2012 זה עכשיואוכלאינטרנטאקולוגיהטורים אישייםטיפוליםמהעולםשיטוטים

גלויה מהודו

[מאת סיון יניר]

לפני שבועיים ככה צעדתי ליד הראסטות שמוכרים תכשיטים על החוף בקודלי. ממרחק כמה צעדים מולי ראיתי פתאום את החיוך של מוריה.. התחבקנו והיא אמרה "איזה כייף לראות סופסוף פנים מוכרות בהודו". שנינו מאיזור פרדס חנה (אני גרתי באביאל והיא בבית נעים בגבעת נילי). למצוא אדם מפרדס חנה בהודו זה להרגיש עוד יותר בבית. חבר מהבית, שמכיר ויודע מאיפה באנו..

אז ישבנו ודיברנו הרבה, והלכנו על החוף, שתינו צ'אי (מוריה שידלה אותי, כי בכלל רציתי לעשות הכנה לניקוי רעלים, והיא לא יכלה לראות אותי נמנע מצ'אי. איך אפשר??). דיברנו גם על התקופה שעבדה בחומוס ג'אנגלי. אחר כך שמתי לב להתנייה הברורה שנוצרה אצלי, כאשר החיוכים של מוריה גורמים לי להזיל ריר פעם אחר פעם בציפיה לצלחת חומוס טובה שתוגש מולי. אך כידוע, בהודו לא תמצא חומוס אמיתי, וגם לקפה השחור, אפילו כשהוא מיובא מישראל, יש פה טעם שונה…

אנפיות - גם בהודו
כך כשנפגשנו תמיד חגו מעלינו החאפלות של פרדס חנה, האנשים הטובים, העשייה המרתקת, מחאת האוהלים ושאר תבלינים מהארץ. מבשמים את האויר, נושאים רוח עדינה של בית. כן, כייף להזכר במקום הנכון הזה, במרקם האנשים הטובים שעושים את פרדס חנה למה שהיא. כל אחד בנישה הקטנה והמדויקת לו. וביחד, אורגני ומהאדמה, נשזרת לה קהילה. עם קואופרטיב אורגני, אתר אינטרנט מחבר, תאטרון בית, שוק החלפות, מוזיקאים, מטפלים, רוקחי אהבה ומילים, בנאים, אנשי עמל וחינוך ושאר אנשי קסם. כל אחד מהמקום הנכון שלו בלב, יוצא אל העולם עם היוזמה האינטימית שלו. וכל שנותר הוא רק להצטרף ולנשום לשם ביחד. כמה נעים. ישבנו כך עם הרגליים על מעקה העץ של אחת המסעדות. בריזה נעימה של ערב מלטפת את פנינו, והלב חי.

כעבור כמה ימים המשכתי אל מרכז הפאנצ'ה קארמה, השוכן על החוף מתחת לגוקרנה. כאן נפגשתי ערב אחד עם ויטו האיטלקי, אדם מקסים שהגיע הנה עם אשתו לשלושה שבועות של ניקוי רעלים. הבטנו אל עבר השמש בשקיעתה, וויטו סיפר לי בנועם הבאסי שלו על המרחק מהבית. על כמה שהוא עושה פרופורציות.שדברים שנראים לך תקועים בארץ, מקבלים פתאום ממרחק מין אווריריות כזאת. והפתרון של סוגיות כבדות משקל נראה פתאום כשעשוע קליל. צחקנו, כי באמת מה שמכווץ ומוצק נפתח אל העולם כשנותנים לו. זה לא אומר שהכל בהודו דבש (מה גם שהדבש בימינו איבד מהאותנטיות שלו..). הרי גם המקום המשחרר הזה, הנעים, מניע דברים עמוקים בתוכנו, ומעלה איתו תהיות חדשות, התרגשויות תת מודע. צדדים אחרים נפתחים ומתגלים ממרחק…

הרגשתי שאנחנו הולכים רחוק מדי. הצעתי לויטו שייכנס לטבילה בשבילה ירד אל החוף. הרופא של מרכז הפאנצ'ה קארמה חוזר ורומז על הנטיה שלנו להפריז במחשבות ודיבורים, לחפש את העשייה, במקום פשוט לנוח. בפאנצ'ה קארמה אתה אמור פשוט לנוח. לוקח זמן להבין מה זה אומר. זה לא רק להרפות, אלא ממש לעשות כמה שפחות. אפילו כניסה למים בים הופכת לאתגר עבור הגוף העדין, שעובר ניקוי עמוק. המלח ממריץ ומחייה, והגוף, הגוף דורש שקט… שיתנו לו לחפור שם בפנים, לאתר את הרעלים, לחלץ אותם החוצה אל צינור העיכול ומשם הלאה. תהליך קסום, חוכמה בת אלפי שנים. האיורוודה ראתה מיליארדי מטופלים, אינספור מקרים וניתוחים. ופתרה בעיות רבות. כרוניות, אקוטיות… הכל חי ומוכר לרפואה העתיקה הזאת.

