כללי

ברלה מיוזיק קלאב

אני לא בליינית גדולה. למען האמת קשה להוציא אותי מהבית. בטח שלא להופעות, למרות שזה כיף. כל מי שמפרסם כאן תמיד מזמין אותי נו יאללה… אבל אני – כבדה קצת. ומרוב הזמנות לפה ולשם פשוט מעבירה עוד ערב ועוד ערב בבית, מעודכנת קשות במתרחש באזור. פרדוקס? אהה.

כדי להמשיך ולעדכן את אלו בינינו שכן יוצאים, אני מידי פעם יוזמת קונקשן עם מקומות בילוי בסביבה. עם הקטנים והחמודים כמו ראגה ויאמונה זה קל ואישי, אבל אחרי הכרישים בדרך כלל אין לי כוח לחזר. הפחד מדחיה לפעמים עוצר אותי.

מה שקורה בברלה מיוזיק קלאב בחצי השנה האחרונה הוא בלתי ניתן להתעלמות. פשוט יש שם הופעות של כל מי שנחשב במוזיקה הישראלית – אהוד בנאי, ברי סחרוף, עידן רייכל, שלום חנוך, היהודים, גידי גוב, קורין אלאל וערן צור, הבנות נחמה, יהודית רביץ, משהו כמו 10 הופעות בחודש וכל אחת מלמיליאן. עכשיו מה – לפרסם בחינם אני לא מוכנה יותר. ולא לפרסם את המידע הזה נראה לי פשע כלפי ציבור הבליינים המקומי. אז חיזרתי אחרי דודי גודר, מבעלי המקום, עד שהניוזלטר המיתולוגי עם הדרכון שלי הגיע אליו ואז הוא חזר.
שאל תעריפים – עניתי. הסביר לי שמפגיזים אותו בהצעות מפתות מפורטלי הסביבה, חלקן יותר בזול ממני – אמרתי לו: תשמע, אתה מדבר עם בוטיק. הכל פה נתפר ביד ויש למושבה חופשית קהל גולשים מהמם. טייק איט אור ליב איט.
"ואני אעביר לך אייטמים על הופעות" – הוא ממשיך את המשא ומתן.
"לא" אני מסרבת בקשיחות. "קראתי את האייטמים האלה והם לא ברוח של מושבה חופשית".
אני שומעת אותו מחייך מעבר לקו.
"טוב. סגרנו. הקרקטר שלך מוצא חן בעיני. אבל תבואי להופעה כדי לראות בעצמך, אה?"
אז קראתי לזוהר שתבוא לשמור על פוטי והלכתי להופעה של יהודית רביץ (הייתי מעדיפה את אביתר בנאי ואמיר צורף, אבל זה נופל לי על ניוזלטר).

קיבוץ להבות חביבה זה פה שני מטר. ילדים קיבוצניקים בשביתה לבושים באפודים זוהרים מכוונים בעליזות את המכוניות לחנייה. עוד הליכה קטנה בשבילי הקיבוץ והנה זה. עמוס ונעים, ואיזה כיף – אסור לעשן בפנים!!!
דודי גודר מושיב אותי בעמדת תצפית נוחה על הבר. הברמן מוזג לי צ'ייסר של ליקר תאנים. ועוד אחד ועוד אחד. זה טעים ונעים… דודי מציג לי את אישתו אתי ואת השותף שלו, גרשון קדמוני. "פלינסטסון", הוא מתרגם לי את עצמו לתוך האוזן ושותה משהו צבעוני מתוך כוס של מרטיני. "משקה של כוסיות", סונטת בו בתו השאפה, סטודנטית למנהל עסקים שמבלה פה לפחות פעם בשבוע. וגם אשתו. קטע משפחתי זה ברלה, כך מסתבר. צפוף אבל לא מחניק.
ההופעה מתחילה, הסאונד מהמם (וזה לא בגלל הצ'ייסרים, הוא באמת מהמם). האוירה עליזה וחמה ומשפחתית. בקהל אנשים יפים וטובים.
גרשון ודודי, שניהם אנשי עסקים כבדים בני 50 פלוס, מסודרים בחיים משנקרא, שותפים לעסקים כבר 9 שנים. הם קנו את ברלה מיוני רועה לפני חצי שנה בתור תחביב לנשמה. תחביב יקר, אבל מה זה לעומת הכיף. חבר של השניים, נדלניסט בעצמו, שיושב לידי על הבר מפרשן לי בנינוחות את הסיטואציה: "תראי, מדובר בשני אנשים שכסף זה לא הבעיה שלהם בחיים. עכשיו מה, כשאנשים ביכולת הפיננסית שלהם מגיעים לגיל מסויים הם מתחילים להשקיע בתחביבים ובחלומות שלהם. יש כאלה שהקטע שלהם זה יאכטות, יש כאלה שטסים, יש כאלה שמהמרים. דודי וגרשון אוהבים מוזיקה! אז הם קנו מועדון ושתביני, כל ערב פה הם מפסידים כסף, אבל זה הכיף שלהם".
"מה, אתם לא עובדים עם תכנית עסקית?" אני פונה לגרשון בשאלת תם. "כן….אנחנו כן, אבל לא בשביל להרוויח כמה לירות. עכשיו אנחנו נכנסים לקטע של אירועים פרטיים ועסקיים, בשביל האיזון".
לי זה נראה יותר כמו בי"ס לעסקים שהשניים יצרו בשביל הילדים שלהם, משולב בהנאה אישית.
אם חיפשתי עוד הוכחה למה זה טוב להיות עשיר ונדיב – קיבלתי אותה.

