בואו נחלום בגדול

זוהי קריאה לשלום. הפרטי הוא הכללי.
בואו נפעל למען העולם באהבה ובחמלה ותשתנה התפישה שלנו על עצמנו

מאת: אפרת שר-שלום

בספטמבר 2008, יחד עם עוד מאה נציגים מארגוני שלום פלסטיניים וישראליים, הגעתי לכינוס שלום בפיזה איטליה. הכינוס אורגן על-ידי פורום ארגוני השלום הפלסטיני-ישראלי, רשת המאגדת למעלה ממאה ארגונים בהם חברים ישראלים ופלסטינים, העובדים בשיתוף פעולה לקידום שלום ובשיתוף עם ממשלת מחוז טוסקנה שבאיטליה.
עוד הגיעו עמותות אירופאיות התומכות בתהליך השלום במזרח התיכון, וסטודנטים אירופאים הלומדים את נושא הסכסוך. אל המפגש הגיעו מנהיגי שלום מכל העולם, אשר הצליחו להשכין שלום במקומות בהם היו סכסוכים ממושכים כמו אירלנד, דרום אפריקה ושבטים אפריקאים.

כשהקשבתי להם הדהדו הדברים עמוק בתוכי. אנשים אשר כתבו ספרים על שלום. אנשים שהצליחו להביא שלום למקומות שונים בעולם מדברים על שלום בהיבטים הרוחניים ביותר. כולם חזרו על המשפט "לוותר על אשמה" "לחלום את חלום השלום בגדול".

כל אחד מן הדוברים דיבר על עקרונות הרוח שלו. הם דיברו על דברים דומים והחשיבה אותה הביאו הייתה חשיבה אחרת. הם דיברו על חשיבה אחרת. הרחק מהחשיבה המצומצמת. האישית. רשמתי תמצית מדברי הרוח של הדוברים. הם דיברו על החלום. לחלום את החלום הגבוה ביותר, גם אם הוא נראה כרגע לא הגיוני או לא מעשי. לחלום את מה שאנחנו רוצים להגיע אליו. ליצור את המציאות בדמיוננו.
הם דיברו על שינוי החשיבה. אם יצרנו את הסכסוך בחשיבה מסוימת, הרי שחשיבה זו לא תעזור לנו בפירוקו. עלינו לחשוב אחרת. גם אם הדרך החדשה נראית מפחידה, ואין אנו יודעים מה יהיו תוצאותיה – אנו מתבקשים לתת אמון. לוותר על הפחד. להסכים.
אם יש שינוי אותו אנו רוצים להביא, עלינו לראותו תחילה בעיני רוחנו. על ידי המחשבה על השינוי הוא יבוא. מחשבה יוצרת מציאות. אפשר לחשוב יחד באמונה. עלינו להיות אמיצים. עלינו לבדוק מהם הערכים בהם אנו מאמינים. אנו מתבקשים לפעול בעולם מתוך ערכים אלו. בחיי היומיום שלנו. עלינו להיות אמיצים. לקחת סיכון. לתת אמון.

וכאן אנו ממלאים בקשה גדולה יותר. הבקשה אינה אישית שלנו. היא אינה ישראלית-אישית. היא אינה פלסטינית-ישראלית אישית. הבקשה לשלום, לשגשוג, לאחווה בין כל אומות העולם היא הבקשה של ההדרכה העליונה. כוחות אדירים הולכים לצידנו להנחות לנו דרך של שלום. אם רק ניתן אמון.
אם נחדל להתייאש. אם נחפש ללא הרף דרכים אמיצות יצירתיות של אחווה ושלום.

