Warning: Use of undefined constant ‘CONCATENATE_SCRIPTS’ - assumed '‘CONCATENATE_SCRIPTS’' (this will throw an Error in a future version of PHP) in /home/localblog/public_html/wp-config.php on line 2
ב) על מלאכים ומשקיעים - מושבה חופשית
השימושון

ב) על מלאכים ומשקיעים

בלוג מקומי שיווקי. פפפףף. מה חשבתי. לא יודעת. חשבתי על כתיבה אינטימית, שעל הדרך מקדמת עסקים קטנים ורעיונות גדולים כאן בסביבה. תשעה וחצי חודשים, 702 פוסטים, הסטטיסטיקה כרגע עומדת על בין 320-500 גולשים שונים ביום וכ- 5000 בחודש. הניוזלטר נשלח לעוד 1200 אנשים, כולל רשימת התפוצה של הצרצר (תודה כפרה!). כן כן, הגעתי לשלב הזה שהרבה עוסקים חופשיים שכמונו נמצאים בו: גם לנהל גם להיות הפועל גם להיות אמא, במשרה מלאה, וצריך להשתכלל. לייעל את הזמן, את הכלים, את היחסים עם האיש מהבנק (ואם יש שמש טובה אז גם לשים שתי מכונות).

מושבה חופשית זה אתר שפועל בפלטפורמה של בלוג. למה בלוג? בגלל כמה סיבות: אחת, זה פשוט מתאים לי. אוהבת לכתוב יומני. שתיים, בלוג זה כלי מהיר, קל, נוח וזול לכתוב ולהיקרא בו (ותודה לאנקדוטות על ההגדרה) שלוש – בלוגים בנויים ככה שמנועי חיפוש מבקרים בהם די הרבה. נגיד אין לכם (עדיין) אתר. כמו סטודיו שיהר. תחפשו שיהר בגוגל מה יוצא?

זאת אחת הסיבות שמשרדי פרסום פונים לבלוגרים ומציעים להם לייצר תוכן בעד נזיד גאדג'ט או חבילת טיפוח. הקצנה של סימפטום הבארטר האופייני לאזורנו, עליו (אינשאללה) יעלה פוסט בנפרד. רוב הבלוגרים מתחלחלים ולא רוצים ללכלך את הידיים בכתיבה מתוגמלת, אבל אני – אני באה משם. עשיתי כתיבה שיווקית כל כך הרבה שנים ועברתי עם זה הרבה פאזות – היו לקוחות שאשכרה נתנו לי פַּלֶטָה של מילים לעבוד איתה והייתי צריכה לאנוס משפטים שלמים רק כדי לתקוע איזה מסר סינטטי. מאוד מעייף. ובכלל מעניינים אותי דיוקנאות.

אבל שיווק זה חשוב למי שמוכר משהו. ואינטרנט זה מאסט. ובאנרים זה פאסה ויש עשייה מקומית ויש צורך, ויש את מושבה חופשית. אבל האם מדובר בסטרט אפ? (שאלה האישה הטרודה, שטרם מצאה את הנוסחה להתפרנס) לפי פול גרהם – לא, לא כרגע ואולי בכלל לא. הגעתי למאמר הזה כשהרצתי חיפוש על משקיעים מלאכים – מושג שקראתי עליו לאחרונה השד יודע איפה (לעצמי: לפתוח חשבון בדלישס). זה מרתק איך שהשפה הרוחנית נוכחת גם בזו העסקית. ממשיכה לקרוא וחוטפת לפרצוף:

חברה צריכה להיות יותר מקטנה ושנוסדה לאחרונה על מנת להיות סטארטאפ. ישנם מיליוני עסקים קטנים באמריקה, אך רק כמה אלפים הם סטארטאפים. כדי להיות סטארטאפ חברה צריכה להיות חברת מוצרים, לא חברת שרותים. בכך אני לא מתכוון שהיא צריכה לייצר משהו פיזי, אלא שהיא צריכה שיהיה לה דבר אחד שהיא מוכרת להרבה אנשים, במקום לעשות עבודה לפי הזמנה לכל לקוח בנפרד. עבודה בהתאמה אישית לא ניתנת להכפלה. כדי להיות סטארטאפ עליך להיות הלהקה שמוכרת מיליוני עותקים משיריה, לא הלהקה שמתפרנסת מהופעות בחתונות ובר מצוות.

