השימושון

געגועי לקיסינג'רית

מאת: שי טובלי

(הרהורים בעקבות מסע הבחירות של הילארי קלינטון)

כמה הייתי רוצה שאישה תנהל את העולם. אבל אישה אמיתית, לא סתם אדם עם ציצים. אני לא יודע איך הילארי קלינטון תהיה אם היא תיבחר, וכמה היא היתה מאפשרת לאינטואיציות נשיות נועזות להנחות את דרכה ואת דרכו של העולם המערבי כולו, אבל בכל זאת, הרשו לי לפנטז. רק לרגע, טוב?

הילארי

אחרי הכל, האם לא לכולם ברור – לפחות אינטואיטיבית – שאם הפוליטיקה היתה עוברת לידיהן של נשים אמיתיות, הפוליטיקה עצמה הייתה נהרסת באופן סופי. היא היתה נהרסת מכיוון שאצל אישה רעיונות ואידיאולוגיות הם לא יקרי ערך עד כדי כך. תחשבו על זה: אם אישה אמיתית היתה מנהלת את ישראל ואישה אמיתית הייתה מנהיגה את העם הפלסטיני, הן מיד היו מארחות אחת את השניה, מתעניינות בתרבות האחת של השניה ומרגישות ביחד את הרגע הזה, את ההווה המשותף. הן היו מדברות על הילדים ועל הבית… כל הפוקוס היה עובר לעכשיו, וכך הפוליטיקה היתה נהרסת. במקום פוליטיקה זו היתה שיחה של ממש. המושג הגברי 'הידברות' היה הופך לממשות חיה: פשוט מדברים, באמת מדברים.
בעוד שהגברים נכנסים באופן טבעי ובלתי נמנע למחלוקות אידיאולוגיות עקרוניות ומוכנים למות בשבילן, אישה אמיתית היתה מחפשת הזדמנות לאהבה, לתקשורת ממשית עם האחר, וברגע שהיתה מוצאת אותה, מיד או כמעט מיד היא סוגרת את העניין כולו. הסוד נעוץ ביכולת נשית עמוקה – יכולת שהיא מטורפת, מפחידה, פראית ומדהימה כאחת – לוותר ברגע זה על הכל; לשים את הכל בצד אם יש הזדמנות לאהבה. מנהיגות גברית כל הזמן רוצה לעצב את העתיד, אך אילו היתה אישה אמיתית מעיזה לעטוף את כולנו בחיקה, היא היתה מתעקשת שאם כבר, צריך לעצב את הרגע הזה, את העכשיו שלנו.
הפוליטיקה הגברית תמיד מדברת על "עתיד ילדינו", בזמן שהיא אף פעם אינה מגלה עניין אמיתי בהווה ילדינו. זה אף פעם לא משנה מה קורה לילדים עכשיו; הילדים של עכשיו, מה שחשוב הוא העתיד שלהם – וכמובן שכשמגיעים אל העתיד שלהם, אז אותם ילדים שגדלו מתעניינים עכשיו בעתיד של ילדיהם. ומה עם ההווה? ההווה – בינתיים, תמיד – דפוק לגמרי. יתכן שרק אישה היתה שמה לב שמוטב לטפל בהווה ומתוכו העתיד כבר יצמח, מכיוון שהעתיד הוא ממילא הפרי של ההווה. כאן פסיכולוגיית הזמן של האישה האמיתית לוקחת בגדול, מפני שמבחינתה יש רק הווה מתמשך, רגע אחד – הרגע הזה – שנפרש בלי קצה.
בעוד שפוליטיקאים גברים מוכנים להרוג ולהיהרג בשם צדקתם, אישה היתה יכולה לוותר על כל המקומות שבהם היא צודקת. אין דבר יותר טבעי לאישה מאשר לוותר על היותה צודקת. אף אישה אמיתית, במצבה הטבעי והבריא, אינה מתעניינת בלהיות צודקת. אפילו לשונית זה נשמע לא טוב: "אבל אני צודקת!". להיות צודקת פירושו להכנס אל תוך עולם הגברים, לתאם את עצמה עם האופן שבו הם חושבים. מבחינת הגברים, שמטבעם הם הרבה יותר מנותקים מהיכולת לאהוב, יש חשיבות עצומה והרסנית לשאלה אם הם צודקים או לא. לאישה יש יכולת גבוהה ביותר לוותר בוויכוחים. בסופו של דבר היא תוותר: "טוב אתה צודק – מה זה משנה. אפשר ללכת הלאה?"

להמשך המאמר >>

הראה עוד

49 thoughts on “געגועי לקיסינג'רית”

  1. למרות דיגדוג קל באצבעות לא אגיב על הכתבה, ולא משום שאנוכי 'אישה אמיתית שממש לא חשוב לה להיות צודקת' אלא משום התחושה של הגעה למסה קריטית והגדשת הסאה.
    אך למיקרא התגובות המלבבות הייתי רוצה להזכיר לכולכן שהבחירות המוניציפליות בפתח
    ואפשר וראוי לנשים המופלאות שכאן שירימו את הכפפה ויובילו אותנו למושבה חופשית לא וירטואלית.

    ממקבץ השמות של המגיבות מצאתי מעגל הנהגה בעל פוטנציאל להפיכה עולמית.

    שבוע מתוק מדבש

  2. המאמר הזה הוא תרגיל מחשבתי בלבד: לא תהיה אף פעם מנהיגות נשית אבסולוטית.