נגעה לליבי ד"ר רודה קדלי, מארגון שלום בדרום אפריקה, איתה התיידדתי מאוד בכינוס. רודה היתה מעורבת בשינוי השלטון שהתחולל בדרום אפריקה. היא חברה בעמותה של נשים שחורות שלחמו על זכויות הנשים. לא היו להם משאבים. לא היה להם כוח פוליטי. אבל הם רצו בכל ליבם שינוי. הם עשו את זה. עמותת הנשים אשר רצו זכויות לעצמן התחברו לעמותות אחרות. ויחד במצב של אחדות הם הביאו לשינוי. באמונה חזקה.
רודה דיברה איתי על שני עקרונות. לוותר על אשמה ולהסתכל על הפחדים והמגבלות שלנו, ולהופכם לאהבה. אלו הם עקרונות שאני מלמדת שנים. היה מסעיר מבחינתי להבין שעקרונות אלו יכולות לשנות לא רק את יחסי האדם עם עצמו, ואת מערכות היחסים שלו עם אנשים. אלה הם עקרונות חשובים ואמיתיים כל כך עד שאפשר ליישמם במערכות יחסים בין עמים.
שאלתי אותה מה דעתה על הסכסוך שלנו. איך לעזור לאנשים להיות מעורבים יותר. וגם הפעם התשובה שלה חיזקה אותי מאוד. הסכסוך שלכם משפיע על כל העולם. יש בישראל אנשים מכל התפוצות. ולכל אדם שבא מחוץ לארץ ישנם קרובים משפחה וחברים אשר ביחד איתו נפגעים מהלך המחשבה המתרחש במזרח התיכון. ואני חשבתי על הפלסטינים שרבים מהם פזורים בעולם. הסכסוך משפיע גם עליהם. המחשבה הזו לא היתה זרה לי אלא שעכשיו התעצמה. האם יש עוד מקום בעולם עם ריכוז רב כל כך של עמי העולם? והאם אין זו ירושלים עם הריכוז הגדול ביותר של אמונות, דתות, תפישות ועמי עולם?
אנחנו אכן משפיעים על העולם כולו. אחריותנו להשפיע טוב. להשפיע שלום.

הנה מעט מן המחשבות על עקרונות השלום וכיצד אפשר ליישם אותם באופן רחב. אפשר ליישם רעיונות רוחניים בחשיבה לאומית.
הנה כמה מהעקרונות אותם אנו לומדים ב"קורס בניסים". הבדל בין מה שמקורו בפחד ובין מה שמקורו אהבה. זהה את מקור הפחד. הוא בתוכך. אל תאשים. קח אחריות. בקש לראות אחרת. לראות באופן שונה. תן אמון. אינך לבד. "אלוהים הולך איתך באשר אתה הולך".
אם יש האשמה אנחנו זונחים את האחריות המוטלת עלינו ביצירת השינוי. כאשר אנו מרגישים אשמה אנו הופכים עצמנו לקורבן. אנו הופכים את האחר למקרבן שלנו. אם אנחנו פוחדים לא נוכל לנהוג בתבונה. נשכח שאנו נדרשים לאומץ לב על מנת להביא שינוי.
בואו נחלום בגדול את עתיד כדור הארץ, עתיד ילדי כדור הארץ. סכסוך במקום אחד משפיע על סכסוכים במקומות שונים. בואו נחלום על עולם ללא סכסוך. עולם של שלום.

אנחנו, ילדי העידן החדש איננו יכולים להשאיר את עצמנו מחוץ למעגל החברתי הפוליטי. אנחנו לא יכולים להמשיך ולומר שאנחנו דואגים לאינטרס שלנו. לצמיחה הרוחנית האישית, להגיע לשלווה עמוקה פרטית. מה שאנחנו רואים מחוצה לעצמנו הוא השתקפות של מחשבתנו. של עולמנו הפנימי.
אכן תיקון אישי יביא מראות של שלום. אך מהו החיצוני אם לא הפנימי?
ואהבת לרעך כמוך אינו רק בינך לבין רעך. ואהבת את השונה. את האחר. איך נהיה בשלום והעולם מלא עוולות. ואהבת לרעך היא קריאה לעשייה חובקת ורחבה.

