מדברים על כל כך הרבה סוגים של דכוי, אבל לא מדברים בכלל או מספיק, על דכוי ילדים במערכת חינוך מדכאת בה את רוב יומם יעברו בישיבה, ללא תנועה ויאולצו להתרכז בתכנים שלא באמת מעניינים אותם וכשישובו הביתה, ישבו עוד להכין שעורים וללמוד למבחנים וישנאו את הבוקר ואת היקיצה המבשרת על עוד יום בו יתרחקו ממהותם ומילדותם.
בית הספר במתכונתו הרווחת הינו מערכת דכאנית כופה שאבד עליה הכלח.
איינשטיין אמר שדמיון חשוב יותר מידע.
רוב בתי הספר בימינו ובמערכת החינוך המקוללת שלנו משביתים את הדמיון ומשניאים את הלימוד והידע.
ועוד לא אמרנו דבר על תחרותיות והשגיות.
בית הספר הוא מקום שמטפח אלימות ואחר כך תוהה איפה טעינו.
בית הספר הוא אלימות ממוסדת בהסכמת ובשיתוף פעולה שלנו, ההורים.
ויש עוד מה להרחיב בעניין.
[אלברט סופר. כאן]
לעוד דברים בשם אומרם >