    לדעתי מנהיגות נשית היא סטייה סטטיסטית ותו לא, בדיוק כמו מספר ההומוסקסואלים או הלסביות באוכלוסיה ה 'טבעית'.
    הטבע הנשי שונה מהטבע הגברי. אין בטבע הנשי את הלהט לשליטה, כיבוש, ארגון וחשיבה מובנת על קונסטרוקציות שיבנו את המחר.

    וגם אם נניח ונחליף את כל מנהיגי העולם במנהיגות, לא חושב שהיינו נמצאים בעולם טוב יותר.
    נשים מסוגלות לרוע ולפוליטיקה ותככים לא פחות מגברים.

    יחד עם זה, השוויון חייב להיות מוחלט.
    ובתוך השוויון המוחלט יינתן צ'אנס אמיתי גם לנשים להוביל.

  3. כגן, מחזירה לך את השאפו. תענוג רהוט וצרוף.
    אני גם ישר חשבתי על גולדה (לפני כמה שבועות קראתי בעיתון מכתבי אהבה שכתבה למאהבה ומזכירה, דוד רמז, שהתפרסמו לראשונה). ואני חושבת שכישלון המנהיגות הנשיות בעידן שלנו זה פשוט, כמו שטובי בראונינג אומרת, כי האשה הפכה לגבר – משחקת במגרש שלו לכאורה, אבל בעיקר גם בכלים שלו. וזה עיקר הפגם. כי לא היתה כאן אפילו מנהיגה אחת שבנתה מדינה על עוצמה וחוכמה נשיות, אפילו לא אינדירה.
    ותראה מה זה נשים בדיון כאן על הבמה בפרדס חנה: אם לא היית מזכיר כאן עובדות היסטוריות, היינו ממשיכות לצוף בהרהורים מופשטים ובכוונות.
    אז שוב אני חוזרת לרעיון המקורי שלי: מלך צריך מלכה ולהיפך. יין ויאנג יוצרים שלמות בתנועה אינסופית. ברגע שנבין כי ההפכים באמת משלימים וזזים יחד, במקום לבצר שוחות שחורות מול לבנות, אולי באמת נתקדם לאן שהוא. שבוע טוב.

  4. עוד לא הספקתי לכתוב פוסט בבלוג שלי, אז אני אסתפק בתגובה. האמת, היא שמן הראוי שקולו של הדובר הראשוני הוא שישָמָע.

    אני מסתכל על הדברים קצת אחרת. נתחיל דווקא מהכותרת: געגועי לקיסינג'רית. עם כל הכבוד לכותב, אני לא יודע עד כמה הוא מצוי בשיח שמתנהל בשנים הראשונות לגבי התפקיד שאותו שיחק הנרי קיסינג'ר , בשנים שבהן שימש כמזכיר המדינה האמריקאי, תחת- ויש אומרים אף מעל לנשיא ריצ'ארד ניקסון (המושחת בנשיאי ארה"ב). בקצרה, אסביר , שקיסינג'ר הגם שנתפס פה באזורינו כמשכין שלום, או כמי שמנסה להגיע למצב של אי לוחמה, נחשב כמחרחר מלחמה , כמעט בכל מקום על פני הגלובוס. הדבר נכון לגבי האי השכן, קפריסין, לגבי מזרח טימור, בנגלדש וצ'ילה.

    בעניין הזה אני מפנה למאמר של ארנה קזין מהארץ:http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=933430

    כך שספק , אם אנחנו ממש מתגעגעים לקיסינג'ר או קיסינג'רית, והאמת היא שהילארי קלינטון, עם כל הכבוד להישגים שלה (גם בתחום המשפט וגם התחום הפוליטי), היא קיסינג'רית לא קטנה. כלומר דמות שנויה במחלוקת. גם כאן אזכיר לבעלי הזיכרון הקצר, שהגב' קלינטון , הייתה מעורבת קשות בפרשת וויטווטר (whitewater).

    פרשת ווייטווטר: פרשת כספים שהחלה בשנת 1978, כשביל היה מושל ארקנסו. הילרי השקיעה יחד עם אחרים בפרויקט נדל"ן שנכשל. כעבור שנים, נבדקו אי סדרים בניהול הכספים בפרויקט וקלינטון התבקשה להמציא מסמכים שונים. היא טענה שהיא לא מצאה אותם ונדרשו חודשים רבים עד שלבסוף הם התגלו בספרייתה. הפרשה נבדקה על ידי חוקרים עצמאיים, ביניהם קנת סטאר שגם חקר את פרשת לווינסקי. במהלך החקירה – אם כי עד היום לא הוכח קשר בין המקרים – התאבד ידידם של בני הזוג וינס פוסטר, שהיה מעורב בפרשה ושימש כסגן היועץ המשפטי בבית הלבן. לאחר מכן נפוצו שמועות רבות על רומן בינו לבין הילרי. שותפיה של קלינטון הורשעו ונשלחו לכלא. בני הזוג קלינטון לא הועמדו לדין, מחוסר הוכחות.

    אגב, וינס פורטר, שלקח איתו את סודותיו לקבר, התאבד מספר שעות לאחר שהוא והילארי קלינטון נפגשו בחניון מבודד בערב גשום. סוג של פגישה לילית שכזו.

    כך שאני לא בטוח שאני מלא געגוע להילארי, ויותר מכך, הייתי מצפה מאישה עם ביצים כמוה, לא לבלוע את כבודה כבודה פנימה (בניגוד למוניקה שבלעה כנראה דברים אחרים), אלא לשרוף את המועדון , אבל כנראה שהיא כבר ראתה קדימה והעדיפה את שלמות המשפחה ואת המשך הקריירה שלה על פני לשבור את הכלים. במובן הזה, היא הוכיחה ראייה ארוכת טווה ואופורטינזם טהור, שספק אם מסתדר עם ההגדרות האמהיות של טובלי, לגבי דמות האישה.

