אמנות ועיצובגם וגםטורים אישייםילדיםכתיבה פרטיתשיטוטים

17 # בן אדם למקום – בית שני

[עפרה (במבי) שחר]

זה התחיל בחוג קרקס שבזי מפרדס- חנה שעבר לעין-שמר ואנחנו איתו. ההורים הם המתקנים, הילדים – האקרובטים.
התרגלנו לקיבוץ וכבר נהיה לנו טקס שבועי קבוע של האכלת-חמורים ושופינג במרכולית.

שלט בכניסה ה חדשה של עין שמר
[מינימום הוליבוד. הטריק החדש (יחסית) של עתר גבע וחבורתו]

זה המשיך לגמרי במקרה כשטעיתי בדרך וגיליתי שם את הנפחיה של חופי, הוא התשובה הקיבוצניקית לוולקן אל הנפחים. לראות חרש-ברזל בעבודה זה דבר שנותן השראה: האש, הברזל, הלהט והשליטה… יש לי הרבה מה ללמוד פה.

בחממה האקולוגית ישנתי בלילה הארוך והקר ביותר בשנה ובעוד לילות טובים לא פחות. הירוק המבעבע הזה עושה לי משהו נעים. אולי גם אצל אמא שלי בבטן מבפנים היו צלילים כאלה? הלימודים המחכימים והיוזמות החברתיות של אביטל גבע ראויות להערכה. כל מי שגר באיזור חייב לעצמו ביקור פה פעם בכמה זמן כדי להתעדכן.

עתר גבע, הבן האומן מזמין את כולם לחפש מתחת לפנס בהפנינג אומנויות מיוחד במינו שיערך לקראת סוף החודש בשיתוף אומנים מפרדס- חנה, תל- אביב וכמובן מקומיים. אני באה.

מפה לשם התחלתי את הטור הזה לפני שנה והכי כייף לי לכתוב ב"מקום בזמן". כאן אני פוגשת חבורה משובחה של תקתקני-מקלדות כמוני ויותר קל לי להתרכז מבבית…

יש פה חיי לילה מגוונים עם מקום לצאת אליו בכל גיל- "החצר" (שנקרא בפי הנייטיבז "הפאב של אשר") וה"גוס" (האווז) ככה שאפשר לשתות ולבלות בחברה טובה, אז ככה יצא שפעם נשארתי בלילה וראיתי מחזה מדהים: באמצע כל החושך להקת נשים עם מטפחות אדומות סערו עם הקצב. הצצתי וראיתי שזו אורלי פורטל והרקדניות שאיתה. זה היה ממש חזק.

האוהל שבו מקרקסות רוני שלו את רוני כלב נראה בלילה כמו מדוזה סוריאליסטית כשהוא מואר מבפנים.

הנוף והצלילים של הקיבוץ מתאימים לי. אוהבת ריח של רפת (תתבעו אותי!) ולראות את סדנת הטרקטורים הישנים של שועלי. הלוואי שגם כשאני אזדקן ולא אהיה יעילה יותר מישהו יטפח וישקיע בי ככה.

אם בא לכם לראות מלאך מזיע עם בוץ על המגפיים אתם מוזמנים לאורווה של ג'וד שמלמד רכיבה טיפולית: עבודת קודש שבה קורים ניסים אמיתיים ויש הזדמנות לחסדים קטנים וגדולים כל יום לקרות מעבודה קשה ואהבה. בעזרת הנפחיה בנה כרכרה עם מקום לכסא גלגלים שמאפשר לבעלי- נכויות קשות שתקועים רב החיים שלהם (בכמה מובנים) -לדהור בשדות ולהרגיש את הרוח על הגוף!

בעין- שמר יש בית אקשטיין. אני מאחלת לכל אחד עם צרכים מיחדים סביבה כזאת: גן שעשועים עם מתקנים מיוחדים, ציוץ ציפורים שמקננות על פיקוסים עצומים ישנים ורוגע שמעורר בי געגועים למה שפרדס-חנה כבר לא תהיה. היי- בעצם רגע, גם הצרכים שלי מיוחדים! אולי זה המקום הבא?

הראה עוד

כתיבת תגובה

Close