בתפילות השלום אותן אני עורכת נוספה קריאה חדשה. נוספו רעיונות שלא היו שם קודם לכן. ביקשתי להביאן לפניכם.
וכך נאמר לי: "ברצוננו לידע את ילדי כדור הארץ כי עכשיו עת הוא לפעולה. אנו מבקשים כי תניחו לתהליכים האישיים אותם אתם עוברים ומעבדים שוב ושוב. תהליכים אלה קשורים לעבר שלכם. התעסקות יתר בדפוסי העבר מגבירים את הפחד ויוצרים הפרדה. אתם יכולים להירפא מהר. למענכם ולמען כדור הארץ ברצוננו לבקש כי תתעלו מעל האישי. טוב עשיתם עם תחילתו של העידן החדש. שינוי גדול נעשה בזכות מסירותכם ועבודתכם האישית. ועכשיו אתם מתבקשים להמשיך ולפעול. למען הקהילה העולמית. למען העולם הוא למען עצמכם".

בעבר היוו קהילות רוחניות חלק מהקהילה הפוליטית. אנשי אמונה היו חלק ממערך חשיבתי פוליטי. בתרבויות העתיקות המנהיגים מתייעצים עם אנשי האמונה. ואנשי אמונה היו מתפללים עבור הצלחתם וחשיבתם הצלולה הבהירה והאוהבת של המנהיגים.
אנחנו נדרשים לעשות כך עכשיו. הקהילה שלנו חזקה. הקהילה שלנו חשובה ובעלת כוח השפעה. יש לנו תפקיד. תפקיד פוליטי. מה שהוא חברתי יש לנו עניין בו. עלינו להשפיע בתפילות. באמונה. בעשייה אוהבת. בחשיבה יוצרת מציאות. עלינו לצאת מההתבדלות הרוחנית שלנו. עלינו לפעול.
אפשר להגיע להארה תוך כדי עבודתנו הרוחנית אשר על פני האדמה. הקריאה עכשיו היא לא להטיל ספק בכוח הרוח ההולך עימנו. אם יש לנו ספקות הבה נטיל ספק בהן. ונצעד קדימה. כוח האלוהים ההולך עימנו הוא עצום. תפקידנו הוא להביא את אלוהים לכאן. אל האדמה. בין האנשים. במערכות היחסים שבין אומות ועמים שאינם יכולים לפתור את הסכסוכים שלהם לבד. כוח האלוהים הוא אדיר. אותו אנו מתבקשים להביא. אנחנו הכלי. כשרגלינו צועדות על פני האדמה אנו מעבירים את הרוח.
עכשיו הקריאה היא לפעול למען כדור הארץ. למען כל יושביו. לעשות. לבנות פרויקטים משותפים של שלום. לפעול למען הסביבה במשותף. כל אחד מאיתנו על פי כישוריו יכולותיו ואהבתו. עכשיו הקריאה היא להיות מעורבים פוליטית. על מנת שנוכל להמשיך את עבודת הרוח. כדי שיהיו חיים. לשמור על המים. על העצים. למען בני האדם. זוהי קריאה לשלום. הפרטי הוא הכללי. בואו נפעל למען העולם באהבה ובחמלה ותשתנה התפיסה שלנו לגבי עצמנו. על ידי פעולות שלום. כאשר רוחנו בשלום נוכל לשנות לא רק את העולם גם את עצמנו. נחשוב שלום נדבר שלום נפעל שלום. נהיה בתואם ובאחדות במחשבות ובמעשים.

חכם השביל מן ההולך בו. בואו נתחיל בצעד הראשון. נעלה על השביל. הוא ייקח אותנו אל היעד שלנו.
הדרך תראה את עצמה. היא תתגלה לו.
עלינו לחשוב בדרך אחרת. אנחנו מנהיגי המחר. אנחנו הדור המתווה למנהיגי הרוח של המחר. נדגים שלום. נהיה אותו. אחרים יבואו אחרינו להמשיך את המלאכה.
בכל יום נתפלל, נחשוב באחדות. נעשה שינוי. נפעל אחרת. כזה הוא הצורך המיידי.

אפרת שר-שלום היא מורה ותיקה של הקורס בניסים, ומקדישה את חייה וזמנה לריפוי ולקידום השלום בעולם. המאמר פורסם לראשונה באתר נמסטה