    אבל מדוע ללכת רחוק כל כך, בואו נבדוק את געגועינו לגולדה. ראש הממשלה האישה היחידה בתולדות מדינת ישראל ומי שנחשבה ללא ספק במהלך תקופת "כאיש החזק". הגב' מאיר, נחשבת עד היום לאחת מראשי הממשלה הגרועים ביותר שכיהנו, אם לא הגרועה מכולן. אחראית על מחדל יום כיפור (הגם שמי שלקח לליבו היה דדו- גבר גבר), אחראית על חוסר ראיה אסטרטגית והחמצת הסיכוי לשלום עם מצרים. לחליופין, אפשר להיזכר ב"גברת הברזל" תאצ'ר, שאחראית על פירוק ארגוני העובדים בבריטינה והשכנת מדיניות הניאו- ליברליזם, ממנה אנו סובלים היום היום ולראיה שלטון 19 המשפחות.

    כל העובדות האלו באות ללמד, שהחלוקה הדיכוטומית הזו, בין גברים לנשים, והעדפת הנשים כפי שמציע שי טובלי, בסוג של חתרנות לכאורה, היא לא יותר מאשר פופוליזם, שבמקרה שלו, הגם שהוא לכאורה נמצא במגרש ביתי, העלה את חמתן של רוב הנשים כאן ובצדק.

    מעבר למה שאמרו רוב הדוברות לפני, ואני לא אחזור על טיעוניהן המלבבים, אני סבור שהגיע הזמן להפסיק להסתכל על הנושא הפוליטי או כל נושא אחר, דרך החור. כלשעצמי אני יכול להעיד שמעולם לא בחנתי או שפטתי את העומד או העומדת לפני על פי היקף החזה שלו או שלה, אלא על פי מה שנמצא אצלו או אצלה בין שתי האזניים ובלב. היה ויקום או תקום מנהיג או מנהיגה בעלי שיעור קומה, שיסתכלו אל לב האדם וינהיגו אותנו (וכן, שלי, אין מה לעשות, בני האדם הם יצורים חברתיים, ומטבע ברייתם זקוקים למנהיג, בדיוק כמו כל עדר אחר בטבט או להקה), ביושר ובעוצמה, מתוך אהבת אדם ואמונה אמיתית בשיוויון, אני איתם.

    ואשר לשי טובלי, אני סבור שנעשה בו מעשה בלעם, בא לברך ויצא מקלל. אני בטוח , באהבתו הגדולה למין הנשי (והוא לא היחיד) ואני בטוח בכוונותיו הטובות. אפעס, לא יצא לו כמו שהתכוון.

    בסופו של דבר אם לסכם, הרי שגעגועגי לקומון סנס.

  5. אני מחכה לפוסט של איל כגן בנושא אם הוא יואיל בטובו , הצחקת אותי לאללה עמליה- רק בשביל זה היה שווה. גם הרצינות שלך – אולי את היא האחת !!!
    ובהמשך לשלי יש לי הצעה- אולי בזמן שהנשים והגברים הלא אמיתיים משחקים במנהיגי העולם נצא בשקט בשקט מהחדר מבלי שהם ירגישו , ונלך לשחק משחק אחר. כמו ההבדל הנפלא באנגלית בין גיים לפליי , גיים – עם חוקים ופליי – נו, ברור
    הם יהיו בגיים ואנחנו נלך לבעוט באיזה בלוט או איצטרובל בחוץ
    אבל יש מחיר לצאת מהמטריקס ..
    בכל מקרה אני עדיין מחכה משי ט. להגדרות , אם תואיל..
    אני פשוט מכירה כמה גברים שהם אישה אמיתית …

  6. אין בעד מה…..
    אני הגעתי לכמה מסקנות בעקבות הדיון הנל:
    א- לא צריך מנהיג/ה בכלל, בשביל מה אנחנו צריכים שינהיגו אותנו, מה אנחנו כלי רכב? מאין נוצר בכלל הדבר הטיפשי הזה. הלוואי שכל אחד היה מנהיג את עצמו בהרמוניה וזהו.
    ב- ביטול כל הגבולות והדרכונים בעולם הזה, ללא מנהיגות ופוליטיקה אין צורך בגבולות ופספורטים וסוף סוף החלום שלי לסוע מהבית להודו יתגשם _( אני לא אוהבת לטוס).
    ג- עזבו גם את כל העניין הזה עם הכסף, למה זה טוב?
    ד- כשכל אלה יתגשמו, השלום הכלל עולמי כבר יהיה כאן.
    אמן אינשאללה
    יאללה להפיל את כל מנהיגי העולם!!!!!!

  7. חמלה נמדדת במעשים, לא במילים, והמילים שלך לא מעוררות חלחלה הן פשוט מעוררות.
    בסך הכל כולן פה מסכימות על רוח הדברים: דרושה רוח נקיה, מוארת, נשית-במהותה, או ללא-קשר למגדר, בעלת מודעות גבוהה.

    אם היו כותבים רבים אחרים כמו שי טובלי ובארי לונג, היה מקום להתפלסף, לדייק בציציות.
    אני משרת שאת הביקורת על מערכת החינוך הוא כתב בלי לחשוב יותר מדי.
    וגם – כשחוטבים עצים, ניתזים שבבים

    אבל בינתיים אנחנו מדברות על מותרות, אין כותבים כאלה כמעט.
    אין הרבה שחושבים כמוהו, אז עד שיהיו: תודה לך שי טובלי, כן ירבו.

