אמנות ועיצובאקולוגיהבעלי מקצועוידאויוזמות חופשיותכתיבה פרטיתסביבה וקהילהסדנאות, קורסים, חוגיםשיטוטים

גיזום ורדים

לוח שיתופי הפעולה של מושבה חופשית קרץ אלי תזכורת:

ההצעה

הגשמים הטובים של שבוע שעבר היו פירצה, דרכה נכנסה הדובה הגדולה אל חצרי ובידה מזמרה מאיכות טובה. יום שישי בבוקר פעמיים קפה קבלנים. שמש חורפית.

בשנה שעברה היא צחקה על רחמנותי כלפי הורדים היפהפיים (שאגב נשתלו על ידי גיל, שגר בבית הזה לפני כמה שנים, תודה גיל). חייכה בסלחנות כשדילגתי סביבה על בהונות, מצילה ניצנים, חסה על עלעלים טריים.. אמרה את שלה אבל התחשבה בדעתי. אסתר זו מכירה את הטבע ואת מחזוריו, סיבותיו ותוצאותיו. סבלנית אין קץ לקצב הלימוד שלי.

במהלך השנה אחד הורדים נחנק על ידי לנטנה לא מאולפת, ושכנתו משמאל, השושנה הכתומה הריחנית, מתה מצער. וגם חלק משאר הורדים תפס כיוונים לא בריאים. לכן החלטתי השנה להתמסר למדיניות הגיזום של עמליה, כלומר: בלי רחמים. (לפחות לא גלויים).

היא עובדת בלי כפפות,
ומדברת אליהם בכמה שפות.

איך גוזמים שיח ורדים?
לפני הכל – עוברים שיח שיח וקוטפים את הפרחים היפים. זה מאפשר מבט ראשוני על השיח, ופרידה… (זמנית).

[הורד הזה הגיע להילאה, לתשומת לב מי שקיבלה ממנה השבוע טיפול]

נושמים עמוק וזוכרים שהשאיפה שלנו היא:
1) להוריד את הענפים המתים, החולים והנגועים (יבשים חומים מנוקדים)
2) להשאיר בין שלושה לחמישה ענפים בריאים שיוצאים מהכי קרוב לקרקע שאפשר.
3) הגיזום נעשה בצורת כוכב (או יש שיכנו זאת גביע), כשכל ענף נפתח לכיוון אחר, ושלכל ענף יהיו לפחות 3 עיניים בריאות. הנה ורד קלאסי:

ורד קלאסי

[ורד קלאסית]

עמליה מהאסכולה שגוזמת את הורד לגובה 40 עד 60 ס"מ מהקרקע. הגובה הזה די כסחיסטי. אח"כ ראינו ביוטיוב מאסטרית בריטית לגיזום שמדגישה שאסור לגזום נמוך מידי. כך או אחרת, על נקודת הגיזום הן מסכימות: כחצי סנטימטר מעל לעין שפונה החוצה. "אם אין עין שפונה החוצה אז גוזמים מעל עין שפונה לאן שהיא פונה". מה זה עין ומזתומרת פונה החוצה? ניסיתי לצלם עין אבל לא יצא לי בפוקוס. חפשו אותן על הענפים. מדובר בגבשושים קטנים שמהם יצמח הענף הבא.

יש ורדים שהגביע שלהן ברור ולפי הספר, ויש אחרות, שפורחות בבלגן.
עמליה: "בורד הזה כביכול יש הרבה ענפים בריאים ולא צריך לוותר עליהם".
"אז איך לוקחים החלטה?"
"שומרים על החוקים" this rose is a mess

[ורד בלגניסטית]

חנזירים:
"כל הורדים היפים עם הפריחה הגדולה הם מורכבים" עמליה מסבירה את העובדות. "החזירים (משנקרא) יוצאים מהרכַּב, לא מהרוכב. כלומר מהחלק שעולה ישר מהשורשים. מהצ'קרות הראשונות של הורד. זה פרחים קטנים וחמודים, אבל הם לא מה שהתכוון המשורר".
"אני אוהבת אותם"
"טוב אז נשאיר"

כשהיא גוזמת במרץ אני פונה לצלם רגעים אחרונים של מחזור חורף 2011. שושנה לבנה מזדקנת בחן, טיפות מים מתנוצצות על עלה, ציצית עלים אדומה, את הדלי עם הורדים הנאספות בו, וכמובן את הדובה הגדולה, שלרגעים נראית מתגוששת בריקוד עם אחד הורדים.
אני מצטערת שאין לי מצלמה עם כרטיס זיכרון אינסופי, שיכול להכיל גם את כל הדקויות שנאמרו שם.
[בתמונה: נראה שהיא נשענת בנון שלאנטיות, אבל מה שבאמת קורה זה שיד שמאל שלה מסירה ענף שזה עתה נגזם].

כשהיא מסיימת, ניצבת בחוץ שורת ורדים ערומים. אני לא עצובה. אני כבר בת 40, יש לי פרספקטיבה. מה שנגזם נכון שב וצומח. היא לוקחת כמה צעדים אחורה כמו בוחנת את היצירה, מחייכת ואומרת: "תעשי פוסט המשך באביב, לקראת פסח צפויה פריחה מפוארת", ומוסיפה: "והעיקר לא לפחד כלל".

לאלבום המלא בפליקר של מושבה חופשית >>

תגיות
הראה עוד

6 thoughts on “גיזום ורדים”

  1. פינגבאק: עדכון ורדים

כתיבת תגובה

Close