בית הספר האנתרופוסופי רימון יוצא לדרך

עדכון מצוות ההקמה של בית הספר האנתרופוסופי החדש:

כיתה א' יוצאת לדרך באלוני יצחק.
מורה – יש!
מקום – יש!
תלמידים יש, – וצריך עוד!

המצב להיום: ביה"ס יפתח בשנה הבאה במסגרת פרטית באלוני יצחק. שכר הלימוד יהיה 1200 ₪ לחודש. כפי שנפרט בהמשך, אנו עדיין עובדים על האפשרות שבית הספר ימומן על ידי משרד החינוך כבר בשנה הקרובה. המורה הוא משה, בחור שגר בכרכור ועובד השנה בביה"ס האנרופוסופי ברמת גן – פרטים נוספים אודותיו ינתנו בערב ההסברה.

ערב ההסברה על בית הספר יתקיים בתאריך 10/4/06 בשעה 20:30 באלוני יצחק (כפר נוער על יד גבעת עדה) צוות ההקמה, המורה והמלווים יתארו להורים המעוניינים כיצד יראה בית הספר בשנה הראשונה. בתכנית: הצגת חזון בית הספר, מפגש עם המורה, המלווים (אורי צדוק ומיכל חיים) והנהלת אלוני יצחק. לפרטים נוספים: שירלי: 057-8474782 שרון: 052-4476363

צוות ההקמה מצרף גם מאמר (שעושה חשק):

עושים לנו בית ספר

רוח רעננה מנשבת במערכת החינוך המקומית * קבוצת הורים מיישובי האזור פועלת במלוא המרץ להקמת בית ספר יסודי מסוג אחר * כזה שמכבד את התלמידים שלו ולא מתבייש לחנך לערכים * בית הספר שכולנו חלמנו ללמוד בו, עכשיו ליד הבית.

במקום להסתפק בעוד שיחת סלון שמתחילה ב"זה לא יכול להמשיך ככה" ומסתיימת ב"תעביר את הפיצוחים", החליטה קבוצת הורים מפרדס חנה, כרכור, זכרון יעקב, עופר וגבעת עדה, להפשיל שרוולים ולהגשים לעצמה חלום – להקים בית ספר יסודי אחר, כזה שיכבד את התלמידים, והם מצדם יקומו בשמחה בבוקר כדי לחבוש את ספסליו. (לחבוש את ספסליו? מי ניסח את זה? אני יודעת שזה ביטוי תקני, אבל הקונוטציה קצת צבאית)
"לנו כהורים ברור שאנחנו לא רוצים לשלוח את ילדינו למסגרת שהיא קרה ורועשת ובעצם פונה רק למימד אחד של אישיותם", מסבירה ענת קלנר, גננת וחברה בקבוצת ההורים. "אנחנו רוצים חינוך שיפנה אל כל ההוויה של הילד – פיזית, רגשית ושכלית כאחד. חינוך שיפנה אל עולמו הפנימי ויעשיר אותו בתכנים הראויים, בהתאם לשלב שבו הוא נמצא כילד. אנחנו רוצים לשמר את הילדות, התום והיופי שבילדות, ורוצים לחשוף את ילדינו בהדרגה אל העולם החיצוני, כשיהיו בשלים לכך".
– ואיך עושים את זה?
"את כל זה ועוד עולם מלא ועשיר מצאנו בחינוך וולדורף, ששואל לא רק מה נלמד, אלא גם איך נלמד את ילדינו באופן חוויתי, שיהיה עבורם בעל משמעות".
אז מה זה וולדורף, חוץ מסלט? המדובר בשיטת חינוך שגובשה בתחילת המאה על יד מחנך בשם רודולוף שטיינר. בית הספר הראשון ברוח השיטה הוקם בגרמניה, עבור ילדי הפועלים במפעל וולדורף אסטוריה, ומכאן שם השיטה. מאז התפשט חינוך וולדורף בכל העולם. לישראל הוא הגיע לפני כעשרים שנה וכיום קיימים מספר בתי ספר ברוח זו בארץ. הרעיון הוא להתייחס אל הילד כאל ישות מתפתחת, ואל הילדות כאל תקופה של הבשלה, צמיחה והתפתחות הדרגתית. במילים אחרות, לא מתייחסים אל הילד כאל מבוגר נמוך במיוחד, אלא כאל ילד שצומח לקראת בגרות. לכן, הגישה בחינוך כזה היא לתפור עבור הילד את מה שמתאים לו בשלב שבו הוא נמצא, ולא להלביש אותו בחליפת לימודים אחידה שגדולה או קטנה למידותיו.
על פי התפיסה הזו בטווח שבין גיל שבע עד 14 בונה הילד את עולם הרגש והחוויה שלו. לכן בבתי הספר היסודיים המחנכים על פי השיטה יוצרים עבור ילדי כיתות א' עד ח' מערכת שמטפחת, מדגישה ומעודדת את עולם הרגש והחוויה הפנימית שלהם. הלימוד הוא חווייתי ויצירתי, תוך ליווי אישי של כל ילד וילד.
איך זה עובד? בעיקר דרך שימוש באמנות. כל מקצוע נלמד בהדגש אמנותי, ושיעורי האמנות לא נלמדים בנפרד מהשיעורים העיוניים, אלא כחלק מהם. כן, גם חשבון.
באופן כללי הרעיון הוא להתאים את דרכי ההוראה לתלמיד, לכיתה, לזמן שבו לומדים ולגיל הילדים. זו גם הסיבה שבחינוך וולדורף, בכיתות הנמוכות, אין ספרי לימוד. התהליך אמור לנבוע מהמפגש בין המורים לתלמידים ולכל מי שמעורב בתהליכי הלימוד. ספרי הלימוד משתלבים בכיתות הגבוהות.