הבעיה בייעוץ היא שללקוחות יש הרגל מוזר, הם מתקשרים אליך בטלפון. רוב הסטארטאפים פועלים קרוב לסף הכישלון, והסחת הדעת שבצורך בטיפול בלקוחות יכולה להיות מספיקה כדי לדחוף אותך מעבר לקצה […]

אז איך בכל זאת לעשות כסף מבלוג? גדי שמשון בדק את השאלה הזאת לעומק כאן (פוסט מצויין) וגם ציטט את חנן כהן מדבר על צבירת מוניטין. זה רעיון טוב אם המוניטין שאתה צובר דרך הבלוג מקדם אותך כלכלית בתחום עיסוק אחר שלך – מפסיכיאטריה עד נדל"ן – אבל מה יעשה מי שהמקצוע שלו הוא כתיבה? אז יזמינו אותי לכתוב באיזה פלטפורמה, אז מה, הסכומים על כתיבה באינטרנט הם מגוחכים ובפרינט המצב לא יותר טוב (ויש שם עורכים). אז מוניטין זה יופי, אבל כרגע אני קצת מתקשה לקנות איתו במכולת (כן שי אור? איזה אמונה מפעילה נחשפת פה?).

בגלל שכרגע מושבה חופשית זה מערכת של אישה אחת עסוקה, יש גבול לכמות טקסטים שאני יכולה לייצר. עוד לא מצאתי פיתרון לשתף כותבים נוספים בתשלום, ועד שזה יקרה אני יכולה פשוט לדשדש עד להיעלמות ולא בא לי. מושבה חופשית זה הבייבי שלי ויש לו מקום בעולם. אפילו כאקספירימנט בהתבגרות עסקית.

מושבה חופשית מחפשת הגדרה

משימות להמשך:
– להחליף עיצוב למושבה חופשית – אותו דבר, וורדפרס, תמונה מתחלפת, אבל שלושה טורים.
– לבדוק עניינית אפשרות לשתף פעולה עם כותבים אחרים, בתשלום.
– לסדר את החשבון שלי בפליקר ולהעלות אליו את התמונות המתחלפות.
– לדאוג לנושא זכויות יוצרים – על התמונות ועל חלק מהטקסטים.
– להגדיל את התפוצה.

משימות להשבוע:
– לסגור את הפינה של חיוב בכרטיסי אשראי (ולהעלות על זה פוסט)
– להישיר מבט אל תזרים המזומנים (אולי למצוא מומחה שיכתוב על זה. מישהו מתנדב?)
– להחזיר את קו הטלפון של הוט לפעולה
– לדבר עם בעלת הבית שלנו
– למצוא משקיע מלאך בעל אינטרס בתכנים הקיימים של מושבה חופשית. [ביקשתי את זה (יפה) ביום הקוסמי ואני חוזרת על הבקשה עכשיו, לרגל חג האור והניסים המתקרב אלינו].

הולכת לתלות מכונה.

ש ב ו ע ט ו ב !

< < לפרק הקודם: על שפע וכסף

הראה עוד

13 thoughts on “ב) על מלאכים ומשקיעים”

  1. רוניתי,
    באתי רק לומר לך שזה אי אפשר ככה עם כל הקישורים האלה כל מילה שנייה!
    לוקח לי שעות לגמור לקרוא פיסקא אחת!
    קישור מעניין מוביל לעוד קישור מעניין והזמן חולף לו..
    ובכלל לא ידעתי שיש עוד כל כך הרבה בלוגריות כמוך.
    אבל כמובן שזה הכל בסתם וכאילו (לא הכל בעצם, הזמן אכן זולג..) ושזה נורא מעניין וכיף ואיזה כיף שיש אותך.

    אוהבת,
    סיגל

  2. מיכל – צודקת, זה באמת מנג'ס. מרוב שאני על בלוגים התרגלתי לסירבול החינני הזה. איך את חוזרת לראשי? לוחצת על המילים "מושבה חופשית"? מעניין אותי דפוסי הגלישה באתר מנוסחים במילים אנושיות. אם יש למישהו עוד הערה אשמח לשמוע.

    עינת – כמו שאני לא כותבת כתיבה שיווקית הארד קור ככה גם הכתיבה החברתית שלי היא מזן מסויים. הסיפור על אום אל פאחם או על המעגל נשים – בשניהם יש אמירה חברתית ותרבותית, שמנוסחת בגוף ראשון ומשתלבת במרקם של התכנים האחרים באתר. באופן טבעי יש דברים שמעניינים אותי יותר ויש פחות, וזה משפיע על המגנט. מה שכיף זה שהסוגים השונים של הטקסט מתכתבים ביניהם ומרכיבים סיפור, שמפתיע גם אותי כל יום מחדש.. (כמו סיפור קוסמי בהמשכים, בימים טובים) מהבחינה הזאת מושבה חופשית זה ממש יצור אורגני.
    תודה על הפידבקים.