אמיר הברמן מזמין אותי לסיגריה בחוץ. מסתבר שהנדיבות הצ'ייסרית שלו לא היתה מכוונת אישית כלפי, האורחת של הבוס, אלא שזה קוד ההתנהגות שלו בעבודה. "זה מה שאני אוהב פה במקום הזה, נותנים לי לפנק כמה שבא לי ובשביל זה אני ברמן, בשביל לפנק".
כשאנחנו חוזרים פנימה המקום עליז ושמח. עוד כמה שירים ויהודית (רספקט! היא שרה נפלא ויש לה אנרגיות גבוהות) נותנת הדרן ארוך. הקהל חם ואוהד. "ההדרנים פה הכי ארוכים בארץ" גרשון אומר. "שלום חנוך נתן פה בשבוע שעבר 40 דקות הדרן". דודי מביא לי את ספר האורחים של ברלה, בו מסכמים האמנים את חוויותיהם מהאירוח הנדיב. כולם, בלי יוצא מהכלל, מבסוטים אש. כולם מקבלים יחס מלכותי שלא שכיח בסצנה. אני חושבת על כל הפאבים והמועדונים האפלוליים, שאמנים גדולים יוצאים אליהם ערב ערב וחוזרים הביתה עם ריח של צ'יפס בבגדים. עיון מעמיק בספר מגלה לי שבשבילם ברלה זאת חוויה מרגיעה ומתקנת.

אני חוזרת הביתה שיכורה קלות, עם ריח של כביסה בבגדים.
יש הופעה של הבנות נחמה ב- 8/12, עוד סיבה טובה לצאת מהבית..

ברלה מיוזיק קלאב, קיבוץ להבות חביבה. לבירורים והזמנות: 04-6369993 או 8020*. ללוח ההופעות המלא >>

הראה עוד

8 thoughts on “ברלה מיוזיק קלאב”

  1. סיגל, כן, זה בדיוק מה שחשבתי לעצמי בסיפוק כשישבתי בברלה על הבר..
    ועידו (נתן?) – תאמין לי, יותר מגעיל אותי למצוץ את הכיס של ההורים שלי, ו/או להפוך את מושבה חופשית למין מגזין לוקאלי עם ניוז מהגהנום ועם באנרים מהבהבים ברבאק. בקשר לכתיבה – תודה על המחמאה! עם הכנסה פאסיבית הכתיבה שלי תזרום אפילו עוד יותר חופשי..

  2. אג'ל?
    זה לא פרמידה, רק שצריך למצוץ איזה משהו מגעיל? הסירובים האנטיפטים שקיבלתי בשיווק הרשתי, ועוד מחברים שלי( וכאלה שכבר לא חברים שלי), לא ישכחו גם עם עוד הרבה צ'ייסרים בברלה, שאגב, מקום נפלא וכיפי.
    את כותבת נהדר, עזבי אותך משטויות

כתיבת תגובה

Close