כשנפגשתי בקודלי עם מוריה היא הזכירה גם את הקסם של מושבה חופשית, ואמרנו "וואי, איזה מגניב.. בוא נכתוב איזה פוסט מהודו". מין דרישת שלום וחיבוק, שליחה של כל האנרגיה שאנחנו יכולים לשלוח. לחיבור המתוק הזה שנוצר בקהילה שיזמנו כולנו ביחד. הנשימה המשותפת הזאת, הקסם האישי שהפך ליותר מזה…

אז מדי פעם חשבתי : כן, אבל על מה לכתוב? … וחיפשתי תירוץ..

איזה בית מהמםאולי עכשיו מצאתי. אולי אוכל לספר לכם על מרכז הפאנצ'ה קארמה הפלאי שפה. אולי למישהו יזדמן להגיע לאיזור בחורף הבא, ויתאים לו לשהות ולהנות. כדי שזה יחשב כהזמנה רצינית, אפרט מעט על מה זה בעצם אומר:

הפאנצ'ה קארמה היא תהליך ניקוי עמוק של הגוף, שנעשה באמצעות חומרי מרפא וטיפולי מגע מגוונים. הטיפול מהווה חלק משמעותי מהאיורוודה, תורת הריפוי ההודית. נפל בחלקי ללמוד איורוודה במכללת רידמן בשנים האחרונות, כך שבין השאר למדתי לזהות מיהו רופא איורוודי טוב וכנה. המרכז בו אני נמצא, "אשווינידהמה", התברך ברופא כזה, בעל איכויות נפלאות. גם ידע נרחב (המשלב רפואה מערבית, כמתחייב באיורוודה בת זמננו), וגם תבונה רבה, שמסייעת לתמוך באורחים ובתהליכים שהם עוברים. כמתעניין בתורה, תענוג צרוף לשבת ולשמוע את הכיוונונים המעודנים שהרופא, ראוויראג' קאדלה, מספק למטופליו מדי יום.

מרכז "אשווינידהמה" יושב על חופי קרנטקה, בדרום הודו, סמוך לעיירה קומטה. כיוון שבפאנצ'ה קארמה ממליצים על שהות של 3-4 שבועות במתחם שקט, חשוב מאד שהמקום יהיה נעים ומזמין. ואכן המרכז מהמם. הוא שוכן על חוף ים יפהפה, הנמשך לאורך קילומטרים ריקים מאדם. כמה מרגש לראות כך את הטבע במהותו. בערב יוצאים דייגים בודדים אל החוף, ומייצרים סילואטות מול השמש השוקעת. האוויר נקי, דולפין שובב קופץ בין ערביים, והסרטנים הקטנטנים מלחכים את החול בשקט… גם המתחם עצמו מקסים. המבנים עשויים חומרים טבעיים, החדרים מרווחים. האוכל פשוט תענוג. בסיסי, טעים, מפנק ומרגיע. העובדים גם הם מקסימים. המעסים בעלי ידי זהב. כולם מחייכים ונינוחים, כיאה לאנשי הטרופים. קשובים מאד, תומכים ולבביים. השהות נוחה ונעימה, ומאפשרת להרפות, ובכך לסייע לתהליך שחרור הרעלים מהרקמות. להמלצת הרופא כל שנותר לנו הוא פשוט להשען אחורה, לקחת ספר טוב ליד, לשוחח עם אנשים נעימים מרחבי העולם, ולטייל על החוף. ולהתבונן…

המתחם מכיל מקסימום של 15 אורחים, שמשלמים סביב 40$ ליום (כולל לינה, ארוחות, טיפולים וצמחי מרפא). לא משנה כמה אורחים נמצאים במתחם, עדיין מורגשת תחושת המרחב, שכן הבניינים מפוזרים על פני דונמים של טבע. העונה לבקר היא החל מאוקטובר ועד מרץ. את שאר הפרטים, כולל פרטי ההתקשרות, אפשר לקבל דרך האתר של "אשווינידאמה" (www.ashwinidhama.org)

אז הנה, זה התירוץ שמצאתי כדי שאוכל לשלוח ברכות חמות לכל האנשים הטובים בבית, ממני ומשאר הפרדס חנאים שחובקים עכשיו עולם. מוריה, אלומה ועוד… וכדובדבן על איזשהי קצפת מזמין אתכם לבקר במרכז של ראוויראג' או בכל מרכז פאנצ'ה קארמה ראוי אחר. חיבוק.

הראה עוד

7 thoughts on “גלויה מהודו”

  1. לפני שנה בדיוק גם אני טיילתי בחופי קודלי וגוקרנה, כיף לבקר שם שוב עכשיו דרכך!
    נשמע שמצאת לך מקום נהדר, איזה כיף
    ואם תגיע להאף מון, תחפש את לונה, במסעדה הדרומית, החתולה הג'ינג'ית, ותמסור לה ליטוף 🙂

  2. תודה רבה על דרישת השלום מחופיה האקזוטיים של קרנטקה ועל המידע. ושתמשיך לפנטז על חומוס ככה הגעגוע יישאר…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close