  3. היי רונית. אם יורשה לי (אנחנו לא מכירות)…: לגיטימי לחלוטין בעיניי שהאתר הוא "בלוג פרסומי" שכזה. אני חושבת שזה פורמט רענן, שמאפשר לתושבי המקום והאזור לשמור על קשר עם המקום שבו הם גרים, על כל המשמעויות הנרחבות של המילה "מקום": בית, אדמה, אנשים שהם גם שכנים, מרחב פיסי ומטאפורי, ועוד. נחמד לי שלהמלצות ולפרסומים מתלווים מעין "קטעי קישור" אישיים, אינטימיים, כנים. לא מפריע לי שמעורב כאן "מסחר", כי אובייקטיביות היא ממילא המצאה דמיונית, ותמיד תמיד מעורבים בכל המלצה אינטרסים סמויים או גלויים. מה שמעורר אצלי מחשבה הוא דווקא מקומם ואופיים של הקטעים היומניים באתר. למרות קיומם אני מתרשמת שהבלוג הוא פחות יומן ויותר אתר פרסומי בעל אופי "מקומוני" ודיווחי. הוא לא ממש יומן, במובן החושפני שהכרנו בבלוגים אחרים, אולי בגלל שזהותך ככותבת ידועה, אבל גם לא ממש מורכב מרשימות הגוּתיות, בעלות אופי חברתי או תרבותי, כמו בבלוגים של מי שזהותם חשופה. חשוב לי להגיד שלא מדובר כאן בביקורת, כי נדמה לי שלא שאפת לא לשם ולא לשם; סתם מצאתי לנכון להביא בפנייך את התרשמותי כקוראת תמימה, שמתחברת אל הבלוג יותר בגלל האינפורמציה הכיפית שיש בו, ופחות בגלל אותם קטעי קישור-יומן, שההצדקה שלהם טמונה, בהרבה מקרים, בכך שהם מתווכים את האינפורמציה הפרסומית הזו… חומר למחשבה (או לביטול מיידי) על אופיו של הבלוג, מינון החומרים שמוצגים בו, האקלים שהוא מייצר וכ"ד. שתצליחי.

  4. רוניתי!
    גם אם זה בניגוד לאופייך, קחי את הניתוח של שי אור ברצינות. מניסיון, זה עובד…
    ועצה לגבי העיצוב (איך אפשר בלי?)
    את הטור השמאלי, עם כל המידע והניווט של האתר, כדאי שיראו בכל הדפים, גם דפי התגובות, כשנכנסים לקרוא את המשך המאמר וגו'.
    זו המכולת שלך, אל תתביישי להציג אותה.
    אני לא בטוחה שחלוקה ל-3 היא עדיפה. לקרוא טקסטים מאוד צרים זה מאוד מעצבן.
    את כמובן מוזמנת להעזר ככל שתרצי (אני בצד השני של קו הטלפון).

  5. יקירתי,
    שוב באתי לבקר וכמו תמיד הבלוג שלך ומה שבו והסיפורים שלך פשוט מרגשים אותי. אפילו קצת נבהלתי כשקראתי את תחילת הקטע וחששתי שאולי דברי פרידה יגיעו בעקבותיו. בקיצור את והבלוג שלך פשוט עושים לי טוב בלב, תודה. והלואי שיצליח לך ובכלל שיצליח לכל ה"טסט קייסס" שעושים דברים מכל הלב ומכוונה טובה.
    תמר

  6. רונית הבלוגית היקרה. בנימת יעוץ פטרונית משהו נתייחס כאן לשאלתך.
    האמונה המפעילה חשופה כבר. היא משלבת שתי בקשות. הבקשה השלישית, בקשה ליחודיות,
    (המוניטין שלך) והבקשה הראשונה, בקשה לבטחון , אדמה , בית ( המכולת שלך).
    אם נסתמך על מה שאת אומרת על עצמך (וכדאי לנו שנסתמך…) אז מה שאת אומרת זה שאת מוכנה לחיות את היחודיות שלך כל עוד היא לא מסכנת את הידיעה העמוקה שלך שאינך מוגנת כאן בעולם ושחוסר הוא שם המשחק. כלומר" אני יודעת שלא מגיע לי באמת לתת מקום ליחודיות שלי בעולם הזה, לפיכך אני מוכנה למוניטין כל עוד הוא לא משבש את השבריריות הקיומית שלי. מה שבאמת מפחיד אותי שה שגם יעריכו אותי (המוניטין שלי יעלה ויפרח) וגם ארוויח מזה ממש טוב ואצטרך לעמוד שם לאור השמש בכניסה לסופר בגן שמואל עם חבילת מזומנים שאומרת שאני יכולה בכוח המוניטין שלי לקנות כל מה שבא לי. ומה אז!!! תילקח ממני חרדת החוסר, אצטרך פשוט לחיות את מי שאני באמת , לא אוכל יותר להנות מהפער מלא האקשן שהעולם איפשר לי עד היום (מצד אחד אני כזאת תותחית ומצד שני אין לי כסף לקצ'קבל) , לא רוצה. "תנו לי תנו לי מוניטין, רק כסף אל תתנו לי , כך אוכל להראות וגם שלא יראו לי"

    מה דעתך על אמונה מפעילה הפוכה. למשל : 1.כל מה שאני שווה כסף. 2.עם מה שאני באמת אלך למכולת. 3.מי שאני במכולת זו מי שאני באמת ועוד ועוד…

כתיבת תגובה

Close