שלא יהיו כאן אי הבנות – בבתי הספר הפועלים ברוח השיטה עוסקים במרבית התחומים והנושאים הנלמדים במערכת החינוך בכל בתי הספר בארץ. ההבדל הוא באופן הלימוד ובאווירה. התלמידים בכיתה א' לומדים את הבסיס לקריאה וכתיבה, בכיתה ב' לומדים את אותיות הכתב וכך הלאה. בסופו של דבר, לא נחסך מהילדים חומר לימודי. נהפוך הוא, החוויה הלימודית כל כך מהותית עד שהיא מטמיעה בהם את החומר, באופן מוצלח ועמוק הרבה יותר מהדרך הקשיחה והקרה הנהוגה במערכת החינוך בישראל.
"הלימוד כאן הוא לא רק אינטלקטואלי", מבהיר אורי צדוק, מחנך בבית ספר שקד בטבעון וממקימי בית הספר, המתנהל ברוח וולדורף. "הלימוד מתבצע גם דרך הגוף. לדוגמה חשבון בגיל הרך נלמד תחילה גם דרך רקיעות ברגליים. אחר כך, בהדרגה, ננסה להעביר את הלימוד מהרגליים לשאר הגוף, ורק אחר כך נעבור לחלק האינטלקטואלי. גם המוזיקה היא חלק בלתי נפרד מהלימוד אצלנו, כמוה גם התנועה ושאר האמנויות.
"ובכלל, כל מקצועות הלימוד – תנ"ך, חשבון, שפה – כולם מהווים בעצם צורך עמוק של הילד. תוך כדי הלימוד הוא גדל ומתפתח ומקבל מזון שחשוב לו. החשבון מלמד אותו גם מוסר – החשיבה המתפתחת מלמדת אותו גם איך להיות מוסרי. השפות והגיאוגרפיה יעניקו לו ערנות לחברה, לתרבויות אחרות, יגרמו לו להתעניין בבני אדם.
"בסופו של דבר כל מה שאנחנו מלמדים, מלמדים גם בתי ספר אחרים. השאלה היא איך מלמדים ומתי".

– אומרים שבבתי ספר שמתנהלים על פי השיטה הזו כמעט ולא נתקלים באלימות ובעיות משמעת. עד כמה זה מדוייק?
אורי: "אם הילד מקבל את מה שהוא זקוק לו בזמן הנכון, כמעט ואין בעיות משמעת. כי הילד מרגיש שיש לו מישהו שיכול לשמוע אותו, שקשוב לו. כאן ראוי לציין שהמחנכים בבתי הספר שלנו לוקחים את כיתה א' ומלווים אותה עד כיתה ח'. זו השאיפה שלנו, כדי שמחנך יוכל להכיר את התלמידים וללוות אותם כמו שצריך. זה גורם לתלמידים להרגיש בטחון. המחנך הופך לאבא של הכיתה.
"פרט לזה, אחד הדברים שהכי תומכים הרמוניה ואי אלימות של כיתה הוא מוזיקה. כשכיתה יודעת לנגן ולשיר בהרמוניה, ולומדת להקשיב, זה מוריד את האלימות".
– יכול להיות שהשיטה לא מתאימה לכל ילד?
אורי: "כמעט ולא נתקלתי בילדים שלא מתאים להם חינוך כזה. זה מתאים, כל עוד ההורים מאמינים בשיטה. רובם הגדול של תלמידנו החלו ללמוד אצלנו בכיתה א' וסיימו בח'".
וזה בדיוק המודל אליו שואפת קבוצת ההורים הנמרצת, שמתקדמת בימים אלה לקראת המטרה שכל הורה חולם עליה – להעניק לילדיו את החינוך הטוב ביותר האפשרי. וזה אכן אפשרי.
אם גם אתם רוצים להצטרף למסע הזה, תוכלו לקבל פרטים נוספים בטלפון 057-8474782 (שירלי).