    שבת שלום.

  8. לליאור
    כמה לקחת ללב, כמה נעלבת, כמה התקרבנות, למה? למי?
    כל מה שאני אומרת זה דבר אחד: ברגע שמדברים על מיגדר , ישר מבצעים הפרדה וזה מאוד חבל לי.
    אני מקווה שבמאה ה21 סוף סוף נסתכל , כל אחד ואחת, על מי שאנחנו כבני אדם ולא מה יש או אין לנו בין הרגליים.
    הכתבה הזאת היתה מלאה בהכללות מיגדריות, שכבר נמאס לשמוע אותן ולהרוות מהן נחת, ומאוד הופתעתי, ממישהו שמגדיר עצמי כמורה רוחני, להכליל, להגדיר, להפריד. הופתעתי, מודה.

    ולך ליאור, אין שום סיבה לקחת ללב את הנאמר כאן באתר הדמוקרטי הזה, להעלב ולהתאכזב ממקום שחשבת שיש בו פתיחות ואווריריות. אם זאת לא דוגמה לפתיחות, כאן באתר, אז מה כן? איך אני יכולה לפתוח יותר את הדיון בשבילך?
    אז בואי נשכח מדרמות, אין שום דבר שיכול להדיר שינה מעינייך בארבע וחצי בבוקר, בטח שלא דעות קצת שונות משלך באתר באינטרנט….פרופורציות.

    אני כולי תקווה שנפסיק להסתכל על המיגדר שלנו ובאמת, אבל באמת, נראה אחד את השני מבעד לעיניים נקיות.

  9. אחותיתי איזה מקשקשת ואיזה נעליים! ברור, ברור שצריך יום חוקי לגמרי להגפת התריסים וללקיחת נשימות, אחרת איך אפשר לנהל מדינה?
    וכן, מעגל הנהגה, ללא ספק, עם אפרת שר-שלום, מדונה, ופא סולטאן (הפסיכולוגית הסורית-אמריקאית שנותנת לאל-ג'זירה בראש), ד"ר כריסיטיאן נורת'רופ, הרמיוני גריינג'ר ו…נאוה ואני.

  10. אני לא הייתי מאחלת לאף אישה להיות בשלטון המדינות. זה כל כך חשוף, אין שום פרטיות. הנה אולמרט – לפני כמה ימים נסעתי באוטו ושמעתי בחדשות שהוא הולך לעשות בדיקת פרוסטטה. דאמט! מצד שני זה יכול להיות מצחיק, מבזקון שכזה: ראש הממשלה גברת שימבורסקה החליטה להשאר היום בבית ולהגיף את התריסים. דובריה מסרו לכתבנו שה- PMS בו לקתה מונע ממנה לקחת החלטות מדיניות שפויות. לכתבנו אור בן הלל מסרה הגברת X כי בעולם מתוקן, יש לעתים לקחת נשימה ולהתבונן".

    סתם,
    סתם אני מקשקשת פה

    יותר עדיף שמדינות יתנהלו במודל של מעגל הנהגה, כמו אצל דני לסרי.

    ולראשות הממשלה הייתי בוחרת את קובי וליאל אבישר, או כל זוג נאור אחר,
    ולילדים שלהם הייתי נותנת את תיק החינוך.

  11. התגובה הקודמת שלי לא עלתה משום מה – גם אני הרגשתי שהטקסט -שלא לומר טובלי – משתוקק לאלה ולא ממש לאשה אמיתית – נו שוין שירוויח – וגם אנחנו -מהייחול הזה.
    לגבי נשים עכשוויות –
    אני לוקחת את מדונה,מריל סטריפ,תקווה – כשמה כן היא – המורה שלי לספרות מהתיכון – והרבה יותר מזה , ויש מצב במציאות של היום איפה שאנחנו חיות כן לתת צ'אנס ענק גם לגב' ליבני באמת ובתמים יש משהו פשוט וישיר באשה הזו שלא מעצבן אותי בצורה כל כך נוראית כמו הרבה פוליטיקאים אחרים
    ויסלבה שימבורסקיה עוד חיה ? יש מצב להציע גם לה

  12. גלו נחמדת
    מי שרואה את עצמו כמורה דרך רוחני כנושא דגל כאדם שמטרתו לקדם את האנושות למקום טוב יותר, לא יכול להרשות לעצמו להתבטא בצורה כל כך אומללה. כפי שאנשי גב.קלינטון ומר אובמה נופלים ומודחים על התבטאויות מביכות, גם כאן ,במאמר הזה,חוסר הדיוק חושף את הדופרצופיות .העובדה שהמילים שלי מעוררות חלחלה בליבם של הקוראים [עברית עברית ,איזה שפה זכרית את] רק מדגישה את מה שאת אומרת.חמלה נמדדת במעשים, לא במילים. אני מזמינה את אנשי טובלי לבוא פעם בשבוע לבה"ח שוהם[מלבן].רק שעה בשבוע להאכיל או לרחוץ או לשעשע את הקשישים המוגבלים.אני עושה את זה בימי שלישי אחה"צ[מחלקה ד7 אם שואלים אתכם בשער]. אני מזמינה את אנשי טובלי להגיע לכל ב"ס באזור 5 או6 פעמים בשנה,בהתנדבות, ולהעביר הפעלה כלשהי לכיתה של 40 ילדים. אני עושה את זה כבר שנה חמישית ,בעונג.אני מזמינה את אנשי טובלי לבית לוינשטיין לעזור לאנשים שנפגעו ממלחמות "הגברים".[25 שנה אני מלווה את אחי,נפגע הלם קרב,במקומות שאני לא רוצה לזכור ואתם לא רוצים לדעת]. מעגלי החסד והחמלה יגדלו ,ושם מתחילה ההחלמה של האנושות.אולי שם נצליח להיות "נטולי דעות קדומות,נטולי דעות בכלל,פתוחים לרוחות המנשבות,וקשובים באמת…" ועזבו מפוליטיקה,לכו לקרא את "המלך צבצב" בתרגום הנשגב של לאה גולדברג.

