טורים אישייםכלליכתיבה פרטיתסביבה וקהילהצדק חברתי

גבירותי ורבותי, לא משנה מה יקרה בבחירות, לא יהיה כאן מהפך!

ואחרי שנתיים וחודשיים שוב יש בחירות. "יום חג לדמוקרטיה" אומרים לנו. וכולם מתמלאים תקווה ואומרים שהפעם זה שונה. ואני טוען, שזה ממש לא משנה. הבכי-רע או הבחילה שלנו – לא ממש קובעת. לא רק הפעם ("הבחירות הכי גורליות" – נשמע לכם מוכר?), אלא כל עוד מבנה השלטון הוא כזה (ואני לא מדבר על דמוקרטיה, אלא על ההשפעה החד פעמית של האזרח), ימין, שמאל או מרכז – הכול שינויים קוסמטיים. צריך לפרק ולהחליף את השיטה, לא לשנות חלקים בפאזל.

אז נכון שאם ה"שמאל" יעלה, כמה סדרי עדיפויות כנראה ישתנו. בקטנה (במיוחד כשמדברים על טרכנברג כשר אוצר). ויהיו שיחות "שלום" מכאן ועד תימן, שיהיה תירוץ חדש למה הן לא יצליחו.
שלום יקרה כשאלו שם למעלה ירצו בו. ואם תסתכלו על תמונת הנושא של הפוסט, אלו שלמעלה, זה ממש לא ביבי ואפילו לא אובמה. שלום יקרה כשזה יהיה כלכלי. ולצערנו מלחמה הרבה יותר רווחית. ובכלל – תעשיה שמבוססת על פחד (בכל העולם) וקפיטליזם ו"שוק חופשי" לעולם תוביל למניפולציה של האזרחים (באמצעות "הפרד ומשול" או "הפחד ומשול") בכדי לחשוב שיש להם כוח.

עד שלא נשתחרר מאחיזת הבנקים ועד שלא תהיה עיתונות חופשית באמת, לא יהיה מהפך.

בוא ניקח את משבר הדיור לדוגמא: הרבה מסכימים שהמחירים מטורפים ושגם 50% זה יקר. אבל מה יעשו אז מאות אלפי בתי אב שלקחו משכנתא ומממנים אותה באמצעות השכירות שהם מקבלים, אם זו תיחתך ב-50%?… יפשטו רגליים וידיים. ייצרו כאן מצב שאי אפשר לשנות (אלא במהלך היקפי של העלאת קצבאות ושכר מינימום וביטול פנסיות תקציביות בצבא ושאר חלומות באספמיה).

הנה סיפור קטן שאולי חלקכם שמעתם עליו:
פרס חגג בשנה שעברה יומולדת 90. זוכרים? זה עלה לנו יותר מהתקציב שמשקיעים בניצולי שואה. אבל לא על זה הסיפור. פרס נולד באוגוסט, ובכל שנה חוגגים לו בקיץ. חוץ משנה שעברה… היה חם מדי? האורחים מכורים לפח הגדול? לא… היומולדת הוקדמה לתחילת יוני, כי ביוני היה דיון שולי בממשלה, על עניין פעוט (600 מיליארד שקלים) שהיה צריך להיות מוכרע. הגז ש"מצא" תשובה. והידעתם מהו הג'וב החדש של ביל קלינטון וטוני בלייר? לוביסטים. כן, נשיא ארה"ב לשעבר ועמיתו שמעבר לים, מקבלים כמה ג'ובות בשביל לשכנע כמה שרים וחברי כנסת, להצביע בצורה מסויימת.

מהפכה של אהבה

אבל בפוסט הזה יש גם תקווה. שבכל זאת ולמרות הכול ועם הרבה סבלנות האהבה תנצח את הפחד. במיוחד אחרי מה שקרה באיסלנד, מה שקורה עכשיו ביוון ומה שעומד לקרות בספרד. כמו הרבה תהליכים, מאמין שגם בישראל זה יקרה… במיוחד שהמחאה החברתית מבעבעת מעל ומתחת לפני השטח (פתאום כולם מדברים על כלכלה ולא רק על ביטחון)…

הנה ההימור שלי (וזה ההימור של לפני שנתיים):

מחנ"צ – 26 (כמה אשמח לטעות בפסקה למעלה ושיוכיחו לי את ההיפך, אבל הקשר של בוז'י לבנקים לא יכולאפשר לו לעשות באמת מהלך רציני)

בי-בי – 19 (בכדורגל חלק מההנאה היא ההפסד של היריב. אם בשלישי בלילה ביבי הולך, זה יהיה כמו לזכות באליפות!)

אין עתיד – 14 (לפיד שוב מוכיח שהוא פוליטיקאי במובן הרע של המילה – תקראו את זה)

הבית אל-יהודי – 14 (החיוך של בנט מזכיר לי את החיוך של הילד מ"משחק ילדים"…)

הרשימה המשותפת – 13 (לא הכרתי ושמח להכיר את איימן עודה)

כחלון – 13 ("הפתעת הבחירות"…)

ש"ס – 7 (מה יש לומר, לפחות לפיד הוכיח שלא הם הבעיה)

יהדות – 6 (כנ"ל)

מרץ – 4 (והלוואי שאטעה כאן כי כנסת בלי תמר זנדברג זה אפילו יותר עצוב)

ליברמן או יחד -4 (הדבר הכי משמח שיכולקרות בבחירות האלו הוא אם ליברמן לא ייכנס בגלל אחוז החסימה שהוא פעל להעלות…)

ולסיום:

תגיות
הראה עוד

כתיבת תגובה

Close