] בשנים האחרונות אני מרגישה שלקשישים אין קול. לא רק כוח אין להם. אני כותבת על הורי ולא שיערתי שזה יגע כך".

אז כסף לא נוכל לתת להם, אבל הקשבה ונוכחות כן. בימים אלה של התעוררות, לראות דרך הדימוי המפחיד "גריאטריה", שמדובר בזקני השבט. ואלה, שנולדו לפני מהפיכת המידע  וחלקם גם לא הכירו טלפון בתור ילדים, יכולים לעזור לנו להבין על חיי אדם. ולעזור לנו להאט – איכות חשובה בתקופה ספידית זו.
אולי הדרך לבית שלישי עוברת ביחסים חיים, כאן ועכשיו, עם הגיל השלישי.

ככה ישבתי וחשבתי לי מחשבות ופתאום רני צילצלה. וזה מה שהיא מספרת:

שלום!

שמי רני גיל גולדמן, ואני כותבת את הפוסט הזה במטרה לעניין אמהות נוספות בהתנדבות למען הגיל השלישי בפרדס חנה.

לפני כ-10 חודשים ילדתי את בני השני ארן. בעקבות שיחה שהייתה לי עם חברה בה קיטרנו כרגיל על ה"מצב" ועל זה ש"אף אחד לא עושה כלום", החלטתי לעשות מעשה. מכיוון שאני גם ככה בבית עם ארן החלטתי להקדיש חלק מהזמן להתנדבות. כבר כמה פעמים אמרו לי שאני טובה עם בני הגיל השלישי ולכן החלטתי להתנדב במרכז היום האזורי לקשיש שנמצא במתחם שה"ם (לפרדס-חנאים הוותיקים, מדובר במלבן לשעבר). יצרתי קשר עם טובי הרכזת החברתית והיא קישרה אותי עם מלכה העובדת הסוציאלית של המרכז.

ישבנו וחשבנו מה ואיך והבנו שמכיוון שאני עם ארן בבית ואין לי הרבה זמן להכין דברים מראש, החלטנו שגם לשיחה אישית יש תרומה משמעותית ואני אשב ואדבר עם אחת מהנשים שבאות למרכז. בפגישות הראשונות נפגשתי עם נשים שונות עד שהגיעה מזל. איתה נוצר משהו מיוחד – מלכה אמרה שהיא מעולם לא ראתה אותה כ"כ מאושרת וחייכנית. סיכמנו שהיא תהיה ה"קבועה" שלי. האושר הגדול הגיע כמובן לא בגללי אלה בגלל ארן. כל מי שרואה את ארן במרכז ישר נדלק -שר לו שירים, שולח לו נשיקות וכולם מתרכזים סביבו.

כיום אני מגיעה פעם בשבוע לשעה, יושבת עם מזל, מקשקשות, אני מאכילה את ארן בארוחת הבוקר שלו תוך כדי וכרגיל הוא נמצא במרכז העניינים.  בקיצור – אפשר להגיד שהמתנדב הראשי זה הוא ולא אני.

לפני כחודש הצעתי למלכה להגדיל את מספר המתנדבות. מכיוון שיש בפרדס חנה הרבה אמהות (וגם כמה אבות) שנשארות בבית עם הילדים . היא שמחה והחלטנו שאבדוק אם יש התעניינות גם אצל אחרים.

אז בקיצור- אם יש לך שעה פנויה בשבוע שבא לך להקדיש אותה ליצירת אור בעיניים של אנשים -את/ה מוזמן/ת בשמחה להצטרף.

רני-050-3844701
מלכה-04-6271995 נייד 052-8706920
אתר המרכז-www.merkaz-yom.com

כמו כן, יש במרכז היום צרכים נוספים להתנדבות כמו: הדרכת מחשב, משחקי קופסא, הקראה ועוד כיד הדמיון והיכולת.


רני משתתפת בלילה הלבן ותתארח במתחם "שארוח".

תגיות
הראה עוד

10 thoughts on “אמהות למען הגיל השלישי”

כתיבת תגובה

Close