  13. ורציתי להוסיף, שאני בעד דיוק מוחלט ובלתי מתפשר של מלים ובחירתן לצורך העברת המסר.
    לי, לפחות, אין ספק שהטקסט הזה רחוק מדיוק. מורה, או מי שמחשיב את עצמו ככזה, לא יכול להרשות לעצמו שהקוראים או התלמידים יעשו בעצמם את העבודה של הפרדת המוץ מהתבן. אבל זה, כמו שאמרתי, עניין אחר לגמרי, ואצלי בכל זאת נוצרה מאסה קריטית בעדו.

  14. ואני דווקא אהבתי את הצעד שהאיש הזה עושה.הוא מציע כאן הצעה, וזה קצת קטנוני לבדוק לו בציציות כל משפט ומשפט.
    כן, אני לגמרי בעד הרס הפוליטיקה בצורתה הנוכחית. וזה לא משנה הילארי או לא, היא כאן ברגע זה כדי שנגלוש עליה כמו על בוגי קטן בגלים סוערים.
    יש עניין אחד שמחרב לו את התדמית, לשי. ההתעלמות מהצד האחר של התדר הזה, שמכונה אדמה או נשיות – או האלה. זה נכון שאותו תדר מייצר ברובו תקשורת ולא קרב, הזנה ולא החרבה, אבל אותה תקשורת יכולה להיות חתרנית ורושפת, והמזון יכול להיות מורעל. זוהי האלה, על שלל פניה. יולדת וזועמת, מזינה ומתחבלת תחבולות. ועל כך דורות של נשים נענשות כבר אלפי שנים מאז השתלט לו האל האחד על מוחם של האנשים והאלה הוצאה מהמקדשים, כוהנותיה הועלו על המוקד והידע שהביאה נחשב ככישוף וכמעשה השטן.
    כי האשה היודעת צריכה בעידן שלנו להיזהר משנה זהירות, ולא לגרום יותר להחלשת הצד הגברי. או במלים אחרות, את מלכה אם את עושה מהגבר שלך מלך.

  15. ליאור ליאור
    בואי נגיד שהיית קוראת את המשפט שציטטתי למעלה בכתבה של עיתון סופ"ש . כתבה שמראיינים בה את שר העבודה או המנהיג של מפלגת אוהדי ביתר או כל דמות ציבורית אחרת…ואני מבקשת שממש תדמיני לך את הסיטואציה. איך היית מתיחסת למשפט הזה?? שופע אהבה? או אולי היית אומרת לעצמך..ואלה ,הפוסל במומו פוסל…???אולי היית אומרת לעצמך בלב-,אולי אתה ,איש, לא מספיק גבר בשביל להכיל את כל הנשים האלה…אין לי ספק שש.ט הוא אישיות כריזמאטית מאין כמותה ושיש לו מה להגיד ואולי אפילו מה ללמד אנשים אחרים. אבל מכאן ועד לשים רף של "אשה אמיתית" במקום כלשהו ולתת לנשות העולם להמדד על פיו…בואי ניקח את זה עוד צעד.במערכת החינוך אכן יש ריבוי של נשים. במערכת המיליטאנטית יש ריבוי גברים,מה דעתך שאגיד שאין שם אף גבר אחד אמיתי. לא שי יגיד! עמליה תגיד!הרי מיד תחייכי לך ותגידי ,היי ,העמליה הזאת מה זה שונאת גברים…בכל הצבא הזה לא מצאה אפילו גבר אחד.
    ומה שיש לי להגיד על פוך בסוף חודש מאי.. אשמור לפעם אחרת.
    שבת מלאת השראה שתהיה לכולנו ,נשות העולם, וגם לכם בחורים.

  16. שני דברים:
    אני מאמינה לך, שי טובלי, שאתה כותב באותנטיות ואני מסכימה עם רוח המאמר (לא קראתי את כולו), אהבתי את הניסיון שלך לבוא מתוך עיני אשה.
    עוצמה נשית היא הסיכוי היחיד.
    מתקשר לי לספר מעשה האהבה של בארי לונג, ממליצה לכולם לעיין.
    http://www.nrg.co.il/online/15/ART1/543/790.html

    ובקשר לתגובות המתלהמות. מבינה איך את מרגישה, ליאור.
    מי שמרשה לעצמה כמעט לקלל ובכל מקרה, לבוז, מונעת מכעס, מרירות אבל גם מהרבה עוצמה וביטחון, אמנוה בצדקתה. רובינו, לצערי, לא בשלות עדין להביע את דעתנו. אז אני לוקחת בשתי ידיים. שיהיה בוטה, שיהיה מתפלסף ואובר-מנוסח, מה אכפת לי? אני יודעת מה אני מרגישה, אני לא מתערערת מאחרות. העיקר תמשיכו לכתוב, נשים. אחיות. אני כבר מכירה את עמליה ויעלהמגלישה וכתיבה באתר (גם מתגובות שלהן לדברים שלי) , ואני רואה את המקום שלי שהתפתח בזכותן. הן העוצמה הנשית, גם אם לא תמיד מעודנת. ניאופמיניסטיות, אם תרצי (לא המצאה שלי, לצערי). בנות-השבט. והעיקר שיש שבט, שהוא משמיע את קולו. זה נדיר מחוץ לבועה (תיכף עמליה תיתן לי על הראש, מה נדיר, מה?) ואני בשלי. נדיר.

