אוכלאמנות ועיצובבילוייםגם וגםיוזמות חופשיותמציאותנשיםשיטוטים

גבריאלה ורות

[מאת: רות צור]

הכל התחיל במורן…

יום אחד, כשביקרתי אצל מורן מ"נוני-יד שניה לילדים", היא סיפרה לי שהם עוברים דירה ושהיא מצאה מקום מדליק במושבה עבור החנות שלה.

"יש בחנות שני חללים, אולי תיקחי את החלל השני ותפתחי שם גם חנות?" היא אומרת. "איזו חנות? יד שנייה?" אני שואלת ומורן אומרת לי שלא משנה, מה שארצה ושיתאים ל"נוני". "לכי לראות את המקום" היא מציעה ומסבירה לי איפה החנות.

את המבנה הזה אני כבר מזמן אוהבת, כמו הרבה מבנים ישנים במושבה פרדס חנה. תמיד כשעברתי לידו נהגתי להעיף מבט, אולי לא באמת האמנתי שהיה פה משרד "ניהול חשבונות לחקלאים" כמו שהיה כתוב בשלט הגדול, תמיד המבנה נראה היה נטוש ומסתורי יותר..

לקחתי מפתח מבעל הבית, ראיתי את המבנה מבפנים ומבחוץ ואהבתי.

מורן הציעה שגם נגיש קפה ועוגה וכיבודים. התקשרתי אליה נרגשת להגיד לה שהרעיון מתבשל במוחי ואני מנסה לגמור בדעתי איזו מן חנות אני באמת רוצה שם. היא מצידה מודיעה לי שעשתה חישובים עם בנזוגה ועם חברות וזה לא כלכלי לה..איזה בעסה..

"אבל תיקחי אותה את" היא אומרת "אולי בכל זאת תלכי על זה".

אני הופכת בליבי ובדעתי אבל קצת יורדת מהרעיון. את מי אקח כשותף? ומי בדיוק עכשיו רוצה לפתוח חנות?

יומיים אחר כך אני מתקשרת לגבריאלה כדי לומר לה שהמשכורת האחרונה שלה מ"אורגניגן" נמצאת אצלי ושתבוא לקחת. השיחה מתגלגלת ואני משתפת אותה קצת בענייני, ואז ברגע מבריק של הארה אני נזכרת שהחלום שלה הוא לפתוח בית קפה קטן ושאפילו התעניינה בכניסה לשותפות של איזה בית קפה באזור ואני זורקת לה "תשמעי, יש את המקום הזה, אולי תקפצי לראות?.."

גבריאלה קופצת לראות יום למחרת ומתאהבת!

בלי הרבה התייעצויות ובלחץ של זמן להחליט ולסגור אנחנו מחליטות שאנחנו הולכות על זה. כן,זה קורה! לפעמים בלחץ של זמן מוחלטות ההחלטות הטובות ביותר.

איך מתאים לנו לצד החנות, בית קפה קטן, נעים ופרדסחנאי לגמרי- במהות, בהוויה, בתפיסה של המקום. כמו שאנחנו כולנו אוהבים לאהוב את פרדסחנהכרכור מאז שעברנו אליה לפני שנים למרות שהיא משתנה לנו מול העיניים..

ככל שמתגבש אצלי רעיון החנות והתפיסה העיצובית שלה, אני מבינה מה אני רוצה –

יש לי אהבה לאופנה, אני שנים מתעסקת בבגדים. מכרתי בגדים בשיקשוק ואצלי בבית ועוברים אצלי המון בגדים בכל מיני רמות של עיצוב, תפירה, גימור וגזרה. כמו רוב הנשים שאני מכירה, אני אוהבת בגדים. ועם השנים נהיה לי גם טעם שהוא "שלי". אז החלטתי שזה מה שיהיה בחנות – בגדים שהם לטעמי. חנות שיש בה בגדים של מעצבות, לא "בגדי מעצבים" אלא בגדים של מעצבות שעושות לי את זה ועושות בגדים שאני אוהבת ושתמיד בא לי עליהם אבל הם לא מתגלגלים כמעט בגלגולי יד שנייה. וגם בגדי וינטג' (כי בכל זאת אני שנים מחוברת לעולם הזה..) אבל לא חנות יד שניה, אלא בגדי וינטג' משודרגים -בדיוק הבגדים שאני מביאה מרוני קנטור.

ואני אפילו יכולה לראות בעיניי רוחי איך החנות צריכה להראות!

