אירועי היומיים האחרונים שולחים מסמר ארוך וחלוד לתוך מעטה הבועה. בתוך הבלגן רפי מינץ מביא עדכון מזירת האמנות היהודית-ערבית:
ביוזמה מרתקת ויוצאת דופן כינס סעיד אבו שקרה, מנהל גלריית אום אל פחם כ-45 אמנים מכל רחבי הארץ – והכוונה היא גם מכפרים נידחים ביותר, לסימפוזיון בנושא קליגרפיה על קרמיקה. כל המשתתפים יצרו את עבודותיהם ו"כיתבו" אותן, מי בערבית ומי בעברית, ולמותר לציין שהחיכוך הבין תרבותי הוליד תערבובות מרתקות.
הדו לשוניות – גם במוזיקה שהתנגנה ברקע – הזכירה לכולנו, חזור והזכר שרק **מעשים** ופגישות חוזרות, אלו עם אלו, יכולים לקדם באמת את מה שמאחורי הסיסמאות והייחולים הכנים לקירבה בין שני עמינו היושבים בציון.העבודות שנוצרו באווירה מרוממת ומשובבת נפש במשך שבוע ימים, נשרפו במשך החודשיים האחרונים (ארוכה הדרך למוצר סופי בקרמיקה…), כולן נתרמו לגלריה ותוצגנה בה החל מיום שבת, ה-16 בספטמבר.
בגלל שאמצע ספטמבר זה עוד חודשיים, ישנה בקומת הסדנאות שמעל לגלריה תערוכה קבועה (וגם אפשרות לצפות בשעורים) של המשתתפים בסדנאות השונות. חלק מאנשי הכנס הגרים בסביבה מתנדבים אחת לשבוע להדריך, כל אחד בהתמחויותיו, את הבאים לסדנאות: ילדים, נוער ומבוגרים מישובי הסביבה. וגם הנוף מהגג על אום אל פחם מרהיב.
במה עוד אפשר לפתות אתכם?
אולי במאמר הזה של מירי פליישר, שהשתתפה בסדנה. מצאתי אותו באתר של הגלריה (אתר יפה מאוד. לאזור של המאמרים קוראים 'טקסטורה') ואפשר לראות בו תמונות מהסדנה, כולל הנוף המרהיב. משם אגב המשכתי למגזין מארב לאמנות, תרבות ומדיה. וזה אתר פשוט פשוט מצויין.