    כפי ששמת לב, התגובות הן לעיתים חשובות מהפרסום עצמו, במושבה חופשית ובכלל.

    בקיצור, אהבתי את הדיון מהרחם,
    תודה שי (ורונית) שפרסמת,
    תודה ליאור שהיית אמיצה והגבת מהלב,
    כל מה שקורה הוא מדויק.
    לילה / בוקר טוב לכל הנשים והגברים שעושים את המקום הזה מה שהוא.

  17. וואו זהו, זה סופי.
    השעה 4 ורבע לפנות בוקר, ורשמית אני יכולה לומר – התגובות כאן מדירות שינה מעיניי.
    נשברתי, ויתרתי על הפוך החם לטובת גילוי לב, ואני מניחה שכל אחת תוכל לעשות עם מילותיי כרצונה, לפרש אותן כראות עיניה, לראות איפה אנחנו נפגשות.

    כן, אני תלמידה קרובה של שי מזה שנתיים ואפשר לומר שאני משוחדת. אולי אני לחלוטין הוזה את האיכפתיות שנובעת מהטקסט וגם מהעיניים שלו כשהוא מדבר על הסוגיה הנשית שכל יקרה לליבו. אבל בין זה לבין להפוך את הטקסט הזה למילות נאצה… הדרך רחוקה כל כך.
    וואלה כואב לי. קשה לי להבין את הטון המתלהם והמשתלח. מרגיש לי קצת חסר פרופורציות.

    אתן יודעות, כשהייתי באוניברסיטה לימדו אותי מה זה 'קריאה חתרנית' – זו סוג קריאה כזו שהולכת מעבר לפשט, מנסה לקלוט את המסרים הסמויים שמתחת לטקסט. זה כלי מדהים שחושף המון אמת אבל לתחושתי הכלי הזה המון פעמים גם תכלס נותן פשוט סיפוק ציני – גיליתי שגם מאחורי טקסט של שיר אהבה אפשר למצוא איזה מניאק שמתחבא, אם ממש מתאמצים.

    וזה, מבחינתי, מה שקורה כאן. יש כאן שיר אהבה. בפשטות, בישירות של הטקסט, יש כאן פשוט איכפתיות ותקווה לעתיד טוב יותר. אז מה כל הרעש? על מה כל הזעם? הפרספקטיבה לא מוצאת חן בעיניכן, אתן נוטות לא להסכים עם הדוגמאות? מאה אחוז, אבל בחיי – תעזרו לי להבין מאיפה מגיעה כל הנחרצות הבוטה הזו?

    אני חדשה פה באיזור, כנראה היה לי דימוי מסוים על הדיאלוג באיזור הזה. משהו הרגיש לי אוורירי, פתוח, כמו ששלי כתבה על המנהיג החלומי – "נטול דעות קדומות, נטול דעות בכלל….פתוח לרוחות שנושבות, קשוב באמת." – זה מה שקיוויתי למצוא לא בכנסת, אלא כאן. אבל תכלס, בתוך כל הדיבורים על מנהיגות מסוג אחרת אני שואלת – נשים או לא נשים – אם אנחנו כל כך ממהרות להוציא את כלי המלחמה, לחרף ולגדף, איזה זכות יש לנו לבקש שלום מהמנהיגים שלנו?

    טוב די, אני חוזרת לישון.
    אני מתה מעייפות ומחר האיש היקר שזכה לקבלת פנים האוהדת כאן, מעביר סדנה לנשים בלבד שבה אני יכולה רק להניח הוא יעיז, ברוב חוצפתו, להגיד שאנחנו עשויות מאהבה ושהלב הגדול שלנו יכול להציל את העולם.

    לילה טוב
    ליאור

  18. למרבה הפלצות המשכתי לקרא את המאמר הזה שההכללות המצמררות שבו הולכות ומתעצמות. שימו לב!!ציטוט ציטוט!!!"…מערכת החינוך מונהגת ברובה ע"י מחנכות שאף אחת מהן היא לא אשה אמיתית…" טובלי. אתה רציני? כאילו- בדקת אותן כולן ואין שם אף צדקת אחת?? במגזר האזרחי, הדתי, הערבי,הניו אייג'י… אף אחת שהיא אשה אמיתית. לפי איזה קריטריונים נבחנת אשה "אמיתית". בקיצור זיבול שכל פאר אקסלאנס , ניחוח עז של שיפוטיות שנאת נשים ופוביות שאת שמן אינני מכירה ,אבל בטח יש להן איזה שם ארוך ומרשים..ובכלל אנחנו בענין נשים או חינוך?? הבוז לך על ההבל שאת מפיץ-מורה רוחני?? בת-ת שלי…

  19. מאמר רומנטי וחולמני, וכן- שוביניסטי במסווה.
    לאן לקחה אותנו גולדה? לעזאזל (במבטא אמריקאי כבד) כמעט.
    והילרי זאת מפחידה, מרב תאוות השלטון הנראית לעין מדבריה והתנהגותה, והלחץ להגיע לשם, היא נכשלת שוב ושוב בלשונה, פעם שקר, פעם תקווה להרצחו של אובמה וכו'.
    אולי לתת דוקא צ'אנס לאובמה, נראה לי כמו בעל התכונות שאתה מחפש במנהיג, וגם יהיה תיקון מסויים בכך שיבחר נשיא שחור לראשונה.
    אני בעד מנהיגים טובים ולא חשוב מאיזה מין.