אז התחלנו לשפץ-

כדי להקטין עלויות אנחנו מחליטים לשפץ הכל בעצמנו, לשפץ לטעמנו אנו, בסגנון שהוא קצת גס בגימורים ועם הרבה ריהוט יד שניה. הרעיון בעיצוב הוא- "נוח". מקום בו יהיה לנו נעים לשהות בו את מרבית שעות היום שלנו ושגם לאנשים אחרים יהיה נעים לשהות בו.

אני בינתיים בודקת עבודה מול כלמיני מעצבות, נוסעת לעיר הגדולה לבחון ומוצאת בגדים לטעמי –
MIZO – רקדנית שמעצבת בגדים בהשראה יפנית,
"הארטברייקר" – בגדים יומיומיים (קז'ואל) בניחוח אמריקן וינטג',
רוני קנטור שיוצרת ומחדשת בגדים בהשראת וינטג'- שמלות צבעוניות של פעם.


[מימין גבריאלה בשמלה של MIZO ומשמאל רות בשמלה של הארטברייקר. צילום: גנית לוי]

אט אט נוצרים עוד קשרים ועוד חברים יוצרים לי קשרים עם מעצבות. מגיעים בגדים של נועה שדה שמעצבת מכנסיים וחולצות בגזרות מחמיאות והיא אחות של חברתי מיכל, ליאת רמון- מעצבת מתחילה ומוכשרת וחברה, מביאה את מרכולתה ועוד. עכשיו יש בחנות גם בגדים של הגר קדמי- מעצבת מקומית מקורית ומצליחה ובקרוב מאוד בגדים מאת שרה בראון – שפשטות ויופי מגדירים את עיצוביה. תכשיטים של דנה אבישר ל"ג'ונאם" ועוד היד נטויה. אני עובדת בעיקר מול מעצבות ישראליות שמיצרות בארץ ושהעבודה שלהן משתדלת להיות מוקפדת.

בבית הקפה הדבר החשוב ביותר הוא הקפה המשובח של "פורטופינו" שגבריאלה, האמונה מזה שנים על הכנת קפה טוב, מוזגת לכוסות העוברים והשבים (עברנו את מבחן הטעימות של כמה מחברינו שמקפידים על קפה משובח!). חוצמזה יש תפריט קל של סנדויצ'ים טעימים עם לחמניות שיפון של רפאל מהמאפייה במשמרות (אפשר גם לקנות אצלנו לחם שלו בהזמנה מראש), קישים, אמפנדס דרום-אמריקאיים (גבריאלה הארגנטינאית לא יכולה בלעדיהם ובלי אלפחורס לקינוח), סלט ירקות ומתוקים לצד הקפה (תשאלו על הטרפלס שוקולד ויסקי..), מיץ גזר בריא ועוד. בקרוב יהיה גם תבשיל יומי וכשיתקרר מספיק יהיו מרקים.

אתם תהיו אלה שיבדקו את ענין הנוחות אצלנו בקפה וגם בחנות
אנחנו מזמינות אתכם לבוא אלינו, לראות, למדוד, לטעום. להיות וליהנות!
הקפה פתוח אצלנו בין 8.00 ל-19.30 בכל יום ועד 14.00 בשישי
החנות פתוחה בין 9.00 ל-19.00 בכל יום ובשלישי ושישי עד 14.00
החרובים פינת הדקלים, פרדס חנה. גבריאלה ורות בפייסבוק ובטלפון 04-6377077

תגיות
הראה עוד

22 thoughts on “גבריאלה ורות”

  1. מאכזב. יחס עלות-תועלת רחוק מלהיות אטרקטיבי באיזושהי צורה. מנות זעירות, אבל מילא זעירות, למה שבתבשיל הטופו יהיו שלוש קוביות טופו? היה נחמד אם לפחות היו מכבדים את רשימת המרכיבים שהם עצמם קבעו. זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שלנו במקום.

  2. ביקרתי כמה פעמים בחנות ובבית הקפה ואהבתי (אני קצת יותר מבוגרת מכן ונסיון בבתי קפה יש) תתפלאו, לא צריך להיוולד בפרדס חנה כדי לאהוב את המקום, גם אני וחברותי החיפאיות התלהבנו, התחדשנו בשמלות והתפנקנו בקפה נהדר ואימפנדות אמיתיות ובעיקר אווירה חמה וכייפית של רות וגבריאלה המקסימות. שיהיה בהרבה הצלחה

כתיבת תגובה

Close