השימושון

גשם ראשון

ביום כמו אתמול, שאחר צהריים סתוי הודף את הילד לטלויזיה, הייתי רוצה לעלות על קו חמש (או להלך יד ביד בשדרה) ולראות איזה סרט ילדים או לקפוץ איתו למוזיאון. אבל אין פה קולנוע בטווח הליכה אז הסתפקנו בטיול קטן לאלונית, לבדוק שם את הגן שעשועים. קודם כל אנחנו נכנסים לסופרמרקט להצטייד בממלח. מסתובבים קצת והוא בוחר ארנבונים (שזה בנדוד של דובונים) וכשאני משלמת הילד נעלם. עוברת דקה, עוברות שתיים, אני מתחילה להילחץ. השומר לא ראה ילד עם חולצה צהובה. עוברות שלוש דקות, עוברות ארבע, אני מקשיבה ללב שאומר שהכל בסדר אבל גם לקולות האחרים, שמפחידים. פתאום עובר מולי אוחנה מהמוסך במשמרות. אני משתפת אותו. הוא מייד מתגייס לעזרה. מרים ראש צלול, מתבונן כה וכה ומצביע על החומה שליד play: "הנה, שם יש ילד". זה אכן הוא. יושב לו בנחת בגובה בינוני ומכרסם ארנבונים.
למה נעלמת לי? דאגתי לך מאוד, אני מחבקת את האוצר.
– היה נורא קר בסופר, לא יכולתי לסבול את זה, הוא מסביר בשפתו המתוקה.
תבטיח שלא תלך יותר בלי להגיד לי,
– בסדר אמא
– יאללה בוא לגן שעשועים

עין של תאנה

הגן שעשועים הזה מטופח ומגניב. אנחנו יושבים ליד אחד השולחנות לפיקניק קטן, ומסתכלים על אבא ששומר על שני ילדיו המתנדנדים. אישה ערביה במטפחת ראש, חצאית כהה, חולצה גדולה וקרוקס ירוקות באה לאסוף את השלישיה. אנחנו מחייכות אחת לשניה והיא מברכת אותי בשנה טובה. אחרי שהם הולכים אנחנו נשארים לבדנו בגן. יש שם שני עצי תאנה: אחד עם תאנים שחורות ואחד עם לבנות. גזע של תאנה זה דבר יפה, מלא קפלפלים כמו פיל. על הגזע של הלבנה יש עין שמישהו חרט מעליה ריסים. גם הרבה סוגים של אלונים יש שם: אלון מפורץ, אלון שסוע, אלון לבוד (לביד?) וצמחי מרפא, ודשא מכוסח, ומתקנים סבבה. אחרי שסיים לדגום את המתקנים ינאי מתיישב ליד הרוזמרין ובונה ארמון בוץ מעוטר בבלוטים. אין ספק שהגן האנתרופוסופי מעורר אצלו את היצירתיות הפשוטה, היומיומית, שנובעת משקט פנימי. כמה טוב שהעברנו אותו לשם, איזו בחירה מוצלחת.

ואז נהיה קר ואנחנו מתקפלים ונכנסים לאוטו, וכשהמפתח ננעץ בדלת של הבית בדיוק נשמע מבפנים הגונג הטיבטי, סוגר את אחר הצהריים ומבדיל בין היום ללילה. ואחר כך יורד הגשם הראשון, בטיפטוף איטי ומרגש שמתחיל ותכף נגמר, מעצים את הריח של הגויאבה ועושה חשק לרקוד.

הראה עוד

3 thoughts on “גשם ראשון”

  1. הילד שלך פשוט נולד להיות קיבוצניק. תראי – הוא כבר מכרסם ארנבונים!

    תגידי, איך זה שאין מבשם אויר בריח גויאבה? אם היה שמן גויאבה למבער, לא היית שמה, סוגרת וילונות, מדליקה מזגן ומדמיינת שסתיו?
    אה
    כבר סתיו
    איזה מעולה זה גויאבות. וכמה טוב שהעונה שלהן קצרה ואפשר להתגעגע שנה שלמה.
    (אני עושה מהן שייק עם גרעינים שנתקעים בשיניים. מעולה!!!!)

    (אתם באנטרו'? סחה עליכם!)

כתיבת תגובה

Close