  20. זה מבורך שנשים אינם מוכנות יותר להגדרות החברתיות המחלקות והמפרידות. לחימה צודקת זו היא זו שקדמה את הנשים עד הלום ואיפשרה להן להפוך למרכיב ושותף משמעותי בחברה. אין ספק שללא התנועות הפמינזם עדיין היינו שורים כולנו בחשכת ימי הביניים.

    לכן זה מובן ביותר בעיני שקוראים כתבה מעין זו בחשדנות מוצדקת. אין ספק גם שהרבה מההבדלים בההתנהגויות שאנו רואים בין נשים לגברים הן תולדה של תפיסות חברתיות ישנות ומפלות.
    אם זאת אני תוהה האם לא ייתכן שהגישה שטוענת לשיוויון מוחלט מטשטשת כל אפשרות לגלות הבדלים אמיתיים. כלומר אני בהחלט מאמין שהבדלים יכולים להיות דבר מבורך אם נדע לכבד ולהעריך לעומקן את ההבדלים האפשריים האלה .
    כלומר מצד אחד עלינו להיזהר לא ליפול לתוך חלוקות חשוכות, ומצד שני שלא ניפול לתוך שיויון חשוך, שלא מאפשר לחגוג ולהעריך את הגיוון המהמם שהטבע יצר.
    מאחר והעבר עוד נמצא בהווה, גברים מהדור הישן ישמחו להפוך כל הצעה כזו להמשך שלטון העבר החשוך, אך כל חוקר וחוקרת של אמת יהיו חייבים לקחת את הסיכון.
    באהבה ובתקווה לשיתוף פעולה חדש ואוהב בין גברים לנשים
    אורן

  21. זה הזמן להפסיק לתת לגיטימציה להגדרה "נכות רגשית" – אין בה אלא הבנה של התנהגות קורבנית שלא ראויה להתרגשותינו. זו הגדרה שמאפשרת לבחור להצדיק שינויים תדירים במערכת היחסים.

    התנאים ברורים ופשוטים להפליא, זה הזמן ליישם אותם גם על עצמנו: כן – כן. לא – אז לא!

    טקסט זה מוקדש לגברים שמדמים עצמם לקורבנות ולא מוכנים לקחת אחריות. אותם גברים שמשרבבים כבדרך אגב את בליל התירוצים הפוטר מהם להיות חד-משמעיים, המאפשר להם להתנער מכל ציפייה מוגזמת או מהצורך לספק תשובות. הטקסט הזה גם מוקדש לאותן בחורות נבונות ואיכותיות, שמסכימות לספוג את התופעה ולו רק כדי להבין קצת יותר את מה ששובר אותן כל פעם מחדש.

    ואולי שנבין את כול זה ועוד אולי אז נוכל להיות מנהיגות

  22. אכן פנטזיות גדולות
    אני חשבתי תוך כדי הקריאה שהוא מבקש אלה ולא ממש אשה – כזו שכוחה לחמלה, המצאות ברגע, ויכולת השפעה אדירה על הסביבה מתוך האיכויות המופנמות האלו יצילו את כולנו
    כן גם אני רוצה לדבר
    כן גם אני חושבת שקצת אמת ופחות פלסוף לא היו מזיקים
    ועדיין המשאלה להנהיג ככה את העולם באמת מופיעה בעיני כפנטזיה – וזה ב"סדר" כי הוא כל הזמן מחזיר את העניין שזה פנטזיה שלו ולא ממש ציפיה ממשית – אז מותר לפנטז אז מותר – ולשלוח אהבה בכוון הזה – סבבה – בין אם אשה גבר או חמור יביאו לנו קצת נחת כבני אדם – שיהיה
    ושיהי טוב

  23. זה מבורך שנשים אינם מוכנות יותר להגדרות החברתיות המחלקות והמפרידות. לחימה צודקת זו היא זו שקדמה את הנשים עד הלום ואיפשרה להן להפוך למרכיב ושותף משמעותי בחברה. אין ספק שללא התנועות הפמינזם עדיין היינו שורים כולנו בחשכת ימי הביניים.

    לכן זה מובן ביותר בעיני שקוראים כתבה מעין זו בחשדנות מוצדקת. אין ספק גם שהרבה מההבדלים בההתנהגויות שאנו רואים בין נשים לגברים הן תולדה של תפיסות חברתיות ישנות ומפלות.
    אם זאת אני תוהה האם לא ייתכן שהגישה שטוענת לשיוויון מוחלט מטשטשת כל אפשרות לגלות הבדלים אמיתיים. כלומר אני בהחלט מאמין שהבדלים יכולים להיות דבר מבורך אם נדע לכבד ולהעריך לעומקן את ההבדלים האפשריים האלה .
    כלומר מצד אחד עלינו להיזהר לא ליפול לתוך חלוקות חשוכות, ומצד שני שלא ניפול לתוך שיויון חשוך, שלא מאפשר לחגוג ולהעריך את הגיוון המהמם שהטבע יצר.
    מאחר והעבר עוד נמצא בהווה, גברים מהדור הישן ישמחו להפוך כל הצעה כזו להמשך שלטון העבר החשוך, אך כל חוקר וחוקרת של אמת יהיו חייבים לקחת את הסיכון.
    באהבה ובתקווה לשיתוף פעולה חדש ואוהב בין גברים לנשים
    אורן

  24. פנטזיות גבריות יש כאן על רחם ענק ומנהיגותי
    מיהי האישה האמיתית מיהו הגבר האמיתי – תגדיר
    הגבריות הזו שאתה מתאר מנסה לעצב מחדש את ההיסטוריה ,את העברב מסווה של דאגה לעתיד
    מנהיג או מנהיגה "אמתיים " כאלה שחלקינו חולמים עליהם הם של כולם /כולן יש בהם איזו איכות
    שהיא מעל לגנדר ולזמן שיש להם חזון ולא רק אסטראטגיה , הם יכולים להיות גבר או אישה ואולי הכי נכון זוג מנהיגים/ות למה אחד !? שיפתרו את הכל בחדרי חדרים ויגיעו אלינו אחרי שליבנו את הסוגיות הגנדריות
    הם עלולים להיות כה מדהימים שנחזיר את השיטה המלוכנית , מי לא היה רוצה את אליזבט המדהימה הנאורה והיפיפיה…
    הילרי המהממת לא נראה לי שהיא בעניני מתכונים או לוותר במקום בו היא צודקת – כשל הילריסטי
    זה נכון שהיא קדמה "כאשת הנשיא" את המערכת הסוציאלית בארהב ועל כך תשואות
    אבל זה שהיא אופורטוניסטית ולא חתכה לבעלה את הזין מכיוון שידעה שהיא עלולה להחליף אותו ומסרסת גברים לא תוכל לקבל את קולות הסנאט…מה עם וואצלב האבל – נשיא צכיה- נכון גבר אבל איש רוח סופר.. אולי כזה??.
    טוב נו – גבר שחור חתיך יכול לספק כמה תשוקות , ברגע האמת

  25. אויה ואבויה… שוב ושוב מפילים עלינו את הסטראוטיפ הרומאנטי של הנשיות..לטוב ,לרע,לכעס, לאהבה,עדיין נדמה שם למישהו שנשים פותרות הכל בחיבוק נשיקה החלפת מתכונים וותרנות קומפולסיוית….ועוד את מי בחרת לשים בתמונה -לא את גולדה מאיר אלא את הילרי . המבוזה והמושפלת. שבעלה" השובב המחוצף "ביזה אותה ,ואת כל הנשים עלי אדמות בבגידתו המתוקשרת .נשים ימותו למען אידאולוגיות,שונות אולי משל גברים,ועדיין אידאולוגיות.וישמחו לחלום על עתיד ילדיהן בידיעה ברורה שההווה לא מעורר דאגה.[ בהנחה שיש דבר כזה שנקרא "הווה" והוא זמן הביניים החמקמק שבין עבר לעתיד.]אין לי נוסחאות לגבי מי כן צריך להנהיג מדינה או עם ,אבל כל עוד מינו יהיה שיקול בבחירתו אז פיספסנו ובגדול.

  26. זה בגלל שככה הרגילו אותנו
    אם תתני לגברים את האפשרות ולא תתיחסי אליהם כמו לגברים, אלא פשוט לכל אדם באשר הוא , תראי שיצא ממנו משהו אחר, תקראי לזה " נשי" , לא יודעת.
    העניין הוא שלהגדיר תכונות נשיות וגבריות זאת הפרדה, וחבל.
    ולא כל הנשים חולקות, משתפות, מדברות….גם מי החליט ששיתוף, דיבור ואירוח הן תכונות נשיות בהכרח?

  27. אבל שלי, אחד הדברים שפגעו בנשים יותר מכל הוא הלך המחשבה שאין הבדל בין נשים לגברים. זה מה שגרם לנשים להיות גבריות או אנטי גבריות כהגדרה עצמית מה שמראה באמת שהעולם מנוהל על ידי גברים ונשים מגיבות לכך. ראית נשים יחד… הן תמיד תמצאנה את המרחב הזה לחלוק לשתף לדבר לארח- אילו תכונות נשיות מלבבות ולא שובניזם. תסתכלי על אינטרקציות בין גברים- כמה הן שונות … זה לא לחפש שויוון זה להבין מהות שונה

  28. כבר מזמן לא פגשתי כתבה שוביניסטית במסווה של מחמאות לאישה….ואני אסביר- אישה לפעמים מרגישה כן צודקת, למה לא? מה אנחנו לא "| חוטאות"בלצדוק לעיתים? למה אתה חושב שאישה יהודית ואישה פלסטינאית ישר ידברו על הילדים ויארחו אחת את השניה? יש כאן ניחוח של דעה קדומה מדברייך.
    אני חושבת שהגיע הזמן לשים בצד את התכונות ה "נשיות" והתכונות ה" גבריות" ולהתיחס אל כל אחד ואחת מאיתנו באופן פרטני, כבן אדם. המנהיג שדרוש לעולם הזה הוא לא אישה ולא גבר, אלא אדם. אדם אמיתי , נטול דעות קדומות, נטול דעות בכלל….פתוח לרוחות שנושבות, קשוב באמת.
    אז בוא ונעצור מההפרדה הבין מינית הזאת, גם כשהיא עמוסה במחמאות לצד הנשי, זה מיותר, ופשוט נתייחס זה אל זה , באמת, כאל שווים.

כתיבת תגובה

Close